27 אוגוסט 2015

1. עסקינן בתביעתו של מר יונתן רון, שעבד כמפקח רכישה במחלקת מכירות של מחוז תל אביב באגף לביטוח חיים בריאות ופנסיה של הנתבעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ. עילות תביעתו העיקריות עוסקות באופן הפסקת העסקתו, האם פיטוריו נעשו כדין או שנעשו בשל חשיפת שחיתויות על ידו במקום העבודה כטענתו ובשאלת זכאותו להפרשי עמלות, מעבר לאלו ששולמו לו בתקופת עבודתו בשירות הנתבעת.

2. התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות והעדויות שהובאו בפנינו:

א. הנתבעת הינה תאגיד רשום בישראל המורשית לעסוק בעסקי ביטוח , העסיקה את התובע בתפקיד מפקח רכישה במחלקת המכירות של מחוז תל אביב באגף לביטוח חיים, בריאות ופנסיה. במסגרת תפקידו עסק התובע ברכישת עסקי ביטוח חיים ובריאות עבור הנתבעת באמצעות סוכנים שגויסו על ידו או עבדו תחת פיקוחו.

ב. התובע הינו בעל רישיון משווק פנסיוני מטעם המפקח על הביטוח .

ג. תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת היתה מיום 16.10.06 ועד ליום 30.6.09. הנתבעת הודיע לתובע כי יום עבודתו האחרון יהיה ביום 19.5.09 וניתנה לו הודעה מוקדמת עד ליום 30.6.09.

ד. תנאי עבודתו של התובע, לרבות שכר ועמלות עוגנו בחוזה עבודה ובנספחים לו, עליהם הצדדים חתמו במהלך חודש ינואר 06.( להלן: "חוזה העבודה ינואר 2006").

בסעיף 2 לחוזה העבודה הוגדר אופי עבודתו של התובע:" 2.א. המפקח יעסוק ברכישת עסקי ביטוח חיים ובריאות עבור מנורה באמצעות סוכנים שגויסו על ידו ו/או יעבדו תחת פיקוחו. ב. המפקח מתחייב לעשות כמיטב יכולתו לעמוד ביעדי התפוקה כפי שיקבעו מעת לעת, על ידי מנורה ועפ"י שיקול דעתה הבלעדי. ג. הסכם זה יהיה בתוקף עד 31.12.06 (אלא אם נקבע אחרת בנספח ב') ובהעדר הודעה אחרת בכתב 30 יום לפני גמר התקופה, יוארך אוטומטית לשנה נוספת. כל צד יהיה זכאי להביא הסכם זה לידי סיום או לבטלו, מכל סיבה שהיא, בהודעה שתמסר בכתב 30 יום מראש. ד. מבלי לגרוע מהוראות הסכם זה רשאית מנורה לפי שקול דעתה להטיל על המפקח תפקידים נוספים במסגרת תפקידו.... ה. מנורה רשאית בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי, להוסיף או לגרוע מרשימת הסוכנים העובדים תחת פיקוחו של המפקח....".

4. בתקופת עבודתה של המפקח במנורה תשלם לו מנורה:

א. שכר חודשי כמפורט בנספח ב', אשר לו תתווספנה תוספות יוקר אשר תשולמנה לאחר חתימת הסכם זה ( להלן השכר החודשי).

ב. עמלת פיקוח ומענקים, בהתאם למפורט בנספח א' להסכם זה. מנורה רשאית לעדכן מידי שנה, בעת חידוש ההסכם ובהודעה מוקדמת של 30 יום , את שיעורי העמלות. לגבי מוצרים חדשים, מנורה רשאית לקבוע את שיעור העמלה סמוך למועד השקתם, ללא קשר למועד חידוש ההסכם. ג. ספרות מקצועית... ד. הוצאות אישיות...ה. החזר גני ילדים....

5ב. ספרי מנורה לרבות דוחות עמלות הפיקוח ודוחות מחשב של מנורה מחייבים לכל דבר וענין ומהווים ראיה לכאורה למצב חשבונות המפקח...".

6. מבלי לגרוע מכל חובה אחרת המוטלת על המפקח מכוח הסכם העבודה החל על כלל עובדי החברה או עפ"י כל דין מצהיר ומתחייב המפקח: א. אין למפקח כל זכויות "בעלות" או כל זכות אחרת ביחס ל"תיק הביטוח" המשמש בסיס לתשלומים לפי סעיף 4 ב' . הזכות לקבל עמלות תעמוד למפקח רק כל עוד הוא עובד בפועל בחברה, כמפקח על סוכנים אשר תיווכו בעשיית הביטוחים ( אין באמור כדי לגרוע מזכות החברה ו/או מי מטעמה להעביר סוכנים ממפקח למפקח)...."

עיון בנספח א' להסכם העסקה ינואר 2006, מעלה כי יש בו את התנאים בנוגע לתשלום עמלות לתובע לשנת 2006, כמצוטט:

"3. בתמורה למילוי נכון ומדוייק של התחייבויות המפקח לפי הסכם זה על נספחיו תשלם מנורה למפקח תשלומים כמפורט להלן:

1. עמלות פיקוח-ביטוח חיים פנסיה:
2. המפקח יזוכה בעמלת פיקוח בגין תפוקתו החדשה ( פרמיה ברוטו למפקח) בשיעורים הנקובים בטבלה מס' 1 של נספח זה, בגין תפוקת סוכניו שהיקף מכירותיהם לא יפחת מתפוקת המינימום. התניית תשלום עמלות פיקוח בתפוקת המינימום כאמור לעיל, לא תחול:
3. בשנת עבודתו הראשונה של הסוכן במנורה.
4. לגבי סוכני משנה בסוכנות ביטוח, כאשר תפוקת הסוכנות לא תפחת מ-1,000,000 ₪ "פרמיה יסודית" בגין "פוליסות בתוקף" בשנה זו.
5. לגבי סוכן מאגד ( אישיות משפטית אחת עם אותו מספר ת.ז) אשר סה"כ התפוקה בכל מספרי הסוכן שייכים לו, לא תפחת מ-150,000 ₪

"פרמיה יסודית" בגין "פוליסות בתוקף" .

1. המפקח יחוייב בעמלת פיקוח בגין פוליסות שהוקטנו ו/או בוטלו בשנה זו (פרמייה לביטוח למפקח) בשיעורים בהם זוכה בגין תפוקה זו.
2. בגין תפוקה של סוכן המקבל תנאים חריגים מהמקובל במנורה, יקבעו בתיאום עם המפקח שעורי עמלות פקוח מוקטנים ע"י החברה, ולא יחולו השיעורים בטבלה מס 1 של נספח זה.

עיון בפרק א' סיפא לנספח ב' מעלה כי הגדרת " תפוקת מינימום" היא: "פרמיה יסודית" בגין "פוליסות בתוקף" בסך 150,000 ₪ לפי המדד הקובע". כמות פוליסות מינימלית: 20 פוליסות".

בכל הנוגע לעמלות פיקוח בנוגע למוצרים פיננסים, מענק שימור עסקים ומענק גיוס חד פעמי ועמלת פיקוח בגין ביטוח קולקטיבי נקבעו תנאים ספציפיים בנספח זה.

כמו כן נקבע בסעיף 6 לנספח 2 כי הזכאות לתשלומים לפי נספח זה תהיה בתום שנת תקופה ומנהל אגף ביטוח חיים רשאי לאשר למפקח מקדמות על חשבון התשלומים שיגיעו לו בסוף השנה. בסעיף 7 לנספח 2 נקבע: "המפקח יהיה זכאי לתשלומים כאמור בסעיף 3 לעיל עד סוף החודש האחרון לעבודתו במנורה, כאשר החשבון הסופי ייעשה לא יאוחר מ-45 יום ממועד סיום עבודתו , על פי דוחות מנורה לגבי סוכניו ביום ההתחשבנות ובגין הפוליסות שהן בתוקף ביום ההתחשבנות, בניכוי רזרבה לביטולים בשיעור 10% מתפוקתו".

עיון בנספח ב' להסכם זה מעלה כי הוסכם כי שכר היסוד ברוטו של התובע יעמוד ע"ס 5,500 ₪ ברוטו וסכום התקרה להסכם זה הוא 10,000 ₪ . כמו כן בסעיף 11 לנספח ב' להסכם הוסכם, כמצוטט: " בתום שנת 2007, תיערך התחשבנות עם המפקח לגבי הכנסותיו מיום תחילת עבודתו 16/10/06 ועד לתאריך 31/3/07. במידה והכנסותיו בגין שכר יסוד, עמלות פיקוח, מענק שימור עסקים, מענק גיוס, עמלת גידול ריאלי, עמלת פיקוח בגין ביטוח קולקטיבי לתקופה זו ( 5 חודשים ממועד תחילת עבודתו) יהיו נמוכות מ-20,000 ₪ ברוטו לחודש, יושלם הסכום לכדי 20,000 ₪ ברוטו לחודש ( להלן: "הבטחת הכנסה"). במידה והכנסותיו יהיו גבוהות מהאמור לעיל, יזוכה בסכום הגבוה מבין השניים. מוסכם בזאת , ששכר המפקח בחודש 10/06 יהיה יחסי (ימי העבודה של המפקח בפועל, ביחס לימי העבודה של חודש 10/06) .

ה. באמצע חודש 12/08 ביקשה הנתבעת לעדכן את חוזי העבודה מול מפקחי הסוכנים ומול התובע ודרשה כי ההסכם יחול רטרואקטיבית גם ביחס לשנת 07.

ו. התובע סרב לחתום על ההסכם החדש, הואיל ולטענתו הוא מרע את תנאי העסקתו. כפועל יוצא מכך התקיימה ביום 30.12.08 שיחת הבהרה אליה זומן התובע בנוכחות מנהלו, המשנה למנכ"ל מר ירון דוויק, שם הובהר לתובע כי סירובו לקבל את ההסכם החדש אינו מקובל על הנתבעת. ר' העתק סיכום שיחה מיום 30.12.08. נספח 4 לתצהיר התובע. גם בחודש אפריל 2009 פנתה הנתבעת לשינוי נוסף בהסכם.

ז. ביום 22.3.09 התקיימה פגישה בין התובע למר משה אלקיים וגב' נעמי כהן בנוגע לגמר חשבון 2007-08 בכל הנוגע להשגות התובע בנוגע לתחשיב העמלות.

ח. ביום 17.5.2009 הנתבעת שלחה לתובע מכתב זימון לשימוע ליום 18.5.09 בנוגע לשקילת סיום העסקתו בשל אי התאמה לדרישות התפקיד ויחסי עובד ומנהל. ר' נספח 5 לתצהיר התובע.

ט. ביום 19.5.09 הוציאה הנתבעת באמצעות מר רונן קאופמן, מנהל אגף משאבי ארגון, מכתב סיום העסקה לתובע:" 1. הריני להודיעך כי בהמשך לשיחת השימוע שנערכה לך ביום 17.5.09 הוחלט לסיים העסקתך. 2. עבודתך בחברת " מנורה מבטחים ביטוח בע"מ", תסתיים בתאריך 30.6.09 כולל תשלום בגין ההודעה המוקדמת. החל מתאריך 19.5.09 הנך מתבקש שלא להגיע למשרדי החברה או סוכניה...." . ר' נספח ה' לתצהירה של גב' אייזן.

י. ביום 13.9.09 הוציאה הנתבעת טופס 161 עבור התובע ובו הודעת שחרור של קופות הגמל על שמו וכן השלמת פיצויי פיטורים. המשכורת הקובעת נרשמה בטופס 161 ע"ס 48,043 ₪. ביום 1.6.09 הוציאה הנתבעת מכתבי העברת בעלות לתובע לחברות הביטוח בהם היו פוליסות ביטוח עבור התובע לרבות קרן השתלמות . ר' נספח ה'-ו' לתצהיר הגב' אייזן.

יא. ביום 13.9.09 הוציאה הנתבעת המחאה לכלל ע"ס 86,961 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים עבור התובע.

יב. תחשיב פיצויי הפיטורים של הנתבעת פורט בנספח ח' לתצהיר הגב' אייזן לפי משכורת קובעת כוללת עמלות בסך 48,043 ₪.

יג. ביום 16.8.09 העבירה הנתבעת לחשבון הבנק של התובע סך של 175,447 ₪ בגין עמלות והפרש פדיון ימי חופשה. ר' נספח 5 לתצהיר התובע. הודעת מייל מיום 16.8.09.

3. להלן תמצית טענות התובע :

א. חוזה העבודה עליו חתמו הצדדים היה בתוקף במשך כל שנות עבודתו ובהתאם להוראותיו הוא הוארך אוטומטית מידי שנה בשנה.

ב. למרות שהנתבעת ביקשה לשנות את הוראות הסכם העסקתו, הוא לא הסכים לכך ולמעשה הסכם העסקה שלו נשאר בעינו. אין ליתן תוקף לניסיון הנתבעת לשנות חד צדדית את הסכם העסקתו.

ג. במהלך חודש אפריל 08 התגלתה מעילה העולה כדי עבירה פלילית של עובדים בכירים אצל הנתבעת, אשר גנבו כסף מהחברה באמצעות שינוי רטרואקטיבי של מסלולי ההשקעה שהפסידו בפוליסות שרכשו עבור עצמם ועבור מקורביהם. חלק ממנהליו של התובע היו מעורבים בכך, לטענת התובע. לתובע נודע על המעורבות של מנהליו בפרשה ומשחש אי נוחות לאור כך שהפרשה לא טופלה כראוי שב והתריע ביחס להתנהלות בעייתית ובמיוחד ביחס לממונים עליו, בתוך כך פנה לסמנכ"ל שיווק למשנה למנכ"ל ולמפקח על הביטוח ודיווח על המעשים המבוצעים. וכן בנוסף גם התריע על מעשי זיוף והונאה של סוכן ביטוח מסוים. התובע פנה בעניין למנהל המחוז הממונה עליו והתריע בנדון אולם בתגובה לכך הודיע האחרון כי אין בכוונתו לעשות דבר. התובע לא הסתפק בכך ופנה אל המשנה למנכ"ל אצל הנתבעת בנוגע לחשדותיו. מקרה נוסף, עליו התריע התובע בפני הממונים עליו היה פגיעה במבוטחים כאשר בעת סיום עבודה החילו "זכאות ללא תנאי" ואישור מנהל מחוז וזאת כדי שהמעסיק לא ישלים תשלום פיצויים לעובד. פניות התובע בנדון אל הממונים עליו, נענו בזלזול וללא התייחסות קונקרטית.

