<#1#>

נוכחים:

ב"כ התובע: עו"ד חרל"פ ועו"ד קרמי

ב"כ הנתבעת: עו"ד גיצה

פרוטוקול

ב"כ הנתבעת:

אבקש שהתובע לא יהיה באולם בעת שמיעת עדות המומחה.

ב"כ התובע:

אני מסכים. אבי התובע יצא מן האולם.

פרופ' יישכר בן דב, מוזהר כחוק ומעיד:

חקירה לעו"ד גיצה:

ש. הגשת חוו"ד וכן ענית על שאלות הבהרה. בחוות דעתך אתה אומר שלא היו בפניך בדיקות מסוימות של תפקודי ריאה שלמשל עמדו לעיונו של ד"ר בלומברג. מפנה לעמ' 5, שורה 5 בחוות הדעת. בסופו של יום, לא קיבלת. האם נכון?

ת. כתוב.

ש. אם היית מקבל את זה, היית משנה את חוו"ד אם זה כמו שהוא אומר?

ת. לא יודע, את זה לא אמרתי. אילו הייתי מקבל חוות הדעת היתה נסמכת יותר על נתונים ופחות על הערכות והשערות.

ש. נאלצת להסתמך על אותם אישורים שהמציא התובע של גב' דיצה גרוס מהיחידה לשיקום נשימתי של איכילוב.

ת. היו שם רישומים חלקיים של תפקודי ריאות. כל מה שהיה לפני, הסתמכתי.

ש. אם היית מקבל אישור מ- 15.12.09 שאתה מתייחס בעמ' 5 שלפיו היה כתוב שהרזרבה הנשימתית היא 16% מהצפוי, מה זה היה אומר לך וגורם לך?

ת. לא מבין.

אני רוצה תפקודי ריאות. מס', אז נדבר.

ש. תפקודי ריאות לא קיבלת.

ת. אז אין מה לדבר.

ש. אבל מהתובע לא קיבלת.

ת. יש לי פה, אבל לא מהתאריך הזה כפי שציינת.

ש. מציג אישור מ- 15.12.09 שלא עמד לעיונך.

ת. אלו לא תפקודי ריאות.

ש. זו הגב' שמטפלת בתובע באיכילוב.

ת. אלו לא תפקודי ריאות. אני צריך את הרישום של תפקודי הריאות. יש כאן מס' שאני לא מבין בדיוק מהם. רזרבה נשימתית, זה לא מונח שהוא מאוד ברור מאליו. אז אני לא יודע.

ש. אבל בנפח למעלה כתוב כך: נפח ריאתי הוא 30% מהצפוי. מה זה אומר?

ת. לא יודע. מצטער, לא יודע. נפח נשימתי זה לא...

ש. נפח ריאתי הוא 30% מהצפוי, במקום, מה היה הנפח הריאתי לפני התאונה?

ת. אני לא בטוח שאנו מדברים על אותם ערכים. נפח ריאתי זה ערך שלא ראיתי שנמדד אצלו אף פעם. לא ראיתי שזה נמדד אף פעם, אז יש פה איזה קצת... אני לפחות לא מבין את המושגים.

ש. אתה כותב שערך ה- PEV הצפוי הינו בערכים מסוימים.

ת. נכון.

ש. והערך לפני התאונה היה 35 מהצפוי.

ת. זה ערך ספציפי. הוא ידוע ומוגדר היטב שמבטא ...

ש. את הנפח הריאתי.

ת. אדוני שואל או אומר.

ש. אני שואל.

ת. הנפח המירבי שנבדק יכול לשאוף בנשימה מאומצת מירבית היא בשניה אחת. ערך זה היה לפני, לפני התאונה ואח"כ היו לי ערכים חוזרים לאחר מכן.

ש. בערכים שלאחר התאונה, לפי המכתב מיום 15.12.09, הרופאה טוענת שהנפח הריאתי הוא 30%.

ת. אנחנו לא מדברים על אותו נפח. תראה לי נפח FEV1.

ש. אם כך, בשביל מה ביקשת את תפקודי הריאה? זה האישור שהתקבל.

ת. פה לא כתובים, אין פה ערכים ספציפיים הללו ואין פה עקומות. יש פה מלל, אבל לא עקומות.

ש. אבל היא רופאה ראשית.

ת. היא לא רופאה.

ש. ד"ר גרוס כותבת מה שכותבת וזה מסתמך על משהו.

ת. בסדר, אבל אין פה ערך ספציפי. לא קיבלתי למרות שלושת בקשותיי.

ש. האם זה נכון שהתובע סובל ממחלת שרירים מתקדמת דיסטרופית לפי המסמכים שעמדו לפניך?

ת. אני יכול לומר שהוא סובל ממחלת שרירים. לאשר שזה דושן או לא דושן, אני ניזון מפי הכתובים.

ש. על פי הכתובים, זה מה שכתוב?

ת. כן.

ש. קיבלת אסופה של מסמכים שבה מתוארת המחלה.

ת. כן.

ש. זו מחלה של חולשת שרירים מתקדמת שהגורם העיקרי לתמותה שלה הינו אי ספיקה נשימתית. נכון?

ת. אני לא יודע אם הגורם העיקרי, אחד הגורמים.

ש. אני אומר שזה גורם עיקרי.

ת. יכול להיות אי ספיקת לב, אי ספיקה נשימתית וגורמים אחרים.

ש. זה חלק ממרכיבי המחלה. החלק הנשימתי. יש למחלה מרכיבים נוספים שהינם בתחום הנוירולוגי, האורטופדי והפנימי. נכון?

ת. בהחלט.

ש. כאשר קבעת לתובע 100% נכות בגין המחלה שאינה קשורה לתאונה, קבעת את הנכות רק בתחום הנשימתי, ששייך אליך.

ת. כן.

ש. ז"א שלתובע נכות נוספת של 100% בתחום הנוירולוגי, 100% בתחום האורטופדי וכן הלאה, אני לא מדבר על שיעורים אלא על הנכות. ז"א החלק שקבעת שקשור או לא קשור לתאונה הינו לא ממאה אחוז אלא ממאה שמורכב מנוירולוגי, פנימי, נשימתי ואורטופדי?

ת. אני לא ביקשתי לעשות אינטגרציה, ביקשתי להתייחס למערכת הנשמתית.

ש. הנכות במערכת הנשימה והיא לא קשורה לתאונה, היא כבר מאה אחוזים, בלי להתייחס לדברים האחרים.

ת. לא, כתבתי שיש מרכיב מסוים שכן קשור לתאונה.

עכשיו 100%.

ש. כבר 100%.

ת. ביום שראיתי אותו.

ש. היא היתה 100% קודם.

ת. היא לא היתה 100% כש PV1 נמדד 1.28 ליטר. עם 1.28 ליטר אפשר לתפקד יפה, אם אין מחלת שרירים.

