הנתבע 2 דוד שושן

ע"י ב"כ עו"ד שי גרנות ושות'

בפניי בקשה להורות לנתבעת להמציא את כתב התביעה שכנגד ישירות לנתבעת שכנגד 2, CPS Color Equipment S.p.a, אשר מקום מושבה באיטליה ולא באמצעות התובעת, אשר מקום מושבה בישראל.

הצדדים:

התובעת, דורמקו בע"מ (להלן: "דורמקו") עוסקת בייבוא ושיווק חומרי גלם ליצרנים בתעשיות המזון, הצבעים, הפלסטיק וטיפול במים.

הנתבעת 1, פרסקו- צבעים יבוא ושיווק בע"מ (להלן: "פרסקו") הינה יצרנית ומשווקת של צבעים. פרסקו הזמינה וקיבלה סחורה מדורמקו.

הנתבע 2, דוד שושן (להלן: "מר שושן"), הינו הבעלים ומנהלה של פרסקו.

הנתבעת שכנגד 2, CPS Color Equipment S.p.a (להלן: "CPS") הינה חברה שמקום מושבה באיטליה ואשר עיקר עיסוקה הינו אספקת פתרונות גיוון ומערכי גיוון מלאים, ובכלל זה אספקת מכונות ערבוב וגיוון.

חברת דורמקו הינה הנציגה הבלעדית של חברת CPS.

התביעה העיקרית עניינה תשלום חוב בעבור סחורה שסופקה אשר חבים פרסקו ומר שושן לדורמקו.

כפועל יוצא מהתביעה העיקרית הגישה פרסקו תביעה שכנגד דורמקו ו- CPS. בתביעה שכנגד פרסקו תובעת את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שנכשל מערך הגיוון שסופק לה ע"י דורמקו עפ"י ההנחיות שנתקבלו מהמכונה שסיפקה CPS.

השאלה שבמחלוקת:

בבקשה שלפניי מבקשת דורמקו שבית המשפט יורה לפרסקו להמציא את כתב התביעה שכנגד ישירות לידי CPS ולא באמצעותה כנציגה בלעדית שלה בישראל.

לטענת דורמקו, בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד 1984 (להלן: "תקסד"א") על פרסקו למסור ישירות לחברת CPS את כתב התביעה שכנגד. עוד היא מוסיפה כי הנתבעות שכנגד, דורמקו ו- CPS, הינן ישויות משפטיות נפרדות ולפיכך דורמקו אינה מורשית או מוסמכת לקבל כתבי בית דין עבור CPS.

בתגובה מציינת פרסקו, כי התקנה הרלבנטית המסדירה את נושא ההמצאה לידי מורשה לקבלת כתבי בית דין לנתבע שאינו נמצא באזור השיפוט של בית המשפט ובנוסף במצב שאינו נמצא בישראל, היא תקנה 482(א) לתקסד"א. פרסקו הביאה פסיקה ע"מ שתתמוך בטענתה כי דורמקו עונה להגדרה של מורשה לצורך קבלת כתבי בית דין של CPS בישראל ולפיכך מתייתר הצורך לאחר מכן בהגשת בקשה לביצוע המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א.

דיון והכרעה:

מעיון בכתבי הטענות, הבקשה והתגובות אני קובעת, כי הבקשה להורות לפרסקו להמציא את כתב התביעה שכנגד ישירות ל- CPS ולא באמצעות דורמקו- נדחית.

התקנות הרלבנטיות לענייננו יובאו מפאת חשיבותן כלשונן:

תקנה 477 לתקסד"א קובעת כך:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

תקנה 482(א) לתקסד"א לשונה הוא זה:

"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".

בתגובה לבקשה פרסקו ציינה פסקי דין רבים הדנים בפרשנותה של תקנה 482 לתקסד"א ומשמעותה, ביניהם היא ציינה את רשות ערעור אזרחי מס' 39/89 GENERAL ELECRTIC CORP נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, (פורסם ביום 16/02/1989) (להלן: "פס"ד ג'נרל אלקטריק").