ד. פיטוריו נעשו שלא כדין ובחוסר תום לב ובשל העובדה שפעל למנוע ולהתריע על השחיתויות בקרב הנתבעת. בפיטוריו ביקשה הנתבעת לסתום פיות ולקבל "שקט תעשייתי". לטענת התובע הוא פוטר בשל חשיפת השחיתויות על ידו. התובע מפנה לחוק הגנה לעובדים (חשיפת עבירה ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1977 (להלן:"חוק הגנה על עובדים") ומשכך על הנתבעת להוכיח כי לא פעלה בניגוד להוראות החוק בהתאם לסעיף 3 א' לחוק זה.

ה. הפיטורים שלו נעשו באופן לא ראוי מהיום למחר מבלי שפורטו נימוקי השימוע, מבלי שנוהל פרוטוקול ומבלי שיכול היה להתכונן בשל כך לשימוע. כמו כן המנהל החדש מר בן אסייג שהחליף, את מנהל התובע מר דוויק ירון כלל לא הכיר אותו בשל הפרק הזמן הקצר בו עבדו יחד. נוכח האמור הליך השימוע נעשו למראית עין ושלא כדין.

ו. התובע נדרש לעזוב מיידית את עבודתו ולא ניתנה לו הזדמנות להיפרד מעמיתיו לעבודה תוך שהוא מותיר אחריו חרושת שמועות אותן דאגה הנתבעת להפיץ ולפגוע במוניטין שלו ושמו הטוב שיצר לעצמו כעובד מצטיין.

ז. כמו כן הנתבעת הורתה לעובדיה לא לשוחח עימו ולא ליצור עימו קשר ולאחר פיטוריו קיבל איומים שונים ממי מהנתבעת ונמסר מידע כוזב ומשמיץ אודותיו.

ח. הנתבעת הפרה את הוראות הסכם העסקתו של התובע ולא שילמה לו את מלוא עמלות הפיקוח המגיעות לו בהתאם להוראות ההסכם וזאת חרף פניותיו הרבות בנדון.

ט. התובע הביא בכתב תביעתו מספר דוגמאות בנוגע לטעויות שבצעה הנתבעת בתחשיב העמלות שלו. ר'. סעיף 23, 54,55, 56-62 .

י. התובע לא הסכים לשינוי החד צדדי והנתבעת לא שילמה לו את מלוא השכר המגיע לו ומשכך עליה לשלם לו הפרשי שכר בתוספת פיצויי הלנת שכר עבודה כמפורט בכתב תביעתו.

יא. אשר על כן ובשל המחדלים בנוגע לסיום העסקת התובע עותר הוא לפסק דין הצהרתי המורה על השבתו לעבודתו בתפקיד מפקח, על תשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בשל פגמים בשימוע, נימוקים זרים ואי אפשרות להיפרד מחבריו בחוסר תום לב והפרשי עמלות-שכר.

1. בהתאם לנספח ב' להסכם העסקתו, השכר הקובע לפיצויי פיטורים כולל בתוכו שכר יסודי חודשי, עמלת פיקוח, מענק שימור עסקים, מענק גיוס, עמלת גידול ראלי, עמלת פיקוח ביטוח קולקטיבי לפי ממוצע חודשי של שנת עבודתו האחרונה. ומשכך לטענת התובע שכרו הקובע היה צריך לעמוד ע"ס 219,253 ₪ ומשכך מגיע לו פיצויי פיטורים בסך של 594,176 ₪.
2. כמו כן עותר התובע לפדיון ימי חופשה, החזר הוצאות בגין רכב ואש"ל.
3. כמו כן טוען התובע כי שעות עבודתו הוגדרו כ-9 שעות ביום אולם בפועל ביצע שעות נוספות רבות. כאשר דיווח באופן חלקי על כלל שעות עבודתו ובפועל עבד כשעתיים נוספות כל יום ואף נאלץ להגיע לעבוד בימי שישי ולכן על הנתבעת לשלם לו 90,000 ₪ בגין השעות הנוספות.
4. כן עותר התובע לפיצוי בעבור נזק לא ממוני בהתאם לחוק הגנה על עובדים.

4. להלן תמצית טענות הנתבעת

1. התובע עבד בנתבעת תקופה של שנתיים ושבעה חודשים, קיבל תמורה מלאה לעבודתו בהתאם לחוזה עבודה שנכרת עימו ובהתאם למפורט בתלושי השכר שלו, ומשלא הסכים לשינוי הארגוני שבוצע בנתבעת לרבות שינוי שהוצע לו בתנאי העסקתו בשל נסיבות אובייקטיביות וחיצוניות, ולאור טענות נוספות נגדו, הגיע לכדי סיום עבודתו.
2. התובע עזב את החברה בטריקת דלת תוך הטרדה פוגענית והוצאת לשון הרע שהחלה בתקופת העסקתו ונמשכה גם לאחר מכן. הנתבעת שילמה לתובע את מלוא המגיע לו ואין כל קשר בין חשיפת פרשיות כאלה ואחרות לסיבת הפסקת העסקתו של התובע.
3. טענת התובע בנוגע לחוק הגנה לעובדים התיישנו וכן תביעתו הוגשה בשיהוי בכל הקשור למתן צו עשה לביטול פיטוריו.
4. סיום עבודתו של התובע נעשה כדין לאחר שימוע שנעשה כדין ולאחר מספר שיחות בירור באשר לתנאי העסקתו והמשך העסקתו בנתבעת.
5. עיקר הכנסתו של התובע נבעה מפעילות סוכנות ביטוח יובל לנדאו שהועבר לפיקוחו על ידי הנתבעת. התובע לא גייס את הסוכנות האמורה אלא קיבל אותה לטיפולו ללא כל השקעת מאמץ מצידו. היקף פעילותה של הסוכנות הנדונה כמו גם התגמול שקיבלה מהנתבעת הינם חריגים במיוחד, ובהתאם לכך הוסכם בין התובע לנתבעת כי תגמול התובע בגין אותה תפוקה יופחת כמבוקש.
6. תנאי העסקתו של התובע כללו הסכמות מאוחרות להסכם בין בעל פה ובין בהתנהגות.
7. יש לקרוא את הסעיפים בהסכם העסקתו של התובע ביחד עם המפורט בסעיף 4 בו ובנספחים ובטבלאות נשוא נספח א' להסכם.
8. התובע קיבל את מלוא העמלות להן היה זכאי. עד לבדיקת הזכאות משך התובע מקדמות כנהוג ומקובל בנתבעת וכי בזמן אמת כל נתוני התפוקה והדוחות היו גלויים לתובע. אכן הדוחות הינם דינאמיים וקיימים שינויים או ביטולים של עסקאות ביטוח שעדכונם השוטף משפיע על הדוחות.
9. השפעות גלובליות ומקומיות בתחום הכלכלה והביטוח אילצו את הנתבעת לשנות באופן קיצוני את מבנה התגמולים אותה היא גובה ממבוטחיה ובעיקר בכל הקשור לדמי ניהול. ההשלכות המיידיות של השינויים בנתבעת דרשו שינוי גם בעמלות מפקחי הרכישה ביניהם נמנה התובע. העובדים עודכנו באשר לשינויים הנדרשים, הובהר להם כי מדובר באילוץ מחוייב המציאות שהשפעתו הינה רוחבית ולא קשורה לעובד כזה או אחר. התובע סירב לשינוי המוצע. לאחר ניסיונות ושיחות עם התובע בנדון, משעמד התובע בסירובו סיים את עבודתו וזאת לאחר שהנתבעת שילמה לתובע את מלוא הזכויות בהתאם להסכם הקיים עימו. תנאי עבודתו של התובע לא הורעו כל עת שסירב לחתום על החוזה החדש ועד סיום עבודתו.
10. סיום עבודתו של התובע קשור בתנאי העסקתו, התנהגותו הבוטה וחוסר האמון שנטע בקרב מנהליו כעולה מסיכומי השיחה והזימון לשימוע ופרוטוקול השימוע. פרשת התנהלותם של עובדים מסוימים התגלתה על ידי הנתבעת, טופלה באופן מיידי על ידי ועדת הביקורת של החברה, דווחה כנדרש ולתובע לא היה כל נגיעה לחשיפתה או לפרסומה. אולם תוך התנהלות נואלת וסחטנית, ניסה התובע, עובר לסיום העסקתו, להלך אימים על החברה בניסיון לזכות בכספים להם אינו זכאי. האירוע הנטען דווח לראשונה למשרד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כמתחייב מחוזר האוצר בעניין מעילות והונאות כבר ביום 1.5.08.
11. התובע לא פרט את רכיבי תביעתו ולא את בסיס הנתונים על פיו נדרש תשלום הסכום, ודי בכך לדחות את תביעתו.

5. ההליך

1. התובע הגיש תצהיר מטעמו ומטעם מר גרינברג אליעזר אולם במהלך ישיבת ההוכחות מיום 5.3.13 הודיע התובע כי מר גרינברג הודיע לו כי אינו מעוניין להגיע ולהעיד ולכן הודיע התובע כי הוא מבקש להוציא תצהיר זה מחומר הראיות על מנת שלא לעכב את המשך הדיון.
2. בתיק זה התקיימו שמונה ישיבות הוכחות שבהן נשמעו עדי התביעה (התובע) ועדי ההגנה (מר עופר הרץ, מר משה אלקיים, מר יוססי בצרי, גב' רוני סלע אייזן, מר משה מורגנשטיין, גב' אילנית כהן, מר יהודה בן אסייג, מר אבנר אבישי, מר רועי זוהר ומר יובל רון).
3. בתחילה הודיע בית הדין כי הוא שוקל למנות מומחה בתיק זה ובהתאם לכך ניתנה החלטה בנוגע למינוי מומחה בתיק זה. התובע התנגד למינוי זה ולאחר מכן גם הנתבעת התנגדה לכך. ביום 16.11.13 ניתנה ההחלטה לפיה בית הדין הורה על עיכוב מינוי מומחה בתיק וזאת נוכח העובדה כי "לאחר שמיעת חלק מהראיות עולה כי יש מקום לברר טענות עובדתיות בטרם יהיה מקום למינוי מומחה".
4. לאחר ישיבת הוכחות הראשונה הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה. במהלך דיון ההוכחות השני הודיע התובע כי החליט לחזור בו מבקשתו לתיקון כתב התביעה כדי להימנע מדחיית הדיון והתמשכות ההליכים.
5. זה המקום לציין כי קיים פער משמעותי בין רכיבי וכימות תביעתו של התובע בכתב התביעה לבין הכימות המפורט בתצהירו. משהחליט התובע שלא לתקן את תביעתו הרי שבית הדין ייתן דעתו רק לרכיבים נשוא כתב התביעה לפי כימותם בכתב התביעה.

לגופו של עניין :

פיטורי התובע, האם נעשו כדין?

6. אין צורך להכביר בחשיבות זכות השימוע. זכות השימוע היא מכללי הצדק הטבעי, וכוללת בתוכה את זכותו של העובד לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, אופציה להשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. ראה: דב"ע נו/ 31 – 3, מדינת ישראל נ' ד"ר ארנון בונה, עבודה ארצי, כט(1) 282; וכן ראה: ע"ע 1163/00, בית חולים המשפחה הקדושה נצרת נ' ד"ר חליל עבוד, פד"ע לה, 440.

יפים לענייננו דבריה של כבוד הנשיאה ( בדימוס) ארד בע"ע 1027/01, דר' יוסי גוטרמן -המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע ל"ח, 448:

״זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי^-חידוש חוזה עבודה. ודוק. זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טֶקֶס" גרדא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת

ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו (לעניין זה ראו דב"ע מח/3-148 שק"ם בע"מ – גרינברג [1], בעמ' 143). עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד – להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום^-לב מבלי לכחד דבר מן העובד. דרכי קיומו של השימוע נקבעו זה מכבר. יכול שייעשה בכתובים ויכול שיתקיים בפני מי שהוסמך לכך. עיקרו של דבר בחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו״.

7. עיון בנספח ה' לתצהיר מר אלקיים מעלה כי הנתבעת שלחה ביום 17.5.09 מכתב לתובע -זימון לשימוע למחרת ביום 18.5.09. עיון במכתב זה מעלה כי נחתם הוא על ידי מר יוסי בצרי מנהל מחוז ת"א והנימוקים שפורטו במכתב זה היו לאקוניים וללא פירוט: "הריני להודיעך כי הנני שוקל לסיים את העסקתך בשל אי התאמה לדרישות התפקיד ויחסי עובד מנהל".

8. זימון עובד לשימוע, יום לפני שהוא נערך, מבלי שמוסברים בפירוט לעובד נימוקי זימונו לשימוע אינם עולים בקנה אחד עם חובת השימוע (ראו ע"ע (ארצי) 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ נ' רחל כהן [פורסם בנבו]). על המעביד ליתן הזדמנות נאותה לעובד להתמודד עם טענותיו, וכן ליתן לעובד פרק זמן סביר בטרם עריכת השימוע, על מנת שיוכל העובד להיערך להשמעת טענותיו. ( ר' ע"ע 620/07 דב גמליאל - חברת החשמל בישראל בע"מ [פורסם בנבו]).

מעבר לאמור עדותו של התובע בנוגע לאי קבלת פרוטוקול השימוע לא נסתרה:

"ש: מפנה לנספח ו' לתצהיר אלקיים – מס' 2- פרוטוקול השימוע- קיבלת את זה? ת: לא. הפרוטוקול לא נערך בזמן אמת ונכתב או שוכתב לאחר דרישת בא כוחי לקבל פרוטוקול עליו הצהירה הנתבעת. אני לא זוכר מתי הייתה הדרישה, הרבה זמן אחרי." ר' עמ' 14 שורות 24-28. זה המקום לציין כי הנתבעת לא הציגה כל מסמך ממנו עולה כי הפרוטוקול נמסר לתובע בזמן אמת.

9. מעבר לאמור עיון בפרוטוקול השימוע ובתצהירי עדי הנתבעת מעלה כי הלכה למעשה, עלו נימוקים מסוגים שונים, שלא בא זכרם במכתב זה ואף חלק לא אוזכרו גם במהלך השימוע כעולה מפרוטוקול השימוע שהודפס על ידי הנתבעת.

10. עיון בפרוטוקול השימוע, נספח ו' לתצהירו של מר משה אלקיים, מעלה כי פורטו שם נסיבות שלא בא זכרן במכתב הזימון לשימוע, כמו אי הסכמת התובע לחתום על הסכם העבודה החדש, חוסר אמון הדדי עם מנהלי המחוז, אי הסכמתו לקחת חלק במטלות נלוות (כמו חונכות בקורס מפקחים) ויצירת דמורליזציה בקרב מפקחים במחוז.

