במהלך שנת 2005 נקשרו הצדדים בעסקה לפיו הנתבעת 1 תבצע עבור התובעים עבודות בניה במקרקעין שבבעלותם והידועים כחלקה 828 בגוש 3701 ונמצאים ברח' ארלוזורוב 15 ברחובות.

הצדדים חלוקים בדבר מהות העסקה ופרטיה.

במהלך ביצוע הפרוייקט, לקראת סיומו, עלו יחסי הצדדים על שרטון כאשר כל אחד מהצדדים טוען להפרת הסכם על ידי הצד שכנגד.

תביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעים נמחקה בהחלטה מיום 13.1.14 עקב אי תשלום אגרת בית משפט. לפיכך, נותר הדיון בתביעת התובעים.

טענות הצדדים

1. התובעים טוענים בכתב התביעה כי:
2. בעקבות יחסים מקצועיים ארוכי שנים בין הצדדים ורצונם של התובעים לבצע פרוייקט בניה על חלקת הקרקע שבבעלותם, נקשרו בתחילת חודש ספטמבר 2005 בחוזה עם הנתבעים ביחד ולחוד [ס' 7 לכתב התביעה], לפיו הנתבעים יבנו עבורם 4 קוטג'ים בתמורה לתשלום סכום כולל של 350,000$ לפי שער דולר – שקל של 4.60.

התובעים צירפו כראיה מטעמם מסמך שאינו חתום על ידי אף אחד מהצדדים אשר לטענתם מהווה את הסכם המכר שנחתם על ידי הצדדים [נספח א' לתיק המוצגים מטעמם].

1. ההסכם לא נחתם לבקשת הנתבע 2 ולאור היכרותם רבת השנים [ס' 8 לכתב התביעה].
2. לאורך כל תקופת הביצוע, התמודדו עם הפרות חוזרות ונשנות של ההסכם מצידם של הנתבעים, כאשר עד ליום 14.5.07 שילמו לנתבעים סך של 315,000$.
3. כעשרה חודשים לאחר מכן, בחודש מרץ 2008, הנתבעים דרשו תשלום נוסף של 150,000 ₪ עבור עבודות הביוב והעבודה היתה רחוקה מסיום.
4. הנתבעים טענו כי אין די בסכום ששולם עד אותו שלב על מנת להשלים את הפרוייקט והצדדים סיכמו כי הנתבעים יעבירו לעיון התובעים רשימה של כל הכספים אשר הוציאו לצורך ביצוע הפרוייקט.
5. אז התברר לתובעים, כי הכספים ששילמו לנתבעים עבור ביצוע הפרוייקט לא הועברו לספקים ולא הוצאו בפועל עבור הפרוייקט אלא באופן חלקי בלבד.
6. בעקבות טענות שהעלו התובעים בעניין זה, הודיע להם הנתבע 2 בחודש מאי 2008 כי הוא מפסיק את כל העבודות בפרוייקט.
7. התובעים נדרשו להשלים את ביצוע הפרוייקט מכספם בעלות של 757,000 ₪.
8. נגרמו להם נזקים ופגמים בסך 200,000 ₪.
9. נגרם להם אובדן הכנסות בגין שכירות בסך 460,000 ₪.
10. לפיכך, התובעים דורשים לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 1,417,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
11. הנתבעים טוענים כי:
12. ההסכם שהוצג על ידי התובעים אינו מהווה את ההסכם ביניהם.
13. בין התובעים לנתבעת 1 סוכם על ביצוע עבודות לפי שלבים תוך תשלום בתום כל שלב ושלב על פי עלויות הבניה בפועל בתוספת 10% מכל תשלום שבוצע על ידי הנתבעת 1 [ס' 10 לכתב התביעה].
14. התובע היה בעצמו המפקח על הבניה ואישר את שלבי הבניה שבוצעו על ידי הנתבעת 1 ואישר ביצוע התשלומים עבור כל שלב ושלב.
15. אין כל יריבות בין התובעים לנתבע 2.

