1. לפני בקשה למתן הוראות אשר הוגשה ע"י תחנת דלק שיאונה (יפו) בע"מ (להלן: "תחנת דלק שיאונה") ועו"ד חיים גרינוולד (להלן: "עו"ד גרינוולד") (יכונו יחד: "המבקשים") במסגרתה מבוקש להורות לעו"ד דרור ברוטפלד, כונס הנכסים (להלן: "כונס הנכסים") לשלם מכיסו לקופת הכינוס תוך 7 ימים סך של 95,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא בפועל (נכון ליום הגשת הבקשה סך של 130,221 ₪).

2. העובדות הרלוונטיות לענייננו:

א. מר יאיר רבינוביץ, ז. שרייבר עור בע"מ ועידן קרמר בע"מ רכשו זכויות במקרקעין ברחוב יפת 246 ביפו הידועים כחלקה 37 גוש 7043 (להלן: "תחנת הדלק" או "הנכס") ומשנתקלו בקשיים בשימוש בזכויותיהם הגישו את התובענה למינוי כונס נכסים (ה"פ 381/07).

ב. ביום 30.3.08 מונה עו"ד ברוטפלד ככונס נכסים של מחצית מתחנת הדלק כדי לאכוף ולרשום את זכויות הרוכשים, מר יאיר רבינוביץ (שרכש רבע מהנכס בהסכם מיום 16.8.06) וז. שרייבר עור בע"מ ועידן קרמר בע"מ (שרכשו ביחד ולחוד רבע מהנכס בהסכם מיום 6.3.05), כחוכרים של הנכס, עם סמכויות לצורך אכיפת ההסכמים על המוכרת, חברת יפת ים.

הסכם המכירה לז. שרייבר עור בע"מ ועידן קרמר בע"מ יכונה להלן: "הסכם שרייבר- קרמר".

הסכם המכירה ליאיר רבינוביץ יכונה להלן: "הסכם רבינוביץ".

תחנת דלק שיאונה הינה חברה פרטית, שבתקופה הרלוונטית לבקשה זו החזיקה רבע ממניות יפת ים וקיבלה בפועל את התמורה נשוא הסכם המכר ולכן התחייבה ביחד ולחוד עם יפת ים כלפי ז. שרייבר עור בע"מ ועידן קרמר בע"מ.

עו"ד גרינוולד הינו מבעליה של תחנת דלק שיאונה ומחזיק ב- 50% ממניותיה וערב אישית לכל התחייבויות יפת ים ותחנת דלק שיאונה בהסכם המכר.

3. המבקשים טוענים בבקשה שבפני כי מקדמה בסך של 100,000 $ שהועברה לכונס הנכסים ע"י יאיר רבינוביץ, על חשבון סכום התמורה, בהתאם לסעיף 5.1.1 להסכם המכר מיום 16.8.06, לפי שער דולר של 4.4 ₪, הועברה לקופת הכינוס לפי שער דולר של 3.45 ₪, כך שסך של 95,000 ₪ המהווים הפרשי שער דולר, לא הועברו מחשבון הנאמנות של הכונס, עת שימש כבא כוחו של יאיר רבינוביץ, לקופת הכינוס וממילא גם לא חושבו בדו"ח רו"ח שהוגש מטעם הכונס בבקשה לפסיקת שכ"ט הכונס.

4. כונס הנכסים הגיב לבקשה וטען, כי יש לדחותה.

כונס הנכסים טוען בתגובתו כדלקמן:

א. קיים מעשה בית דין בנוגע לטענת המבקשים נשוא הבקשה ועל כן, יש לסלק הבקשה על הסף.

טענת המבקשים נשוא הבקשה כבר הועלתה על ידם פעמיים וביום 27.4.11 ניתנו החלטות ע"י ביהמ"ש במסגרתן נדחו טענותיהם להפרשי שער הדולר, כפי שהועלו בפעם השלישית על ידם בבקשה דנן.

זאת ועוד; המבקשים זנחו את טענתם בנוגע להפרשי שער הדולר בעסקת רבינוביץ שכן הבינו כי טענה זו נידונה, הוכרעה ונדחתה ע"י ביהמ"ש.

ב. הסך של 100,000 ₪ שהועברו בעסקת רבינוביץ לחשבון נאמנות לפי שער דולר של 4.4 ₪, הופקדו באותו חשבון נאמנות בש"ח, כאשר אותו סכום בדיוק ובמלואו, וכשהוא במטבע בש"ח הועבר לחשבון הכינוס ביום 12.5.08 לפי שער הדולר היציג נכון לאותו מועד העברה, כפי שפורט בדו"ח הביניים ובאסמכתאות שצורפו לו, שהוגש ע"י כונס הנכסים לביהמ"ש ביום 19.7.10.