ש. אבל יש.

ת. אז בקשה.

ש. ולכן פרופ' בן דב, אנחנו לא יוצרים תמונה תאורטית. יש מחלת שרירים מתקדמת. יש לו תלונות שתכף אקריא. אם אין מחלת שרירים אין 100% ואם כן, יש 100%.

ת. ביקשתי ואני עומד על זכותי לא להתייחס לזה. צריך מישהו לעשות אינטגרציה, אני לא חשוב שאני האיש הנכון לעשות את זה. אני קובע מבחינה מערכתית בהנחה ששאר המערכות תקינות.

ש. מפנה לדוח. חודש לפני התאונה, בינואר 2009, אושרה לתובע קצבה בשיעור 175%.

עו"ד חרל"פ:

אני מתנגד. אנו חולקים על כך שלתובע היתה מחלה. זה נושא שהיה לאורך כל הדרך. המומחה מתבקש להתייחס למערכת הנשימתית. לבוא כאן ואנו במסגרת תיק פלת"ד ולשאול למה קבעו כך או אחרת במסגרת ועדות מל"ל, זה מהלך שאי אפשר לעשות. אי אפשר היה להעמיד את חווה"ד בפני, אחרת חברי היה עושה את זה. זה לא משנה מה היקף הנזק. אנו דנים על המערכת הנשימתית. אי אפשר להרחיב את היריעה במסגרת אחרת.

עו"ד גיצה:

מפנה לחוו"ד לעמ' 4. אני מנסה להראות למומחה שהתאור שמסר התובע הוא לחלוטין לא נכון ושהתובע הגיש תביעה למל"ל לקצבת שר"ם וזכותי, למרות דברי חברי, להפנות את המומחה לתלונות בלבד. אין לי שום כוונה להפנות את המומחה לאחוזי נכות, אלא לתלונות של התובע בלבד שהיו בפני הועדה הרפואית ושהוא חתם עליהם בסוף אותה פסקה שמתארת את התלונות ושבגינם קיבל זכאות מהמל"ל לפי 175%, לא נכות, שעל פי החוק מתייחסת למי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום יום במשך כל שעות היממה וזה לחלוטין שונה ממה שהתובע מסר למומחה. אבקש לאפשר לי להפנות את המומחה לתלונות התובע, כבר ב- 2002 לפני יותר מעשר שנים, כדי שנקבל התייחסות מהמומחה לגבי התאור שמסר התובע למומחה לעניין תפקודו.

עו"ד חרל"פ:

מציג פס"ד של בית המשפט העליון שמגדיר סיטואציה כזו. החלק השני הוא כשקוראים את הסיכום שחברי אמר וכו' וכו', לא פלא, כל מה שהוא אומר וזה משתמע מדברי המומחה, הוא אומר אלה הגבילו את פעילותו עוד יותר וגרמו לפרוגרסיה. הוא אומר באנמנזה שזה הגביל אותו עוד יותר וזה השתמע לגבי מצב קודם ועדכני. זה לא מכשיר הגשת חוו"ד של המל"ל. אני לא מוכן להסתמך על זה.

<#2#>

החלטה

ההתנגדות נדחית. לדעתי, קו החקירה לגיטימי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ג, 15/10/2012 במעמד הנוכחים.

ש. חודש לפני התאונה, האיש מוגדר כמי שתלוי לחלוטין באדם אחר, בעשיית כל פעולות היום יום בכל שעות היממה. זה 175, זה הוראות חוק.

ת. זה מה שהוא תיאר לי. המצב שתיאר לי לפני התאונה, תאם לחלוטין כפי שאמרת. המקסימום שהיה מסוגל לעשות זה לעבור מכסא גלגלים למיטה. זה מה שאמר לי. אמר לי שלאחר התאונה גם שרידי יכולת זו, לא היו.

הוא היה מרותק לכסא גלגלים והמירב שיכול היה לעשות זה לעבור מכסא גלגלים למיטב. זה המירב. זה נקרא תלוי באופן מלא בעזרה רציפה. אני לא טוען שאיבוד היכולת נבעה מהפגיעה, אני טוען שזה מה שסיפר. מה שסיפר לי זה האמת. לרופאים מספרים רק אמת.

ש. כפי שקראת ספרות לגבי המחלה, זו המחלה, זו האנמנזה של המחלה?

ת. כן, בגדול.

ש. האם נכון שהתפקוד הנשימתי כאשר מדובר בחולה דושן מחמיר עם הגיל?

ת. בוודאי.

ש. כאשר מדובר בחולה דושן, הירידה הזו בתפקודי הריאה היתה מתרחשת גם אלמלא התאונה?

ת. סביר שכן. אלמלא היה קורה משהו אחר קודם, כן. דרך אגב, זה קורה גם אצלנו רק בקצב אחר.

ש. זה מהלך טבעי של המחלה?

ת. נכון.

ש. העברתי ספרות רפואית שאמרת שיש לך יותר עדכנית.

ת. הודאתי לאדוני, אבל אמרתי שלא יכולתי להשיג את זה בארץ.

ש. ביקשתי ספרות לגבי תוחלת החיים.

ת. אני לא חושב שזו שאלה...

ש. עזוב מה אתה חושב.

ת. אני לא סמכות לדון משך חיים צפוי של חולה במחלה הזו, לבד אם אתה רוצה שאני אצטט מה שכתוב בספרים. בספרים כתוב שחמישים אחוז מאנשים שורדים עד גיל 35 כשמדובר במחלה. ב- UP TO DATE שזה הספר העדכני ביותר, רשום שחמישים אחוז שורדים עד גיל 35. זה ממוצע. כשאומרים שנשים חיות בארץ עד גיל 84, אז אם יש אישה בת 83.5 אז לא נגיד שהיא תחיה עד 84 כי היא חלפה את כל 35 שנים לכן אני הדיוט בהערכת סיכויי ההישרדות שלו, לבד מה שכתוב בספר והסיכוי שלו לשרוד עוד יותר כי הוא כבר בן 28 פלוס.

ש. בהנחה שגם אם היה מתמנה נוירולוג או מי שאתה חושב שראוי לקבוע את תוחלת החיים כי בית המשפט נתן החלטה שהוא יקבע את תוחלת החיים כי הרופאים לא בודקים ולא יכולים מבדיקה לדעת אלא בודקים את הספרות הרפואית שישנה בקשר לתחום הזה.

ת. הם בודקים ספרות ומיישמים על מטופל אינדיבידואלי וזה יכול לעשות אדם שהמחלה הספציפית הזו היא לחם וחמאה שלו היומי ולא מי שרק באופן מזדמן מטפל במחלה הזו.

ש. אתה עיינת בספר שמתייחס לחולה צעיר דושן, גילאי 20 בלבד, אני לפחות העברתי לך ושם התייחסו לכל מרכיבי המחלה.

