בין הנתבעים 5 ו-6 לבין התובע קיימת מחלוקת בעניין קיומו של צו לגילוי מסמכים.

התביעה נסובה על חוב כספי שנוצר, לטענת בנק הפועלים על-ידי הנתבעת 1 בגין יתרת חוב בלתי מסולקת בחשבונה, לה ערבו הנתבעים 2-6. לאחר מתן פסק-הדין כנגד נתבעים 1-4, מתנהלת התובענה כנגד נתבעים 5 ו-6. לאלה ניתנה הרשות להגן, בהסתמך על טענתם כי ערבו ל50% בלבד מחובות הנתבעת 1, לאור יחסי הגומלין שהיו קיימים בינם לבין יתר הערבים.

המסמכים המבוקשים מתמיינים לשלושה סוגים:

הסכמים שנחתמו בין הנתבעים 3 ו-4 לבין הנתבעים 5 ו-6, הסכמים שנחתמו בין הנתבעים 3 ו-4 עם בנק דיסקונט והתכתבויות של הנתבעים 5 ו-6 עם צדדי ג', אצל בנק הפועלים.

לגבי הסוג השלישי, טוען הבנק התובע כי מסמכים אלה אינם מצויים בידיו. הצהרתו בעניין זה נרשמה ואין היא עומדת לדיון עוד, אלא במסגרת ניהול התיק בכללותו.

אשר לסוג המסמכים הראשון, כאן מדובר בהסכמים שהנתבעים 5 ו-6 הינם צד להם, ככל שהבינותי נכון את עמדתם, וככל שאלה מצויים בידי הבנק התובע, נחשבים הם כמסמכים הרלוונטיים להגנתם של הנתבעים 5 ו-6. נראה לי, כי לצורך כינון הגנתם ביחס לשיתופם של הנתבעים 3 ו-4 בחוב הערבות, אין לשלול את הרלוונטיות של מסמכים אלה.

אני מורה אפוא על גילויים, כמבוקש.

אשר לסוג המסמכים השני, כאן מדובר בחוב שנתבע על-ידי בנק דיסקונט כנגד הנתבעת 1 בערבותם של הנתבעים 5 ו-6 ושל הנתבעים 3 ו-4. מכאן, מבקשים הנתבעים 5-6 ללמוד על מערכת היחסים שבינם לבין הנתבעים האחרים. עוד סבורים הם, כי ניתן יהיה ללמוד ממסמכים אלה על חובותיהם של הנתבעים לצדדים ג' אחרים.

סבורני, כי הטענה לפיה ניתן להקיש ממבנה הסכמי אחד למבנה הסכמי אחר, כמו זה שלפנינו, הינה מרחיקת לכת. בנוסף, לא סביר בעיני הניסיון ללמוד על חובות של הנתבעים לצדדי ג' אחרים מתוך הסדר עם בנק אחר. דרישה זו, לדעתי, חורגת מגבול הרלוונטיות ולכן, אין לקבלה.

אני דוחה אפוא חלק זה של הבקשה.

לסיכום, הבקשה התקבלה בחלקה.

לפיכך, על הבנק התובע לגלות לנתבעים 5 ו-6 את כל עותקי המסמכים הקיימים בידיו ביחס להסכמים שנחתמו בינם לבין הנתבעים האחרים.

הגילוי יושלם עד ליום 20.12.12.

תיק המוצגים יוגש עד ליום 20.1.13.

תזכורת פנימית למעקב, ליום 25.1.13.

המזכירות תבטל מועד התז"פ הקבוע בתיק.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ג, 25 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.