דיון והכרעה

1. מטעם התובעים העידו התובע 1 בעצמו וכן הגב' רחל כהן – מזכירת הנתבעים בתקופה הרלוונטית, מר נתנאל אברהם – מסגר אשר ביצע עבור התובעים עבודות מסגרות ומר עבד אל רחמן מוחיי אלדין – קבלן אשר ביצע עבודות להשלמת הבניה.
2. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 2 בעצמו.
3. הצדדים הגישו כראיה מסמכים שונים לתמיכה בטענותיהם כאשר החשובים והרלוונטים ביניהם הם החוזה הנטען המהווה את הבסיס לתביעה [נספח א' לתיק המוצגים מטעם התובעים] ורשימת ההוצאות שנטען על ידי הנתבע כי הוצאו בקשר לפרוייקט [נספח ד' לתיק המוצגים מטעם התובעים].
4. ההסכם בין הצדדים:
5. המסמך שהתובעים הציגו כראיה מטעמם [נספח א] אינו חתום על ידי אף אחד מהצדדים. לטענתם, כפי שבאה לידי ביטוי בעדויות התביעה, את ההסכם החתום על ידיהם, העבירו לידי הנתבע 2 אשר חתם עליו במועד מאוחר יותר.
6. כבר עתה יצוין, כי טענות התובעים כי החוזה שהציגו נחתם בפועל הן על ידי התובע 1 [ס' 12 לתצהירו] והן על ידי הנתבעים בשלב מאוחר יותר [ראה תצהירה של הגב' רחל כהן], עומדות בסתירה לנטען בסעיף 8 לכתב התביעה, כי ההסכם לא נחתם מעולם לבקשת הנתבע 2.
7. העדה אשר הובאה על ידי התובעים, הגב' רחל כהן, העידה בסעיפים 4-5 לתצהיר שהוכן במסגרת הליך ביניים והוגש לבקשת התובעים [ת/1], כי לדרישת רואה החשבון של הנתבעים, הנתבע 2 חתם על ההסכם וההסכם החתום על ידי שני הצדדים הועבר לרואה החשבון. העדה הצהירה כך: "אני יכולה להצהיר באופן וודאי וחד משמעי, כי בנייני ישר ויורם חתמו על ההסכם הנ"ל, בנוסח שמצורף לתצהירי ומסומן א' (ושאינו חתום ,כאמור)..."

בחקירתה הראשית חזרה על עדותה כי במשרדי החברה היה נוסח של הסכם חתום על ידי התובע 1 ורק לאחר פרק זמן ניכר, נחתם גם על ידי הנתבעים [עמ' 18 שורות 15-19 לפרוטוקול].

אולם, במהלך חקירתה הנגדית התברר כי היא אינה יכולה לאשר כלל כי המסמך שלטענתה העבירה לרואה החשבון הוא אותו מסמך שצורף כנספח א' לתיק המוצגים וכאשר נשאלה על כך השיבה:

"ש. אז מאין לך לדעת שזה אותו מסמך?

ת. לא יכולה לענות על השאלה הזו."

[עמ' 28 שורות 22-23]

ובהמשך:

"לא. אני לא יכולה להגיד שזה אותו מסמך."

[עמ' 29 שורה 9]

לאחר שעומתה אל מול הסתירה בין האמור בתצהיר לבין תשובותיה בחקירתה הנגדית, טענה כי חתמה על התצהיר לפיו היא מזהה את המסמך שצורף לו כאותו חוזה שנחתם בפועל בין הצדדים – מבלי שראתה כלל את נספחי התצהיר. [עמ' 39 שורות 1-10].

זאת ועוד, מתברר, כי העדה אינה נטולת אינטרסים ובינה לבין הנתבעים היה קיים סכסוך משפטי בעקבות פיטוריה. העדה אף עומתה עם מסמך שכתבה במסגרת הסכסוך והשיבה כי: "כן. כמזכירה שלך אני ידעתי הכל .... לדעת הרבה זה לדעת הרבה. לדעת את הדברים הטובים ולדעת את הדברים הפחות טובים. נכון, ידעתי הרבה ואם רציתי לפטפט במקומות הנכונים, יכולתי..." [עמ' 26 שורות 7 – 13 לפרוטוקול].

על סמך עדותה הבלתי אמינה של עדה זו לא ניתן לבסס כל מסקנה עובדתית, לא בדבר קיומו של הסכם חתום בין הצדדים ולא ביחס לתוכנו.