ת. עדיין כדי ליישם למטופל הספציפי צריך שיהיה מומחה עם חוש פרופורציה מחודד ולא מעוות.

ש. מי המומחה? באיזה תחום?

עו"ד כרמי:

אני לא יודע לגבי איזה מאמר מדובר, לעניין גילאי 20.

אתמול בערב חברי פנה אלי וציין ששלח לי בתאריך מסוים והמאמרים לא הגיעו אלי.

ת. אני מסתמך על המאמרים שאני הסתמכתי.

עו"ד כרמי:

מאישור הפקס שחברי מציג לי, רשום ששליחת הפקס נכשלה.

עו"ד גיצה:

אני מתנצל. לא שמתי לב. אתמול חברי קיבל. אבקש שהמומחה ישלים את התשובה.

ש. איזה מומחה, לדעתך, הכי מתאים, בתביעה הזאת לקבוע את תוחלת החיים של התובע?

ת. לדעתי, אנשי שיקום נוירולוגים או נוירולוגים שעוסקים במחלות שרירים.

עו"ד גיצה:

אם חברי מבקש לבדוק את המאמרים, אני מסכים לדברי בית המשפט לדחות את מועד הדיון.

ת. קראתי את המאמר, עשיתי מאמץ ואמרתי שאין לי שום סיבה להסתמך על מה שאני מסתמך תמיד, העדכני UP TO DATE.

עו"ד חרל"פ:

אין לי בעיה להמשיך.

ש. הבאתי מאמר מתוך טקסט בוק שערוך על ידי רוסוס אשר לפי ייעוץ שאני מקבל, התייעצתי עם רופא ריאות, מוכר היטב בתחום והפרק המצורף בזה ששלחתי אליך נכתב על ידי ד"ר לגר, מחבר המאמר שדן בשיעורי ההיוותרות / התמותה בחולי דושן שקובע כפי שאני הספקתי לקרוא וכפי שהוא תירגם לי ששיעור היוותרות של 47% מחולים ללא פיום קנה לאח חמש שנים. כלומר שיעור תמותה של 53%. זה בערך מתאים למה שאמרת.

ת. מתי מתחילה הספירה? מהלידה?

ש. לא. 53% מתוחלת חיים. תוחלת חיים של ילד היא 78. המאמר מ- 98'. עבודה נוספת שצרפתי לך מתארת תמותה של 90% של חולי דושן לא מטופלים סביב גיל 20. הוא קובע ששיעור ההיוותרות אצל חולי DND דושן שנפח הריאות אצלם ה- FVC נמוך מליטר, הוא 8%. אתה מכיר את המאמרים?

ת. רפרפתי במה ששלחתי לי אתמול. אני לא סמכות לקבוע את הפרוגנוזה שלהם. אני מסתמך על טקסט בוק שעושה אינטגרציה של כל המאמרים שכל אחד מהם מכיל מס' קטן של חולים והוא קובע שנכון להיום ההישרדות החציונית היא גיל 35.

ש. אתה מטפל בחולי דושן באספקט הנשימתי.

ת. כן.

ש. החולה שלנו, התובע, מטופל בפרדינזון, סטרואידים.

ת. כן.

ש. היא גורמת לאוסטרופורוזיס?

ת. כן והרבה צרות.

ש. שלא עוזרות לתובע?

ת. הרבה צרות שפוגעות בתובע.

ש. והיא נועדה לשיכוך כאבים לתובע?

ת. חס וחלילה. אומרים הנוירולוגים. אני לא סמכות בזה. זה מאט את קצב ניוון השרירים. כך כתב פרופ' שפירא שראה אותו כשהילד מאושפז בהר הצופים והורה ליתן לו את הפרדינזון. הוא היה ילד.

ש. מקריא מתלונות התובע ב- 2002, לפני כ- 11 שנים, 3.02. התובע, כדי לקבל קצבת נכות כללית ושר"ם אומר שסובל מחוסר תפקוד, מרותק לכסא גלגלים, לובש חולצה בעזרה של אמא, קשה לי להתכופף ולשרוך נעליים, אמא עוזרת לי להסתבן, לא מוזג לעצמי כנ"ל אוכל, לא מגיע לכיריים, ישן עם בקבוק לשליטה על הסוגרים. זו הקליניקה של חולי דישון בדר"כ?

ת. כך הוא אמר. אמר כנראה אמת.

ש. הוא סיפר לך שעד לתאונה הוא עבר מכסא לכסא.

ת. כן.

ש. לי לא כ"כ נעים כי הוא פה ויש לי סימפטיה לתובע. אומר התובע ביוני 08', דהיינו כחצי שנה לפני התאונה, בעת שנבדק על ידי ועדה רפואית לעניין שרותים מיוחדים, משתמש בכסא ממונע, לא מסוגל לקום או ללכת בכוחות עצמו, זקוק לעזרה בהעברה מכסא ממונע לכסא רחצה, אז זה לא כ"כ כפי שהוא אמר.

עו"ד כרמי:

אני מתנגד. זה לא מה שכתוב. זה בדיקה. כתוב בבדיקה.

עו"ד חרל"פ:

אני מוכן שחברי יגיש את זה.

ת. ברור שמדובר בנכות קשה ביותר ועובדה שאדם יכול בקושי לעבור מכסא לכסא עולה בקנה אחד עם זה שהוא עדיין סובל מנכות קשה ביותר. מקרבים כסא למיטה והוא עם המחלה שלו, מגייס את כוחותיו לעבור למיטה.

ש. אנחנו מדברים על המצב שלפני התאונה ושאינו קשור לתאונה. נכון?

ת. התאונה רק לקחה ממנו את היכולת לעבור מכסא למיטה, לבד.

ש. אני לא בטוח. זה מה שהוא אמר לך.

ת. אני מדבר על מה שהוא אמר לי. אגב התאור שלו היה מאוד מדויק ואמין. הוא לא אמר לי יכולתי לשחק כדורגל, אלא יכולתי לעבור מכסא למיטה וזה נלקח ממני.

ש. אבל במל"ל אמר דברים אחרים. אני לא מתווכח, רק מראה מה שיש. מחזיק מאמר שאני עצמי ליקטתי מתוך האינטרנט של אגודת איל"ן בקשר למחלה הזו, דושן.

על פי אותו עמ' בית, מפנים למאמר, לאתר רפואי שלפיו תוחלת החיים הממוצעת היא רק 17 שנה ולא כפי שאמרת.

ת. אני לא פטרון שלהם.

ש. אני מחזיק גם את ויקיפדיה מתוכה הוצאתי את אותם מאמרים המתייחסים לתוחלת חיים כי זה מה שהתבקשתי והמאמרים...

ת. אני שוב נשאל על תוחלת חיים.

ש. נע בין 30-40.

