1. בקשה מטעם החייב להחזיר לידיו כספים שנותרו בקופת הכינוס לצורך טיפולים רפואיים.

רקע:

2. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 28.7.10. ביום 2.5.11 החייב הוכרז כפושט רגל.

על פי דיווח הנאמן, הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 2.9 מיליון ₪, מתוכן אושרו תביעות חוב בסכום של כ- 709,000 ₪ בדין רגיל וכ- 205,000 ₪ בדין קדימה.

יש להעיר כי בדיווח מיום 12.6.19 ננקב סכום דומה בדין קדימה (כ- 205,000 ₪), אך צוין שהתביעות בדין רגיל הן בסכום נמוך יותר, כ- 558,000 ₪. על הנאמן לבדוק את הפער בדיווח זה, אך אין בו כדי לשנות לתוצאה, שכן אין חולק כי בשני המקרים, אין בקופה סכומים מספיקים לתשלום דיבידנד מלא או קרוב לכך.

3. החייב יליד 1950.

4. במקביל להליך זה מומשה דירתו של החייב, על ידי נושה מובטח.

5. ביום 20.2.18 התקיים דיון בבקשת הפטר של החייב ולאחר שהנאמן קיבל את הכספים שנותרו ממימוש הדירה, הודיע לבית המשפט כי אין מניעה למתן הפטר.

לפי תגובת הנאמן מיום 22.12.19, הצטבר סכום לחלוקה של 191,510 ₪, מתוכו סכום של 166,575 ₪ הועבר לחשבון נאמנות של הנאמן (יתרת הכספים הצטברה בחשבון של כנ"ר). עוד לפי תגובה זו, הסכום האמור יאפשר חלוקה של כ- 150,000 ₪ לדיבידנד לנושים.

6. החייב הגיש בקשה לכלול בהפטר את חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי, בקשה שהתקבלה.

7. ביום 1.7.19 נחתמה פסיקתה למתן הפטר אשר כללה את חוב המזונות כמבוקש.

הבקשה הנוכחית:

8. לטענת החייב נותרו בקופת הכינוס כספים והוא רוצה לעשות בהם שימוש לצורך טיפול רפואי. זאת בשים לב לגילו (כבן 70) ולכך שלטענתו לא נותרו בידיו כספי פנסיה או כספים מקצבה אחרת כלשהי.

9. הנאמן התנגד לבקשה וכנ"ר הצטרף לעמדתו (סעיף 8 לתגובת כנ"ר).

דיון והכרעה:

10. לאחר עיון בבקשה ובתגובות מצאתי לדחות את הבקשה.

11. בקשת החייב הועלתה בדיון שהתקיים ביום 20.2.18. בתום הדיון, קבע בית המשפט כך (כב' השופטת י. רוטנברג):

"עולה כי יש הסכמה משותפת ליתן הפטר לחייב כנגד תשלום לקופה של הכספים שלהם זכאי החייב מתוך הכספים שנותרו בתיק ההוצל"פ לאחר מימוש הנכס.

עולה כי נותרו כספים, ואולם הם עדיין לא הוחזרו לחייב או לגרושתו. כאמור ההסכמה היא שכנגד כספים אלו ינתן לחייב הפטר.

לגבי הסכמה זו, יש הסתייגות של ב"כ החייב לפיה גם מתוך כספים אלו יש לתת לחייב כספים מסויימים למחייתו נוכח מצבו הבריאותי ונוכח צרכים בריאותיים חריגים שאין בידי החייב לשלמם ולכך הוא זקוק לכספים.

רשמתי לפני הסכמות אלו ורשמתי לפני הסתייגות החייב."

בהמשך, הורה בית המשפט לכונסת הנכסים להגיש פירוט החשבון והיתרה שנותרה להעברה לקופת הכינוס.

12. לאחר קבלת הדיווח של כונסת הנכסים, הגיש הנאמן שתי הודעות, ולפיהן, די במחצית חלקו של החייב (שעומדת על כ- 166,000 ₪), כדי לתת הפטר. על הודעות אלו ניתנו שתי החלטות של בית המשפט – הן ביום 15.6.18 והן ביום 28.6.18. החלטות אלו הומצאו לב"כ החייב דאז, והחייב לא הביע כל התנגדות, אף שהנאמן רשם במפורש כי ההפטר מותנה בהעברת כספים אלו.

13. צו ההפטר נחתם ביום 1.7.19 ורק לאחר מכן, בתאריך 1.8.19, החייב הגיש את הבקשה הנוכחית. תחילה בעצמו ולאחר מכן השלים אותה באמצעות בא כוחו החדש.