11. לעומת זאת, עיון בתצהירו של מר בצרי מעלה כי מפרט הוא נימוקים שונים מאלו שפורטו לעיל. עיון בסעיף 8 לתצהירו של מר בצרי מעלה כי הנימוקים לסיום העסקתו של התובע היו, כמצוטט:" ...ברצוני לציין בעניין זה כי חודשים רבים לפני מועד שליחת המכתב נערכו שיחות עם התובע בהם אני השתתפתי וכן מר משה אלקיים, אבישי אבנר וירון דוויק בכל הפגישות הללו עלו נושאים שונים הקשורים בהתנהגותו של התובע, באי ציות להוראות ובחריגה בוטה מנורמות עבודה שהייתה נהוגה בחברה. זכור לי כי דיברתי עם התובע בנושא חבלה בציוד בטיחות אשר ברכבו, בגינה אף נקרא לשיחה עם מנכ"ל החברה, בנושא הוראותיו שלא להביא סוכנים לכנס ארצי של החברה, בענין התנהגותו הבוטה והחמורה בישיבות מפקחים, בעניין התנהגות פוגענית מצידו כלפי חבריו לעבודה, בענין חוסר נכונותו לחתום על תנאי העסקה החדשים של המפקח בחברה, בעניין אי הסכמתו לחנוך מפקחים חדשים ודברים דומים הקשורים בהתנהגות שאיננה מתאימה לדרישות התפקיד והינה נטולת משמעת ביחסי עובד ומנהל."

12. מאידך עיון בתצהירו של מר אלקיים מעלה כי אינו עולה בקנה אחד עם תצהירו של מר בצרי בנדון כעולה מסעיף 18 לתצהירו:" בכל הקשור לסיום עבודתו ברצוני לציין כי קוימו עם התובע מספר פגישות בנושא שינוי התנאים המתבקש, כפי שפרטתי לעיל. במהלך השיחות, ניסינו בצורה חיובית ובדרכי נועם להגיע להבנה שהתבקשה מהמציאות הכלכלית החדשה שפירטתי לעיל. לצערי , בניגוד לשאר מפקחי הרכישה, עם התובע לא הגענו לידי הסכמה. לדוגמא ביום 30.12.08 קיימתי ביחד עם האחרים ישיבה עם התובע בנושא סירובו לחתום על ההסכם החדש. בסיכום הישיבה הודעתי לו כי סירובו אינו מקובל על החברה".

13. ממכלול האמור לעיל עולה כי הנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע אינם עולים בקנה אחד עם הנימוקים שפורטו בפרוטוקול השימוע וכי ישנם נימוקים רבים נוספים שהופיעו רק בתצהירו של מר בצרי וכלל לא אוזכרו בתצהירו של מר אלקיים וכן לא אוזכרו לא במכתב הזימון לשימוע ולא בפרוטוקול.

14. למותר לציין כי הפעלת כוח הפיטורים על ידי מעביד כפוף לעקרון תום הלב . יפים לעניינו הדברים שנפסקו בדס"ע מא/ 3-39, חג'ג' נ' איתם מינהל אזורי אגודה שיתופית בע"מ: "יחסי עובד ומעביד, ממהותם, מחייבים מידה רבה של ביצוע ב"תום לב" "ונאמנות"... גמר חוזה העבודה-פיטורים מסיבה מוצהרת שמתברר כי כלל לא היה יסוד לה ושימשה מסווה לסיבה אחרת שלא ראו נכון לגלות, אינו מתיישב עם ' תום לב' המתחייב מחוק החוזים ובמיוחד מיחסי עובד ומעביד".

15. יתרה מזאת, נימוקי פיטורי התובע אינם עולים בקנה אחד עם ההמלצות החמות שקיבל התובע במהלך כל תקופת העסקתו והכתרתו כעובד מצטיין וסכומי העמלות הגבוהים שלטענת הנתבעת שילמה לתובע.

עיון בעדותו של מר יהודה בן אסייג שהשתתף בשימוע מעלה כי הוא הודה: " ...אני יכול לומר שציינו בפני כי הוא היה עם התפוקות הטובות ועם רמה די טובה של פעילות" ר' עמ 73 שורות 11-12

גם עיון בעדות של מר בצרי מעלה:

"ש:תוכל להגיד לי מה הנקודות החיוביות/חוזקיות שלו כעובד בזמן שהכרת אותו?

ת. עובד מאד דומיננטי, מקצועי.

ש: האם נכון כי התובע בזמן עבודתו היה מהמפקחים הטובים ביותר במחוז/חברה מבחינת ביצועם?

ת: הוא אכן בלט" ר' עמ 88 שורות 4-8.

16. כמו כן עיון בעדותו של מר בן אסייג מחדד את העובדה כי ההחלטה על השימוע היתה ידועה מראש מבלי שלמעשה היה בירור אמיתי בנוגע לטענות שנטענו וכי מר אסייג כלל לא היה חלק מהליך השימוע והליך השימוע נוהל על ידי שני המשתתפים האחרים, כעולה מעדותו, כמצוטט:

"ש: לפני שימוע לא ראית לנכון לברר איתו לגבי אופן עבודתו של התובע? איך הוא עובד איך התפוקות שלו, האם הוא עובד טוב?

ת: לאור הנסיבות שבעטיין הוא הגיע לשימוע, לא חשבתי שצריך לפנות לסוכן כלשהו בכלל.

ש: אם אני מבינה נכון, לך לא היה שום משקל בהחלטה האם לפטר את התובע או לא?

ת: במובן מסויים הוזנתי על המידע שקיבלתי, משני המנהלים האחרים והם ביחד עם המידע, הובילו אותי למסקנה" ר' עמ' 73 שורות23-26-7

17. כן לא שוכנענו כי יש לקבל את גרסת הנתבעת כי הסיבה להפסקת העסקתו נעוצה בשל סירוב התובע לחתום על הסכם העסקה חדש. נושא זה עלה עוד ביום 9.12.08, כעולה מנספח א' לתצהיר מר אבנר אבישי מייל מיום 9.12.08 שם נכתב בנוגע להסכם זה:"הוסבר ליוני כי דרכו במנורה תיפסק במידה ולא יחתום עוד החודש על ההסכם האישי שלו". נושא זה עלה שוב בחודש 12/08 כעולה מסיכום השיחה בנדון. ר' נספח ב' לתצהיר מר בצרי. שם למעשה יש גרסה מרוככת יותר של הנתבעת בנוגע להסכם זה, כמצוטט: "מטרת הדיון: לבחון את סירובו של יוני רון לחתום על הסכם מפקח לשנת 2009. עיקרי הדיון. 1. הח"מ ביקש לברר עם יוני את סירובו לחתום על ההסכם.... הסירוב של יוני לקבל את ההסכם החדש אינו מקובל על החברה לאור זאת רשמתי לפני את דברי של יוני. אני אשקול את תגובת החברה ואודיע לו על תגובתינו". חרף האמור, הנתבעת לא עשתה דבר ולמעשה קיבלה את סירובו של התובע והמשיכה לשלם לו לפי ההסכם הישן. בפועל פיטורי התובע נעשו חודשים רבים לאחר מכן. ככל שזו היתה הסיבה להפסקת העסקתו של התובע לא ברור מדוע הנתבעת לא פיטרה את התובע בסמוך למועד ישיבה זו. או לחלופין מדוע לא שינתה את חוזה העסקתו של התובע הלכה למעשה על ידי שינוי העמלות. יתרה מזאת, באפריל 09 הוציאה הנתבעת חוזה מעודכן נוסף, אשר עליו כלל לא הספיקה לשוחח עם התובע והדבר נדון רק במהלך השימוע.

ערים אנו לכך כי התובע הודה בעדותו כי קיבל את נספח ד' 1 לתצהיר משה אלקיים, מייל מיום 7.9.08 ששלח מנהל מחוז ת"א והמרכז מר בצרי לתובע עם עותק בתפוצה רחבה ובו כתב:"יוני, תגובתך הצינית מיותר וחצופה !אתה עובר כל גבול, ואני רואה את זה בחומרה רבה! אני קורא לך לחדול מכל התנהגות המבישה הזאת בעתיד. התייחסותך אינה לויאלית למערכת ולמקום עבודתך ואינה מכבדת אותך, לצערי אין זו הפעם הראשונה. בהתנהגותך זו אתה משמש דוגמא שלילית בקרב חבריך והעובדים ואני לוקח זאת בחשבון". ירון – לידיעה. רוני- לתיק האישי". להשלמת התמונה יצוין כי מייל זה הינו בתגובה למייל ששלח התובע ביום 4.9.08 בו כתב " מערכת משובחת" וזאת נוכח מייל ששלחה הגב' חלמיש ממחלקת אסטרטגיה ופיתוח שדיווחה על תקלת גבייה בחודש אוגוסט 2008 בפוליסות טופז.

עם זאת, יש לתמוה מדוע המנהל הישיר של התובע באותו מועד- מר דוויק לא הוציא מייל זה ומדוע אין כל מיילים מהמנהל הישיר של התובע בכל הנוגע להתנהלות התובע וכל המיילים והישיבות הם דווקא אל מול מר בצרי והממונה החדש של התובע, שלטענת התובע כלל לא היה ממונה עליו. תמיהה זו מתחדדת נוכח העובדה כי חרף הבאת עדים רבים מהנתבעת, בחרה היא שלא להביא את מר דוויק שהיה ממונה ישיר של התובע, להעיד וזאת ללא מתן הסבר כלשהו בנדון. התובע התייחס לכך בעדותו שלא נסתרה בנקודה זו, והבהיר כי המייל הזה לא היה מהמנהל שלו, וכי המנהל שלו היה ראש אגף ביטוח חיים ובריאות – מר דוויק כפי שפורט בהסכם העסקתו. ר' עמ 9 שורות 3-7 לעדותו של התובע.

הימנעות הנתבעת לזמן לעדות את הממונה על התובע כאשר זימנה עדים רבים אחרים שלא היו הממונים הישירים של התובע, תפעל לרעתה ותהווה חיזוק לטענות התובע בנדון, שכן לא אחת נקבע בפסיקה:

"אי הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" ראה: ע"א 365/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נק מתתינהו ואח' , פ"ד מ"ה (4) 651.

זה המקום לציין כי עדותו של התובע לפיה מר דוויק היה הממונה עליו עולה בקנה אחד עם הוראות נספח ב' להסכם העסקתו של התובע כמצוטט:

"9. קידום בהתאם לטבלה המצ"ב בהמלצת מנהל המחוז ובאישור מנהל האגף לביטוח חיים ובריאות..."

18. ערים אנו לנספח א' לתצהירו של מר אבנר אבישי אולם הנתבעת לא הציגה כל מכתב המזמן את התובע לשימוע בנוגע לישיבה זו. מעבר לאמור סיכום זה בנוגע לישיבת שימוע שנטענה שהתקיימה על ידי הנתבעת בה נכחו לטענתה התובע, מר בצרי ומר אבנר אבישי, לא הועבר לתובע וגם המייל שנשלח לגב' רוני אייזן מנהלת משאבי אנוש ובו בקשה להכניס מייל זה לתיק האישי של התובע לא הועבר לתובע, מה שמקשה עלינו לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר על ישיבת שימוע.

מעבר לאמור, עיון בתצהירו של מר אבנר אבישי מעלה כי כל מה שהוא מצהיר בנוגע לאותו נספח א' הוא, כמצוטט:"זכור לי כי בסוף שנת 2008 או בסמוך לתקופה זו, שוחחתי עם התובע מס' פעמים בקשר להסכם המפקחים החדש וניסיתי לשכנעו להסכים לחתום עליו. התובע עמד בסירובו. משלא חתם התובע על ההסכם החדש של מפקחי הרכישה ועקב התנהגותו המזיקה לחברה ולאחר פגישה עימו ערכתי ביום 9.2.08 את סיכום פגישתינו שהוגדרה כשימוע ובה פירטתי את תוכן הפגישה". מעבר לאמור אין בתצהירו של מר אבנר אבישי כל התייחסות לנקודות הרבות נשוא אותו מייל ולמעשה מתייחס הוא בתצהירו בעיקר לנושא סירוב התובע לחתום על ההסכם. יתרה מזאת עיון בתצהירו של מר בצרי שלפי אותו מייל היה נוכח בישיבה זו מיום 8.12.08 מעלה כי כלל אינו מתייחס לאותו מייל ולאותה פגישה ספציפית זו.

19. נוכח סתירות ותהיות אלו בעדות מר בצרי ומר אבנר ישי אין אנו סבורים כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי מדובר בישיבת שימוע או כי אותו מייל משקף במדויק את הדברים שנאמרו בו ומשכך אנו מבכרים לקבל את עדותו של התובע בנדון:" ש: אתה זוכר את הפגישה מיום 8.12.08? ת: לא, אני לא זוכר.... אני בטוח שלא נערך לי כל שימוע, לא הוזמנתי לכל שימוע, לא קיבלתי את המייל המפורט הזה שהוא שלח לאנשים אחרים בחברה. לכאורה אם כן היה שימוע, היה צריך להיעשות פרוטוקול. ...." .

20. מעבר לאמור, עיון בחומר הראיות אותו הציגה הנתבעת מעלה כי ככל שהיו תלונות כלפי התובע תועדו הם או במיילים או בסיכום ישיבות אולם מעבר למספר מיילים מצומצם שחלק מהם כלל לא נשלח לתובע והמייל מיום 7.9.08 שנשלח לתובע ממר בצרי, נספח ד1 לתצהירו של מר אלקיים וסיכום הישיבה מיום 30.12.08 בנוגע לאי חתימתו של התובע על ההסכם החדש – נספח ד' לתצהירו של מר אלקיים לא הוצגו מיילים המשקפים חוסר שביעות רצון של הנתבעת ובכל מקרה אין כל מייל או תלונה מהממונה הישיר של התובע ברוב תקופת העסקתו, מר דוויק.

מנגד הנתבעת מסרה לתובע במהלך תקופת העסקתו אינספור מכתבים המשבחים את פעילותו והתובע אף הוכתר כעובד מצטיין בשנת 2007, וזכה בשנת 2008 במבצע בריאות – מפקחים במסגרת מרתון 2008 בחופשה זוגית ו1500 ₪ בתווי קנייה וביום 12.5.09 זכה התובע במונידאל חיסכון פנסיוני שלב א' ומפקחים וסיים במקום הראשון תוך שעמד ביעד ב100% וכן עמד ביעד חסכון פנסיוני בשנת 2008, כעולה מנספחי 2 לתצהיר התובע.

כמו כן רלוונטים בעניינו עדותו של מר אבנר אבישי שהודה:

"ש: הכרת את עבודתו של התובע ואתה תסכים איתי, שהתפוקה של התובע בין הגבוהות במחוז?

ת: נכון.

ש: ב07 הוא קיבל מפקח מצטיין?

ת: הוא קיבל באחד השנים, אני לא זוכר באיזה שנה. " ר' עמ' 66 שורות 9- 13 .

כמו כן עיון בעדותו של מר אלקיים מעלה כי אכן לדעתו התובע היה עובד טוב:

"ש: התובע הצטיין בעבודתו, ובעקבות כך זכה בפרסים בתחרויות?