1. למרות שלגרסת העדה הנ"ל, ההסכם החתום הועבר לידי רואה החשבון של הנתבעים, התובעים לא טרחו לזמנו לעדות על מנת שיעיד האם החוזה החתום אכן נמצא בידיו.

ההימנעות מהבאת העד יוצרת את ההנחה, כי אם היה מעיד, עדותו היתה תומכת דווקא בגרסת הנתבעים לפיה אין הסכם חתום בין הצדדים.

1. עיון בנוסח ההסכם שצורף, אף הוא מעלה תמיהות לא מעטות ביחס לטענה כי זה ההסכם שנחתם בין הצדדים לצורך ביצוע הפרוייקט:
2. ההסכם אינו נושא תאריך.
3. לפי סעיף 1 להסכם, הבניה תהיה "לפי תוכניות שיסופקו לו ע"י היזם". כלומר, עדיין אין תוכניות ופועל יוצא מכך – אין היתרי בניה. זאת ניתן ללמוד גם מס' 7 להסכם.
4. למרות שאין תוכניות ואין היתרי בניה – מופיע בסעיף 10 להסכם תאריך לסיום העבודות.
5. אין בהסכם פירוט של שטחי הבניה שהקבלן מתחייב לבנות, אף לא פירוט ראשוני וכללי ולמרות זאת – נקוב בהסכם סכום סופי לתשלום עבור כלל העבודות, עד לקבלת מפתח. הסכומים מצוינים בדולרים בסכומים אשר אינם תוצאה של חישוב כלשהו.
6. למרות שאין עדיין תוכניות, בסעיף 4 להסכם נקבע כי "הסכום הכולל הנ"ל הינו הערך המוסכם על שני הצדדים לבצוע העבודה לפי התוכניות והמפרט הטכני באופן מקצועי ומושלם.".
7. אף חלוקת התשלומים לפי שלבי בניה אינה פועל יוצא של חישוב כלשהו ואף התובע בעצמו העיד בדיון שהתקיים ביום 27.3.11:

"בחוזה אמנם נרשמו שלבי עבודה, כל עבודה ועבודה. מלכתחילה ידעתי שהסכומים שנרשמו הם לא תואמים את מצב העבודה לאשורו." [עמ' 4 שורות 19-20 לפרוטוקול מיום 27.3.2011].

הכיצד הגיעו הצדדים למחיר מוסכם וחלוקת תשלומים כאשר אין עדיין תוכניות בניה?

הכיצד נקבע תאריך סיום כאשר אין עדיין היתר בניה?

לא צריך להיות מומחה בתחום הבניה על מנת להבין כי נתונים אלה ניתנים לחישוב רק לאחר שקיימות תוכניות מהן ניתן לדעת מהו שטח הבניה הכולל, כיצד הוא מחולק [מרתפים, קומות וכדו'] ומהם המתקנים המתוכננים להיבנות בדירות.

1. גם המפרט הטכני שצורף כנספח ג' לתיק המוצגים אינו חתום על ידי איש והתובע אף לא נתן בתצהירו כל הסבר, כיצד חובר מסמך זה ואיך הגיע לידיו - להבדיל מהמפרט המתייחס לפרוייקט ב"שרונה", פרוייקט אחר אשר נטען כי לפיו נערך המפרט בפרוייקט נשוא התביעה.
2. העובדה כי התובעים דרשו מהנתבעים את רשימת ההוצאות שהוציאו בפועל בקשר לפרוייקט, אף היא אינה מתיישבת עם הטענה כי בין הצדדים הסכם לבניית הפרוייקט "עד מפתח" תמורת מחיר מוסכם וקבוע מראש.

שהרי, מה עניינו של המזמין מהן עלויות הבניה בפועל של הקבלן? מדוע נדרשת לו הידיעה כמה שילם הקבלן בפעל עבור עבודות השלד או הריצוף?

בעסקה מהסוג לו טוענים התובעים, רשאי הקבלן לעשות שימוש במלאי חומרי בניה הקיים במחסניו, הוא רשאי ליהנות מהנחות שנותנים לו ספקים או קבלני משנה, הוא רשאי להרוויח מביצוע החוזה מבלי שהמזמין רשאי לדעת כמה הרוויח בפועל – והוא רשאי גם להפסיד מבלי שהמזמין ידע על כך ומבלי שתהיה לקבלן טענה כלפי המזמין.

