רקע:

1. מונחות לפניי שתי תביעות שאוחדו מפאת היותן עוסקות באותה מסכת עובדתית, במסגרתן עותרות התובעות להחזר הוצאות שנגרמו להן בשל נזקים, לכאורה, שנגרמו לדירתו של מר ראובן זנדר (להלן: "התובע"), דירה מס' 5 ברחוב כרכום 26 בנצרת עילית (להלן: "הדירה"), אשר מבוטחת על ידי אי. אי. ג'י (להלן: "התובעת" ו/או "המבטחת").
2. התובע עותר במסגרת כתב התביעה שהגיש לתשלום סך של 18,137 ש"ח בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לו עקב נזילת מים שכנטען מקורה בדירת הנתבעים, דירה מס' 12, הממוקמת מעל דירתו.
3. התובעת הגישה תביעת שיבוב נגד הנתבעים להחזר סך של 4,500 ש"ח בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה, התובע, בתוספת הוצאות בגין שכ"ט שמאי ובניכוי דמי ההשתתפות העצמית.

טענות הצדדים:

גרסת התובע:

1. על פי האמור בכתב התביעה, בחודש 12/2008 הודיע לתובע השוכר שמתגורר בדירתו, כי ישנה נזילת מים מהתקרה אל קירות מחסן השירות, המטבח וחדר האורחים.

בדיקה ראשונית שערך התובע בעצמו העלתה, כי מקור הנזילה בדירת הנתבעים.

ביום 8.4.09 פנה השוכר בשנית אל התובע בעניין וטען, כי ישנה נזילה נוספת מתקרת המחסן.

לאחר מאמצים רבים, הצליח התובע ליצור קשר עם הנתבע 1 על מנת שיטפל בנושא ויפתור את בעיית הנזילה, אלא שלטענתו הנתבע 1 התנער מאחריותו והטיל את האחריות על השוכר המתגורר בדירה 12.

ביום 20.4.09 נערכה פגישה בין כל המעורבים, מלבד הנתבע 1 אשר הוזמן אך לא התייצב. לפגישה זו התייצב מומחה, מר דוד מושקוביץ, על מנת שיחווה דעתו בקשר למקור הנזילה. ממצאי בדיקתו העלו, כי אכן מקור הנזילה בדירת הנתבעים.

ביום 27.4.09 שלח התובע אל הנתבע 1 מכתב דרישה לתיקון הנזילה לאור המסקנה אליה הגיע המומחה, כאמור.

ביום 10.5.09 פנה התובע בשנית אל הנתבע 1 באמצעות כתובת הדוא"ל וכן בדואר רשום, רק ביום 17.5.09 השיב הנתבע 1 לפניותיו של התובע ושוב הוא התנער מאחריותו אך ביקש לתאם מועד לפגישה בנוכחות בעל מקצוע.

ביום 3.6.09 הזמין התובע מומחה בתחום מחברת "אינפרא בונפיל סורג'ון" וכן שרברב מטעם חברת "שחר". גם הפעם, ממצאי בדיקתם העלו כי מקור הנזילה בדירת הנתבעים.

במהלך חודש 10/2009 קיבל התובע תלונות נוספות מהשוכר שבדירתו בקשר לנזילה והפעם נטען כי נגרמה הצפה בדירה.

ביום 20.12.09 הוצפה דירת התובע אשר גרמה להפסקת מערכת החשמל לסירוגין.

ביום 20.1.10 הודיע השוכר לתובע כי נגרמה הצפה נוספת במחסן אשר הסבה נזקים רבים לדירה.

במהלך חודש 01/2010 עזבו השוכרים את דירת התובע בטענה שהיא אינה ראויה למגורים, זאת חרף העובדה שהתחייבו בהסכם השכירות שנחתם ביניהם כי הפינוי יהיה ביום 2.7.10.

ביום 14.2.10 ערכה חברת "שחר" בדיקה נוספת ובבדיקה נמצא כי קיים פיצוץ בצינור המטבח בדירת הנתבעים בעטיו מתנקזים המים אל דירתו של התובע. כמו כן, אותרה הנזילה מתחת לארון המטבח בדירת הנתבעים אשר גורמת לנזקים בדירת התובע.

במהלך חודש 2/2010 פנה הנתבע 1 אל מבטחת דירתו והודיע לה אודות הצינור שדלף, חברת "שחר", מטעם חברת הביטוח המבטחת את דירת הנתבעים, הוזמנה לדירתו, איתרה את מקור הבעיה ותיקנה את הצינור הדולף.

לאחר תיקון הצינור הדולף שבדירת הנתבעים, חלחול המים לדירת התובע- פסק.

התובע טוען, אם כן, כי מאחר ונקבע כי מקור הנזילות בדירת הנתבעים, האחריות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו מוטלת על כתפיהם. הנזק שנגרם לתובע, כנטען, הוא בשל תיקוני טיח שנדרש לבצע בדירה, תיקוני צבע, עבודות נגרות שונות.

התובע עותר לקבלת פיצוי בגין הפסד ימי עבודה, הוצאות עבור שיחות טלפון שביצע והוצאות נסיעה, שכר ששולם למומחים שהוזמנו מטעמו, שכ"ט עו"ד עבור התייעצות, פיצוי שנאלץ לשלם לשוכר בדירתו, החזר דמי ההשתתפות העצמית ששילם למבטחת, וכן פיצוי בגין הפסד שכירות מחודש ינואר 2010 ועד יוני 2010.

גרסת הנתבע 1:

1. הנתבע טוען, כי הוא אינו הבעלים של הדירה שכנטען הסבה נזק לדירת התובע, והוא אף אינו מחזיק בה, מסיבה זו אין בינו לבין התובעים יריבות כלשהי ולפיכך יש לדחות התביעה נגדו.

הנתבע טוען עוד, כי אין זו הפעם הראשונה בה הוא נתבע על ידי התובע בעניין זה, כאשר התביעה הקודמת נמחקה ובית המשפט התיר לנתבע לעמוד על הוצאותיו ככל שיתנהלו הליכים נוספים בין הצדדים.

לגופו של עניין טוען הנתבע, כי בניגוד לגרסת התובע, מקור הנזילה אינו מדירה 12 שכן מעל דירת התובע בבניין ממוקמת דירה מס' 9 ולא דירה מס' 12.

על פי גרסת הנתבע, מעולם לא נמסר לתובע מידע לפיו בוצע תיקון של צינור בדירה 12 כפי שהוא טוען, נהפוך הוא- חברת "שחר" קבעה כי מקור הנזילה מצינור מס' 4 השייך לרכוש הבניין המשותף. הנתבע השיב לתובע בעניין זה, לאור דרישותיו, כי נוכח ממצאי הבדיקה עליו לפנות לוועד הבניין, אלא שהתובע סירב והמשיך להטרידו בעניין זה.

הנתבע טוען, כי חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים משקלן אפסי הואיל והן נערכו מבלי שנערך ביקור בדירה 12 על ידי מי מטעמם, למעט נציג מחברת "שחר".

גרסת הנתבעת 2:

1. הנתבעת טוענת, כי מעולם לא פנו אליה התובעים בדרישה כלשהי ביחס לנזקים, לכאורה, שנגרמו להם עקב הנזילה הנטענת.

לטענתה, חוות הדעת שצורפו לתביעות אינן מצביעות על מקור הנזק ואין כל קביעה כי יש קשר לדירת הנתבעת, הגם שלא ניתן לקבוע כאמור מבלי שנערך ביקור בדירתה. לדברי הנתבעת, חוות הדעת המקצועית שצורפה לכתב ההגנה מטעם הנתבע 1, נערכה לאחר ביקור בדירה והיא קבעה כי מקור הבעיה בצינור משותף בבניין.

הנתבעת חזרה על הטענה לפיה, דירתה אינה ממוקמת מעל דירת התובע ולפיכך נראה כי תביעתו מבוססת על שיקולים זרים והיא הוגשה ממניעים שאינם ברורים.

דיון והכרעה:

1. כאמור, עניין לנו בתביעה שהגיש התובע בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו בשל הנזילה שלכאורה מקורה בדירה מס' 12, כאשר דמי הנזק הישיר שולמו לו על ידי המבטחת, התובעת 1, אשר עותרת כעת להחזר תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה.
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל הנספחים וכן לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה שהגיש התובע בתא"מ 12392-05-10 להתקבל אם כי לא במלוא סכומה, כמו כן הנני מורה על קבלת תביעת השיבוב בתא"מ 1621212-10.

קבלת התביעות היא אך ביחס לנתבעת 2 שכן כפי שיפורט להלן לא הוכחה אחריותו של הנתבע 1.

כפי שעולה מכתבי הטענות, אין מחלוקת כי הנתבעת 2 היא בעלת הדירה, וכי הנתבע 1 (שהינו אחיה) הוא אך מיופה כוח בכל הקשור לניהול הדירה (ראה ייפוי כוח מיום 1.1.08 – הוגש כנספח לתצהיר גילוי המסמכים שהגישה הנתבעת 2, שבו מציינת הנתבעת 2 כי ייפוי הכוח הוא למטרת טיפול בענייני הדירה ולא מהווה בעלות כלשהי על הדירה).

הואיל וכתב התביעה אינו מייחס לנתבע 1 אחריות אישית כגון רשלנות עקב התנהלות כזו או אחרת שכן, הטענות שפורטו במסגרת כתבי התביעה ביחס לעוולת הרשלנות הינן כלליות, נראה כי הנתבע 1 צורף כבעל דין לתביעה זו רק מאחר והוא היה "הרוח החיה" בסיפור וכי הוא זה שהתנהל בפועל מול התובע מכוח ייפוי הכוח שניתן לו, כאמור (ראה עדותו של הנתבע 1 בעמ' 34 לפרוטוקול מיום 29.10.15). התובע אף אישר זאת במהלך הישיבה כאשר הודה שהנתבע 1 היה ממונה על ניהול הדירה (עמ' 9 ש' לפרוטוקול מיום 24.11.13).

לטעמי, אף אם נטל על עצמו הנתבע 1 את מלאכת הטיפול בענייני הדירה לרבות בכל הקשור לתביעה זו, אין בכך כדי להטיל עליו אחריות אישית, ככל שיוכיח התובע את טענותיו, בשל הנזקים לכאורה שנגרמו לדירתו של התובע עקב הנזילה שמקורה, כנטען, בדירת הנתבעת 2.

אשר על כן ובנסיבות האמורות, אין מנוס אלא להורות על דחיית התביעה נגד הנתבע 1.

אני מחייב את התובע /ת בכל אחד משני התיקים לשלם לנתבע 1 פחרי חסן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך של 1,300 ₪.

תא"מ 12392-05-10:

1. תחילה, אתייחס לטענה שהעלה ב"כ הנתבעת 2 במהלך ישיבת ההוכחות ביחס לזכות התובע להגיש התביעה מאחר ולשיטתו הוא אינו הבעלים של דירה מס' 5 (ראה עמ' 11 ש' 4-7 לפרוטוקול מיום 24.11.13). הואיל וטענה זו לא נטענה במסגרת כתב ההגנה ונשמעה לראשונה במהלך הישיבה וגם אז לא התעקש ב"כ הנתבעת לחקור בנושא זה והסתפק בטענה כללית אותה הכחיש התובע, הרי שאין מנוס אלא להורות על דחיית הטענה.
2. לגופו של עניין, התובע טוען כאמור, כי בהתאם לחוות הדעת המקצועיות שנערכו, נקבע כי הנזקים שנגרמו בדירתו מקורם בנזילה שארעה בדירה 12. במהלך הישיבה שהתקיימה ביום 24.11.13, חזר התובע על גרסתו לפיה מקורה הנזילות הוא מדירה מס' 12 ולא מדירה 9, כפי שטענו הנתבעים, גם אם דירה 12 הממוקמת בקומה אחת מעל דירה 5, אינה ממוקמת בדיוק מעל דירת התובע אלא בצד השני.

התובע טען, כי מיד כשנודע לו אודות הנזילה, ובטרם זימן את המומחים מטעמם, הוא בחן בעצמו את דירה 12 וגילה "שיש נזילה ישירה שפותחים כיור של מטבח, שפותחים את המים שם ויש נזילה ישירה לדירה שלנו" (עמ' 14 ש' 1-2 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

לשאלות שהופנו אל התובע בקשר לדירה 9 השיב, כי הוא בדק את הדירה מספר פעמים ובבדיקתו לא נמצא כי מקור הנזילה בדירה זו (עמ' 13 שורה 2 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

לציין, כי מעדותו של התובע עולה כי הוא בעל מומחיות מסוימת ובמקצועו עובד כמהנדס תמיכה טכנית (עמ' 9 ש' 22 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

במהלך הישיבה ביקש התובע להגיש קובץ מוקלט של שיחה שנערכה בינו לבין מר ברנרד ולנטין, מומחה בתחום האינסטלציה, שכנטען הוא זה שערך את הבדיקה הראשונה מטעם חברת "שחר" שקבעה כי מקור הנזילה בדירה 12.

לאחר שעיינתי בתמליל שהוגש, גיליתי כי מר ברנרד אכן אישר שהייתה בעיית נזילות כלשהי בדירה 12 ולדבריו- "מתחת לארון הייתה נקודה שלא חסומה, הכוונה בלי מכסה, והייתה שם סתימה וכל פעם כשהיו משתמשים במים בכיור אז הם היו גולשים החוצה".

1. להלן אבחן את חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים.

חוות הדעת מטעם חב' אינפרא בונפיל סורג'ון

1. כאמור, התובע טוען ביום 3.6.09 הגיע מומחה מטעם חב' "בונפיל" והתובע אישר כי באותה פגישה לא נכח מי מהנתבעים בקשר לדירה 12 (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

עיון בחוות הדעת מגלה, כי הבדיקה נערכה על ידי מר בונפיל דודי, המתמחה בצילום טרמי ומומחה בכל סוגי האינסטלציה מזה 13 שנים, ולדבריו במועד הנ"ל הוא ערך בדיקה באמצעות מצלמה טרמית אינפר IRXT וממצאי הבדיקה הראו כי ישנה רטיבות פעילה באזור תקרת מטבח מעל לארונות מטבח ובמחסן השירות שבדירת התובע. מר בונפיל הוסיף וטען, כי "ע"פ בדיקתנו בעזרת מצלמה טרמית הממצאים מראים כי בדירה 12 קיימת בעיית רטיבות שלסירוגין מחמירה ועוברת לדירתו של מר זנדר, המגיע לידי ביטוי בנזק בתקרת המטבח ובמחסן שירות מסביב לצינור ''4 ראשי".

לבסוף ציין מר בונפיל, כי "הנזקים הנגרמים לדירתו של ראובן זנדר הם בלתי הפיכים ואף פוגעים בקונסטרוקצית המבנה".

1. מר דודי בונפיל זומן למתן עדות ובמהלך חקירתו הנגדית נשאל האם ביקר בדירה אחרת מלבד דירה 5 והמומחה השיב שאינו זוכר (עמ' 21 ש' 14-19 לפרוטוקול מיום 24.11.13). ביחס לבדיקה שנערכה עם המצלמה ציין המומחה: "... אני בודק את הרטיבות מאיפה מגיעה ולאן הולכת. רואים את רמת הרטיבות במצלמה, המצלמה הטרמית היא בעלת רגישות גבוהה רואים איפה מתחילה ואיפה מסתיימת" (ש' 28).

חוות הדעת מטעם עמית גלקין יועצים בע"מ

1. במסגרת חוות דעת זו מיום 17.3.10 אשר נערכה על ידי השמאי מר שמואל לוי, עולה כי בביקור בדירת התובע, נוכח השמאי בכתמי רטיבות ע"ג תקרות וקירות, בעיקר באזור המחסן, המטבח וחדר האורחים. לדבריו, "הרטיבות נראית בשלבי ייבוש, כתוצאה של תיקון דליפת הצנרת בדירה שמעל. במטבח נגרם נזק קל לדופן עליונה של יחידת ארון מטבח המקובעת לקיר. מדובר בלוח סיבית שהתנפח קלות".

לבסוף צוין בחוות הדעת, כי נעשתה פנייה אל חברת "שחר" שאישרה את העובדה כי בדירה שמעל לדירת המבוטח תוקנה צנרת דולפת.

1. במהלך עדותו של מר לוי, אישר הלה כי הוא בדק את דירתו של התובע ביום 14.3.10. העד נשאל האם הוא בדק באופן אישי את מקור הנזק והשיב: "לא בדקתי את מקור הנזק אך קיבלתי מסמך שמעריך את הנזק". העד נשאל בהמשך האם הוא היה בשתי הדירות נשוא המחלוקת והעד השיב על כך בשלילה (עמ' 17 ש' 18-31 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

זאת ועוד, המומחה אישר כי הוא פנה בעצמו אל חברת "שחר" אשר ציינה בפניו כי בדירה 12 נמצאה צנרת דולפת אשר תוקנה על ידה (עמ' 18 ש' 10 וכן- עמ' 19 ש' 27-30 לפרוטוקול מיום 24.11.13). לציין, כי מסמך המאמת טענה זו צורף לאחר הישיבה, בהתאם להחלטתי מיום 6.4.14 (התייחסות אליו תיעשה בהמשך).

