לפניי בקשה מטעם הבנק לאפשר לו לצפות בתיק הפש"ר במערכת "נט המשפט" בשל תביעה אזרחית שהגיש נגדו החייב לסעד של פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, מכך שבחשבון הבנק שלו הופיעה ליד שמו ההערה "פושט רגל".

החייב התנגד לבקשה בטענה כי לא ברורה הרלוונטיות של הליך הפש"ר שאינו קיים לתביעה האזרחית וכי היעתרות לבקשה תפגע בפרטיותו שלא לצורך.

הנאמן סבר כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהתיר את העיון המבוקש, מאחר שלא מתקיים אף אחד מהנימוקים שיש בו כדי להצדיק דחייה או הגבלה של זכות העיון של הבנק בתיק ביהמ"ש, בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות, דין הבקשה להתקבל.

החייב לא טען בתגובתו כי קיים איסור בדין לעיון בתיק ביהמ"ש. אף לא נטען על ידו כי קיימים מסמכים ו/או מידע בתיק הפש"ר, אשר חשיפתם לבנק אינה ראויה ו/או תגרור פגיעה לא מידתית בו.

המדובר במידע ומסמכים המצויים בתיק פשיטת הרגל, אשר לשיטת הבנק עשויים לסייע בהליך האזרחי המתנהל בבית משפט השלום. לפיכך, סבורני כי קיים טעם לגיטימי לעיון ואף עולה כי קיים קשר ענייני לכאורי בין ההליך המתנהל בין המבקש לחייב ובין תוכנו של תיק זה, התומך בעמדת המבקש, ראה סע' 6 בעמדת המבקש מיום 30.6.19.

לאור האמור, לא מצאתי כי יש הצדקה לדחות או להגביל את זכות העיון של הבנק בתיק פשיטת הרגל.

דין הבקשה להתקבל.

הבנק יהא רשאי לעשות שימוש במידע ובמסמכים שבתיק הפש"ר אך ורק במסגרת התביעה האזרחית המתנהלת בין הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ט, 26 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.