23 מאי 2013

1. בפניי בקשה לסילוק על הסף שהגישו הנתבעות וכן בקשה שהגישה צד ג' סולל בונה. ביום 19.5.13 התקיים דיון והנתבעות הסכימו כי בקשתן תידון במסגרת התיק העיקרי מבלי לפצל את הדיון ומבלי שתינתן החלטה בבקשה בשלב זה אך מבלי שיהיה בכך גם ויתור על טענה כלשהי מטענותיהן.
2. צד ג', סולל בונה, עמד על סילוקו על הסף כבר בשלב זה הואיל וטען כי כלפיו יש מעשה בית דין כיוון שהתביעה של המנוח נגדו נדחתה וענין זה אושר למעשה בפסק דין של בית הדין הארצי ולאחר מכן בבג"צ ואף בדנג"צ.
3. התובעת היא אלמנתו של מר פנחס יאיר ז"ל (להלן: "המנוח"). המנוח עבד בסולל בונה משנת 1961 עד פרישתו בהסכם ביום 1.2.87. לאחר פרישתו הגיע המנוח להסכם פשרה ביום 13.7.88 ולפיו יקבל פנסיית גישור עד יום 31.7.93.

במהלך שנות עבודתו הופרשו למנוח כספים לפנסיה לנתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ (הנתבעת 1, להלן: "נתיב") עד יום 1.6.73. מאותו מועד הופרשו עבורו כספים עד חודש 12/78 לקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודת ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ (הנתבעת 2, להלן: "קרן הבניין") וזאת על פי החלטה שנתקבלה בין היתר על ידי ההסתדרות שהייתה זו שניהלה את קרנות הפנסיה. המנוח הוחזר להיות מבוטח בנתיב בחודש 12/78. לטענתו בשל העברתו שלא כדין לקרן הבניין פחתה הגמלה שקיבל לאחר פרישתו בשיעור משמעותי ואותו הוא למעשה תבע.

בסופו של דבר תביעתו כנגד סולל בונה בגין העברת כספי הפנסיה לקרן הבניין נדחתה. ערעור שהוגש לבית הדין הארצי בעניין זה נדחה ואף בבג"צ אליו הביא המנוח את העניין נדחתה טענתו. למעשה נקבע כי אין למנוח עילת תביעה כנגד קרן הביטוח לפועלי בנין. ב"כ המנוח הודה למעשה בלשון רפה כי כנגד ההחלטה להעבירו לקרן הבניין יש מעשה בית דין והוא אינו יכול לתקוף את ההחלטה. יחד עם זאת בהליך זה הוא טוען בתמצית כי הופרו חובות הנאמנות של הקרנות בכך שלא יידעו אותו בזמן על משמעות העברתו לקרן הבניין. מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב, רשלנית, בהתנהגות שיש בה מצג שווא והטעייה שבגינה נגרמו לו נזקים רבים. כמו כן טען כי הקיזוז שנערך לו היה שלא כדין.

1. הנתבעות כאמור לא עמדו על כי בקשתם לסילוק על הסף תידון בשלב זה אלא הותירו את העניין לשלב מאוחר יותר מבלי לוותר על טענותיהם. ב"כ סולל בונה הסכים כי מחיקתו בשלב זה לא יהיה בה ויתור על טענה כלשהי מטענות הקרנות כנגדו וחלוף הזמן עד ההכרעה בתובענה דנן לא יצמיח לו טענות התיישנות חדשות (וזאת מבלי לוותר על טענות ההתיישנות שיש לו נכון להיום).
2. כאמור המנוח מיקד את תביעתו וציין כי אין לו טענה כנגד הסיווג שהרי בעניין זה יש מעשה בית דין. טענתו הינה שהנתבעות הפרו את חובת הנאמנות שלהם בזמן אמת והתרשלו כלפי המנוח בין היתר בשל הפרת תום הלב מצג שווא והטעייה.
3. לנוכח עמדות הצדדים כפי שפורטו לעיל, אכן אין מקום להמשך ההליך כנגד סולל בונה. כנגד סולל בונה ניתן פסק דין ארוך ומפורט של כב' השופטת אגסי בתיק עב נה/ 3-660 (י-ם) יאיר – סולל בונה (ניתן ביום 10.3.97) והקביעה לגבי סולל בונה אושרה בבית הדין הארצי [ע"ע 300189/97 (ארצי) יאיר - סולל בונה לה 657 (2000)] ובבג"צ שלא התערב בה [בג"צ 3983/09 יאיר – בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ביום 15.6.10)]. לנוכח זאת יש לומר כי יש מעשה בית דין ולפיו אין לתובעת זכות תביעה כלפי סולל בונה בגין העברת המנוח לקרן הבניין בתקופה שמחודש 6/73 ועד 12/78.

לאור כל האמור ובהתאם להסכמות כמפורט לעיל נכון למחוק את סולל בונה מההליך דנן.

סוף דבר

1. על יסוד הסכמת הנתבעות וצד ג', הודעת צד ג' כנגד סולל בונה נמחקת, בכפוף לכך שמחיקה זו לא יהיה בה משום ויתור על טענות הנתבעות כנגד צד ג' וצד ג' לא יטען טענות התיישנות חדשות (מעבר לאלו שהוא טוען להן כיום).
2. ההליכים בתביעה בין התובע לנתבעות יימשכו כסדרם.
3. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, (20 מאי 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.