חוות הדעת מטעם ניצן בניטה

1. במסגרת חוות דעת זו מיום 10.1.10 (ביקור מיום 8.1.10) ישנה התייחסות לנזקים שנגרמו לדירת התובע, כמו כן פורטו הפעולות שנדרש לבצע לצורך תיקון.

אולם, כפי שצוין בסעיף 6.2 לחוות הדעת, לא נבדק מקור הרטיבות.

1. מר בניטה נחקר לפניי ומעדותו עולה, כי הוא ביקר בדירתו של התובע ביום 8.1.10 ולדבריו, הוא לא מומחה לקבוע את מקור הנזק, הוא לא בדק מה מקור הרטיבות ולכן ההתייחסות שלו היא אך לעניין גובה הנזק (עמ' 25 ש' 8, 15 לפרוטוקול מיום 24.11.13).

חוות הדעת מטעם תרמוטסט

1. במסגרת חוות דעת זו שנערכה על ידי מר רובין ארז והוגשה על ידי הנתבעת, נקבע כי "בבדיקות תרמיות לאיתור נזילות ורטיבות לא ניתן להגיע למסקנה ממשית למקור הדליפה ללא ביקור בדירה עצמה". לדבריו, "רטיבות עלולה לחדור ממקורות שונים כמו צינור ראשי וממקורות שונים והראיה היא כי בבדיקת חברת שחר בשתי הדירות עלה כי מקור הדליפה, אם קיימת, הינו בצינור ששייך לטיפול הוועד ולא של דירה 12".
2. במהלך הישיבה העיד המומחה, מר רובין, והוא חזר על גרסתו לפיה לא ניתן לקבוע באמצעות המצלמה התרמית אם הרטיבות מקורה בדירה 12 מבלי שנבדקה הדירה עצמה (עמ' 32 ש' 6 לפרוטוקול מיום 29.10.15).

דו"ח ביצוע פעולה מטעם חברת "שחר"

1. כאמור, ישנן שתי קריאות מטעם חברת "שחר" על גבי שתי הקריאות חתום מר ברנרד, נציג מטעם החברה, כאשר התובע מסתמך על טופס הקריאה מיום 3.6.09 וטוען כי ממנו עולה שמקור הנזילה בדירה 12, ומגד מסתמכת הנתבעת על הטופס מיום 27.7.09 וטוענת כי מהאמור בו עולה כי הנזילה מקורה מצינור 4 המרכזי השייך לטיפול וועד הבניין.

יש לציין, כי עד זה שלטעמי הינו אחד העדים המרכזים, לא זומן על ידי מי מהצדדים על מנת שניתן יהיה להיווכח בגרסה האמיתית.

1. אכן, כפי שעולה מטופס קריאת שירות מס' 434715 עליו מסתמכת הנתבעת, ביום 27.7.09 נערכה בדיקה בדירה 12 ובאותו מועד לא תוקנה נזילה כלשהי כפי שטוען התובע. עם זאת, כפי שטען התובע בכתב התביעה, חברת "שחר" נקראה מטעם חברת הביטוח של דירה 12, לטפל בצינור דולף במהלך חודש פברואר 2010. טענה זו הוכחה באמצעות המסמך שהגיש התובע בהתאם להחלטתי מיום 6.4.14, שהופק על ידי שחר נזקי צנרת בע"מ שכותרתו נתוני קריאה מספר 434715 . ממסמך זה עולה, כי ביום 14.2.10 אותרה סתימה מתחת לארון מטבח בדירה 12 ונעשה טיפול בסתימה הכולל בין היתר החלפת צינור וסיפון.
2. אם כן, בניגוד לגרסת הנתבע 1 אשר טען בחקירתו הנגדית כי נציג מטעם חברת שחר ביקר בדירה 12 פעם אחת בלבד וכי לא נעשה תיקון בצנרת דירה זו (עמ' 35 ש' 30 וכן עמ' 36 ש' 1-3 לפרוטוקול מיום 29.10.15), הרי שמהראיות עולה כי לפחות 4 ביקורים נערכו בדירה זו על ידי נציגים שונים, כאשר באחד מהביקורים נעשה תיקון כלשהו. אציין, כי הנתבעת 2 הודתה בעצמה כי נעשו בדיקות נוספות /ואו תיקונים (ראה עמ' 39 ש' 29-31 לפרוטוקול מיום 29.10.15).