ת. אתה שוב שואל על תחום שאינו מידיעתי. אני מוכן להשיב כהדיוט.

חקירה לעו"ד כרמי:

ש. לגבי המאמר האחרון, ויקיפדיה בספרות הרפואית, מתייחסים אליה כמקור מהימן או לא?

ת. עצם המאמר עצמו, הכותב כתב שהאינפורמציה לא שלמה. הוא גם מודה שהוא לא מבין כמוני בתחום.

ש. לעניין סטרואידים, הם מקלים את הכאב. אני חושב שלא.

ת. אמרתי שלא נועדו להקל על הכאב. אולי, בין היתר.

ש. קנביס רפואי מיועד להקל על הכאב, מידיעתך?

ת. כן.

ש. לעניין מאמר שחברי ציין לגבי בני 20, ממתי הוא, אתה יודע?

ת. הוא שלח לי כמה וכמה מאמרים.

ש. קיבלת את כל העמ'?

ת. הייתי צריך לעקור את העיניים כדי לקרוא את עיקרי הדברים. רפרפתי בו מתוך כבוד לאדון, אבל הסתמכתי על טקסט בוק אותו ציטטתי קודם לכן.

ש. ציינת שיש סטטיסטיקה כללית אבל יש מקרה שאנשים חיים מעל הגיל שמצוין.

ת. בוודאי.

ש. לגבי הבדיקה שביקשת, הועברה בדיקה רפואית עם גרף שצויין 12.2010. זה מצויין בפרק חוות דעת בטבלה, בחלק שמאלי למטה. ציינת שחסרה בדיקה מ- 15.12.09. מכתב מ- 7.8 שאני אוסיף שלא כתוב שזה מכתב שנשלח על ידי גב' גרוס ולא על ידנו, רשום שחלה עליה אבל היא כתבה מכתב שזו בדיקה מ- 09 והיא טעתה וכתבה 12.10.

ת. נדמה לי שזה נכון, אבל לשחזר... היה שם תיקון של תאריך. לא קיבלתי את העקומות עצמן. קיבלתי שחל שיפור, אבל לא קיבלתי את העקומות.

עו"ד גיצה:

אבל למה לא להאמין לה. היא המטפלת.

שאלה לעו"ד חרל"פ:

ש. האם תסכים איתי שכל פגיעה ריאתית מאותו סוג שתארת כאן במסגרת המומחיות שלך ולא משנה מה אחוזי הנכות, לגבי חולה במצב של התובע, ההשפעה על איכות החיים שלו, היא משמעותית ביותר?

ת. מה שחשוב להבין זה ששבר של איקס צלעות, נדמה לי 5-6 צלעות, פוגע בתפקוד הריאתי של כל אחד, גם בריא רק בריא יכול לשאת בזה. למי שחולה או נמצא ברמה נמוכה זה יכול להיות קש שמשפיע בצורה משמעותית.

<#4#>

החלטה

פוסק את הוצ' העד בסך של 2,500 ₪. הסכום יועבר ישירות על ידי המזכירות מתוך הפקדון שהופקד.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ג, 15/10/2012 במעמד הנוכחים.

עת/1, אבי התובע, מר שלמה פלפלה, מוזהר כחוק ומעיד:

חקירה נגדית:

ש. אתה עובד היום.

ת. כיום, כן.

ש. ועבדת גם בזמן התאונה?

ת. בזמן התאונה, לא, לא עבדתי.

ש. אתה לא עבדת במל"ל?

ת. עבדתי כמנהל מחלקת לגביית הודעה.

ש. עד מתי?

ת. עד 2002.

ש. ליווית את הבן לועדות רפואיות לנכות כללית, לשר"ם, נידות?

ת. כאב, אתה תמיד מלווה את בנך. ליוויתי אותו.

ש. כשבאתם למל"ל מסרתם את האמת. גם כשהגשתם תביעה לגמלת ילד נכה וגם כשהגשתם את התביעה לנכות כללית וגם כשהגשתם את התביעה לשרם.

ת. זה חתום על ידי אלון, כך שכל מה שרשום בתביעה זה אמת.

ש. שאלתי על הוועדות הרפואיות. כאשר אלון מפרט את הליקויים וחותם..

ת. מי שרושם את הדוח כידוע לך זה פקיד התביעה ולא אלון ואני מתוקף תפקידי אני יודע שלפעמים רושמים דברים לא כפי שנאמרים בועדות הרפואיות.

ש. וכאשר התובע התבקש לאחר שהוא מפרט תלונותיו להצהיר בהצהרת הנכה ובחתימתו, פרק ה' לאבחון הרפואי, כתוב הצהרת הנכה וחתימתו. אלה כל תלונותיי ואני מסכים להיבדק על ידי רופא הועדה, חתום אלון. אני מבין שאלון זה התובע והוא בר דעת, הוא אדם עם ראש על הכתפיים, תודה לאל שהראש לא נפגע ושמבין על מה שואלים אותו ועל מה הוא חותם. ב- 2002 אני מדבר.

ת. כן.

ש. חוסר תפקוד, אתה מאשר את זה?

ת. אני לא מאשר כלום.

ש. מרותק לכסא גלגלים, לובש חולצה בעזרה של אמא, קשה לי להתכופף ולשרוך נעליים, לא לובש חולצות עם כפתורים, אמא עוזרת לי להסתבן, לא מוזג לעצמי אוכל, לא מגיע לכיריים ולא מדליק גז בלילה, ישן עם בקבוק לשליטה על סוגרים. אתה מאשר?

ת. זה התלונות שלי?

ש. אתה אבא שלו?

ת. מה הקשר בין זה שאני אבא שלו בין מה שרשום בדוח הועדה. אתה כעורך דין יודע... אתה מתנגח על סתם. אתה כעו"ד יודע...

ש. שניה, שירשם.

ת. אתה מתעסק בקטנות. מה הדבר הזה, באמת? אתה מתעסק עם ילד שהוא נכה על כסא גלגלים. איך אתה יכול, אם אתה על כסא גלגלים, לשרוך את השרוכים שלך? זו התנגחות. מחלת דושן היא מחלה מתפתחת והיא מחלה הולכת ומתקדמת. אף אחד לא בא ואומר שלא. אני כאבא, אני זה מכעיס אותי שבאים אנשים ומגרדים בתוך הנשמה של האדם.

אני מתנצל.

ש. אתה מאשר את התלונות.

ת. התלונות נרשמו במסגרת ועדות רפואיות.

ש. אתה מאשר את התלונות, אתה מאשר שזה היה המצב?

ת. אני לא זוכר מה היה לפני 11 שנה.

ש. כמה זמן אלון לא גר בבית?

ת. מזה כשלוש שנים.

ש. מתי בדיוק?

ת. הוא נכנס לדירה שלו לפני שלוש שנים בדיוק.

