1. תובענה זו הוגשה ביום 13.5.10 כתביעת השבה על סך 15,000 ₪. התובעים ביקשו לאשרה כתביעה יצוגית ולנהלה כתביעה יצוגית.

2. ביום 26.12.10 ניתנה החלטה על פיה הבקשה לאישור התביעה כיצוגית נדחתה. החלטה זו ניתנה בהתאם להסכמת הצדדים.

3. עוד באותו יום, 26.12.10, התובעים הגישו בקשה דחופה לתיקון פרוטוקול הדיון שהתקיים. ביום 10.1.11 ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשה. מאז לא נעשתה כל פעולה בתיק, לא בכלל ולא על ידי התובעים בפרט. באופן מעשי נראה היה שההליך נזנח ע"י התובעים. מזכירות בימ"ש סגרה בשלב כלשהו את התיק.

4. רק ביום 26.9.14 התובעים הגישו בקשה "להחיות" את תביעתם האישית ולהמשיך בדיון. בקשה זו הינה נשוא החלטה זו.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה הבקשה הינה שימוש לרעה בהליכי משפט, לאחר חוסר מעש מצד התובעים של כמעט 4 שנים, בהם לא נעשתה כל פעולה בתיק. כן לטענת המשיבה, הליכים קודמים שהתובעים נקטו בהם באותו נושא, נמחקו ע"י ערכאות שונות, וכי התביעה האישית התיישנה. מעבר לכך המשיבה טוענת לגופו של ענין, שאין בסיס לתביעה האישית.

6. לאחר ששקלתי את הבקשה ובכלל זה עיינתי בתגובתם של התובעים לתשובת המשיבה, הגעתי למסקנה שדינה להדחות.

7. מצד התובעים היה חוסר מעש של כמעט 4 שנים. זאת לאחר שהתיק נסגר באופן מעשי, מאחר והבקשה לאישור התביעה כיצוגית נדחתה.

8. לאור ההליכים הקודמים שננקטו ולאור חוסר המעש מטעם התובעים, אין הצדקה להמשך הליכים במסגרת תובענה זו.

9. הבקשה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ה, 13 ינואר 2015

צביה