דומה כי התשובה לעניין זה טמונה בעדותו של התובע 1 לגבי הדברים שהוחלפו בין הצדדים לאחר הפסקת העבודה:

"אמרתי אין לי ברירה. אני מוכרח להפסיק. יורם, אני לא נותן כספים יותר. אתה רוצה בתור ידידים אפילו אני מוכן לבוא אתך, לשבת על חשבונות, לתת לך רווח של 10% שיהיה לך מובטח. בוא תראה לי חשבונות, הסכמים, קבלות ששילמת בבניין שלי, אני מבטיח לך 10%. אם אתה אומר שכל הכספים הלכו לבניין שלי..."

[עמ' 58 שורות 18-23 לפרוטוקול].

אם אכן ההסכם הוא, כטענת התובעים, הסכם "עד מפתח" במחיר קבוע מראש – מדוע התובע 1 הציע לנתבע 2 לשלם את כל העלויות בפועל בתוספת רווח של 10% - לאחר שכבר שילם לטענתו את אוב התמורה המוסכמת על פי החוזה?

התובע 1 הסביר בהמשך, כי הצעתו ניתנה לאור הידידות שבין הצדדים, ומכיוון שלא נותרה בידיו ברירה, אולם אין בידי לקבל הסבר זה משני טעמים:

האחד - משום שהנסיבות הראו שהברירה היתה בידיו ואת המשך העבודות ביצע על ידי קבלנים מטעמו.

השני - משום שהידידות בין הצדדים לא היתה כה קרובה עד כדי כך שבזכותה התובע יהיה מוכן להוסיף מאות אלפי ש"ח על המחיר שהוסכם לטענתו בחוזה.

התחייבותו הנ"ל של התובע 1 מחזקת את גרסת הנתבעים כי תנאי ההסכם היו שונים מאלה הנטענים על ידי התובעים.

1. המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומו של הסכם כתוב בין הצדדים לביצוע עבודות הבניה ובוודאי שלא עלה בידיהם להוכיח כי ההסכם שצירפו כנספח א' לתיק המוצגים מבטא את הסכמות הצדדים ביחס לפרוייקט הבניה ולפיכך – לא הוכיחו מה היו תנאי ההסכם ביניהם לבין הנתבעים או מי מהם.
2. די באמור לעיל כדי לקבוע כי דין התביעה להידחות וזאת לנוכח העובדה כי כל עילות התביעה נסמכות על אותו מסמך שצורף כנספח א' למוצגי התובעים.
3. אולם, מצאתי לנכון לציין שני עניינים נוספים אשר אף בהם יש כדי להביא לדחיית התביעה, אף אם היה מוכח אותו הסכם נטען.
4. היעדר ראיות להוכחת הנזקים הנטענים:
5. התובעים לא הביאו כל ראיה, אף לא ראשית ראיה, להוכחת מצבו של פרוייקט הבניה במועד בו הופסקו העבודות על ידי הנתבעים.
6. לא הובאה כל חוות דעת או ראיה אחרת ממנה ניתן ללמוד אילו עבודות בוצעו עד למועד הפסקת העבודה ומה עלותן של אותן עבודות לעומת הסכומים ששולמו בפועל.
7. לא הובאה כל חוות דעת המפרטת את העבודות שעל הנתבעים היה להשלים תוך השוואתן לעבודות ההשלמה שהתובעים טוענים כי ביצעו בסכום הקרוב למחצית עלות הפרוייקט כולו על פי ההסכם הנטען.

לעניין זה משמעות רבה שהרי לדוגמה: אף אם אקבל את הטענה ביחס לתשלומים שהתובעים שילמו בפועל עבור השלמת עבודות מסגרות, עליהם היה להוכיח כי אלה הן אותן עבודות בדיוק שעל הנתבעים היה לבצע ולא ביצעו. הנתבעים אינם צריכים לשלם עבור עבודות נוספות על אלה שהתחייבו לבצע על פי ההסכם.

העדים, החשבונות והקבלות המעידים על התשלומים בפועל, אין בהם די על מנת להצביע על זהות העבודות כאמור לעיל.