ת: התובע היה מפקח טוב, אפילו טוב מאד, באופן אישי מאד חיבבתי אותו, בחלק מהמבצעים הוא זכה בתחרויות"" ר' עמ' 76 שורות9-11. "' ר גם עמ 78 שורות 5-11

מנגד, כלל המיילים בדבר תלונות כנגד התובע מתנקזים למועדים הסמוכים לגילוי פרשיות אליהם התייחס התובע בתצהירו, כאשר לרוב מי שהוציא את המיילים או היה שותף להוצאתם היה מר בצרי, עליו התלונן התובע במסגרת אותם פרשיות.

21. אשר על כן אין לנו אלא להסיק כי פיטוריו של התובע נעשו שלא כדין וכי הנימוקים השונים והמגוונים ואף לעיתים הסותרים בגינם טענה הנתבעת כי פוטר התובע, אינם הנימוקים האמיתיים בגינם פוטר וכי פיטוריו היו קשורים לנימוקים שאינם גלויים ואכן קשורים להתנהלות התובע בכל הנוגע לפרשיות עליהם הצהיר לרבות בפרשת הבקדייטינג והתייחסות התובע בנדון לרבות נגד עובדים בכירים ממנו במערכת, שהיו אף ממונים עליו בצורה זו או אחרת.

22. הדברים עולים בקנה אחד עם פרוטוקול השימוע ממנו עולה כי התובע ביקש להגיד דברים כנגד מר בצרי (" יוני סיפר שברצונו לחשוף מידע לגבי יוסי. הבהרתי לא שאין זה רלוונטי לשימוע והוא יכול לכתוב או לשוחח עם יהודה ישירות" ר' נספח ג' לתצהיר הגב' אייזן. וכן אף עולים בקנה אחד עם התייחסות התובע במייל ששלח בה אישר את בקבלת זימונו לשימוע – נספח ה1 לתצהירו של מר אלקיים:"... קודם כל כפי שאמרתי בעבר אם אתם חושבים שאני לא תורם ומשרת את המערכת זכותכם לפטר אותי. מצד שני אני רואה זאת כהזדמנות להציג נושאים מהותיים שמר יוסי בצרי פוגע וגורם נזק כספי וערכי לחברה. ולכן השימוע צריך להערך עם דרג בכיר יותר ללא נוכחותו של יוסי בצרי ואו אבישי אבנר. כמו כן אבקש שמשה אלקיים לא יערוך את השימוע עקב חברותו עם יוסי בצרי..."

גם עיון בעדותו של התובע מעלה כי איזכר את נושא הבקדייטינג:

" ש: מר אלקיים לא מנע ממך להגיב?

ת: לא. פרט לכך שהתחלתי לדבר על פרשת " בקדייטינג" שמר אלקיים שהיה שותף לפרשה הזו, חתך אותי במהירות, הפסיק אותי. ר' עמ' 14 שורות 19-22.

רלוונטיים בנושא זה גם עדותו של מר אלקיים משה בנוגע לשימוע:"... נאמר שהתובע רצה לחשוף, דברים כנגדי וכנגד יוסי בצרי בעוד שלא נרשם בשימוע, בפרוטוקול השימוע לא צויין שמי. אתה כתבת את פרוטוקול השימוע? ת: נכון" ר' עדות מר אלקיים עמ 81 שורות 24-26

זה המקום לציין כי רוב המיילים והתלונות שהוצאו כנגד התובע, אף ללא ידיעתו לתיק האישי נעשו לרוב באמצעות מר בצרי.

23. ערים אנו לעדותו של מר רועי זוהר בכל הנוגע להתייחסות התובע אליו, אולם עיון בתצהירו כמו גם בעדותו מעלה כי מדובר בטענות ככליות ביותר מבלי שהעד נקב בתאריכים או אירועים ספציפיים ו/או כל מסמך המתעד תלונות אלו ומשכך וכן בשל העובדה שהוא עדיין עובד בנתבעת לא שוכנענו כי יש לתת משקל משמעותי לעדותו זו.

24. כמו כן תצהירו של התובע לא נסתר והנתבעת בחרה שלא לחקור אותו בנקודה זו ולכן אנו מקבלים גם את תצהירו של התובע לפיו הנתבעת החליטה לפטר את התובע מהיום להיות מבלי שאיפשרה לו להיפרד מחבריו לעבודה או מהסוכנים עימם עבד בתקופת העסקתו.

25. יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בתיק ע"ע 575/06 דן בן צבי נ' אלדר שני טכנולוגיות שותפות רשומה ואח', [פורסם בנבו], ניתן ביום 29.5.08,

"גם האיסור המיידי שהוטל על המערער לשהות בחצרי המפעל, ללא שניתנה לו אפשרות להפרד מעמיתיו לעבודה, אינו במקומו. לא נטען ולא הוכח כי היתה סכנה שהמערער יגרום נזק או יחבל בעבודה ולא הובאה כל סיבה שהצריכה את הרחקתו המיידית מהמפעל, בלא לאפשר לו להפרד בצורה מכובדת ממקום עבודתו. הרחקה מיידית מהמפעל אכן עלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של עובד, שכן יש בה כדי ליצור רושם כי העובד פעל שלא כשורה.

אין חולק, כי המעביד רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ובכלל זה לבקש מהעובד שלא לשהות במקום העבודה לאחר מתן הודעת הפיטורים. אולם, בהעדר הצדקה מיוחדת, יש לאפשר לעובד לסיים בכבוד את תקופת עבודתו ולהפרד כראוי ממקום עבודתו ומעמיתיו.

(ראה גם –ע"ע 360/99 אהרון כהן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 24.6.02).

26. אשר על כן אנו סבורים כי חלו פגמים בכל הליך הפסקת העסקתו של התובע, ופיטוריו נעשו שלא כדין, השימוע לא נעשו באופן ראוי, לא ניתנה לתובע שהות להיערך לשימוע זה ולא עידכנו אותו כי יכול להביא עו"ד מטעמו. הנימוקים הרבים והשונים מעלים כי הנימוקים האמיתיים לא הובאו בפניו של התובע עובר לשימוע ומשכך כלל לא יכול היה להתייחס אליהם. פיטוריו נעשו לאלתר מבלי שיכול היה להיפרד מהסוכנים עימם עבד . כמו כן אנו סבורים כי פיטוריו הוכתמו גם בשיקולים זרים הקשורים לאופן בו התבטא התובע בכל הנוגע לפרשיות שנחשפו בנתבעת, לרבות כנגד הממונים עליו.

27. בשורה של פסקי דין נקבע כי גובה הפיצוי הכולל המגיע בגין פיטורים שלא כדין, יבוצע תוך העזרות במדד שווי משכורתו של העובד שהיא מוכפלת במספר החודשים אותם קבע בית הדין. עיון בטופס 161 שהציגה הנתבעת מעלה כי היא ראתה במשכורת הקובעת של התובע כעומדת ע"ס 48,043 ₪ ברוטו. (ראה נספח טופס 161 ודב"ע נ"ו/ 31-3, מדינת ישראל - ארנון בונה, עבודה ארצי, כרך כ"ט (1) 282); ע"ע 300053/96, אוסנת נתאי - בית התפוצות על שם נחום גולדמן, עבודה ארצי כרך כ"ג (90), 31).

28. לאחר ששקלנו את כל נסיבות סיום העסקה והפגמים הרבים שליוו הליך זה מוצאים אנו לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפגמים שנפלו בפיטוריו, בשיעור 6 משכורות, כאשר משכורתו הממוצעת של התובע עמדה ע"ס 48,043 ₪ ברוטו. משכך סכום הפיצוי יעמוד ע"ס 288,258 בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה, 30.6.09 ועד ליום התשלום בפועל.

חוק הגנה על עובדים:

29. עם זאת לא שוכנענו כי התובע, פוטר בניגוד לדין מחמת היותו חושף שחיתויות בניגוד להוראות חוק הגנה על עובדים .

30. חוק הגנה על עובדים קובע בסעיף 2 את הנורמה האוסרת על מעביד לפגוע במתלונן, וזהו נוסחו:

"(א) לא יפגע מעביד בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.

(ב) לא יפגע ממונה מטעם המעביד בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור."

31. בסעיף 4 לחוק, אשר קובע את היקף ההגנה על העובד, קבועים תנאים מצטברים המעניקים את ההגנה: נדרש שהעובד הגיש תלונה בתום לב (או שסייע בהגשתה בתום לב), התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או פעילותו של המעביד, ובגוף ציבורי (כהגדרתו בתוספת לחוק – גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר מידות או במינהל התקין, ובנוסף נדרש כי התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לדון בכך.

32. סוגיית נטל ההוכחה קבועה בסעיף 3 א לחוק, אשר לפיו נטל ההוכחה עובר לכתפי המעביד, אם העובד מוכיח כי המעביד או ממונה מטעמו פיטר אותו או פגע בענייני עבודתו, ולא היתה סיבה לכך בהתנהגותו או מעשיו של העובד, וכל זאת אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה.

באשר לתקופת ההתיישנות – לפי סעיף 5 לחוק, בית הדין לא יידרש לתובענה שהוגשה לאחר שחלפו 12 חודשים מיום שנוצרה עילת התובענה.

33. בית דין זה עמד על תכליתו של החוק ואופן יישומו במקרים רבים שהובאו לפתחנו. על פי הפסיקה, תכליתו של החוק היא כפולה: תכליתו האחת להגן על העובד חושף השחיתות, והשניה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. [ראו ע"ע 259/06 רפי רותם – מדינת ישראל-משרד האוצר (ניתן ביום 20.9.07, להלן גם פסק דין רותם); ע"ע 300204/97 דוד מוצפי – עיריית אור יהודה (ניתן ביום 29.10.01), ע"ע 502/05 אסף גרטי – מדינת ישראל (ניתן ביום 25.7.06, להלן גם פסק דין גרטי)].

34. לאחר שבחנו את כלל הראיות והעדויות שעמדו בפנינו בסוגיה זו, אין אנו סבורים כי התובע עמד בתנאים מצטברים אלו.

35. עיון בנספח ג' לתצהירו של מר אלקיים מעלה כי ביום 2.6.08 פנה רו"ח שוורץ מבקר הנתבעת לגב' אור גיל ממחלקת פיקוח על גופיים מוסדיים במשרד האוצר על חשד להונאה על ידי סוכן ביטוח העובד עם החברה מסוכנות קורל דור סוכנות לביטוח בע"מ, מר דני דור , העובד עם הנתבעת, בעקבות תלונה של לקוח על חשד לזיוף פוליסת ביטוח אחריות מקצועית.

ערים אנו לכך שהתובע העיד כי מדובר על מקרה אחר של זיוף פוליסות כמצוטט:

"...ת: כן . אבל, המקרה הזה הוא לא המקרה של הפוליסות שזייפו אצלי בביטוח חיים ולכן היא סיפרה לי שהיא לא מכירה את המקרה" ר' עמ 23 שורות 23-26

אולם התובע לא הציג כל תלונה רשמית שהגיש בנדון ולא הבהיר על איזה פוליסה אחרת מדובר ומשכך אין אנו סבורים כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי הגיש תלונה וכן נושא זה לא עלה על ידי התובע בכל תהליך הפסקת העסקתו ומשכך גם לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש.

36. מעבר לאמור בכל הנוגע לפרשת הבקדייטינג והצהרת התובע בסעיפים 29-38, הרי שעיון בעדותו של התובע מעלה כי כלל אינו יודע לציין מתי פנה לגב' בר גיל מהמפקח על הביטוח וכן לא צרף כל תלונה רשמית בנדון ומעבר לאמור מודה התובע בעדותו כי הפרשה נתגלתה בביקורת פנימית. ואף התובע מודה כי פנה לכתבת בעיתון "דה מרקר" בנדון רק לאחר הפסקת העסקתו ( ר' עמ' 21 שורות8-21 ).

37. מעבר לאמור בעדותו מודה התובע כי הצהרתו של מר מורגנשטיין לפיה הוא דיווח למפקח על הביטוח בנוגע לפרשת "הבקדייטינג" אינה שקרית. קרי התלונה בנדון נעשתה על ידי עובד של הנתבעת לגוף המוסמך( ר' עמ' 22 שורות24-26)

כמו כן עדותו של מר בן אסייג תומכת בעדויות שאר עדי הנתבעת בנקודה זו כמצוטט: "ש: הפרשה של " ביקדייטינג" .... האם התבררה בזמן כהונתך? ת: היא החלה להתברר קודם והמשיכה להתברר גם לאחר מכן".

ובהמשך:

ש: המפקח על הביטוח התחיל את החקירה שלו בזמן שאתה כיהנת כמנהל אגף? ת: מספר ימים לאחר מכן. מאד קרוב למינוי שלי" ר' עמ' 74 שורות 20-21.

כמו כן עיון בעדותה של הגב' אילנית כהן מעלה כי תצהירה לא נסתר. וממילא גם אם היינו מקבלים את עדות התובע כי אכן במהלך פגישה זו סיפרה לו הגב' כהן כי התגלתה פרשיית הבקדייטינג, הרי שהתובע אינו מציין מתי נערכה פגישה זו וממילא גם לפי תצהירו, הנתבעת כבר החלה לבדוק נתונים בנוגע לפרשייה זו והתובע לא הציג כל מסמך ממנו ניתן לראות שאכן עובר לפיטוריו פנה בתלונה רשמית למפקח על הביטוח שהוא הגוף המוסמך להגיש תלונה בנדון, ודי בכך כדי לדחות את עילת תביעה זו.

38. מעבר לאמור, תצהירו של מר מורגנשטיין לא נסתר בכל הנוגע לכך שלא התובע הוא זה שגילה או הגיש תלונה בכל הנוגע לפרשיית הבקדייטינג. עיון בתצהירו של מר מורגנשטיין מעלה כי ביום 16.4.08 פנתה אליו הגב' קול וטענה כי זיהתה פעולות בפוליסות של אדם מסוים שנעשו רטרואקטיבית על ידי פקיד של מנורה. עקב מידע זה פנה הוא לגב' בנימיני באותו היום והבדיקה הועברה למבקר הפנימי של הנתבעת שהחל לחקור עובדים בנדון והגיש דו"ח וכן נשלחה הודעה בנדון למפקח על הביטוח שמינה רו"ח מטעמו לבדיקת הפרשה", (ר' סעיפים 4-9 לתצהירו). עיון בעדותו מעלה שהנתבעת הגישה בעצמה תלונה בנדון למפקח על הביטוח.

39. משכך אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי עומד הוא בתנאים המצטברים הנדרשים. מעבר לאמור רכיב תביעה זה התיישן הואיל והמועד שהוכח כי התובע איזכר את נושא פרשת הבקדייטינג היה לפני חודש 5/09 ותביעתו הוגשה ביום 17.5.10.

40. אשר על כן , אנו דוחים רכיב תביעה זה.