ש. האם נכון שההיתר שהוצאתם לעובד זר, הוצא לפני התאונה? אתה רוצה שאראה לך.

ת. כנראה שהוגשה בקשה, אבל לא היה לנו עובד זר.

ש. נכון או לא?

ת. אני לא יודע. לא הייתי מעורב בהוצאת היתר, אלון עשה את הכל.

ש. מפנה לבדיקה ממאי 2006. בבדיקה ממאי 2006, אומר אלון וגם פה, כדי שלא תכעס, הוא מאשר שהפרטים שנמסרו על ידו, נכונים. הוא אומר שהוא לא יכול להתקלח לבד, לא יכול להיכנס לשרותים לבד, לא יכול להתלבש לבד, לא יכול לאכול לבד ולא יכול להישאר בבית לבד. אמא שלי תמיד מאחורי. אמא שלי והאחים שלי עוזרים לי. את זה אתה כן יכול לאשר או לא. זה לפני 7 שנים. או שזה גם זה אתה לא יכול לאשר.

ת. אם זה רשום, אני מאשר. מה שרשום, אני מאשר.

ש. לפני רגע אמרת שהם רושמים דברים...

ת. אתה הרי יודע שהם רושמים דברים.

ש. בבדיקה ממאי 06 אומר אלון שצריך להרים אותו מכסא רגיל לשרותים.

ת. נכון. הוא היה מחליק מהכסא הממונע לכסא, יש רמפה שהיינו שמים והיינו עוזרים לו שיעבור.

ש. אפילו להרכיב משקפיים לא יכול. אתה מאשר?

ת. אם זה אמת, כלומר אני לא זה, הוא צריך לומר אם... אני לא רופא.

ש. אמא שלי מקלחת אותי.

ת. נכון, אמא שלו היתה עוזרת לו להתקלח.

ש. אמא שלי עוזרת לי בחימום ובסיוע לאכול בפה.

ת. כן.

ש. יש לי שליטה חלקית, זה ב- 2006, על הסוגרים. אם אני לא מגיע בזמן, זה בורח לי.

ת. זו אבחנה רפואית. אני לא יכול לאשר את זה.

ש. אם אני לא מגיע בזמן, זה בורח לי, זה אבחנה רפואית.

ת. תשאל אותו אם היה בורח לו. אם תשאל אותי, אני אענה לך אם בורח לי. אני מניח שבוודאי בורח לו.

ש. האם נכון שב- 1.09, חודש לפני התאונה, אושרה לתובע קצבת שר"ם בשיעור 175%?

ת. נכון.

ש. האם נכון שקצבת שר"ם בשיעור 175% ניתנת למי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום יום בכל שעות היממה. אני קורא את החוק.

ת. אם החוק אומר, אז זה נכון.

ש. האמא, פלפלה נעמי?

ת. כן.

ש. ואתה בחלק מהערכות התלות ליוות אותו וחלק האמא?

ת. לא. אני ליוויתי אותו בכל הערכות התלות.

ש. ב- 2002, אני מקריא מדוח הועדה שאתם דיווחתם על לפחות שני ארועים שארעו שלושה חודשים לפני אפריל דהיינו מינואר עד אפריל, שהתובע נפל כשניסה לעבור מכסא לכסא בגלל אי יכולת להתרומם.

ת. כן. היה מקרה אחד שאלון ניסה לעבור מהמיטה שלו לכסא באמצעות הרמפה, אבל הוא נפל ושבר את השוק שלו. הוא פונה באמצעות אמבולנס לבי"ח וולפסון ואני עשיתי לו את הגבס.

ש. באותה וועדה אתה אומר ככה, לפני שבועיים שוב נפל כשניסה לעבור, לא יכול היה לקום, נפל עוד מס' פעמים, כל פעם שמנסה לעבור לבד מהמושב לכסא, האם אתה מאשר?

ת. היו מקרים שנפל, בוודאי. כן. זה הכל היה בגלל הנסיונות שלו להיות עצמאי והיינו שמים רמפה כדי לעבור למיטה, יש לו מיטה חשמלית שקנינו ב- 17,000 ₪. אז היה מחליק מהמיטה. הרמפה היתה מתערערת והיה נופל והכל כשהיה עושה את זה באופן עצמאי.

ש. וזה לפני 13 שנים, כבר אז היה מצבו כפי שפירטתי?

ת. בוודאי.

ש. אלון עבד בדטה.

ת. כן. עבד מהבית.

ש. התקשרנו לדטה והוא היה פעמיים בשנה מגיע לדטה והעבודה היתה מתבצעת דרך האינטרנט מהבית.

ת. כן.

ש. כמה שנים עבד שם?

ת. לא זוכר כמה שנים, אבל הוא פוטר לפני כמה חודשים.

זה לא כ"כ מעניין מתי עבד, אבל עבד.

ש. העבודה סודרה אחרי התאונה?

ת. לא זוכר.

ש. על ידי שיקום מל"ל?

ת. לא. מבחינת שיקום מל"ל הוא למד וידאו בבית חולים לוינשטיין.

ש. אבל את דטה הוא לא מצא דרך המל"ל אלא בכוחות עצמו?

ת. לא דרך המל"ל.

ש. לגבי רישיון הנהיגה, יש לו ברישיון מס' הגבלות.

ת. הרבה הגבלות.

ש. יש לו רכב מותאם.

ת. נכון.

ש. הוא התאים אותו לכל ההגבלות. יש לו מנגנון יד חשמלי.

ת. כל מה שמשרד הבריאות קבע, יש לו ברכב.

ש. אתה יודע אם יש לו מנגנון יד חשמלי.

ת. מה ז"א? כל מה שהמכון לבטיחות בדרכים קבע שאלון צריך, יש לו ברכב.

אין ח.ח.

הפסקה.

עו"ד גיצה:

מתנגד לעדויות שמיעה, סברה עדויות שבעניין רפואה בתצהיר התובע. אני לא מתנגד להגשת האישורים הרפואיים ככל שהם מוגשים לצורך הוכחת העובדה שהתובע נבדק באותו יום. אני מתנגד לתוכן. אני מבין שתיק המוצגים מוגש כמו שהוא.

התובע מוזהר כחוק ומעיד:

חקירה נגדית:

ש. דטה חוק ומשפט בע"מ, המקום שבו עבדת זה מרכז שמפעיל אתר באינטרנטכולל ידע משפטי, פסיקה וכו'.

ת. כן.

ש. כפי שאמר לי החוקר, עבדת מהבית.

ת. כן.

ש. השכר ששולם לך הוא בהתאם לתלושים שצורפו.

ת. שכר מינימום. לפי שעות, עקב טיפולים רפואיים לא יכולתי לעבוד יותר מארבע שעות.

ש. התחלת לעבוד ב- 2.2008.

