בפני בקשה למתן פסק דין משלים/מתוקן אשר לפיו יכריע בסכסוך בעניין הבעלות על חלקה 31 בגוש 19794 (להלן-החלקה). נטען כי בפסק הדין הסופי שניתן בתיק שבכותרת ביום 28.7.14 ואשר קבע את מיקומו של קו הגבול המערבי של החלקה, לא ניתנה הכרעה בנושא הבעלות על החלקה למרות שהיה ברור מקביעת מיקומו של קן הגבול שהבעלות על החלקה, בכפוף לתיקון קן הגבול, תהיה של הנתבע-המבקש. בהחלטתי מיום 26.12.17 הוריתי למבקש להגיש טיעונים בכתב לעניין מקור הסמכות של ערכאה זו לתת פסק דין משלים כמבוקש לאחר שכבר הוגש ערעור על פסק הדין מיום 28.7.14 וניתן בו פסק דין על ידי בית המשפט העליון שאישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים.

הטיעונים הוגשו על ידי המבקש ביום 12.1.17 ויש לציין כי התובע, לא הגיב לבקשה על אף שזו הומצאה לו כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני המבקש החלטתי לדחות את הבקשה; על המבקש היה לעתור לסעד המבוקש בבקשה שבכותרת מייד לאחר שניתן פסק הדין בתיק במסגרת בקשה לתיקון פסק הדין ומשלא עשה כן ומשלא עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של ערכאה זו ולא מהפרוטוקול שצירף לטיעונים בכתב כי התיק מוחזר לערכאה זו על מנת לתת את הסעד המבוקש, ערכאה זו נעדרת כל סמכות היום ליתן פסק דין משלים ואין זה ההליך המתאים לקבלת אותו סעד. מעבר לנדרש אוסיף כי גם בהודעת הערעור לא העלה המבקש טענה מפורשת בעניין העדר הכרעה בסוגיית הבעלות על החלקה ונימוקי הערעור התמקדו בשאלת מיקום הגבול של החלקה נשוא פסק הדין מיום 28.7.14.

לאור האמור, הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.