בכל הנוגע לרכיב תביעת התובע לגבי חוק איסור לשון הרע, הרי שעיון בסיכומי התובע מעלים כי זנח הוא רכיב תביעה זה ובכל מקרה התובע לא הרים את הנטל הנדרש להוכיח רכיב תביעה זה.

ההסכם שחל על התובע

41. בחודש 1/06 נחתם הסכם העסקה עם התובע. אין חולק כי למרות שהנתבעת ביקשה לשנות הסכם זה הרי שלאור התנגדות התובע הלכה למעשה הסכם זה לא שונה, כעולה מסעיף 17 לתצהירו של מר עופר הרץ :" באשר לטענות בדבר שינוי הסכם העסקה עימו, ברצוני לציין כי בהתאם להוראת מנהליו ההתחשבנות עימו נערכה על בסיס ההסכם הקיים שנערך ונחתם עימו בתחילת עבודתו. לא נעשה שינוי בחישוב, לא הוחלו קיטומים על פי ההסכם החדש שנחתם עם מפקחים אחרים ושולמו לו עמלות כאמור בהתאם להסכם. הסיפא של סעיף 24 לתצהירו של התובע מיום 14.12.08 לא הוחל במקרה של התובע". משכך אין חולק כי הוראות הסכם העסקה ינואר 2006 חלות על התובע.

האם התובע הוכיח את תביעתו להפרשי שכר ועמלות.

42. עיון בכתב התביעה של התובע מעלה כי בכל הנוגע לרכיב הפרשי השכר בגין עמלות תובע רכיבים אלו, כמצוטט:

" 121. עפ"י חישוביו של התובע באמצעות טבלאות אסקל אליהן הכניס את הנתונים בהתאם לדוחות והביצועים של הפוליסות זכאי התובע למלוא שכר בגין עמלות הפיקוח כדלקמן:

עמלות לשנת 2006:

עמלות פיקוח בגין שימור וגיוס פוליסות ביטול לרבות פוליסות מבוטלות: סך של 63,697 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל. כאמור, בעבור שנה זו קיבל התובע, עת שעבד אצל הנתבעת , סך של 36,250 ₪ שולם לתובע בשנת 2008.

עמלות לשנת 2007

עמלת פיקוח בגין שימור וגיוס פוליסות ביטוח לרבות פוליסות מבוטלות: סך של 1,197,774 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

עמלה בגין מענק גיוס סוכנים: בגין גיוס 4 סוכנים" סך של 16,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע פיננסים אשר לא שולם לו – טיול לפריז- מוערך בשווי של 2,000 יורו כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של 22,000 ₪.. כאמור, בעבור שנה זו קיבל התובע, עת שעבד אצל הנתבעת, סך של 174,000 שולם לתובע בשנת 2008.

עמלות לשנת 2008:

עמלות פיקוח בגין שימור וגיוס פוליסות ביטוח לרבות פוליסות מבוטלות : 1,902,680 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

עמלות בגין גיוס סוכנים: בגין גיוס סוכן אחד: 4,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע מרתון 2008 אשר לא שולם לו – טיול ללאס וגאס- מוערך בשווי של 4,000 דולר כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של כ-18,000 ₪.

בעבור שנה זו קיבל התובע, עת שעבד אצל הנתבעת סך של 174,000 שולם לתובע בעת סיום העסקתו.

עמלות לשנת 2009- חציון ראשון עד למועד פיטוריו של התובע:

עמלת פיקוח בגין שימור וגיוס פוליסות ביטוח לרבות פוליסות מבוטלות: 1,122,227 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע מרתון 2009 אשר לא שולם לו – הופעה של מדונה וטיול לבודפסט- מוערך בשווי של 4000 יורו כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של כ- 22,000 ₪. כן היה צריך לזכות התובע במפקח מצטיין ועקב שיקולים זרים לא קיבל. לפיכך זכאי לתשלום כולל בסך נסיעה זוגית לאירופה בשווי 3,000 יורו כולל גילום ובשקלים כ16,000 ₪ וביחד 38,000 ₪.

בעבור שנה זו קיבל התובע, עת שעבד אצל הנתבעת, סך של 87,000 ₪ שולם לתובע בעת סיום העסקתו .

לאור המפורט לעיל ובהתאם לחישובי התובע, על הנתבעת לשלם לו את מלוא שכרו ובניכוי הסכומים שכבר שולמו לו בסך של 2,962,347 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל ובתוספת פיצויי הלנת שכר בהתאם לקבוע בדין."

43. בנוגע לרכיבים אלו לכתב התביעה, שעניינם בסכומים אשר לשיטת התובע מגיעים לו כהפרשי עמלות מעבר לסכומים שקיבל בפועל, נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח לא רק את עצם קיומה של יתרת עמלות שלא שולמה, אלא גם את כימותה.

הלכה פסוקה היא כי תלושי השכר מהווים ראיה לתוכנם ועל המבקש לסתור את תוכנם מוטל נטל הראייה [עד"מ (ארצי) 19/07 עמוס 3 בע"מ – סלוצקי שי [פורסם בנבו] (25.11.2008); דב"ע (ארצי) נה/193 – 3 חנן זומרפלד – מלון זוהר בע"מ [פורסם בנבו] (1.5.1996); דב"ע (ארצי) מז/146 – 3 יוסף חוג'ירת – שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע כ 19 (1988)].

נוכח העובדה כי בטפסי 106 שהוצגו על ידי הנתבעת פורט רכיב העמלות הרי שהם מהווים ראיה לכאורית כי זה סכום העמלות המגיע לתובע. כמו כן עיון בסעיף 5 ב' להוראות הסכם העסקה ינואר 2006 מעלה כי הוסכם: "ספרי מנורה לרבות דוחות עמלות הפקוח ודוחות המחשב של מנורה מחייבים לכל דבר ועניין ומהווים ראיה לכאורה למצב חשבונות המפקח". משכך על התובע הנטל להוכיח הן את זכאותו לעמלות והן את שיעורן.

זה המקום לציין כי אין אנו מאפשרים הרחבת חזית כפי שמופיע בתצהירו של התובע ולכן נתייחס לרכיבי התביעה בלבד.

יצוין כי עיון בכתב התביעה של התובע מעלה כי התובע הביא דוגמאות ספורות לטענותיו בכל הנוגע לתחשיבי הנתבעת השגויים לטענתו בנוגע לעמלותיו, אולם בחר הוא שלא לכמת רכיבים אלו והתייחס בתביעתו למספר נקודות מצומצם בלבד ללא כימות. מנגד, התובע לא צרף כל תחשיב או אסמכתא בנוגע לכימות תביעתו לרכיב העמלות על סך של 2,962,374 ₪ .

43. לגבי הסכומים אותם קיבל התובע מהנתבעת במהלך תקופת העסקתו, שוכנענו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את כימותם. הנתבעת הציגה טפסי 106 ואסמכתאות בנוגע לתשלום כספים אלו. עיון בסעיף 3 לתצהירו של מר הרץ בטפסי 106 שצורפו בנספח ב' לתצהיר זה מעלים כי אכן התובע קיבל במהלך כל תקופת עבודתו שכר ועמלות לסוגיה השונים את הסכומים המפורטים: בשנת 2006- 53,836 ₪ בשנת 2007 – 273,440 ₪, בשנת 2008 347,887 ₪ בשנת 2009 – 1,133,130 ₪ הכוללים גם סכומי גמר חשבון, סה"כ 1,808,293 ₪.

למרות האמור, התובע לא קיזז סכומים אלו בכתב תביעתו. עיון בכתב תביעתו מעלה כי טען הוא כי קיבל מהנתבעת במהלך תקופת העסקתו סך של 471,250 ₪ בלבד ( 06- 36,250, 07-174,000 , 08- 174,000 ו09 – 87,000 ש"ח).

עיון בעדותו של התובע מעלה כי בניגוד לקיזוז המפורט בכתב התביעה כמפורט לעיל, הרי שבעדותו הוא הודה כי קיבל מהנתבעת במשך תקופת העסקתו 1,830,030 ₪ אולם לטענתו חלק מסכום זה כולל תנאים סוציאליים , פרסים וקרן השתלמות. ר' עמ' 25 שורות 13-20. למרות הודייה זו התובע לא קיזז סכומים אלו מתביעתו.

44. לאחר שעיינו בכלל התשתית הראייתית שהובאה בפנינו ולאחר שמיעת העדויות שוכנענו כי התובע לא עמד בנטל הנדרש כדי להוכיח את תביעתו להפרשי עמלות ואת כימותם וזאת מהנימוקים הבאים :

ראשית, תחשיביו של התובע בכתב התביעה אינם ברורים ולא ניתן להבינם ולהתחקות אחר כימות רכיבים אלו ואין כל אסמכתא לגבי הסכומים הנקובים בהם. עצם העובדה שהתובע תבע בכתב תביעתו סכומים הנמוכים בעשרות מונים מאלו המפורטים בתצהירו היא הנותנת שלא הרים את הנטל הנדרש לכימות תביעתו. מעבר לאמור התובע בחר שלא להציג חוות דעת מומחה לעניין הוכחת תחשיביו או חוות דעת נגדית לחוות הדעת שהציגה הנתבעת .

יצוין כי בתביעתו התובע בחר להביא מספר דוגמאות מצומצם בנוגע לטעויות שיש בדוחות הנתבעת לטענתו, אולם הוא לא כימת רכיבים אלו ולכן גם אם נקבל את טענות התובע כי יש טעויות בדוחות הנתבעת, אין באמור כדי להוביל למסקנה כי התובע הרים את הנטל הנדרש להוכיח את עילת תביעתו וכימותה ולכן יש לבחון את התחשיב של התובע כדי להסיק עם עמד הוא בנטל השכנוע הנדרש.

שנית, התובע כלל לא התייחס לעמלות הרבות שקיבל במהלך תקופת העסקתו ולא קיזז אותן כנדרש מתביעתו. למותר לציין כי את העמלות מצא לנכון התובע להצמיד למדד אולם את הסכומים שקיבל לא הצמיד כלל ודי בכך כדי לדחות את תביעתו.

שלישית, התובע קיבל ביום 15.11.09 מהנתבעת, במסגרת הליך גילוי מסמכים, 1800 מסמכים, לרבות דוחות מתוקנים ומעודכנים (ר' ע"מ 39 שורות 7-10 נספח ד' לתצהיר מר הרץ). למרות האמור, התובע לא הציג מסמכים אלו, כך שכלל לא ניתן לבחון האם תחשיבי תביעתו הסתמכו על הדוחות המעודכנים, אם לאו. מעבר לאמור התובע לא תיקן את תחשיביו, הגם שהודה כי ראה שחלק מהעמלות תוקנו ואכן שולמו לו בסופו של יום, כעולה מהדוחות המעודכנים שנמסרו לו במסגרת הליך גילוי המסמכים. לצורך הדוגמא נפנה לסעיף 81 לתצהירו של התובע שם טוען הוא כי לא קיבל עמלה בפוליסות חדשות. אולם עיון בעדותו של התובע מעלה כי מודה הוא כי לפי הדיווח החדש שהועבר לו במסגרת 1800 העמודים חושבו ושולמו לו העמלות לפי 7.5 % ( ר' עמ' 39 שורות 1-5.) למרות האמור לא מצא לנכון התובע לעדכן את תחשיביו בהתאם.

רביעית, התובע בעדותו סתר את אופן התחשיב שהוא ביצע. בעדותו הודה התובע כי ביצע את תחשיביו לא לפי הדוחות שהועברו לו על ידי הנתבעת בסופו של יום אלא על סמך הדוחות שהיו בידיו בנובמבר 2008. ( ר' עמ' 40 שורות 4-6.) אין חולק כי מדובר בדוחות דינמיים, נוכח ביטולים , הפסקת תשלום וכד' ולכן יש לבצע את התחשיב לפי הדוחות האחרונים שהציגה הנתבעת, אולם התובע בחר שלא לעשות כן. די בכך כדי לקבוע שלא ניתן לקבל את תחשיביו. אולם עיון בסעיף 158 לתצהיר התובע מעלה גרסה שונה בנוגע לאופן ביצוע תחשיבי התביעה ,שם התובע מצהיר כי: "בדומה לחישובים לגבי הסכומים המגיעים לי עבור שנת 2007 כך ביצעתי גם עבור שנת 2008, בטבלה הבאה מפורטים חישוביי לעמלות להן אני זכאי בהתאם להסכם העבודה ובהתאם לדוחות התפוקה. כאמור, הוצאתי את התפוקה המצויינת בדוחות וביצעתי הכפלה פשוטה בעמלות המגיעות לי. המדד המצויין בדו"ח 2008 הינו 10958 נקודות." שוב לא ברור על איזה דוחות התובע התבסס, והאם אלו הדוחות המעודכנים הואיל ולא צרף את כלל הדוחות שקיבל ובכל מקרה ברור שדרך חישוב זו אינה עומדת עם הוראות ההסכם העסקה ינואר 2006 הואיל ובהסכם זה יש חריגים ותניות רבות שללא התקיימותן הן כלל זכאות לעמלה. התובע בתחשיביו כלל לא התייחס לכך ודי בכך כדי לדחות את תביעתו, כפי שיפורט בהמשך.

זה המקום לציין כי עיון בסיכומי התובע מעלה כי הוא מודה כי קיבל מהנתבעת את הדוחות עובר להגשת התביעה וכי בדוחות אלו רשומות הפוליסות שהופקו תחת קבוצת הפיקוח של התובע, סך התפוקה שנרשמה , יחד עם אחוז שמגיע לתובע בגין אותה תפוקה וכי דוחות אלו מתארים שינויים שבוצעו בפוליסה ממועד הפקתה לרבות הגדלות, ביטולים, העברות וכד'. למרות האמור התובע החליט שלא להסתמך על דוחות אלו הואיל ולטענתו הם אינם נכונים. אולם מאידך לא הרים את הנטל להוכיח כי הנתונים אותם הוא הזין הם הנכונים ולכן אין לקבל את תחשיביו.

חמישית, הנתבעת בניגוד לתובע, הגישה חוות דעת והתייחסה לכלל טענות התובע וטענות רבות של הנתבעת סתרו את חישובי התובע. מומחה הנתבעת הסביר שלא ניתן להתייחס לדוחות שהציג התובע כסופיים וזאת מכיוון :

" במערכת נעשים גם חשבונות שנקראים חשבונות רטרו ובמקרים מסויימים יש השלמות שבאות יותר מאוחר" ר' עמ 98 שורות 21-25.

מנגד המומחה הבהיר את תחשיביו והסביר כי :" מה שאני הצגתי זה את הדוחות הסופיים של כל שנה ושנה. בדקתי גם שכל הדוחות של כל שנה ושנה קיבלו ביטוי בתשלומים שהוא קיבל במשכורת שמגובים בתלושי השכר, בדקתי אחד לאחד כל מה שמופיע בהתחשבנות בדוחות האלה. " ר' עמ' 99 שורות 3-6.