ג. אין נפקות למקום הימצאם של כספי התמורה ערב פתיחת חשבון הכינוס. הכונס התייחס באופן שווה, כפי שהיה מחויב לעשות, לכל הכספים שהתקבלו ונגבו לקופת הכינוס הן מעסקת רבינוביץ והן מעסקת שרייבר – קרמר וכל זאת בהתאם לשער הדולר ביום העברת הכספים לקופת הכינוס ומכיוון שהתמורה בשני הסכמי המכר נקבעה במטבע דולרי. כמו כן, בהתאם לסעיף 5.2 להסכם מיום 16.8.06, שער הדולר נקבע למועד העברת הסכום לחשבון הכינוס.

5. בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כדלקמן:

א. טענת המבקשים נשוא הבקשה, מעולם לא הועלתה ע"י המבקשים וממילא לא הוכרעה ועל כן, לא קם מעשה בית דין והמבקשים אינם מושתקים מלטעון את הטענה במסגרת הבקשה דנן.

כמו כן, הטענה לחוסר כספים בקופת הכינוס, התחדדה רק לאחר שהכונס הגיש דו"ח רו"ח ביום 26.12.12 במסגרת בקשתו לפסיקת שכ"ט כונס והטענה הועלה ע"י המבקשים מיד לאחר הגשת הדו"ח במסגרת תגובה שהוגשה מטעמם ביום 18.4.13 לבקשה לפסיקת שכ"ט כונס ובמסגרת הבקשה דנן.

עוד מוסיפים המבקשים בהקשר זה כי מדובר בטענות שנטען כי הועלו והתבררו במסגרת בקשות ביניים והלכה ידועה היא כי החלטה בייניים אינה יוצרת מעשה בית דין.

ב. לא ברור איך כונס הנכסים טוען בעלמא כי הסך של 100,000 $, אשר נגבה בשער דולר של 4.4 ש"ח, הועבר לקופת הכינוס במלואו ביום 12.5.08. אין בתגובת הכונס כדי לתת מענה לפער שנוצר בסך 95,000 ש"ח. הכונס נדרש ליתן הסבר ראוי או לכל הפחות, הסבר סביר, לחסר הנטען. הכונס לא נתן פירוט מספק בבקשתו לפסיקת שכ"ט וכעת הכונס שב ומעלים הסברים מהמבקשים ומביהמ"ש.

ג. למבקשים נגרם עיוות דין. למבקשים הזכות המלאה לקבל פירוט מספק בנוגע לכספים שהתקבלו מעסקת המכר וזכות זו נמנעת מהם.

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א. אין מחלוקת בין המבקשים לכונס כי סך של 100,000 $ שהועבר לידי הכונס מיאיר רבינוביץ הופקד ע"י הכונס בחשבון נאמנות בש"ח, לפי שער דולר של 4.4 ₪. כך עולה גם ברורות מנספח ד' לבקשה.

ב. לטענת המבקשים, מלוא סכום התמורה בגין עסקת רבינוביץ, לרבות סכום המקדמה בסך 100,000 $, הועבר לקופת הכינוס לפי שער דולר של 3.45 ש"ח.

המבקשים לומדים זאת מסעיף 5 (ב) לבקשה לפסיקת שכ"ט בינים מיום 19.7.10 ומסעיף ב' למכתב הכונס מיום 9.6.10 (נספח ב' לבקשה) במסגרתו מציין הכונס כי ביום 12.5.08 הועברו לחשבון הכינוס על חשבון חוב רבינוביץ סך של 1,526,359.8 ₪ שהם 442,423.13 $.

כונס הנכסים מבהיר בתגובתו כי ביום 12.5.08 הועבר מחשבון הנאמנות סך של 440,000 ש"ח לחשבון הכינוס לפי שער הדולר היציג נכון לאותו מועד העברה, כפי שפורט בדו"ח הביניים מיום 19.7.10.

לטענת הכונס, כך פעל בנוגע לכל הכספים שהתקבלו בקופת הכינוס ולסעיף 5.2 להסכם המכר מיום לפיו תשלומי התמורה יבוצעו לפי "השער היציג של הדולר הידוע בעת ביצוע התשלום".

ג. בנסיבות העניין, מצאתי כי יש בהסברו של כונס הנכסים כדי ליתן מענה ראוי לטענה הנטענת ע"י המבקשים בגדרי הבקשה דנן.

ההסבר שניתן ע"י הכונס לטענת המבקשים ענייני וסביר ואני מקבלת אותו.

אבהיר כי המבקשים אינם מבססים בגדרי הבקשה שלפני עילה המובילה לחיוב אישי של כונס נכסים ואין להסתפק בהקשר זה בטענות העובדתיות הנטענות ע"י המבקשים. כונס הנכסים השיב לטענות והבהיר את דרך פעולתו ובנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה ולחייבו להשיב מכיסו כספים לקופת הכינוס.

ד. למעלה מן הצורך אציין כי הואיל ומצאתי לנכון לדחות את הבקשה לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש מקום להידרש ליתר הטענות שהעלה הכונס בתגובתו.

7. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב. המבקשים ישאו בהוצאות הכונס ושכ"ט עו"ד בסך 4000 ₪..

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים.