1. לפניי בקשת התובעים, להתיר להם להגיש ראיה נוספת-חוות דעת של וטרינר להוכחת טענתם כי הפגיעות שנגרמו לקטין-התובע 1,נגרמו מכלבם של הנתבעים.

בבקשה נטען כי בשל חסרון כיס הוגשה הבקשה רק עתה ואלם מאחר שהנתבעים הגישו חוות דעת מטעם וטרינר-דר' וג'די בטחיש,יש לאפשר להם להגיש חוות דעת נגדית של רופא וטרינר, שאחרת תיפגע זכותם להפריך, או לסתור, את קביעות ד"ר בטחיש.

2. הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות לה יסוד. הנתבעים טענו כי התובעים מתעלמים במהלך כל ניהול הליך זה מתקנות סדרי הדין והכללים במסגרתן. הנתבעים הפנו לכך שהתביעה הוגשה לפני כחמש שנים, בגין אירוע שהתרחש בשנת 2002 וכי התובעים ידעו על קיומה של חוות דעת הווטרינרית שהוגשה עוד במסגרת ההליך הפלילי שהסתיים בשנת 2006. למרות כל האמור, לא הגישו התובעים עד היום חוות דעת שתפריך את חוות דעת הנתבעים ונזכרו רק מס' ימים לפני מועד ההוכחות להגשת בקשתם.

הנתבעים הפנו לתקנות 129 ו- 528 כאשר האחרונה קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק רשאי בית המשפט להאריכו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הנתבעים טענו כי התובעים לא הגישו בקשה להארכת מועד ואף לא הציגו סיבה מניחה את הדעת מדוע לא דאגו להגשת חוות דעת עד היום ומדוע בקשה זו הוגשה רק עתה בסמוך למועד ההוכחות. לפיכך טענו הנתבעים כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

3. ההלכה הינה כי על בית המשפט לשמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות וראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם), בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".

על המבקש לסטות מהסדר האמור לשכנע את בית המשפט בשלושה טעמים:

א. אופי הראיה – האם המדובר בראיה טכנית ופשוטה.

ב. השלב אליו הגיע הדיון.

ג. האם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ואם כן מה הסברו למחדלו זה. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה.

(ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פד"י מו (3) 738. ע"א (באר שבע) 169/98 בש"א 5083/99 בנק למסחר בע"מ נ' פתחי ריגה תעשויות פח בע"מ, תקדין שלום, כרך 99 (2)).

4. בעניינינו, אין מדובר בראיה טכנית ופשוטה. חוות הדעת שהתרת צירופה התבקשה נועדה לסתור את קביעות שבחוות דעת וטרינר הנתבעים לפיהן לא נראה כי הפגיעות בקרקפת ובראשו של הקטין הן כתוצאה מנשיכת כלב וכאילו מסתברת יותר האפשרות שהפגיעה היא כתוצאה מנפילה של הקטין על דבר חד או מסוכן, או נפילה מגובה ולא מנשיכה כאמור.

5. במקרה דנן, אי הגשת הראיה הנוספת במועד אף מהווה מחדל שלא הוסבר דיו על ידי התובעים: הבקשה הוגשה מס' ימים לפני ישיבת הוכחות שנקבעה כבר לפני כ 5 חודשים. צודקים הנתבעים כי התובעים ידעו על אודות חוות הדעת של הוטרינר מטעמם עוד בשלב ניהול ההליך הפלילי וחוות דעת הנתבעים אף צורפה לכתב ההגנה, ובהמשך, לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים. למרות זאת,רק לאחר הגשת בקשת הנתבעים מיום 21.4.15 לזמן את הוטרינר מטעמם לחקירה בבית המשפט, מיהרו התובעים להגיש בקשה זו.

בהערת אגב אציין כי אין ספק שהתרת הגשת חוות דעת עתה תהיה לא רק סטיה מסדרי הבאת הראיות, אלא גם הארכת מועד להגשת חוות דעת, שכן ככל שאין המדובר בחוות דעת רפואית,הרי המועד להגשת חוות הינו בעת הגשת תצהירי עדות ראשית ואילו ככל שמדובר בחוות דעת רפואית,יש לצרפה כבר לכתב הטענות כאמור בתקנה 127 (א) לתקנות. לפיכך,בכל מקרה גם אם אניח שאין המדובר בחוות דעת רפואית (הגם שאין הדבר נקי מספקות בעיני),עדיין המדובר באיחור ניכר שכן תצהירי התובעים הוגשו עוד ב-1/13-לפני למעלה משנתיים!!!.

6. יחד עם זאת, בפסיקה ובספרות המשפטית כבר נקבע כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת גם באיחור ,אפילו בשלב הערעור, וגם אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין (ראו בספרו של השופט א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, בעמ' 616-617: "במקרים מתאימים עשוי בית משפט של ערעור להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל דין".

אין ספק שחוות דעת וטרינר הינה ראיה רלוונטית במחלוקת שבין הצדדים ודחיית הבקשה

לא תאפשר לתובעים לתמוך טענותיהם בעניין בחוות דעת מקצועית,שתעמוד מול חוות דעתו של ורטינר הנתבעים.לפיכך והגם שהתנהלות התובעים נגועה במחדל דיוני ,שוכנעתי כי על מנת שלא למנוע מהתובעים את האפשרות להציג את מלוא ראיותיהם יש להעתר לבקשת התובעים ואולם זאת,בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות ובכפוף לכך שיותר גם לנתבעים להשלים ראיותיהם (באמצעות השלמת חוות הדעת מטעמם בהתייחס לחוות דעת התובעים),שהרי ע"פ סדרי הדין,היו רשאים הנתבעים להגיש ראיותיהם (לרבות חוות הדעת מטעמם),רק לאחר שיעמדו בפניהם כל ראיות התביעה.

בעניין זה אפנה גם לע"א 2005/01(ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ ואח' :

"בצד האמור, בתקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1974, נקבע, כי בית המשפט יתיר לבעלי-דין, לבקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה דרושה לו על-מנת "לאפשר לו מתן פסק דין מכל סיבה חשובה אחרת". בית-

המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין; זאת כאשר הוא סבור כי הגשתה דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי –הדין (ראה: רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה (579, 577 (4), רע"א 4127/02 – דוד יעקובוביץ ושות' בע"מ נ' רהיטי הפירמה. תק-על 2002 (3), 2709, עמ' 2710, ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט (4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו (738 (3; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132). מצאנו כי בראיה זו יש כדי לסייע לנו לעמוד באופן שלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ויכול ויהא בה כדי להשפיע על תוצאות ההתדיינות, על כן, החלטנו לקבל הראיה. מחדלו של המערער, שלא טרח להציג את הראיה במועד, וההוצאות שנגרמות בשל כך לבעל דינו, יוכלו תקון בדרך של הטלת הוצאות הדיון על הערער, באופן שלא יהיה מותנה בתוצאות ההתיידנות.".

6. סוף דבר- כפוף לתשלום הוצאות בסכום של 3,500 ₪ שיופקדו בקופת בית המשפט עד 6.5.15 בשעה 10:00-יום לפני מועד הדיון הקרוב, תותר הגשת חוות דעת וטרינר מטעם התובעים והנתבעים יהיו רשאים, תוך 30 יום לאחר מכן, להגיש השלמה לחוות הדעת מטעמם. המזכירות תעביר את הסכום שיופקד, לנתבעים.

הנתבעים יבררו במזכירות ביה"מ האם הופקדו ההוצאות וככל שהופקדו,יודיעו לוטרינר מטעמם כי לא יתייצב לדיון הקרוב וחקירתו תערך רק במועד נוסף שייקבע,לאחר שיחלוף המועד להגשת השלמה לחוות הדעת מטעמם.

ככל שהתובעים לא יפקידו את ההוצאות,כאמור,אראה בכך ויתור על הגשת חוות דעת של וטרינר מטעמם ובמועד שנקבע ייחקר גם וטרינר הנתבעים.

למען הסר ספק,מובהר כי מועד ההוכחות שנקבע נותר בכל מקרה על כנו.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ה, 30 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.