1. בקשת החייב לכלול בהפטר חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי.

2. בקשה זו הוגשה זה מכבר, והומצאה, יחד עם ההחלטה לתגובה, לסניף רמלה של המוסד לביטוח לאומי.

3. לאחר שלא הוגשה תגובה, ולמניעת כל ספק, הוריתי למזכירות להמציא את הבקשה ואת החלטת בית המשפט למתן תגובה ללשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי. המזכירות טרחה לבצע את המסירה, תוך שווידאה גם טלפונית, בהתאם להערות בתיק. למרות האמור, לא הוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי.

במצב דברים זה, הבקשה הועברה לתגובת הנאמן וכנ"ר.

4. ברקע הדברים החייב, שניתן צו כינוס לנכסיו ביום 28.7.10.

החייב יליד 1950.

ביום 2.5.11 החייב הוכרז פושט רגל.

במקביל להליך זה מומשה דירתו של החייב, על ידי נושה מובטח.

ביום 20.2.18 התקיים דיון בבקשת הפטר של החייב, ולאחר שהנאמן קיבל את הכספים שנותרו ממימוש דירתו של החייב, הודיע לבית המשפט כי אין מניעה למתן הפטר, זאת ביום 13.6.18.

תביעות החוב שהוגשו בתיק היו בסך של כ- 2.9 מיליון ₪, ומתוכן אושרו תביעות חוב בדין רגיל בסך של כ- 559,000 ₪ ועוד תביעת חוב בסך של כ- 205,000 ₪ בדין קדימה בגין חוב מזונות.

5. החייב פירט בבקשתו שהוא נכה בשיעור 100% לצמיתות ונזקק לשירותים מיוחדים. החייב פירט שנוכח גילו ומצבו הרפואי, אין לו סיכוי לשינוי כלכלי לטובה, והוא זקוק להוצאות רבות לתרופות, לסיעוד ולשיקום כמו גם להתאמת נגישות.

6. הנאמן תמך בבקשה, לא לפני שביקש וקיבל דוחו"ת חודשיים עדכניים, תצהיר באשר לתא המשפחתי, הכנסותיו והוצאותיו ומסמכים רפואיים עדכניים.

על פי תגובת הנאמן, החייב המציא מסמכים המצביעים על כך שנקבעה לו נכות בשיעור 71% במוסד לביטוח לאומי.

הנאמן מצא שהחייב עומד בתנאי הפסיקה למתן הפטר.

7. כנ"ר לא הוסיף מעבר לעמדת הנאמן.

8. בהתאם לסעיף 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, אין בצו ההפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתביעת מזונות. עם זאת, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר כאמור. על פי הפסיקה, יש ליישם את שיקול הדעת האמור במשורה ובמקרים חריגים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (29.9.16)).

בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת השתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתפגע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להימשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, וכמובן תום ליבו של החייב (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15), ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15)).

9. כפי שציין בצדק הנאמן, תיק זה עומד בפרמטרים שנקבעו בעניין קצקה: החייב מבוגר – בגיל 69, נכה בשיעור 71% ובמצב סיעודי, חוב המזונות הוא חוב ישן – הילדה כיום היא בגירה, כבת 35, תיק המזונות נפתח לפני 28 שנים (לתקופה 1991 – 2010), ואין לחייב מקורות הכנסה מלבד קצבת נכות וקצבת אזרח ותיק. נוסף לכך, במהלך ההליך מומש נכס שהיה בבעלות החייב.

10. בנסיבות אלו, ולנוכח מצבו הבריאותי של החייב, מיעוט ההכנסות, והעובדה שמדובר בחוב ישן, ובהיעדר התנגדות של המוסד לביטוח לאומי, אני קובעת שההפטר יחול גם על חוב המזונות.

11. ככל שראיתי, וכפי הנראה – עקב בקשה זו, טרם הוגשה פסיקתה לחתימה. הנאמן יפעל להגשת פסיקתה כאמור (וכן בקשה לפסיקת שכ"ט ולחלוקת דיבידנד כמקובל), בתוך 14 ימים מהיום, והכול אם אלו טרם הוגשו.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.