בפני בקשת הנתבעים לצרף ראיות נוספות לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות.

הראיות הנוספות הינן דפי חשבון הבנק של הנתבעת 1.

בכתב התביעה נטען לאחריות אישית של הנתבע 3 לחובות הנתבעת 1 ולהרמת מסך ההתאגדות.

לטענת הנתבעים יש בראיות נשוא הבקשה כדי להפריך את טענות המשיבה כלפי הנתבעים 2 ו-3 ובמיוחד טענת התובעת לפיה, ידע הנתבע 3 על אי יכולתה של הנתבעת 1 לשלם עבור השירותים.

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" ורק מקום בו מצביע בעל הדין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות. (ר' דברי הש' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט (פורסם בנבו, 30.7.02)).

בע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661 (להלן: "עניין עזאיזה") נקבעו הכללים בשאלת הגשתן של ראיות נוספות תוך חריגה מסדרי הדין, ונקבע כי על בית המשפט לשקול את אופי הראיה הנוספת; מהו השלב אליו הגיע המשפט; והאם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

אמנם הבקשה הוגשה בשלב מאוחר של ההליך - לאחר שנסתיים שלב הבאת הראיות מטעם שני הצדדים. אולם יחד עם זאת, נקבע בעניין עזאיזה כי ייתכנו מקרים בהם חרף מחדלו של הצד באי הבאת הראיה בשלב מוקדם יותר, עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת, בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק (עניין עזאיזה, עמ' 665).

ודוק' שיקול זה הנחה אותי אף בהחלטתי מיום 11/7/2012, בה נעתרתי לבקשת התובעת להגיש תצהיר ראיות משלים מטעמה, לאחר שאיתרה את ההסכמים עם הנתבעים, אשר לא צורפו לתצהירי הראיות שהוגשו מטעמה. בהחלטתי הנזכרת ציינתי כי יכולה הייתה התובעת לאחר חקירה ודרישה לפעול לאיתור המסמכים בשלב מוקדם יותר.

גם מטעם זה איני מוצאת הצדקה לדחות הבקשה שבפני זאת על אף השוני בשלב בו מצוי המשפט.

לפיכך אני נעתרת לבקשה.

המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 3000 ₪ בתוך 30 ימים.

התובעת תודיע בתוך 7 ימים האם מבקשת לקיים השלמת חקירה נגדית, אחרת יוגשו הסיכומים כפי שנקבע.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.