1. התובע מס' 1, אזרח מדינת ישראל, נפגע מירי של חיילי צה"ל בכביש הבקעה, הוכר כנפגע פעולות איבה, והוא מקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. התובעת מס' 2 נכה (בנכות כללית) ושיעור נכות 100%. באשר לתובע, על פי חוות דעת המומחים הרפואיים, שצורפו לכתב התביעה, נכותו המשוקלת של מגיעה כדי 74%.

2. תביעה שהגישו התובעים, לחיוב המדינה לפצותם בגין נזקי הגוף שנגרמו להם, נדחתה על הסף מחמת התיישנות. אזכיר, כי בשל כך שהתובע מס' 1 נפגע באזור השומרון, תקופת ההתיישנות היא שנתיים ימים.

3. לאחר דחיית התביעה, נשלחה אל התובעים דרישה לשלם את יתרת אגרת המשפט בסום של 12,040 ש"ח. בעקבות זאת הגישו התובעים הבקשה שלפני, בה הם עותרים לכך שיופטרו מתשלום יתרת אגרת המשפט.

4. באת כוח המדינה מתנגדת לבקשה. לטענת באת כוח המדינה, בקשת התובעים הוגשה לאחר חלוף המועד, הבקשה הוגשה באופן לקוני ואינה מפרטת את יכולתם הכספית של התובעים, ואינה מגלה עילה.

5. לאחר ששקלתי בקשת התובעים ותגובת באת כוח המדינה, הנני מחליט להיעתר לבקשה.

כאמור, התובע נפגע בעקבות ירי של חיילי צה"ל, ולא ניתן היה לברר את תביעתו לגופה. התובע מקבל קצבה כנפגע פעולת איבה מהמוסד לביטוח לאומי. בנסיבות שכאלה, הנני סבור, שמוצדק לפטור את התובעים מתשלום יתרת אגרת המשפט.

6. אשר על כן, הנני פוטר את התובעים מתשלום יתרת אגרת המשפט.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.