מכיוון שהתובע הוא זה שנושא בנטל להוכיח את תביעתו הרי משלא הציג את כל הדוחות שנמסרו לו ולא הגיש חוות דעת נגדית, לא ניתן לקבוע כי תחשיביו הם הנכונים.

שישית, התובע גם לא הרים את הנטל הנדרש להוכיח כי ניתן להציג דוחות אלו בדוחות אקסל. עדי הנתבעת שללו את האמור וכאמור תצהירו של מר גרינברג הוצא מתיק בית הדין לאור בקשת התובע ואינו מהווה חלק מראיות התובע ולכן אין אנו יכולים להתייחס להפניה בסיכומי התובע לתצהיר זה של מר גרינברג שהוצא מחומר הראיות. ערים אנו לעדותה של גב' אילנית כהן ( ר' עמ' 57 שורות 23-24) אולם עיון בעדותה מעלה כי העידה שרק כיום היא מכירת את מערכת המחשוב של הנתבעת ולכן אין להתייחס לתשובתה לזמן הרלוונטי לתביעה. ( ר' עמ' 57 שורות 19-29). מנגד, עדותו של מר הרץ שהוא העד הרלוונטי לעניין חישוב העמלות של התובע בתקופה הרלוונטית הבהיר נקודה זו ועדותו לא נסתרה לפיה:"ש: אני מבינה שאתה פונקציה אצל הנתבעת שהיא הכי מומחית בעניין חישוב עמלות: ת: אני מעריך שכן. ש: האם נכון כי ניתן לייצא את הנתונים במערכות הנתונים של הנתבעת לגבי דוחות אקסל? ת: שלילי. זו הסיבה שהוצאנו את הדוחות ידנית כי לא יכולנו להוציא אותם ברמת אקסל. הנושא השתנה רק בחצי השנה האחרונה" ר' עמ 107 שורות26-30.

שביעית , עיון בעדותו של התובע מעלה כי חלק מתחשיביו מבוססים על אמדן ללא הוכחה מדויקת כעולה מעדותו:" ... כשפוליסה ממוצעת היא 1,500 ₪ זה מתבסס על אמדן על פי נתוני הנתבעת. .." ר' עמ 40 שורות 28-31.

שמינית, עיון בכתב תביעתו לא מעלה כל פירוט לגבי אופן התחשיב ואין כל אפשרות לבחון את התחשיב הואיל ובכתב התביעה מדובר על סכום גלובאלי ללא התייחסות ספציפית לסוג הפוליסות הרלוונטיות מהם נגזר התחשיב לטענת התובע , כאשר בהסכם העסקה ינואר 06 רואים שלכל סוג פוליסה יש סוג עמלה ספציפית ויש התייחסות ספציפית לביטולים ולעמלות ולתנאים הרלוונטיים. מתחשיבי התובע כמפורט בכתב התביעה לא ניתן לבצע בחינה כלשהי האם התחשיב אותו מבסס התובע עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם העסקה ינואר 2006, אם לאו.

מקובלת עלינו עדותו של המומחה מר זיק אל בנקודה זו:" ההתחשבנות מול המפקח נעשית פר פוליסה, כל פוליסה המפקח מקבל עליה עמלה עם דוחות מפורטים לכל פוליסה כך שלא ניתן לקחת סה"כ פרמיה ולהכפילו באחוז כלשהו כדי להגיע לעמלות המפקח." ר' עמ' 94 שורות 103 .

תשיעית, לא ניתן לקבל את תחשיב התובע המבוסס על נתוני תפוקה בלבד גם בשל ביטולי פוליסה בזמן מאוחר יותר והן בשל העובדה שיש מקרים שלמרות שיש גבייה אין זכאות לעמלה בהתאם להוראות ההסכם כי למשל אם לא הגיע לתפוקה של 150,00 ₪ או 20 פוליסות . יפים לעניינו בנקודות אלו עדות המומחה שהבהיר זאת ועדותו מקובלת עלינו בנקודות אלה:

"לפוליסות יש הוראות ביטול על פי חוק, יש פוליסות שמבוטלות אחרי כמה חודשים ופוליסות מנהלים שמבוטלות אחרי תקופה מאד ארוכה. אין דבר כזה שכל הפוליסות שלא שולמו ימחקו בדצמבר. כל פוליסה לפי התאריך שלה והמועד שלה . זה לא קשור לדצמבר..... נושא של עמלות לא מחושב לפי סה"כ, המפקח קיבל דוח מפורט לפי פוליסות . על כל פוליסה מופיע אם קיבל עליה או לא. אם לא היה מקבל עמלה היה יודע לרשום בתביעה שלו למה לא קיבל עמלה" ר' עמ 96 שורות 105, 22-25.

ובהמשך:

"בדוח העמלות האלה וההתחשבנות הזאת יש רכיבים שלמפקח לא מגיע עליהם עמלה. אם יש סוכן שלא מגיע לתפוקה של 150,000 או 20 פוליסות, המפקח לא מקבל עליו עמלה ולכן שיעור העמלה יותר נמוך. אף פעם אי אפשר לקחת את טור הפרמיה ולהכפיל אותו באחוז". ר' עמ 97 שורות 15-20.

עדות זו עולה בקנה אחד גם עם עדותו של מר הרץ בנדון:"התפוקה נטו היא עליה הוא זכאי לעמלה, התפוקה נטו נמצאת גם בדו"ח התפוקה וגם בדו"ח העמלות הפיקוח אלא שהסכומים הם שונים מתוקף ההגדרה למה זכאי המפקח לעמלה בפועל" ר' ע'דות מר הרץ עמ' 109 שורות 14-18.

עדות זו עולה עם הוראות הסכם העסקנה ינואר 2006 ממנו עולה כי יש מספר תניות שצריכות להתקיים לפני תחשיב האחוזים המופיעה בטבלאות בנספח ב' להסכם העסקה ינואר 2006 וכי לא ניתן לקבוע כי אוטומטית התובע זכאי לאחוזים. עיון בסעיף 2 א' להסכם העסקה ינואר 2006 מעלה כי הנתבעת רשאית בכל עת לגרוע או להוסיף מרשימת הסוכנים העובדים תחת פיקוחו של המפקח . כמו כן עיון בסעיף 6 ג' לאותו הסכם מעלה כי גיוס סוכן חדש ותנאיו יהיה רק באישור מנהל אגף ביטוח חיים ובריאות. עיון בנספח א' להסכם העסקה מעלה כי סעיף ההגדרות בנוגע ל" פרמיה ברוטו" למפקח: מותנית שהפוליסה נמכרה בשנה זו על ידי הסוכנים שהיו כפופים למפקח בשנה זו, בעת שהיו כפופים לו בשנה זו. כמו כן הגדרת תפוקת מינימום: " פרמיה יסודית " בגין "פוליסות בתוקף" בסך 150,000 ₪ לפי המדד הקובע. וכמות פוליסות מינימלית הוגדרה כ-20 פוליסות. כמו כן בהגדרת עמלת פיקוח – ביטוח חיים פנסיה כמפורט בסעיף 3 א' לנספח א' להסכם מעלה:" המפקח יזוכה בעמלת פיקוח בגין תפוקתו החדשה ( פרמיה ברוטו למפקח) בשיעורים הנקובים בטבלה מס 1 של נספח זה, בגין תפוקת סוכניו, שהיקף מכירותיהם בשנה זו לא יפחת מתפוקת המינימום". כמו כן עיון בסעיף 3 ב' מעלה שעמלת פיקוח במוצרים פיננסים תלוי באחוז דמי הניהול על הצבירה. כמו כן עיון בסעיף 3 ד' מעלה כי גם מענק גיוס חד פעמי מותנית במכירת כמות פוליסות מינימלית שהתפוקה בהן לא תפחת מ" תפוקת מינימום". בכל הנוגע לעמלת גידול ריאלי הרי שהמענק מותנה בשמור תיק למפקח בשיעור 80 % לפחות. כמו כן עיון בטבלה מס' 1 מעלה כי במידה ושיעור ההוצאות בפוליסה יהיה נמוך מהמקובל בחברה- יוקטן שיעור העמלה ותוכניות "תשואה מובטחת" ו"לפרוש בטוח" יחשבו לצורך עמידה ביעדים, אך לא תושלם בגינן עמלת פיקוח. וכן אם מספר פוליסות לצורך חישוב אחור שימור עסקים למפקח ב1 בינואר בשנה זו קטן מ-20 לא יחושב אחוז שימור עסקים ולא יהיו תוספת או מענק בגין שימור עסקים בשנה זו.

התובע לא הרים את הנטל הנדרש להוכיח כי עמד בתנאים אלו ותחשיביו כלל לא בדקו ספציפית נושאים אלו ודי בכך כדי לדחות את תחשיביו של התובע, במיוחד נוכח הודייתו כי כל מה שעשה זה לקחת את נתוני התפוקה והכפלתם באחוז העמלה הנדרש.

עשירית, תחשיביו של התובע התבססו בחלק משמעותי של המקרים על עמלה של 100% בכל הנוגע לסוכנות יובל לנדאו. אין אנו מקבלים את טענות התובע בנקודה זו ודי בכך בכדי לדחות את תחשיביו ואת עילת תביעתו בנדון כפי שיפורט .

העמלה בגין סוכנות לנדאו

45. עיון בתחשיב התובע מעלה כי בסיס תחשיביו כולל עמלה בשיעור של 100% בכל הנוגע לסוכנות המכירות של לנדאו יובל. זה המקום לציין כי עיון בעדותו של התובע מעלה כי מדובר על סוכנות שהיתה משמעותית ביותר עבורו כעולה מעדותו:

" ש: סוכנות לנדאו יובל היתה בקבוצה שלך:?

ת: גייסתי אותה במרץ 2007.

ש: איזה נתח מהתפוקה של הסוכנות הזאת היה ביחס לכלל התפוקה שלך בכל שנות עבודתך?

ת: 30% בערך. היו לי 6 סוכנויות" ר' עמ' 42 שורות 10-14

יש לציין כי התובע בתחילה העיד כי הוא זה שגייס את סוכנות לנדאו ( ר' סעיף לתצהיר התובע), אולם לאחר שאומת עם תצהירו של מר רון בעלי הסוכנות שהצהיר שלא התובע גייס אותם אלא מר דוויק, שינה התובע את גרסתו והשיב בנושא זה:

"(מעין בתצהירי הנתבעת) ואני משיב- הוא כותב שלמיטב זכרונו מי שגייס אותו היה ירון דואק, הוא אומר אמת. מר דוואק ואני גייסנו אותו יחדיו. בהסכם העבודה שלי יש הגדרה לגיוס סוכן וזה סוכן שהתחיל למכור אצל הנתבעת בהיותו שייך לקבוצת הפיקוח שלי ולכן מדובר בגיוס הכי גדול במנורה" ר' עמ 42 שורות 19-23.

משכך אין אנו מקבלים את גרסת התובע בנדון בנוגע לגיוסו את סוכנות לנדאו.

מעבר לאמור התובע אף מודה כי התנאים של סוכנות לנדאו יובל היו חריגים ( ר' עמ 42 שורות 29).

46. עיון בנספח ב' לתצהירו של מר אלקיים מעלה כי ביום 11.3.07 הגב' בכר הוציאה מייל לגב' נעמי כהן עם עותק לתובע, למר אלקיים ולמר בצרי, כמצוטט:

"נושא: לנדאו יובל- עמלת פיקוח. נעמי, הסוכן מס' סוכן 941 יעבר תחת קבוצת הפיקוח של יונתן רון. התגמול אשר יקבל יונתן בגינו יהיה בגובה של 50% מעמלת הפיקוח הנהוגה במנורה. "

התובע לא הציג כל הודעת מייל בנוגע למייל זה מטעמו המתעדת את אי הסכמתו לעמלה המצוינת במייל זה. משכך למעשה נתן הסכמה שבהתנהגות להפחתת העמלה.

ערים אנו לעדותו של התובע כי ענה והתנגד למייל זה ר' עמ' 45 שורות 13 – 30 . אולם מייל זה לא הוצג בפנינו. אין אנו מקבלים את עדותו של התובע כי לא שמר מייל זה כאשר מיילים רבים אחרים מצא לנכון לשמור.

המייל היחידי שהוצג בפנינו בנושא זה הינו נספח 4 ב' לתצהירו של התובע, מייל מיום 23.3.09 ובו לראשונה יש אסמכתא להתנגדות התובע להפחתת של 50% מעמלה סוכנות יובל לנדאו, כמצוטט: " לא הסכמתי אף פעם להפחתת עמלה אצל מי מסוכני והדבר שכזה לא נעשה בתיאום עימי".

יש רק לתמוה מדוע בפגישה זו, בזמן אמת לא טען התובע כי הוציא מייל בעבר על התנגדותו לכך. משכך אין אנו מקבלים את טענתו של התובע כי התנגד בזמן אמת למייל שהודיע לו על שינוי העמלה ובכך יש לראות בהתנהגות התובע מזמן אמת כהסכמה בהתנהגות להפחתת העמלה בנוגע לסוכנות לנדאו.

יתרה מזאת כאשר נשאל התובע אם יש לו אסמכתא לכך שהתנגד להפחתת העמלה בגין סוכנות לנדאו הוא עונה שיש לו אסמכתא ומפנה רק לנספח 4 ב' סיכום פגישה עם מר אלקיים 23.3.09 . כמו כן התובע מודה כי ידע על ההפחתה כבר בסוף שנת 2008 (ר' עמ' 35 שורות2-12. ) למרות האמור אין כל מייל או מכתב מהתובע עד למייל מיום 23.3.09.

47. מנגד עדות עדי הנתבעת בנושא העמלה בגין סוכנות לנדאו היתה עקבית ולא נסתרה ואנו מעדיפים לקבל את גרסת הנתבעת בנדון כעולה מניתוח העדויות כמפורט:

עיון בסעיפים 7-9 תצהירו של מר אלקיים מעלים כי הממונה על התובע מר בצרי העביר לתובע מס' סוכנים לטיפול בין היתר את סוכנות לנדאו וכי לפי הנחייתו ובהתאם למדיניות החברה והוראות הסכם העסקה סוכם עם התובע כי העמלות להן הוא יהיה זכאי בשל המכירות של סוכנות לנדאו יעמדו על 50% מהעמלות.

מר אלקיים הפנה להוראת סעיף 3.3 לנספח א' להסכם העסקה שקובע:" בגין תפוקה של סוכן המקבל תנאים חריגים מהמקובל במנורה יקבעו בתיאום עם המפקח שיעורי עמלות פיקוח מופחתים על ידי החברה ולא יחוליו השיעורים בטבלה... שיעורי העמלות... לא יפחתו ממחצית משיעורי עמלות הפיקוח" . עיון בחקירתו מעלה כי תצהירו לא נסתר.