יפים לענייננו הדברים הבאים שנאמרו בפס"ד ג'נרל אלקטריק:

"ה"מורשה" לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו "שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה, אלא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. הוא אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין (ההדגשה שלי- ח.ק.)".

ובהמשך:

"ככל שניתן יהיה לדלות מהעובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל "עסקיו", כן תגבר הנטייה לראות ב"סוכן המכירות" "מורשה".

בפסיקה יותר מאוחרת ב-רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חיים חימו, (פורסם ביום 27/02/2006) ניתן למצוא חיזוק לדברים שנאמרו בפס"ד ג'נרל אלקטריק:

"תקנה 482 עניינה, כאמור, בהמצאת כתבי בי-דין באמצעות מורשה. על פי תקנה זו ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה המוגשת נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט "למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". תקנה זו עשויה לחול לגבי תובענה המוגשת נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. מורשה הוא אדם אשר נמצא בקשר שוטף עם הנתבע ויש מקום להניח כי יביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו (ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט(1) 108; רע"א 39/89 General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762; ע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (לא פורסם)). בית משפט זה עמד לא אחת בעבר על כך שאין לפרש את הדיבור "מורשה" במשמעות הטכנית של שלוח וכי יש להחיל פרשנות מרחיבה על תקנה 482 (רע"א 39/89 הנ"ל; ע"א 2652/94 הנ"ל). המבחן העיקרי שאומץ בפסיקה לצורך קיומה של דרישת ההרשאה, הוא אינטנסיביות הקשר בין הנתבע לבין המורשה. המבקש להמציא כתב בי-דין לידי מורשה נדרש להראות קיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לבין הנתבע, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (שם). על בית המשפט לבחון את דרגת האינטנסיביות של הקשר בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה (הדגשה שלי- ח.ק.)".

לעניין המונח "אזור השיפוט" שבתקנה 482 בית המשפט הרחיב את תחולת התקנה גם מחוץ לתחום השיפוט המקומי. כך נאמר מפי כב' השופט דנציגר ב- רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG (פורסם ביום 29/01/2009):

"אכן, התיבה "אזור השיפוט" שבתקנה 482 לתקנות התייחסה במקור לתחום השיפוט המקומי ולא למצבים שבהם מצוי הנתבע מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל. אולם, בית משפט זה הרחיב את תחולתה של תקנה 482 גם למצבים "חובקי עולם", הואיל ותקנה זו עוסקת באופן שבו יש להמציא לנתבעים כתבי בי-דין ואינה קובעת כללים בדבר סמכות שיפוט בינלאומית, פרשנות אשר מתאימה למציאות המודרנית שבה העברת מידע הינה זמינה וקלה לביצוע".

מתוך האמור לעיל עולה כי על בית המשפט, בבחנו האם דורמקו הינה בבחינת "מורשה" לפי תקנה 482, לבחון את המקרה בהתאם למבחן אינטנסיביות הקשר בין CPS לבין דורמקו.

במקרה דנן, היו סממנים מובהקים של שיתוף פעולה עסקי בין החברה הזרה, CPS, לחברה הישראלית, דורמקו. באתר האינטרנט של דורמקו היא מצהירה, כי: "הינה הנציגה הבלעדית של חברת CPS, יצרנית הקולורנטים ומכונות הגיוון". דורמקו מפרטת באתר את עיסוקה של CPS ומפנה למוצרים שלה. נושא הבלעדיות הינו הדדי במובן זה שגם CPS באתר האינטרנט שלה מציגה את דורמקו כסוכנת הבלעדית שלה בישראל.