ת. כן.

ש. עבדת שם עד יוני או יולי.

ת. עד תחילת השנה, עד מרץ בערך 2012.

ש. על פי אותו נוהל, כל הזמן אתה יושב בבית מול האינטרנט. אוסף מידע. מה נוהל העבודה?

ת. דרך השרת של החברה, לא דרך האינטרנט. אני לא עורך אותו, רק מזין אותו.

ש. אין עבודה עריכה?

ת. לא.

ש. משום מה אמר לי שפעמיים בשנה היית מגיע למקום העבודה.

ת. היית מגיע לשם רענון של המערכת וגם בראש השנה כדי להגיד שנה טובה.

ש. העבודה מול מחשב בישיבה?

ת. כן.

ש. אני רוצה לעבור איתך על תלונות שלך בועדות הרפואיות השונות לפי תאריכים. אתה מתנייד באמצעות כסא גלגלים ממונע חשמלי, ממתי? לפחות עשר שנים.

ת. כן.

ש. ההרגשה שלך או לפי הידע שלך, מ- 2002 עד היום, יש שינוי במצבך?

ת. יש שינוי בשנים האחרונות.

ש. במה השינוי?

ת. אני צריך הרבה עזרה יותר.

ש. זה כבר אמרת ב- 2002.

ת. עזרה בפעולות קטנות רק כדי לשמור עלי. היום אני לא יכול כלום. יש לי מטפל צמוד שכל שעות היום איתי.

ש. ביוני 08', שונה הסטטוס שלך בשרם.

ת. כן.

ש. כבר לפני יוני 08' היה לך אישור לעובד זר?

ת. כן. אני לא הגשתי את הבקשה, זה ביטוח לאומי. היה אישור אבל לא השתמשתי בזה.

ש. ביוני 08' שונה הסטטוס בשרם.

ת. שונה הסטטוס אבל המצב שלי נשאר אותו דבר.

ש. והפכת להיות זכאי לשרם בשיעור 175%, נכון?

ת. כן.

ש. כשהגעת לועדה ביוני 08' מסרת את כל האמת.

ת. כן.

ש. אני רוצה כיוון שאתה אומר שהמצב השתנה מאז 2002, אני רוצה להקריא לך מפיך את התלונות ותאמר לי איזה תאריך.

ת. לא יכול לומר בדיוק תאריך.

ש. אמא עוזרת לרדת מכסא גלגלים למטה.

ת. מה זה לרדת מכסא גלגלים למטה.

ש. לא יודע. זה מפי הנכה.

ת. לאיפה אתה רוצה שארד.

ש. זה אתה אמרת. אני לא יודע למה אתה מתכוון. עוזרים להעביר לכסא הגלגלים, משם לנוחיות, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להלביש, האם עוזרת לעבור לכסא ממונע, בכניסה למעלית, נעזר באם, ביציאה האם עוזרת לעבור לכסא גלגלים מהרכב.

ת. ביציאה מאיפה? אני מרותק לכסא גלגלים. לאן אני עובר? לאיפה אתה רוצה שאני אעבור. מאיזה תאריך זה?

ש. לאיזה תאריך זה מתאים?

ת. לפני עשר שנים.

ש. היום המצב יותר קשה?

ת. קשה מאוד.

ש. ממתי הרבה יותר קשה?

ת. מלפני שנתיים, מבערך אחרי התאונה.

ש. ביוני 08', זה לפני התאונה. הגשת תביעה לשרם.

ת. לא הגשתי תביעה. הם קראו לי.

ש. ביוני 08' אמרת שצריך להרים אותך מהכסא הרגיל לכסא השרותים.

ת. זה לא נכון. אני לא כתבתי את זה. זה כתב שלי? זה לא אני כתבתי.

ש. זקוק לסיוע לעבור לעגלת שרותים, אמא שלו מקלחת אותו. זה נכון?

ב"כ התובע:

זה 2006, לא 2008.

ש. אמא שלך היתה עוזרת לך?

ת. קצת.

ש. חימום והגשה וסיוע להאכלה בפה?

ת. להאכיל, היא לא היתה מאכילה אותי.

ש. שליטה על הסורגים?

ת. היה רק במצבים ספציפיים.

ש. בורח?

ת. בורח רק ב.. ב... רק במצבים שלא יכולתי להגיע הביתה בזמן.

ש. נעבור ל- 2008. משתמש בכסא ממונע לא מסוגל לקום או ללכת או לשבת בכוחות עצמו.

ת. לעמוד וללכת אני לא יכול. מה זה להושיב? אני יושב בעצמי, אתה רואה אותי עכשיו יושב.

ש. מי העביר אותך לכסא?

ת. בשנים שאתה אומר, אמא שלי היתה לידי ומחזיקה שאני אעבור. רציתי להיות עצמאי.

ש. לכן רשום שאתה זקוק לעזרה משמעותית.

ת. במל"ל לפי הקריטריונים...

ש. אני אומר לך שאתה מנסה לשייך הכל לתאונה כשאין קשר לתאונה.

ת. לא נכון, הייתי מוגבל לפני התאונה והייתי עושה כל הדברים, בשביל זה דבר קטן ומאוד קל, אני... רגע... אני מדבר. דבר קטן שלי זה היה לעבור ולהיות עצמאי. הדבר הקטן שלקחת לי, לקחתי לי את החיים. הייתי עושה הכל לבד, ואף אחד לא היה עוזר לי.

ש. אמא עוזרת לי בהכל.

ת. היא עוזרת לי בהכל. היא היתה צמודה אלי. היום יש לי מטפל. היא היתה צמודה רק להחזיק את הדברים. היא היתה לידי כדי שהכסא לא יברח. כי הייתי נופל.

ש. אמא עוזרת לי 24 שעות ביום. זה מה שאמרת? אני מבין את הרצון שלך לזכות בכסף.

ת. אני לא מדבר על כסף.

ש. אתה מדבר רק על כסף. התביעה היא על כסף.

ב"כ התובע:

אפשר להורות מינימום של כבוד לתובע.

ב"כ הנתבעת:

התביעה היא על כסף.

אבי התובע:

קח את הכסף.

ש. נשאלת עם מי אתה מתגורר וענית עם ההורים, היא צמודה אלי 24 שעות.

ת. מה זה היא צמודה אלי, כשהייתי צריך עזרה, היא היתה באה לעזור לי. תסכים איתי שהייתי ישן והיא גם ישנה.

ש. חוץ מאשר היית ישן, אמא שלך היתה עוזרת לך.

ת. מתי שהייתי צריך.

ש. העזרה הנדרשת – בהכל. אתה רוצה שאפרט.

ת. כן.

ש. להתלבש.

ת. כן.

ש. להתקלח.