עדותו זו עולה בקנה אחד גם עם תצהירו של מר בצרי בנקודה זו כמפורט בסעיפים 11-12 לתצהירו.

48. גם עיון בעדותו של מר אלקיים מעלה כי :

ש:" יוני טען שהוא מעולם לא הסכים להפחתה של לנדאו והוא טוען שבתשובה למייל שצירפת לתצהירך בנוגע לתיק האישי הוא כתב מייל חוזר שהוא לא מסכים ואם זה כך, אז אתם מוזמנים להעביר את הסוכן למפקח אחר. מדוע לא צרפת את התגובה של יוני למייל?

ת: למען הדיוק אני לא יודע על מייל שקיבלתי מהתובע בנוגע לנספח ב' לתצהירי. חשוב לי לציין שני דברים בתוספת לשאלה ולתשובה, הראשון שבמהלך השנתיים האלה אני באופן אישי דיברתי על הפחתה של 50% בנוגע לעמלה של לנדאו יובל. יתרה מזו, התובע הוכיח שידע לקחת כל תיעוד נדרש ורק למייל הזה שהוא טוען אין תיעוד"..

49. משכך אנו קובעים כי התובע זכאי לעמלה של 50% בלבד בכל הנוגע לסוכנות לנדאו וגם בשל כך חישוביו אינם נכונים, במיוחד שלא ניתן כלל לדעת מהתחשיב שלו איזה חלק בתחשיב נוגע לסוכנות זו.

לעניין עמלת גיוס סוכנים

50 . עיון בכתב התביעה מעלה כי בכל הנוגע לגיוס סוכנים תובע הוא בגין שנת 2007 בגין גיוס 4 סוכנים סך של 16,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל. בגין שנת 08 תובע עמלות בגין גיוס סוכן אחד: 4,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

51. עיון בסעיף 133 לתצהירו של התובע מעלה כי בנוגע לעמלת גיוס סוכנים הצהיר כמצוטט: " רוב הקבוצה שלי הורכבה מגיוס סוכנים בשנת 07, כאשר גייסו 4 סוכנים שמכרו מעל הקרטריונים לקבלת מענק גיוס. הסוכנים: לנדאו יובל נהפכה לסוכנות הגדולה במחוז, דני פורמן, יעל יעקב ורונן רוטקוף".

52. עיון בסעיף 184 לתצהירו של התובע מעלה כי בנוגע לגיוס סוכנים לשנת 2008 הצהיר התובע:" גיוס סוכנים, בשנת 2008 גייסתי את סוכנות הביטוח שלדן, זאת לאחר מספר שנים שהבעלים מר שלמה פלס לא היה פעיל בתחום ביטוח חיים, בריאות , פנסיה ופיננסים. כאשר הצעתי למר פלס לחזור לתחום הסכים רק בתנאי שאעבוד בצמוד אליו ולמעשה אנהל את התחום במשרדו."

53. לעומת זאת עיון בסעיף 272 לתצהירו מעלה כי התובע הצהיר בשונה מהאמור לעיל,כי: "טענת הנתבעת כי לא מגיע לי עמלה בגין גיוס סוכנים גם היא חסרת בסיס. בנספח א' להסכם העבודה עמוד 3 סעיף ד' " מענק גיוס חד פעמי בסך 4000 ₪ בגין כל סוכן שגוייס ואשר עמד ביעד התפוקה המזכה במענק גיוס..." כלומר 150,000 ₪ תפוקה ו20 פוליסות בשנה. בהתאם להגדרת הנתבעת למעט שני סוכנים שאר הסוכנים גוייסו על ידי ומדובר באחוז סוכנים ביחס לכמות הסוכנים הגדול ביותר אצל הנתבעת. הגם שלפי החוזה אין בעיה שסוכנים יועברו לטיפול המפקח על ידי הנתבעת- כך רוב שקיימים בקבוצות הפיקוח אצל הנתבעת- על כך אכן לא מגיעה עמלת גיוס סוכנים..".

54. עיון בסעיף 3 ד להסכם העסקה ינואר 2006 מעלה:" מענק גיוס חד פעמי בסך 4000 ₪ בגין כל סוכן שגוייס, ואשר עמד ביעד התפוקה המזכה במענק הגיוס ( להלן:" יעד התפוקה המזכה" – מכירת " כמות פוליסות מינימלית" לפחות, שהתפוקה בהן לא תפחת מ" תפוקת מינימום".

55. בפתח הדברים נציין כי בבואנו לפרש את הוראות ההסכם נקודת המוצא היא כי הבסיס לפרשנותו הוא לשונו, בהקשר זה נפסק:

"מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו [ראו למשל: גבריאלה שלו "מיהם שליטי החוזה (דיון נוסף בהלכת אפרופים)" ספר מישאל חשין 645, 665 (עורכים אהרון ברק, יצחק זמיר, יגאל מרזל, 2009)]." (ר' ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, 23.2.2010)

אין אנו מקבלים את פרשנות התובע לסעיף זה בהסכם, אנו סבורים שלשון החוזה ברורה ויש לפרשה בהתאמה לתפקידי התובע כמפורט בסעיף 2 להסכם: "המפקח יעסוק ברכישת עסקי ביטוח חיים ובריאות עבור מנורה באמצעות סוכנים שגויסו על ידו ו/או יעבדו תחת פיקוחו". משכך מענק גיוס חד פעמי המצוין בסעיף 3 ד' להסכם עוסק במצב של גיוס סוכן חדש ע"י המפקח. כל פרשנות אחרת תוביל למצב בו כל סוכן תחת התובע יזכה אותו בעמלה בין אם גויס על ידו אל על ידי מישהו אחר או שהועבר לטיפולו. התובע לא הרים את הנטל הנדרש ל הוכיח מי וכמה סוכנים הוא גייס, כאשר בכל הנוגע לסוכנות לנדאו כבר קבענו כי אין אנו מקבלים את גרסתו של התובע כי הוא זה שגייס סוכנות זו, כמפורט בסעיף 45 -48 לעיל. מעבר לאמור התובע לא הוכיח כי שאר התנאים בסעיף מתקיימים ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.

לעניין הפרסים

56. עיון בכתב התביעה מעלה כי בכל הנוגע לפרסים תובע הוא כמפורט:

בנוגע לשנת 2007- בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע פיננסים אשר לא שולם לו – טיול לפריז- מוערך בשווי של 2,000 יורו כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של 22,000 ₪.

בנוגע לשנת 2008 - בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע מרתון 2008 אשר לא שולם לו – טיול ללאס וגאס- מוערך בשווי של 4,000 דולר כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של כ-18,000 ₪.

בשנת 2009 - בשנה זו זכה התובע בפרס בגין מבצע מרתון 2009 אשר לא שולם לו – הופעה של מדונה וטיול לבודפסט- מוערך בשווי של 4000 יורו כולל גילום ובשקלים נכון להיום סך של כ- 22,000 ₪. כן היה צריך לזכות התובע במפקח מצטיין ועקב שיקולים זרים לא קיבל. לפיכך זכאי לתשלום כולל בסך נסיעה זוגית לאירופה בשווי 3,000 יורו כולל גילום ובשקלים כ16,000 ₪ וביחד 38,000 ₪.

57. בכל הנוגע לשנת 2007- התובע מצהיר בתצהירו בנוגע לאמור בסעיף 155 כמצוטט: " בשנת 2007 התקיים מבצע מפקחים TOP FINANCE במסגרתו הפרס היה טיול זוגי לפריז ויורו דיסני , כולל טיסה אירוח... במסגרת תנאי המבצע, נכתב במפורש את תקופת המבצע 1.1.07 – 31.5.07 שכספים יקלטו אצל הנתבעת עד 15.6.07. לצורך עמידה בפרס המבצע, בפועל הגיעו הכספים של קופות הגמל ופיצויים של מושב בני דרור אשר גרמו לי לעמוד ביעדי המבצע ובזמן, אך טרם נרשמו במערכות עקב עיכוב פנימי ומחדלי הנתבעת וחברות בנות שלה..... בזמנו היה מפקח פיננסים במחוז אשר ריכז את הנושא הפיננסים, מר ברק אונגר, אשר תנאי המבצע עבורו הייו 3 מפקחים שעומדים ביעדי המבצע....."

58. מנגד, טוענת הנתבעת בנוגע לאמור בסעיף 70 לחוות הדעת של מר זיק אל :

" ... מדובר במבצע שהתקיים בשנת 2007 ושהתובע לא עמד ביעדיו. התובע לא הגיש ערעור על כך לחברה". ר' גם בסעיף 69 לתצהיר מר הרץ.

59. עיון בנספח 36 לתצהיר התובע מעלה כי הנתבעת העבירה דף ובו פירוט תנאי המבצע בנוגע למבצע הנדון משנת 2007 ובו נקבע כמצוטט: "המבצע יכלול תפוקת TOP FINANCE מתאריך 1.1.07-31.5.07 והכספים ייקלטו בפועל עד לתאריך 15.6.07... תנאי לזכייה הינו , לפחות 4 סוכנים בקבוצת הפיקוח שהעבירו במהלך תקופת המבצע מינימום של מיליון ₪ כ"א."

60. התובע מסתמך על נספח 35 א' לתצהירו, על מנת להוכיח כי עמד בתנאי הזכייה. אולם עיון בנספח 35 א' לא מעלה כי שייך הוא לתובע. מעבר לאמור, אין במסמך זה כל אינפורמציה ממנה עולה כי מדובר ב-4 סוכנים בקבוצת הפיקוח של התובע שהעבירו במהלך תקופת המבצע מינימום של מיליון ₪ כ"א. נהפוך הוא עיון במסמך זה מעלה כי התובע לא עמד בתנאים הנדרשים ומשכך אין אנו מקבלים את רכיב תביעתו בנדון.

61. בכל הנוגע לפרס לשנת 2008 , הרי שעיון בנספח 41 לתצהיר התובע מעלה כי מבצע זה היה רק לסוכנים:"השנה כמו בשנים עברו הורכבה נבחרת מבכירי סוכני המחוז אשר תתוגמל ותהנה מפרסים יקרי ערך... " ובהמשך "המבצעים יהיו לסוכנים באופן אישי" . מעבר לאמור עיון בנספח זה מעלה כי כלל לא צוין מה הפרס המיועד. ובכל מקרה כעולה מנספח 41 :" היעד הינו יעד קבוצתי לכל החברים בקבוצה. הקבוצה הזוכה הינה הקבוצה שתעמוד באחוז העמידה הגבוה ביותר מהיעד ולא פחות מ100%".

62. אין חולק כי התובע מפקח אזי המבצע אינו חל עליו, מעבר לאמור התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי אכן כל חברי הקבוצה עמדו באחוז העמידה הגבוה ביותר מהיעד ולא פחות מ100%. מעבר לאמור עיון בסעיף 202 לתצהיר התובע ולדף השני של נספח 41 מעלה כי התובע מודה שם כי ידוע לו כי הנסיעה לא תבוצע וכי הסוכנים קיבלו את עלות הטיול. ממכלול האמור לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את רכיב תביעתו בנדון, במיוחד שלא הביא כל עדות של מי מהסוכנים בנוגע לאמור. זה המקום לציין כי עיון בנספח 35 מעלה כי מר רועי זוהר מופיע ברשימות של הסוכנים ולמרות האמור התובע בחר שלא לשאול אותו דבר בנוגע לרכיב תביעה זו ומשכך הדבר יפעל לחובת התובע.

63. בכל הנוגע לפרס בגין שנת 09, הרי שהתובע מפנה בנוגע לאמור לסעיף 241 לתצהירו :" ... בשנת 2008 בעקבות זכייתי הוסיפו במבצע מפקח מצטיין לשנת 2008 סעיף נוסף "ניקוד מנהל האגף" 100 נקודות וזאת לתת יכולת למנהל האגף " לשחק" עם מי שהוא מעוניים שיזכה. במהלך השנה בישיבת מפקחים שהוצגו תוצאות הביניים ואני הייתי המוביל מר משה אלקיים מנהל המכירות הארצי ציין אותי ... בסופו של תהליך זכיתי לניקוד הגבוה ביותר ואף במעל 100 נקודות מהמפקח השני...אבקש לציין כבר עכשיו שעל פי נתוני הנתבעת לא עמדתי בשני סעיפים מכירות פיננסיות וגיוס סוכנים, אך לפי הפירוט המובא .. עמדתי במכירות פיננסיות ואף גייסתי סוכן אחד. בסופו של דבר בחרו במפקח רועי זוהר "למפקח המצטיין" וזאת כמובן משיקולים זרים. חשוב להדגיש שמר זוהר עמד בניקוד נמוך משלי ב128 נקודות בפיננסים ולא עמד ביעד ונמוך משמעותית באחוזי עמידה ממני ולא גייס אפילו סוכן אחד. הפרס במבצע היה ופשה זוגית באירופה... הערך הכספי של הזכייה הינו 39,740 ₪" . בסעיף 241 לתצהיר התובע מעלה כי הוא מתייחס לנספח 52 וטוען כי קיבל ניקוד גבוה יותר. התובע מפנה לנספח 52 לתצהירו.

עיון בנספח 52 מעלה כי כדי לזכות בפרס יש לעמוד במספר תנאים מצטברים, לרבות גיוס של 3 סוכנים לפחות ותנאים נוספים. עיון בתצהיר התובע כמפורט לעיל מעלה כי התובע מודה כי לא עמד בכלל התנאים הנדרשים הואיל וגייס סוכן אחד בלבד. מעבר לאמור, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי עמד בשאר התנאים האחרים נשוא מבצע זה. נוכח האמור רכיב תביעה זה נדחה.

בכל הנוגע לרכיב הנוסף שמופיע בתביעה לשנת 09, הרי שהתובע לא צרף כל אסמכתא המוכיחה את זכאותו לרכיב זה וכן טענת הנתבעת לפיה התובע סיים את עבודתו עובר לסיום מבצע המרתון לא נסתרה ומשכך לא שוכנעו כי התובע זכאי לרכיב זה.

64. ממכלול האמור לעיל אין אלא להסיק כי התובע לא ביסס את תביעתו ולא הרים את הנטל הנדרש להוכיח את כימות תביעתו ומשכך רכיבי התביעה בנוגע להפרשי עמלות נדחים.

65. מעבר לדרוש, והגם שאין אנו מתירים הרחבת חזית מעבר לאמור בכתב התביעה, נציין כי חלק ניכר מטענותיו של התובע בתצהירו כנגד דוחות הנתבעת וחישוביה, יש לומר בשונה מטענותיו בכתב תביעתו, לא הוכחו ואף נסתרו על ידי הנתבעת וגם בשל כך יש לדחות את חישוביו ואת תביעתו. רק לשם המחשה נביא מספר דוגמאות בנדון.