14. ראשית, נוכח התנהלות זו החייב מושתק מלהעלות טענות כעת, לאחר שלא חלק על עמדת הנאמן. יתרה מכך, בעקבות שתיקתו של החייב, נוצר מצב לפיו ניתן הפטר חלוט, על סמך מצב דברים מסוים, וכיום החייב מבקש לשנות בדיעבד את תנאי ההפטר החלוט, תוך פגיעה הן בעיקרון סופיות הדיון והן באינטרס ההסתמכות של הנושים.

15. שנית, גם לגופו של עניין, בקשת החייב אינה מוצדקת.

נקודת המוצא היא, שהכספים המגיעים מהנכס מוקנים לקופה. זהו הכלל. היה על החייב להעמיד תשתית משפטית ועובדתית חריגה, המצדיקה סטייה מהכלל וזאת הוא לא עשה.

החייב אמנם מקבל קצבת זקנה, אך לא צירף שום מסמך המעיד על קביעת נכות בשיעור 100% לגביו במוסד לביטוח לאומי. התיעוד שהתובע צירף בהתייחס אליו מפרט מספר בעיות אורתופדיות, וכן תאונה מחודש 2/19. גם אם בעיות אלו אינן קלות ערך, בוודאי אינן מגיעות לכדי מצב רפואי מסכן חיים, או הדורש טיפולים רפואיים שעלותם כבירה (ואינם כלולים ברפואה הציבורית).

נוסף על כך החייב צירף הצעת מחיר (לא אסמכתאות לתשלום או לבעיות הרפואיות) בקשר עם טיפולי שיניים שונים שהוא נזקק להם לפי הנטען. מצבו הרפואי של החייב ונתוניו נלקחו בחשבון עת נקבע, כי תנאי למתן ההפטר יהיה הקניית הסכום שהתקבל ממכירת הנכס, ללא תכנית פירעון נוספת. הנחה לפיה נכסים של החייב אמורים לממן את צרכיו של החייב, מנוגדת לתכלית ההליך. הדברים אמורים ביתר שאת, שעה שהחייב מסתמך על מצבה הרפואי של רעייתו, כדי להוביל למצב שבו נכס המוקנה לקופה, יועבר לטובת צד שלישי, בעוד הנושים יוותרו ללא דיבידנד.

16. לכך יש להוסיף כי מצבת החובות בתיק זה מורכבת מחוב גבוה בדין קדימה בגין מזונות, שהחייב קיבל הפטר מיתרתו. משמעות קבלת בקשת החייב היא שהקופה הציבורית, שהחייב העמיס עליה את חובתו לזון את ילדיו, תינזק פעמיים: גם במתן ההפטר, וגם בכך שאפילו הסכום שנצבר בקופה (שאינו מכסה אפילו את החוב בדין קדימה) לא יועבר לטובת כיסוי ולו חלקו של החוב.

בדונו בבקשה חריגה מסוג זה בית המשפט רשאי לשקול גם את נסיבות יצירת החוב, ושעה שמדובר בחוב שמקורו בהתנהגות שאינה תקינה מבחינה מוסרית, חוב שהכלל לגביו הוא שלא יינתן הפטר כלל, המשמעות היא שעל דרך הכלל לא יהיה מקום להעביר לחייב כספים תחת העברתם לקופה הציבורית שניזוקה קשות עקב התנהלותו.

יצוין כי המוסד לביטוח לאומי לא הגיב לבקשה, אך מוחזק כמי שהיה ער לנתוני התיק, לרבות תנאי מתן ההפטר, כמפורט לעיל.

אף כאן, החייב קיבל הפטר מחוב המזונות, החלטה שהיא לכשעצמה בגדר החריג, ובכך מצבו ונתוניו נלקחו בחשבון. העברת כספים המוקנים לקופה חלף תשלום מקצת החוב האמור, מהווה סטייה מהאיזון הראוי בין אינטרס הנושים לבין אינטרס החייב, ובין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של החייב.

17. אם כן, הן מהטעם שהחייב שתק טרם מתן ההפטר, והן לגופו של עניין, שעה שמצד אחד הכספים מיועדים לתשלום חוב מזונות בדין קדימה בסכום לא מבוטל, לנושה המייצג את הקופה הציבורית, וממילא לא יכסו את מצבת חובותיו הגבוהה של החייב, ומצד שני החייב לא הציג נתונים המצביעים על מצב רפואי חריג ומסכן חיים הדורש הוצאות משמעותיות, אין מקום להעברת כספי מכר נכס המוקנה לקופה לחייב.

18. לפיכך, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אייר תש"פ, 06 מאי 2020, בהעדר הצדדים.