ת. היתה עוזרת מעט. היא היתה עוזרת לי ורוב הפעולות הייתי עושה לבד. היום אני צריך שילבישו אותי. היו מלבישים אותי. היא היתה עוזרת מעט. עכשיו אני צריך יותר.

ב"כ הנתבעת:

כיוון שהכל רשום, רציתי...

ש. להתקלח, היתה עוזרת לך?

ת. כן.

ש. בשירותים?

ת. בסוף, כן.

ש. לחתוך?

ת. לא.

ש. היתה מעבירה אותך לכסא האמבטיה?

ת. לא. היתה עוזרת. כשאתה אומר מעבירה, למה אתה מתכוון? אני שם כסא ליד כסא והיא מחזיקה את הכסא שלא ילך אחורה, זה עזרה. היום אני לא יכול...

ש. אתה מסוגל להגיע עם היד לפה?

ת. כן.

ש. למה כתוב שאתה לא מסוגל?

ת. לא יודע. היא היתה מגישה לי את האוכל והייתי אוכל רגיל.

ב"כ התובע:

לא כתוב שהתובע אומר את זה. כתוב שזה בבדיקה.

ת. זה לא אני כתבתי. לא יודע מה אתה רוצה.

ש. הגשת תביעה לניידות. הגשת לפני התאונה.

ת. לפני 12 שנה לפחות.

ש. והכסא הממונע לפני התאונה והרכב לפני התאונה.

ת. הכסא הממונע, כן. לגבי הרכב, תלוי איזה. החלפתי.

ש. אתה בטיפול ביחידה לשיקום נשימתי של איכילוב.

ת. כן.

ש. באופן רצוף. ממתי?

ת. לא זוכר מתי התחלתי.

ש. לפחות עשר שנים?

ת. לא.

ש. לפני התאונה?

ת. כן.

ש. ד"ר דיצה גרוס מטפלת בך ועושה לך את כל הבדיקות ואת תפקודי הריאה?

ת. היא עושה הכל.

ש. היא המציאה לך את כל האישורים הרפואיים.

ת. מה שביקשו.

ש. בוצעו לך תפקודי ריאה ב- 12.09. המומחה ביקש את הבדיקה הזו וד"ר גרוס אמרה שהנפח הריאתי שנמצא בבדיקה מאותו יום הוא 30% לעומת 35% שהיה לפני התאונה שזה זעיר של זעיר של הפרש. ביקשו ממך לגשת אליה ולקבל את הבדיקה הזו. פרופ' בן דב ביקש שלוש פעמים, מדוע לא המצאתי.

ת. ביקשתי הכל, היא שלחה הכל לרופא. לא יודע לגבי הבדיקה הזו.

ש. התחלת בהליכי השיקום במלל, לפני התאונה?

ת. שנתיים או שנה לפני התאונה. לא יודע. אולי שנתיים.

ש. סיימת תיכון ואז הפכת להיות זכאי לקצבת נכות כללית כי עד אז קיבלת קצבת ילד נכה ואז החל תהליך השיקום.

ת. לא יודע, הייתי בצבא בתקופה הזו. התנדבתי לצה"ל.

ש. הוא התחיל לפני התאונה?

ת. נכון, זה התחיל לפני התאונה.

ש. פרט לקבלות שצרפת או לא צרפת לתצהירך, אין לך שום קבלות נוספות ואם היו היית מביא לעוה"ד?

ת. איזה קבלות.

ש. כל מיני קבלות על הוצ'.

ת. לא יודע על מה אתה מתכוון.

ש. אתה כותב שלאחר התאונה התקשית בביצוע מטלות לצורך ביצוע עבודה ופוטרת.

ת. לא יודע למה פוטרתי. לא יודע מה הסיבה.

ש. לאחר התאונה, זה אומר שלוש שנים לאחר התאונה, זה 5 שנים מיום שהתקבלת לעבודה.

ת. התקבלתי לעבוד ב- 08' ופוטרתי ב- 3.2012.

ש. אז 4 שנים מאז שהתחלת לעבוד אצלם, פוטרת ואתה לא יודע מדוע?

ת. לא יודע. אולי מסיבה..

ש. למה אולי.

ת. לא אמרו לי.

ש. למה לא הבאת את המעביד שלך?

ת. על מה הוא יעיד? למה פיטר אותי? לא יודע למה.

ש. אבל לא חשבת להביא אותו לעדות.

ת. הוא אמר לי שאני לא מתאים למשרד. למה זה חשוב שיעיד שפיטר אותי או לא פיטר אותי. לא יודע מה הסיבה שלו.

ש. זה חשוב מה הסיבה או לא יודע.

ת. לא יודע. לא ביקשו ממני.

ש. כל הצרכים הרפואיים כולל הקנביס מסופקים לך על ידי קופ"ח במסגרת סל הבריאות?

ת. קנביס רפואי לא מסופק דרך קופ"ח. זה פרטי.

ש. וכל שאר התרופות והטיפולים?

ת. זה מסובסד, חלק אני מוסיף.

ש. מתמיד?

ת. תלוי איזה טיפולים. לפני התאונה, לא היו הרבה טיפולים רפואיים. אחרי התאונה, טיפה יותר.

ש. למה לא הבאת להראות?

ת. הכל יש.

ש. את אדריאן לא מצאת להביא?

ת. הוא ביום חופש. יש לו יום חופש בשבוע.

ש. אז למה לא מצאת לנכון להביא אותו?

ת. יש לך את כל הקבלות שאני משלם עליו. גם רשום.

ש. לי אין קבלות שאתה משלם עליו.

ת. יש. אני שלחתי.

ב"כ התובע:

מפנה לסעיף 5 לתצהיר, אישורי שכר של המטפל.

ש. עד איזה תאריך נשארת בבית? מתי עזרת?

ת. אוקטובר נובמבר, לפני שלוש שנים. אחרי התאונה.

ש. והדירה בשכירות או בבעלותך?

ת. דירה שאבא שלי קנה.

ש. מתי נעשה הסכם? שנה לפני זה?

ת. לפני התאונה. לא יודע. אבא שלי רכש.

ש. קיבלת את החזקה ביוני 09'? כלומר, קנית את הדירה לפני התאונה.

ת. אבא שלי קנה.

ש. כל עוד שהיית בבית כפי שסיפרת, אמא שלך טיפלה בך?

ת. כן.

אין ח.ח.

התובע:

אפשר לומר משהו?

אני רק רוצה לומר שלפני התאונה נזקקתי לעזרה מאוד קלה. אחרי התאונה, אני זקוק לעזרה בכל המובנים.

ב"כ התובע:

אלו עדיי.

