בתיק זה הציע התובע כי יוגשו סיכומים ויינתן פס"ד.

הנתבעים הודיעו לביהמ"ש ביום 28.2.13, כי הם אינם מסכימים להצעת התובע וכי הם כופרים בשאלת הקשר הסיבתי שבין הסכומים הנתבעים לבין התאונה וכי התובע אינו זכאי לסכום כלשהו מעבר למה ששולם לו ע"י הנתבעת 2.

עוד הדגישו הנתבעים בתגובתם , כי השאלות שבמחלוקת על פי כתבי הטענות אינן שאלות משפטיות אלא הינן טעונות גם בירור עובדתי אשר דרוש לביהמ"ש לצורך הכרעה.

בנסיבות אלה ולאור תגובת הנתבעים, קבעתי את התיק להוכחות בתאריך 28.2.13 וזאת לתאריך 18.11.13 בשעה 09:00.

הוריתי לתובע להגיש תצהירים בתוך 45 יום והוריתי לנתבעים להגיש תצהירים מטעמם 45 יום לאחר מכן.

בתאריך 5.11.13, לאחר שהתובע לא מילא אחר החלטות ביהמ"ש ולא הגיש תצהירים, הוגשה לי לפתע בקשה להפוך את ישיבת ההוכחות לקדם משפט.

עלי לציין, כי לא ברור לי מדוע היה צורך להמתין שבועיים לפני מועד שבו קבוע התיק להוכחות, כאשר התיק נקבע לפני כמעט 9 חודשים להוכחות כדי להגיש בקשה שכזו.

מכל מקום, ביקשתי את תגובת הנתבעים והם הודיעו לי שהסיבה להגשת הבקשה היא אך ורק העובדה שהתובע לא טרח להגיש תצהירים והם אינם מספיקים כי יוארך לתובע המועד להגשת ראיותיו.

בנוסף, הם הודיעו כי הם אינם מתנגדים להפיכת ישיבת ההוכחות לקדם משפט אבל הם עומדים על כך כי החלטת ביהמ"ש תקוים לעניין הגשת תצהירים וראיות.

לא ברור לי מדוע עלי להפוך ישיבת הוכחות לישיבת קדם משפט שנקבעה לפני כמעט 9 חודשים, כאשר ברור לחלוטין שישיבת קדם משפט זו לא תקדם את התיק ובסופו של דבר אאלץ לקבוע פעם נוספת את התיק להוכחות, לאור תגובת הנתבעת 2 עצמה.

אינני נעתר לבקשה ומאחר והתובע לא הגיש תצהירים ולכן ממילא לא יוכל להגיש ראיות, אני ממליץ לו להגיש בקשה למחיקת התביעה ויתכבד ויגיש תביעה חדשה.

לגבי ההוצאות שנגרמו לנתבעת 2 – על כך ניתן יהיה להתדיין בכתב בין הצדדים.

צר לי שזמנו של בימ"ש השלום העמוס מאוד בתיקים וכאשר כל תיק נקבע להוכחות במשורה מתבזבז בדרך שכזו.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.