1. לא הובאה כל ראיה לליקויי בניה בגינם התובעים דורשים סכום פיצוי של 200,000 ₪ ולא הוגשה כל חוות דעת בעניין זה.
2. לעניין הפסד דמי שכירות - לא הוצגה כל ראיה לכך שהתובעים התריעו בפני הנתבעים כי שביצוע הפרויקט מתעכב והדבר עלול לגרום להם נזק בגין הפסד דמי שכירות. יש לזכור כי התובע 1 היה מצוי בפרויקט ואף הציג עצמו כמתכנן השלד והמפקח.

למרות עיכוב של למעלה משנתיים, התובעים עדיין שילמו תשלומים עבור העבודות ללא מחאה.

לפי נספח כד' למוצגי התובעים, טופס 4 ניתן לפרויקט ביום 2.11.08. למרות זאת יחידות הדיור הושכרו לראשונה רק כחצי שנה [כה/3] עד שנתיים [כה/2] לאחר מועד האכלוס האפשרי.

לא ניתן כל הסבר מדוע הנכסים לא הושכרו קודם לכן ולא הובאה כל חוות דעת לגובה דמי השכירות המקובלים לתקופה בגינה מתבקש הפיצוי.

אין די בהצגת הסכמי השכירות לתקופות מאוחרות יותר אלא יש להוכיח מהם דמי השכירות הנהוגים בתקופה הרלוונטית.

על כן, גם התביעה לפיצוי בגין הפסד דמי שכירות לא הוכחה כנדרש.

1. התובעים לא הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת החוזה הנטענת ואף אם היו מצליחים להוכיח את קיומו של החוזה והפרתו – לא ניתן היה לפסוק לזכותם את הסעדים הנתבעים.
2. מנגנון סיום ההסכם הנטען:
3. בסעיף 9 להסכם הנטען על ידי התובעים נקבע מנגנון למקרה בו הקבלן יפסיק את העבודות "מכל סיבה שהיא".
4. מנגנון זה קובע אופן ההתחשבנות בין הצדדים בכל מקרה של הפסקת העבודה – ואינו קובע כי הפסקת העבודה תהווה הפרה של ההסכם.

האופן בו מנוסח סעיף זה מצביע דווקא על כוונה אחרת והיא לאפשר לצדדים להפסיק את ההתקשרות ביניהם בכל עת ומכל סיבה שהיא מבלי שהדבר יהווה הפרה של ההסכם ותוך מנגנון התחשבנות ביחס לעבודות שבוצעו עד לאותו שלב.

1. לפיכך, גם אילו הייתי מקבל את טענת התובעים ביחס להסכם, ספק רב אם כלל היו יכולים לתבוע את הסעדים המבוקשים בתביעה והיה עליהם להסתפק באכיפת המנגנון הקבוע בסעיף 9 להסכם הנטען.
2. לאור מסקנותי כאמור לעיל, אינני נדרש לדון בשאלת היריבות שבין התובעים לבין הנתבע 2 באופן אישי ואף אינני נדרש לדון ביתר טענות הצדדים כפי שהעלו בסיכומיהם.

התוצאה

1. התובעים לא הוכיחו כי נספח א' לתיק המוצגים מטעמם הוא ההסכם שבין הצדדים, לא הוכיחו את תנאי ההסכם ביניהם לבין הנתבעים או מי מהם, לא הוכיחו את הפרתו על ידי הנתבעים ואף לא הוכיחו את הנזקים שטענו כי נגרמו להם כתוצאה מן ההפרה.
2. התוצאה היא כי התביעה נדחית.
3. לעניין הוצאות המשפט – אמנם הליך זה התנהל זמן ממושך וכלל הליכי ביניים לרוב, אולם הליכים אלה התייחסו הן לתביעה והן לתביעה שכנגד.

לנוכח העובדה כי התביעה שכנגד נמחקה בשלב מתקדם של הדיון, בפתח ישיבת ההוכחות, מבלי שנפסקו לחובת הנתבעים והתובעים שכנגד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אינני פוסק הוצאות ושכ"ט אף בתביעה. הוצאות הצדדים בשני ההליכים מתקזזים זה כנגד זה.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ד, 15 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.