1. לפני בקשה לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 08.07.13 עד למתן הכרעה סופית בערעור.
2. פסק הדין ניתן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב בעקבות אירוע בו תקף אותו המבקש.
3. על פי פסק הדין, על המבקש לשלם למשיב פיצוי, בסך 430,551 ש"ח , בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט כמפורט בפסק הדין.
4. לטענת המבקש, מתקיימים במקרה זה התנאים הנדרשים על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין, מאחר ולמבקש סיכויים טובים לכאורה להצליח בערעור וכן קלושים הסיכויים, כי המשיב יוכל להשיב את הכספים שיקבל לידיו על פי פסק הדין, במידה וערעור המבקש יתקבל.
5. המבקש מפנה בבקשתו באופן כללי לעדות המשיב באשר למצבו הכלכלי ולמסמכים שצירף.
6. באשר לסיכויי הערעור טוענת המבקש, כי טובים הם על פי הנימוקים שפרט בבקשתו.
7. המשיב מתנגד לבקשה ולטענתו סיכויי הערעור קלושים. יתרה מזאת, לטענת המשיב, המבקש לא עמד בנטל להוכיח, את מצבו הכלכלי הקשה כנטען על ידי המבקש ומדובר בטענות כלליות בלבד ללא כל אסמכתא.
8. לאחר ששקלתי טענות המבקש ואת תגובת המשיב, מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
9. תקנה 466 לתקנות מורה על הכלל לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. "במימוש החלטות שיפוטיות, העיקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מייד עם הינתן ההחלטה המזכה". ראו: י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהד' שמינית, עמ' 621, במיוחד כשעסקינן בפסק דין כספי.
10. עם זאת תקנה 467 לתקנות מאפשרת עיכוב ביצוע על ידי בית המשפט שנתן את ההחלטה. על מנת לסטות מהכלל, הנטל על המבקש להראות, כי התקיימו טעמים לכך, והם:

למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.

אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהיה זה קשה להשיב את המצב לקדמותו.

1. עיכוב פסק דין כספי ייעשה במקרים חריגים, ועל המבקש להצביע על חשש, כי לא יוכל לגבות כספו בחזרה מהמשיב במקרה שיזכה בערעור. הנטל להצדיק את מתן הצו לעיכוב מוטל על מי שמבקש למנוע מהזוכה מלפעול על פי פסק הדין. המבקש לא עמד בנטל זה בבקשתו.
2. מאחר ומותב זה הינו המותב שנתן את פסק הדין ובחן את כל טענות המבקש אשר בשלן מבקש להגיש ערעור בעת מתן פסק הדין ובחר שלא לקבלן, אצא מתוך נקודת הנחה שהמבקש הצביע על סיכויי ערעור. הדיון יתמקד בתנאי השני.
3. במקרה שלפני, טענות המבקש באשר למצבו הכלכלי הקשה של המשיב נטענו בעלמא ובאופן כללי ללא כל אסמכתא. לא שוכנעתי על בסיס האמור בבקשה, כי עלול להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך במידה ויקוים פסק הדין כבר עתה. יתרה מזאת, מעבר לאמירה כללית לא הובאו כל נתונים לגבי מצבו הכלכלי של המשיב ולא הומצאו כל ראיות לפיהן, אם במידה והמבקש יצליח בערעורו לא יהיה לו ממי להיפרע.
4. לאור זאת שהמבקש אינו מקיים את התנאי השני, ומאחר ומדובר בתנאים מצטברים לצורך הוראה על עיכוב ביצוע, אינני נדרשת לבחינת סיכויי הערעור
5. לסיכום ולאור האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.