מונחת לפני בקשת התובע לצירוף תיעוד נוסף לתיק המוצגים, אשר הוגשה לאחר סיום שמיעת העדים בתיק.

1. התובע ביקש לצרף תלושי שכר מחודש אוגוסט 2012 ועד לחודש מאי 2013. לטענת התובע, כפי שעולה מפרוטוקול דיון ההוכחות בתיק, התובע פתח פיצרייה כחברה בע"מ, וכי הוא מושך שכרו מהעסק מידי חודש.
2. לטענת בא כוחו של התובע, הוא לא ידע כי התובע מושך שכר מעסקו. לעניין זה טוען התובע כי יש חשיבות בצירוף התלושים כדי להוכיח פגיעה בכושר השתכרותו לאחר התאונה.
3. הנתבעת הגישה תגובתה וטענה כי אין בנימוקי התובע כדי להצדיק אי הגשת המסמכים במועד או לכל הפחות טרם דיון ההוכחות בתיק. על אף האמור טענה הנתבעת, כי ככל שהתובע ימציא לה את המסמכים, אשר פורטו בתגובתה ויפורטו להלן, היא תסכים להגשת המסמכים מטעם התובע. לעניין זה ציינה כי לאור טענות התובע בעניין שכרו ותפקודו לא ניתן להסתפק בתלושי שכר של התובע בלבד ויש צורך בקבלת מלוא הנתונים בנוגע לעסקו ושכרו וכן של שותפו והעובדים הנוספים בחברה.
4. המסמכים אותם דרשה הנתבעת הם : תלושי שכר של שותפו לעסק של התובע לשנים 2012-2013; טופס 126 לשנים 2012, 2013 המרכז את מלוא נתוני השכר של כל העובדים בחברה; דוח שומה של החברה שהוגש למס הכנסה בשנת 2012, ואם טרם הוגש - אישור רו"ח על מועד ההגשה הצפוי; דוח שומה של התובע שהוגש בשנת 2012 ואם לא הוגש אישור רו"ח על מועד ההגשה הצפוי.
5. לעניין זה הגיש התובע תגובתו וטען, כי אין להתנות הגשת המסמכים מטעמו במסמכים נוספים. עוד טען כי לא ניתן לחייבו להציג את תלושי השכר של שותפו, שאינו בעל דין. עוד טען התובע, כי החברה אינה בעל דין בהליך הנוכחי ואין להתנות קבלת מסמכי שכר בהכנסות או הפסדים של גורמים אחרים שאינם בעלי דין בתיק.
6. לאחר קבלת תגובת התובע בו התנגד התובע להגשת המסמכים, שהתבקשו על ידי הנתבעת כתנאי להגשת המסמכים מטעמו ניתנה לנתבע האפשרות להגיש תגובתו לגופה של בקשת התובע. לטענת הנתבעת אין מקום לקבל את הבקשה להגשת ראיות לאחר סיום ההוכחות בתיק שכן המדובר בראיות שהתובע יכל להציגם בנקל טרם דיון ההוכחות בתיק. לטענת הנתבעת קבלת בקשתו של התובע תסב לה נזק ומונעת ממנה האפשרות לחקור את התובע על מסמכים אלו.
7. לחילופין וככל שלא תדחה בקשת התובע עתרה הנתבעת לחייבו להעביר את מלוא המסמכים המפורטים בתגובה הראשונה מטעמה ומתן אפשרות לנתבעת להגיש מסמכים מטעמה וכן לחקור את התובע על המסמכים שהוגשו.
8. בתשובה מטעמו טען התובע כי תצהיריו הוגשו כבר ביום 28.6.12 וכי רק בחודש אוגוסט 2012 החל לעבוד בחברת א.ג.ר איטלקיה בע"מ, לפיכך לא יכול היה להצהיר במועד שהגיש תצהירו על הכנסתו מעסק זה.
9. לטענת ב"כ התובע המידע על הכנסתו החודשית של התובע נודעה לו רק במסגרת החקירה הנגדית של התובע. לטענת התובע עתה מנסה הנתבעת לאיין את העובדות שהוצגו בחקירה הנגדית תוך התניית הצגת התלושים בתנאים שאינם על פי הדין.
10. על אף האמור הודיע התובע כי הוא מצרף מסמכים אשר נדרשו על ידי הנתבעת : טופס 126 לשנת 2012, טופס 126 לשנת 2013 , כמו כן צורפו דוחות כספיים לשנת 2012 של החברה וכן דוח רווח והפסד לשנת 2012. בנוסף צירף התובע דין וחשבון על הכנסות בארץ ובחו"ל שלו ושל אשתו לשנת 2012.
11. הנתבעת הגישה תגובתה וטענה בין היתר כי המסמכים אשר צורפו לתגובת התובע אינם מספקים שכן התובע צירף רק חלק מטופס 126 לשנת 2012 וכי הוא עומדת על קבלת מלוא הטופס. לטענת הנתבעת היא עומדת על קבלת תלושי השכר של שותף התובע, טופס 126 מלא לשנת 2012, ודוח שומה של החברה שבבעלות התובע.