התוצאה:

1. לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים בהתאם לכל הראיות שהוגשו, הגעתי כאמור למסקנה לפיה גרסת התובע עדיפה בנסיבות העניין על פני גרסת הנתבעת. סבורני, כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו כי מקור הנזילה שהובילה לרטיבות בדירתו, הוא בדירה 12 שבבעלות הנתבעת 2.
2. חוות הדעת שהוגשו מטעמו, ביניהן זו של חב' בונפיל שאיתרה את מקור הנזילה באמצעות מצלמה טרמית, הוכיחו למעשה קיומו של קשר סיבתי בין הרטיבות שנצפתה בדירתו לבין הנזילה שנתגלתה בדירה 12 באמצעות חב' "שחר". לראיה, שלאחר תיקון הנזילה בדירה 12, פסק לחלוטין חלחול המים אל דירה 5, כפי שעולה מדברי התובע.

יוער, כי בניגוד לאמור בחוות דעתו של מר רובין, לפיה לא ניתן לאתר את מקור הדליפה באמצעות בדיקה תרמית ללא ביקור בדירה, הרי שמחקירתו הנגדית של מר בונפיל עולה כי דרך המצלמה ניתן לראות את רמת הרטיבות ומעבר לכך. לדבריו, הואיל והמצלמה הטרמית היא בעלת רגישות גבוהה, ניתן לראות גם מאין מתחילה הרטיבות והיכן מסתיימת, כאשר לא בכל המקרים הכרחי לבדוק את הדירה ממנה מגיעה הנזילה. המומחה הוסיף וטען, כי אם הוא החליט שלא לבקר בדירה 12 ככל הנראה שלא ראה בצורך בכך.

הנזקים:

1. הואיל והתובע לא הוכיח את כל ראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה, סבורני כי יש מקום בנסיבות העניין לפסוק פיצוי על דרך האומדנה, וזאת ביחס לנזקים שהוכחו וההוצאות בהם נדרש התובע בפועל.

ואבהיר, לא הוכח כנדרש, כי לתובע נגרם נזק בגין הפסד ימי עבודה, הוצאות עבור שיחות טלפון והוצאות נסיעה, שכ"ט עו"ד עבור התייעצות כלשהי. כן, התובע לא הוכיח כי הוא שילם לשוכרים שהתגוררו בדירתו פיצוי בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לציוד שבבעלותם.

1. לאחר שבחנתי את טענות התובע בעניין הנזקים שנגרמו לו, הנני סבור כי סך של 5,000 ש"ח הינו פיצוי הולם בנסיבות העניין.
2. אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת 2 לשלם לתובע 1 סך של 6,000 ש"ח. לסכום זה יתווספו החזר אגרה ע"ס 372 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסכום של2,000 ₪.

תא"מ 16212-12-10:

1. כאמור, המדובר בתביעת שיבוב שהגישה המבטחת להחזר תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה, התובע, כאשר אין מחלוקת בענייננו, כי המבטחת שילמה לתובע את תגמולי הביטוח, בהתאם לחוות הדעת אשר העריכו את נזקי הדירה של התובע בסכום של 4,500 ש"ח. הואיל ולא הוגשה מטעם הנתבעת חוות דעת נגדית, ומאחר ובמסגרת החקירה הנגדית לא נסתר האמור בחוות הדעת ביחס לגובה הנזקים, הנני מוצא לקבל את האמור בהן.
2. כידוע, זכותה של המבטחת להיפרע מהנתבעים בשל נזקים, לכאורה, שנגרמו לה מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981. על פי סעיף זה, זכאי מבטח ששילם תגמולי ביטוח למבוטח, להיכנס בנעלי המבוטח ולתבוע שיפוי מהמזיק.
3. לפיכך, הואיל ושוכנעתי כי האחריות לנזקים שנגרמו לדירת התובע, מוטלת על הנתבעת 2, הרי שעליה לפצותה בגין כך.
4. על כן, הנני מורה על קבלת התביעה ומורה לנתבעת 2 לשלם לתובעת 1 סך של 3,961 ש"ח (לאחר ניכוי דמי השתתפות עצמית ע"ס 539 ש"ח).
5. כמו כן אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט סך של 372 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 1,200 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.