במה דברים אמורים?

א. עיון בסעיף 22 לתצהיר התובע מעלה כי טוען הוא כי בחודש 12/08 מכרה קבוצת הפיקוח שלו מוצרים בסך של כ- 5.8 מיליון ₪ נטו וכי קיבל עמלת פיקוח בגין האמור בסך של 39,220 ₪ בעוד שלפי תחשיב של 1.5% הוא זכאי לעמלה בגובה של 90,000 ₪. מאידך, עיון בנספח 3 לתצהירו של התובע מעלה כי ביום 2.3.09 קיבל התובע נתוני עמלות לשנת 2008 מהם עולה כי זוכה על עמלה בסך 488,708 ₪. משכך אנו מקבלים את עמדת הנתבעת לפיה אכן סכום התפוקה לשנת 2009 על פי רישומי החברה עמד על 5.8 מיליון ש"ח , אולם טענת הנתבעת כי התובע קיבל סך של 39,220 ₪ מתוך סכום שנתי של 488,708 ₪ לא נסתרה וכי סכום זה הינו למעשה תוספת של עמלה ששולמה לתובע לאחר חישוב נוסף של נתוני 2008. הסבר הנתבעת בנדון לא נסתר והוסבר:"ברצוני להסביר שהמערכת מריצה נתונים לצורך חישוב מספר פעמים ואם יש תיקון משלימים או מחסירים בהתאם. הרצת נתונים באופן זה מקובלת ונהוגה בחברה בכל שנה. ר' סעיף 18 לתצהירו של מר הרץ.

ב. עיון בסעיף 81 לתצהירו של התובע מעלה כי טוען הוא כי יש פוליסות שלא קיבלו כלל עמלה ב"אחוז עמלת פיקוח". תוך הפניה לנספח 8 לתצהירו ממנו עולה כי בשנת 07 אכן לא רשום אחוז עמלת הפיקוח תוך התייחסות לדוחות מיום 26.11.08 בנוגע לפוליסות של מר גדי יעקב, חזי יגאל, סיגלית נזל ועוד. אולם עיון בדוחות מאוחרים יותר מיום 29.12.08 בנוגע לאותם מבוטחים מעלה כי התובע כן קיבל אחוזי עמלה בשיעור של 7.5 אחוזים . למרות שדוחות אלו היו אצל התובע עובר להגשת התצהירים, לא תיקן רכיב זה וברור שלא ניתן לקבל את טענתו בנדון. לתובע יש טענות רבות דומות אולם תוך התייחסות לדוחות שאינם מעודכנים. ר' נספח יא ויב לתצהיר מר הרץ.

ג. התובע עותר בתצהירו לתשלום סך של 482,059 ₪ כעמלה, לה הוא זכאי לטענתו בגין פרמיה שנתית של ביטוח ריסק שעשה אדם בשם "דויטש גוסטבו" התובע הציג דו"ח לפיו פרמיית הביטוח של מר דויטש הינה 5,935,279 ₪. עיון בנספח כד' לתצהירו של מר הרץ מעלה כי פוליסה זו בוטלה ותוקנה וכי התובע קיבל את סכום העמלה בהתאם בסך 1,161 ₪. למרות שהנתבעת הפנתה את התובע לאמור החליט התובע שהוא לא רוצה לתקן את האמור ( ר' עמ 49 שורה 16).

ד. בכל הנוגע לרכיב פנסיה חובה, אכן מדובר במוצר שלא היה קיים לפני ינואר 2008, וכמובן שבשנת 08 האחוזים לפנסיה עמדו על 2.5% בשונה מפנסיה צוברת מקיפה שההפרשות בגינה עמדו על 17.5.% בכלל הרכיבים. אולם התובע כלל לא מתייחס בתביעתו, תצהירו ובסיכומיו לכך שבמהלך דיון ההוכחות הוצג נ/2 ממנו עולה כי שהעמלה שונתה ל-1.5.%. זה המקום לציין שהתובע הודה בעדותו שקיבל מסמך זה טרם הגשת תצהירו ( ר' עדותו בעמ' 43 שורות 16).

ה. בכל הנוגע לטענות התובע בסעיף 192 לתצהירו הרי שהסבר הנתבעת בנדון לא נסתר כעולה מסעיף 88 לתצהיר מר הרץ:" פוליסה מס' 17533787 ע"ש חן תמר, הופקה בטעות בסך כולל של 20,289,068 ₪ ובוטלה מידית. הופקה במקומה פוליסה נכונה מס' 17". למרות האמור התובע תובע עמלה לפי הפוליסה שבוטלה.

ו. התובע במסגרת תחשיביו, תובע עבור פוליסות של סוכנים שלא מהקבוצה שלו כפי שפורט בתצהירו של מר הרץ שלא נסתר בנקודה זו (ר' סעיף 29 וסעיף 16 לחוות הדעת של הנתבעת. התובע בעצמו הודה במסגרת חקירתו הנגדית כי מצב כזה לא מזכה אותו בעמלה ( ר' עמ' 38 שורות 12-19). אולם עיון בסעיף 101 ובנספח 14 לתצהיר התובע מעלה כי התובע הכין דו"ח בעצמו (עמ' 40 שורה 3) ובנוגע לדו"ח זה ציין מר הרץ כי מדובר בפוליסות של סוכן שאינו בקבוצה של התובע ( סע' 34 וסעיף 21 לחווה"ד) התובע בעצמו אישר בעדותו:" אני לא יודע אם כולם.." ( עמ' 40 שורה 11). זה המקום לציין כי עיון בהוראת הסכם העסקה ינואר 2006 מעלה כי סעיף 2 ה' קובע:" מנורה רשאית בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי , להוסיף או לגרוע מרשימת הסוכנים העובדים תחת פיקוחו של המפקח."

השבה לעבודה

66. עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע עותר להשבה לעבודה. הסעד של החזרת עובד למקום עבודתו יינתן אך במקרים חריגים שבהם יש הצדקה לכך. (ע"ע 149/99 נעמת נ' אהרון כהן פד"ע לו 157). גם מקום שבו מוסמך בית הדין ליתן סעד של אכיפה, תרופה זו הינה מן התרופות שבשיקול דעתו של בית הדין, וממהותה יישקל, בין היתר, הזמן שחלף בין הפיטורים לבין הפניה לבית הדין. מכאן ששיהוי ניכר בהגשת התביעה עשוי להוות עילה למחיקה על הסף של תביעה לאכיפת הסכם (דב"ע לג/ 3-50 יעקב יעקבי נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ ואח' פד"ע ד 531; דב"ע לה/3-110 שלום לבבי נ' מדינת ישראל פד"ע ז 220; דב"ע מד/3-129 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל פד"ע טז 375).

67. לאחר שעיינו בכלל התשתית הראייתית שהוצגה בפנינו בתיק זה ולאחר שמיעת העדויות, לא שוכנענו כי יש להיעתר לתביעה זו, במיוחד במצב בו הפסקת העסקתו של התובע היתה בשנת 09 ועברה תקופה ארוכה וכי התובע כלל לא עתר להשבה לעבודה במסגרת סעד זמני. אין אנו סבורים כי זה המקרה המתאים להורות על השבה לעבודה.

רכיב פיצויי הפיטורים

68. עיון בכתב התביעה של התובע מעלה כי עותר הוא לתשלום נוסף לפיצויי פיטורים נוכח טענתו כי עמלותיו היו אמורות להיות גבוהות יותר, באופן ששכרו החודשי יעמוד ע"ס 219,253 ₪. משדחינו את רכיב תביעת התובע להפרשי שכר- עמלות, אין לקבל רכיב תביעה זה ומשכך אנו דוחים רכיב תביעה זה. זה המקום לציין כי עיון בתצהירה של הגב' אייזן ובטופס 161 מעלה כי הנתבעת לקחה גם את רכיב העמלות לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע.

פדיון חופשה שנתית

69. לטענת התובע הוא זכאי לימי חופשה תוך צבירת ותק מיום 1.6.2010 כאשר שווי יום עומד ע"ס 8510 ₪ תוך קיזוז סך של 46,951 ₪ אותם קיבל בסיום העסקתו.

70. עיון בסעיף 10 לנספח ב' להסכם העסקתו של התובע אכן מעלה כי :" לעניין חישוב ימי חופשה וימי הבראה בלבד, תחשב צבירת הוותק מתאריך 1/6/2001" . עיון בסעיף 4 ח' להסכם העסקה ינואר 2006 מעלה כי עד 5 שנים הזכאות ל-12 ימי חופשה, לשנה ה-6-7 הזכאות ל-16 ימי חופשה ולשנה ה-8-9 הזכאות ל-18 ימי חופשה . נוכח האמור ומשהנתבעת לא הציגה פנקס חופשה שנתית או הוכחה כיצד הגיע ל-21.5 ימי חופשה ומשנטל ההוכחה בנדון מוטל על כתפיה בכל הנוגע להוכחת תשלום ימי החופשה, הרי שאנו מקבלים את תחשיב התובע לעניין הימים קרי 25 ימי חופשה ( 214,261 /8510 ליום ) אולם לפי תחשיב יומי של הנתבעת משדחינו רכיב זה של התובע בנוגע להפרשי עמלות . משכך שווי יום הוא כמפורט בסעיף 11 לתצהירה של הגב' איזן קרי לפי שכר קובע של 48,043 ₪ לחודש / 22 ימים = 2183 ₪ משכך התובע זכאי לפדיון חופשה שנתית כמפורט: 2183 ₪ * 25 ימים - 46,951 ש"ח שהתובע מודה שקיבל בסיום העסקתו בגין פידיון חופשה = 7624 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מסיום העסקה 30.6.09 ועד ליום התשלום בפועל.

71. בכל הנוגע לרכיב של 28 ימי חופשה נוספים אותם תבע התובע בסעיף 116 לתביעתו על חשבון זכייה בחופשות, משלא קבלנו את זכאות התובע לימים אלו רכיב תביעה זה נדחה.

החזר הוצאות בגין רכב ואש"ל

72. לטענת התובע בהתאם לחוזה העסקתו זכאי הוא להחזר בעבור הוצאות אש"ל ורכב. וכי הוא הגיש דוח בעבור הוצאות אלו ביום עבודתו האחרון אך הוצאות אלו לא שולמו לו. כמו כן התובע טוען כי הנתבעת קיזזה משכרו של התובע הוצאות עבור שימוש בטלפון נייד, בניגוד לחוזר העסקתו לפיו על החברה לממן עלות שיחות חודשיות עד סך 550 ₪. לטענת התובע לא עבר ממוצע זה. כמו כן לטענתו קוזז סכום של 784 ₪ בגין שימוש בטלפון בחו"ל למרות שלא עבר את המכסה ומשכך תובע הוא החזר בגין הוצאת רכב ואש"ל בסך 2213 ₪.

73. מנגד, הנתבעת טוענת כמפורט בתצהירה של הגב' אייזן כי שילמה לתובע הוצאות בינואר 2010 – 2710 ש"ח בגין החזר הוצאות מ12/08 ועד 3/09 ובינואר 09 שולם לתובע 2112 ₪ בגין אפריל – יוני 09 ומודה כי קיזזה משכרו של התובע את עלויות שיחותיו בחו"ל כי הנתבעת אינה משתתפת בשיחות מחו"ל ואכן מודה כי קוזזו לו סכומים כאשר חרג מ-550 ₪ בשימוש בנייד שלו .

74. עיון בהוראות הסכם העסקה 1/06 בנספח ב' סעיף 6 מעלה כי סוכם:" 6. טלפון סולררי: רכישה ומימון שיחות עד 550 ₪ לחודש". ובסעיף 4 להסכם העסקה ינואר 06 בסעיף 4 ד' סוכם :"הוצאות אישיות" המפקח יהיה זכאי להחזר בגין אש"ל, חניה בתפקיד ואירוח סוכנים בהתאם לנוהל חברה בדבר החזר הוצאות אישיות".

75. עיון בהסכמים מעלה כי אין כל הגבלה לאי מימון החזר שימוש בנייד בחו"ל. כמו כן עדת הנתבעת גב' אייזן מודה כי התשלום האחרון שבוצע לתובע עבור הוצאות אישיות היה ב1/09 כך שברור כי לא שולם לתובע מאז דבר בגין הוצאות אישיות. מעבר לאמור הנתבעת לא הביא ראיות בדבר חריגה מהתקציב של חשבון הנייד של התובע. לכן אנו מקבלים את רכיב תביעה זה. על הנתבעת לשלם לתובע החזר הוצאות בגין רכב, אש"ל וטלפון נייד ע"ס 2213 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 17.5.09 ועד ליום התשלום בפועל.

76. בכל הנוגע לרכיב השעות הנוספות, הרי שעיון בסיכומי התובע מעלה כי זנח רכיב זה ושאר הרכיבים שמופיעים בתצהירו לא מצויים בתביעתו ולכן אין אנו מקבלים אותן.

על זניחת טענה בסיכומים נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון:

"כלל גדול נקוט בידי בית-המשפט, לפיו, אם אין בעל הדין מעלה בסיכומי טענותיו טענה מסויימת, משמעות הדבר הוא שאף אם הועלתה על-ידיו קודם לכן, הרי בכך שלא העלה אותה בשלב סיכומי הטענות, הוא נחשב כמי שזנחה." (ע"א 401/66 מרום נ' מרום, פ"ד כא(1) 673, 678-677 (1967)).

ובאופן דומה קבע הנשיא שמגר כי "דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים – אם בשל שגגה או במכוון– כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" (ע"א447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, פסקה 4 (1995)); הלכה דומה נשמעה גם בע"א 8168/03 ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ (לא פורסם, 8.11.09)).

77. לא שוכנענו כי בשלב זה יש להורות על מינוי מומחה בתיק. לתובע היה יומו להציג חוות דעת מומחה מטעמו, או להציג חוות דעת נגדית לחוות הדעת של הנתבעת, אולם הוא החליט שלא לעשות כן תוך לקיחת סיכון שהמשמעות של כך היא אי עמידה בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו. יתרה מזאת, נוכח העובדה שהתובע בכתב תביעתו לא כימת את טענותיו כנגד תחשיבי הנתבעת ומשלא תיקן את כתב תביעתו הרי שאין אנו סבורים כי במצב דברים זה יש טעם למנות מומחה בשלב זה.

78. אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים:

• 1. פיצוי בדין פיטורי שלא כדין: 288,258 בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה, 30.6.09 ועד ליום התשלום בפועל.
  2. הפרש פדיון חופשה שנתית: 7624 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מסיום העסקה 30.6.09 ועד ליום התשלום בפועל.
  3. החזר הוצאות : 2213 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 30.6.09 ועד ליום התשלום בפועל.

79. הנתבעת תישא בהוצאות משפט של התובעת ושכ"ט עו"ד התובעת, בסך של 10,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

80. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ה, (27 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.