1. בפניי בקשה לביטול החלטה מיום 22.10.12 בדבר הפקדת ערובה ע"ס 120,000 ₪, ולחילופין בקשה להפחתה ולהמרת ערבות. התובעת הגישה תביעה בסכום של 2,216,350 ₪. התובעת הינה חברה זרה בע"מ הרשומה בסלובקיה. הנתבעים הגישו בקשה להפקדת ערובה כבר ביום 20.5.12!! בהחלטתי מיום 22.10.12, פרטתי כי מאז הגשת הבקשה החליפה התובעת מספר באי כוח, ביקשה אין ספור דחיות לצורך הגשת תגובה, ורק על מנת לסבר את העין והאוזן יש לעיין בהחלטה האחרונה לעניין הדחייה מיום 17.10.12. לטעמי, אין בבקשה לביטול אלא הגשת תגובה בעקיפין.

2. כבר בהחלטתי מיום 22.10.12, קבעתי כי יש בבקשה טעם רב. מדובר בתובעת שהינה חברה זרה בע"מ, מנהלה לא הצטרף כתובע ולא הציע לערוב לתובעת, ואף לא ברור מהי יכולתו לערוב לה, לא הוכח בפניי בדרך כלשהי כי לחברה התובעת נכסים נזילים בישראל, ולפיכך הוריתי על הפקדה כפי שהוריתי.

3. בפתח הבקשה, מנמק ב"כ המבקשת מדוע לא הוגשו התגובות במועד. לטעמי, אין לקבל נימוקים אלה, אני סבורה כי ביהמ"ש והצד שכנגד גילו אורח רוח וסובלנות יוצאת דופן כאשר ניתנו למבקשת ארכות מארכות שונות במשך חמישה חודשים תמימים. ככל שהתובעת התנהלה באופן שגוי בהחליפה באי כוח חדשות לבקרים, אין לה להלין אלא על עצמה.

4. לגופו של עניין, טוענת המבקשת התובעת כי לא היה מקום לחייבה בהפקדת ערובה מכמה נימוקים. עובדת היותה חברה זרה, אין בה די כדי לחייבה בהפקדת ערובה, שכן סלובקיה היא אחת ממדינות אמנת האג אשר קובעת מנגנון לגביית הוצאות מתושבי מדינות האמנה ואזרחיה. על אף כי לשון האמנה מדברת על תובע שהוא אזרח, הרי בהתאם להמ' (חי) 2912/75 , פסק ביהמ"ש כי המונח "אזרח" כולל גם תאגיד. שנית, הנתבעים לא הצביעו על חשש אמיתי מהעדר יכולת של התובעת לשאת בהוצאות, וזאת בייחוד כשהתובעת שילמה סכום נכבד כאגרה. כמו כן, הפקידה התובעת 50,000 ₪ עירבון בבקשה להטלת עיקולים, וכן התחייבות עצמית וערבות צד ג' במסגרת אותה בקשת עיקול. זאת ועוד, המבקשת צרפה אישור מאחד הבנקים בו מתנהל אחד החשבונות בבעלות התובעת, על כך כי קיים בחשבונה סך של כ- 50,000 יורו. עוד טענה המבקשת, כי הנתבעים פנו לביהמ"ש בחוסר ניקיון כפיים שעה שהסתירו והשמיטו נתונים בכל הקשור להליך העיקול כנגדם. לחילופין, טוענת המבקשת כי יש מקום להקטין את סך הערבות לסכום מידתי בשיעור של 2.5% מהתביעה שהם לא יותר מכ- 55,000 ₪, ולחילופי חילופין יש להסתפק בערבות צד ג' אשר מצבו איתן כלכלי ויוכל לערוב לתובעת.

5. המשיבים בתגובתם טוענים, כי אין למבקשת כל הסבר המניח את הדעת לפשר הימנעותה מהגשה במועד של התגובה. לטענה זו, אין לי אלא להסכים ולהפנות לאמור בתחילת החלטתי. עוד טוענים המשיבים, כי על אף חלוף כשישה חודשים מאז הגשת בקשת הערובה, לא השכילה המבקשת לצרף מסמכים ואישורים רשמיים אודות מצבה הכלכלי, למעט נספח א' שנחזה להיות אישור של בנק סלובקי על יתרה בסך של כ- 50,000 יורו בחשבון עו"ש של המבקשת, וזאת נכון ליום 11.6.12. המבקשת נמנעה מלצרף מאזנים ודו"חות כספיים היכולים להעיד על מצבה הכלכלי.