ב"כ הנתבעת:

אין לנו עדים חיצוניים. ראשית, עולה הצורך לזמן את ד"ר דיצה גרוס כדי שסוף סוף תביא איתה את תפקודי הריאה מ- 12.2009 שאני לא מאמין שמנסים להסתיר ממני. המומחה ביקש ולא קיבל. יש מכתב שלה שמפרט מהם תפקודי הריאה אבל לא צורפו התפקודים עצמם. אבקש לאפשר לי לפנות אליה ולהעביר את תפקודי הריאה והיה ולא, לזמן אותה או לזמן אותה להנה כדי שתביא תפקודי ריאה.

בהחלטה בבקשה שהגשנו למינוי מומחה לעניין קיצור תוחלת חיים, החליט אדוני כפי שהחליט. היום, בעדות העיד המומחה פרופ' בן דב לגבי קיצור תוחלת החיים של התובע עקב המחלה שאינה קשורה לתאונה והעמיד את גיל התמותה על 35. יחד עם זאת, גם המומחה סבור כפי שאנו סברנו שאין די בכך וכי יש למנות מומחה וכששאלתי אותו לעניין תחום ההתמחות הראוי והנכון הוא העיד שיקום נוירולוגי. בהתווסף להחלטת בית המשפט כדי שלאדוני יהיו כל הכלים לקבוע את קיצור תוחלת החיים של התובע ולא להשאיר לאדוני את המלאכה כפי שהוא ניסח זאת בהחלטתו והגם שעל פי הפסיקה אני מסכים שההחלטה בסופו של יום היא בידי בית המשפט והגם שאני מסכים שוב עם מה שכתוב בהחלטה שלפיה רוב השאלות הן שאלות של ספקולציות והשערות כפי שקורה בדיני הנזיקין, אני עדיין סבור כדי להקל על בית המשפט וכדי שיהיו הכלים המתאימים שיש מקום למינוי מומחה ואני מבקש מאדוני שיורה על מינוי מומחה שיתייחס למאמרים ולדעתי, הוא לא צריך לבדוק את התובע ואם ימצא לנכון שיבדוק את התובע ושבשכרו אנו נשא.

ב"כ התובע:

לעניין גב' גרוס, אני לא מבין מה קרה בדיון הזה שלא קרה בדיון ממאי שהיום היה צריך להביא את גב' גרוס חוץ מזה שלא הצליחו להזיז את המומחה מחוות דעתו. חוץ מזה, הנתבעת מנסה למשוך את ההליך כפי שהוא עושה גם היום. היום כשסיימנו את ההוכחות, בוא נביא את המטפלת. יכלו לעשות זאת היום. יש מומחה רפואי שהוא קובע את נכותו של התובע, אנו לפי חוק הפלתד. לחברי יש טופס וס"ר וככל שרצה בדיקה זו או אחרת, יכול היה לעשות כן. פרט לכך, מפנה למכתב מיום 7.8 שבו מציינת גב' גרוס שבטעות נשלח דוח דצמבר 09' כאשר רשום דצמבר 2010. גם המומחה, בחוות דעתו, כותב שנשלח המכתב הזה ועדיין קבע מה שקבע. קבע. לא הצליחו להזיז אותו. בדיוק מה שקבע.

לעניין הבקשה השניה, זה המשך ישיר של הבקשה הראשונה, בוא ננסה למשוך את ההליך הזה. הבקשה שלו נדחתה. יש הליך של ערעור. היום, אחרי תום מועד ההוכחות, עולה הבקשה. גם לא הבנתי אם קבע רופא ריאות או לא. לעניות דעתי, יש סתירה בבקשה עצמה. האם יש קביעה או לא? הבקשה היתה צריכה להיות מוגשת לפני שנים ולא בתום מועד ההוכחות ואם לא נעשתה, אין להלין אלא על ההתנהלות של מי שלא הגישה במועד.

היום לאחר שמיעת כל הראיות בתיק, לא צריך לחזור שנתיים אחורה.

ככל שאדוני יחליט שכן להענות לאחת הבקשות, אני עומד על פסיקת ההוצ' על ההתנהלות כאן.

ב"כ הנתבעת:

אמרתי לך שהגלגל מסתובב.

סוף סוף היום אנחנו יודעים לפחות פרופ' בן דב היה הוגן כדי לומר מה קובעת הספרות הרפואית אבל אני אומר שמי שמומחה בעניין זה הוא נוירולוג או שיקום נוירולוגי. מכאן ושוב בכפוף להחלטת אדוני ולמרות שאדוני קבע שזה בשיקול דעתו, אני סבור כי זה אמצעי נוסף לאדוני ליתן פס"ד ראוי, נכון וצודק.

<#9#>

החלטה

בפני תביעה עלפי חוק הפלת"ד. התובע יליד 1984, הסובל ממחלות ניוון שרירים מילדות ונפגע בת.ד. ביום 6.6.09. כתוצאה ממנה, נגרמו לו נזקים אורטופדיים ונשימתיים.

בין אם נקבל עמדה כזו או אחרת לעניין תוחלת החיים של התובע כתוצאה ממחלתו הקודמת, אני סבור שמדובר במקרה בו יש ליתן פס"ד במהירות האפשרית בכדי לא לגרום לעיוות דין כתוצאה מעינוי הדין.

ציינתי בהחלטתי הקודמת מיום 26.9.12 את השיקולים שמנחים אותי בסוגיה ואינני סבור שעדות המומחה היום, יכולה לשנות שיקולים אלה.

משכך, אין מקום למינוי מומחה לעניין תוחלת החיים, דבר שיגרום לדחיית הדיון הזה בחודשים רבים אם לא מעבר לכך.

גם עניין הזמנת עדה נוספת לתיק כתוצאה מקבלת מסמכים כאלה או אחרים, ניתן היה להסדיר לפני חודשים רבים כפי שציין ב"כ התובע המלומד ואני מצטרף לעמדתו בסוגיה זו.

משכך, אני מורה שתם הדיון בהוכחות ועל הצדדים לסכם את טענותיהם כעת בעל פה.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ג, 15/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובע:

נבקש לסכם בכתב. נעבור על הפרוטוקול.

ב"כ הנתבעת:

מתנהל מו"מ. אבקש שהות של 30 יום ויקבע מועד לסיכומים בעל פה.

ב"כ התובע:

מצטרף לחברי.

<#11#>

החלטה

משכך, אני מאפשר לצדדים למצות את המו"מ ואם חלילה הוא לא יצלח, אזי הסיכומים בעל פה בתיק ישמעו ביום 20.11.12, שעה: 15:00.

תיק המוצגים כפי שהוגש על ידי הצדדים, נרשם כראיה בתיק וכמובן לצורך לסכם, ניתן יהיה להפנות לכלל המסמכים שצורפו.

תשומת לב המזכירות שמדובר ביום מילואים שלי, אך אני אגיע ישירות משרות מילואים ואין המדובר בטעות ברישום התאריך. יש לפתוח את היומן ביום המילואים ולרשום את הדיון בהתאם להחלטה.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ג, 15/10/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מיטל סער