לפניי בקשת המבקשת להגשת סיכומי תשובה.

לאחר עיון בכלל טענות הצדדים באתי לכדי מסקנה כי יש להתיר לנתבעת להגיש סיכומי תשובה.

אכן צודקת המשיבה כי בהסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים לא הוסכם, ולא נקצב מועד, להגשת סיכומי תשובה מטעם המבקשת, אולם לנתבעת הזכות לעתור למתן היתר להגשת סיכומי תשובה על פי תקנה 158 (א)(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מקום שלא הוסכם במפורש בין הצדדים כי המבקשת מוותרת על זכותה הדיונית האמורה, אינני מוצאת לנכון למנוע זאת ממנה.

המבקשת עותרת בבקשה כאמור ומציינת כי היא מבקשת להשיב לטענות שהועלו בסיכומי המשיבה. על מנת שמלוא טענות הצדדים יעמדו לפניי, לרבות הבהרות המבקשת ביחס לטענות המשיבה בסיכומיה, ובהתחשב בעובדה שהמבקשת היא נוקטת ההליך כנגד המשיבה במסגרת הודעה לצד ג', אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה.

צודקת המשיבה כי לא היה מקום לפרט את טענות המבקשת לגופו של עניין, במסגרת תשובתה לתגובת המשיבה, אולם לא מצאתי לנכון לדחות את הבקשה רק בשל כך.

יחד עם זאת, התנהלות זו אינה במקומה ואינה מקובלת ותקבל ביטוי במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליך.

סיכומי תשובה יוגשו עד ליום 15.9.16 ולא יעלו על שני עמודים.

תזכורת פנימית ליום 16.9.16.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ו, 07 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.