6. ב"כ המשיב השיב בתשובתו בין היתר, כי אלי שושן המצהיר, שתצהירו צורף לבקשה דנן, יכול לערוב לתובעת וככל שביהמ"ש לא שוכנע מגזרי העיתון שצורפו לבקשה, ואשר "לכאורה" אינם מעידים על מצבו הכלכלי כפי שטוענים המשיבים, הרי למען הסר ספק צורפה חוו"ד שמאית אשר יש בה להעיד כי שווי בית המגורים בה מתגורר המצהיר הינו כ- 16,000,000 ₪.

7. עיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובה ובתשובה, התעלמתי לצורך הכרעה זו מהעובדה כי מדובר בבקשה לביטול החלטה, ויש להביא בפני ביהמ"ש טעם מיוחד לביטול אותה החלטה, ולצורך הכרעה זו דנתי בבקשה לביטול החלטה כאילו והיתה תגובה ראשונית לבקשה להפקדת ערובה. ואף על פי כן, אינני יכולה לקבל את הבקשה לביטול, המבקשת לא שכנעה בנימוקיה מדוע אין להורות על הפקדת ערובה. החלטתי בדבר הפקדת ערובה, לא נסבה אך ורק על העובדה כי מדובר בחברה זרה, ועובדה זו היוותה רק נדבך נוסף ליתר הנימוקים, מדובר בחברה בע"מ ואין כל וודאות כי חברה זו תישאר סולבנטית עד לתום ההליכים. העובדה כי הינה חברה זרה הרשומה בסלובקיה רק מכבידה על גביית תשלום ההוצאות בבוא העת, ככל שיהיו כאלה, הגם שהינה חברה באמנת האג. נימוק נוסף ומכריע שהתווסף לכך, היא העובדה כי מנהל התובעת לא הצטרף לתביעה, ולעומת זאת נתבע 2 נתבע אישית.

זאת ועוד, עיון בכתב התביעה מעלה כי סכום התביעה איננו חד וברור. בירור סכום התביעה יהיה כרוך בהליכים ארוכים ומסורבלים, שיצריך מן הסתם מינוי מומחה מטעם הצדדים ו/או אף מטעמו של ביהמ"ש, מומחה חשבונאי רואה חשבון שיבדוק את כל הנהח"ש שבין הצדדים. הליך זה כרוך בהוצאות רבות, ולפיכך סכום הערבות נקבע כפי שנקבע.

8. המבקשת טוענת כי שילמה את סכום האגרה בסך של כ- 60,000 ₪, אולם בשלב זה היא פרעה רק מחצית מסכום זה. גם ההפקדה לצורך הטלת העיקול, אין בה כדי ללמד על יכולת פירעונה של התובעת. אף צודק ב"כ המשיבים, כי האישור נספח א' שצורף איננו מעיד על מצבה הכלכלי של החברה, אין מדובר בדו"חות כספיים של תאגיד אלא במסמך בנקאי אשר לא מעיד דבר על מצב חשבון התובעת נכון להיום לחודש דצמבר 2012. המסמך כאמור נכון ליום הוצאתו בחודש יוני 2012. המסמך איננו מפרט את מצב האובליגו של התובעת, האם קיימות הלוואות שעליה לפרוע, האם קיימים חשבונות נוספים בהם נמצאת ביתרת חובה? וכד'. אף מתצהירו של מר שושן, לא שוכנעתי כי המצהיר יכול לערוב לתובעת. גם מצהיר זה, לא צרף תיעוד או מסמך כלשהו היכול להעיד על איתנות כלכלית. חוו"ד שמאית המעידה על שווי הנכס שבו הוא מתגורר יחד עם רעייתו, איננו יכול להוות בטוחה בזמן אמת. אין לדעת אם הנכס משועבד ו/או מעוקל, יש להתחשב בכך כי מדובר בדירת מגורים של בני זוג הגרים במשותף, ומכירת נכס כגון דא בזמן אמת איננה בטוחה ראויה. המבקשת לא העלתה כל טענה, כי הפקדת הערובה כפי שנקבעה תפריע במהלך עסקיה הרגיל או תגרום לקריסתה. אינני סבורה, כי מדובר בסכום הפקדה שאיננו מידתי. מדובר בסכום של כ-5% מגובה התביעה, ונוכח האמור לעיל בדבר ניהול התביעה ומינוי מומחים, סבורני כי מדובר בהפקדה סבירה.

9. נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול החלטה מיום 22.10.12, ומורה לתובעת להפקיד ערובה בסך של 120,000 ₪ עד לא יאוחר מיום 1.2.13. התובעת תוכל להפקיד סכום זה במזומן בקופת ביהמ"ש או בערבות בנקאית שאיננה מוגבלת בזמן.

המזכירות תשלח החלטתי זו לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ג, 03 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.