דיון והכרעה

1. הכלל על פי הפסיקה הוא כי בעל דין צריך להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ואין הוא רשאי לפצל את הבאת הראיות. מקום בו מבקש בעל הדין לחרוג מכלל זה, עליו להצביע על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל ובית המשפט יתחשב לעניין זה, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, השלב אליו הגיע המשפט והאם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר. ראו לעניין זה רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, וע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (1992). יחד עם זאת נקבע בפסיקה כי יהיו מקרים בהם תותר הגשת ראיה נוספת גם לאחר סיום שמיעת הראיות ואף בהליך הערעור מקום בו הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. לעניין זה ראו רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח, פד"י נ"ה (4) 577.
2. אין חולק כי תלושי השכר אותם מבקש התובע להגיש כעת הם מסמכים, שהיו בידיו עוד בטרם דיון ההוכחות בתיק ואשר לא קיים קושי בהגשתם. לעניין זה ציין בא כוח התובע כי הסיבה לאי הגשתם נבעה מאי ידיעת בא כוחו על כך שהתובע עובד בעיסוק זה, והדבר בא לידיעתו רק במועד ההוכחות בתיק.
3. על אף האמור, הרי שמטרתו של בית המשפט היא לקבל פסק דין בתיק, כאשר כל המסמכים הרלוונטיים עומדים בפניו. על כן והיות והנני סבורה כי יש חשיבות במקרה הנדון לתלושי השכר אשר התובע ביקש להגישם, שכן יש בהם כדי לסייע לבירור המחלוקת במקרה הנדון, יש מקום להעתר לבקשה להגשתם גם לאחר סיום שלב ההוכחות בתיק, וזאת בכפוף למפורט להלן.
4. אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי הצגת המסמכים הללו רק כעת, לאחר שהסתיים דיון ההוכחות בתיק, ומבלי שהוצגו בפני בית המשפט מלוא המסמכים הרלוונטיים, פוגעת בזכותה המהותית להציג את עמדתה המלאה ביחס למסמכים אלו.
5. לאור האמור אני קובעת כי על התובע להעמיד לעיונה של הנתבעת את כל המסמכים אשר נדרשו על ידי הנתבעת, כתנאי להגשת המסמכים הנוספים מטעמו. באשר לטענת התובע כי הוא אינו יכול להמציא המסמכים המבוקשים שכן החברה אשר בבעלותו אינה בעלת דין ועל כן אין לחייב אותה בהצגת מסמכים, וכן כי שותפו אינו בעל דין בתיק. לעניין זה אני מוצאת כי היות והתובע הוא הבעלים של החברה, וכן כי המדובר בעסק בבעלותו, אין מקום לטענות מסוג זה ויש לאפשר לנתבעת לעיין במסמכים אלו. לעניין זה אציין כי על הנתבעת לשמור על חסיון מסמכים אלו ולא להעביר אותם או את תוכנם לצד ג' כלשהו.
6. היה והתובע לא יעביר את כל המסמכים אשר נדרשו על ידי הנתבעת, לא תותר הגשת המסמכים מטעמו.
7. התובע ימציא המסמכים הנוספים לנתבעת עד ליום 15.11.13.
8. הנתבעת תגיש סיכומיה עד ליום 15.12.13.
9. התובע זכאי לסיכומי תשובה עד ליום 25.12.13.
10. תז"פ ליום 5.1.14.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.