בנוסף, בהתאם לתכתובות נוספות ותרשומות אימייל שהוחלפו בין הצדדים ניתן להבין כי דורמקו היא שניהלה את ההתקשרות המשולשת בין שלושת הצדדים בתיק (דורמקו, פרסקו ו- CPS). כך בנספח 3 שצורף לתגובה לבקשה ניתן לראות התכתבויות בדוא"ל בהן התבקשו ספסיפיקציות לגבי הגוונים המבוקשים ע"י פרסקו מאנשי CPS באמצעות דורמקו. גם נספח 4 שצורף לתגובה, המתאר בקשה מפרסקו לחברת CPS בדבר קבלת מידע על מערך הגיוון מתוצרת CPS, סופו היה בהפניה של פרסקו לחברת דורמקו אשר היא הסוכנת הבלעדית של CPS ומנהלת את עסקיה של האחרונה בישראל.

לא זו אף זו, תיאום הגעת המומחים מחברת CPS לביקור אצל פרסקו נעשה באמצעות דורמקו (ראו נספח 5 לתגובה). כמו כן, מהודעת הדוא"ל מיום 22/01/10 (נספח 6 לתגובה) ניתן להבין באופן ברור כי דורמקו מהווה הפה של החברה הזרה ונוקבת באמירות בשמה של חברת CPS ולפיכך מהווה צינור דרכה עוברת האינפורמציה אל פרסקו. בתכתובת זו נאמר כך ע"י נציג של דורמקו:

"בשלב זה ועד שיוסדר העניין לא נוכל לספק לך סחורות ו- CPS לא תוכל לקדם את משלוח המכונות לאוקראינה".

אף מנספח 7 לתגובה ניתן להבין את טיב היחסים והקשר האינטנסיבי בין דורמקו לבין CPS. בהתאם לנספח זה העביר נציג דורמקו, אמיר לפיד, לנציג פרסקו, מר שושן, את הצעת CPS ושם הוא מציין כי דורמקו עשתה את כל המאמצים להשיג את ההצעה הטובה ביותר עבור פרסקו וכי זוהי הצעתה הסופית של CPS.

אף מתוכן העתק תרשומת נוספת מיום 23/03/10 (נספח 8 לתגובה) אשר הועבר מנציג דורמקו, דורון מאיר, לנציג פרסקו, מר שושן, ניתן לראות בדורמקו כמי שמקדמת את המשא ומתן מול CPS וכמתווכת בין הצדדים.

לאור האמור לעיל, עולה כי דרגת האינטנסיביות של הקשר בין דורמקו לבין CPS היא כזו העונה לתנאי תקנה 482(א) ולפיה שיתוף פעולה בין המורשה (דורמקו) לבין הנתבע (CPS) הינה במידה כזו שסביר להניח כי דורמקו תעביר לידיעת CPS את דבר ההליכים שהוגשו נגדה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה וקובעת כי דורמקו היא נציגתה המורשית של CPS לצורך קבלת כתבי בית דין בישראל מכוח תקנה 482(א) לתקסד"א.

לא זו אף זו, לאור נכונות ב"כ פרסקו בדיון מיום 08/07/12 לעזור בתרגום והעברת נוסח כתבי בית דין באנגלית (עמ' 4, ש' 19-20), אני מורה לפרסקו להעביר לידי דורמקו את כתבי הטענות מתורגמים לשפה האנגלית ודורמקו תעבירם כאמור לידי חברת CPS.

לאור האמור לעיל דורמקו תדאג להמציא ל CPS את כתבי הטענות המתורגמים לשפה האנגלית וזאת תוך 30 יום.

קביעתי שניתן לבצע את ההמצאה ל- CPS באמצעות דורמקו בהתאם לתקנה 482(א), אינה פוגעת בזכותה של CPS לפעול בהתאם לתקנה 502(ב) לתקנות וזאת תוך 60 יום מיום שתקבל את כתב התביעה ע"י דורמקו.

קדם משפט נוסף בנוכחות כל הצדדים (או באי כוחם) יתקיים ביום 7.3.13 שעה 8:30.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ג, 04 דצמבר2012, בהעדר הצדדים.