בקשה זו היא גלגול שני של בקשה זהה. העוררת איננה חולקת על כך כי לא הגישה בסמוך לאחר חתימת הסכם הפשרה דו"ח שכלל את הדיווח של האירוע (בין אם הוא חב במס או לא, בין אם שולמה תמורה או לא). אף ועדת הערר בהחלטתה בעניין ההתיישנות הגיעה לממצאים עובדתיים בקשר לכך וקבעה בסעיף 25 להחלטה כי לא בוצע דיווח אפקטיבי לפקיד השומה במועד שהיה מאפשר לפקיד השומה לבחון כראוי את הסוגיה במתחם "מס הכנסה". משאילו פני הדברים מה יואיל לנו נציג פקיד השומה או פקידת השומה עצמה? אין השאלה עוד אם בוצע דיווח אם לאו כפי שאין השאלה אם האירוע חב במס הכנסה אם לאו. כפי שכבר אמרתי בהחלטתי הקודמת. העוררת התחייבה לדווח על ההפניה למנהל לפקיד השומה. הפניה בשנת 2009 לתקן ביאור בדו"ח לשנת 2000, רק ברור הוא שזהו מהלך מתחכם שאינו יכול להיחשב כדיווח וכעמידה בתנאי הסכם הפשרה. כך קבעה כבר הוועדה בהחלטתה. עוד קבעה הוועדה באותה החלטה כי בכך שלא עמדה העוררת בהתחייבות הדיווח 'התעורר לחיים 'הערר הישן. אם כך השאלה עתה היא בחינת טענותיה של העוררת ובחינת שקול הדעת של המשיב בקשר עם שומתו דאז הכול כפי שנתחם בכתב הערר "הישן" ובנימוקי המשיב דאז בתשובתו להשגת העוררת, כפי שהיה הדין דאז. משכך כל ההתרחשויות שאירעו לאחר הגשת הערר בעקבות הסכם הפשרה ופנית העוררת שנים לאחר מכן אינן ממין העניין המצריך בחינה. בין אם פקיד השומה סבור כי העסקה חבה במס הכנסה או לא אינה רלבנטית בכל הכבוד לאור האמור לעיל. לו תשמע דעתי אזי דינה של הבקשה להידחות כאשר את הוצאותיה נקבע בעת ההכרעה בערר לגופו.

ניתנה היום, י' בטבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

אני מסכים

________________________

עו"ד מרגליות, שמאי, חבר וועדה

אני מסכים

_______________________

רו"ח מונד, חבר וועדה