1. לפניי בקשה לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, (נוסח משולב ) התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות התקסד"א") ולהורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן על ידי ביום 26.6.17 באופן שיעוכב סך של 174,491 ₪ וישולם סך של 200,000 ₪ כעת. הסכומים שפורטו אינם כוללים שכ"ט עו"ד והוצאות.

2. בקשת המבקשת נשענת על שני אדנים:

א. האחד כי, לערעור שבכוונתה להגיש, סיכויים טובים שכן בהתחשב בקביעות פסק הדין ונסיבות התיק לא היה מקום לפסוק פיצויים בשיעורים שנפסקו.

ב. השני כי, קיים חשש שאם תזכה המבקשת בערעורה לא תוכל לקבל בחזרה מאת המשיבה את כספי הפיצויים שישולמו לה על פי פסק הדין.

3. לטענת המבקשת משהמשיבה מנהלת את מרכז חייה בארה"ב, הרי שקיים חשש ממשי לאי יכולת השבת המצב לקדמותו ולהשבת הכספים שישולמו לה על ידי המבקשת.

4. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי מאזן הנוחות אף הוא תומך בבקשתה. בעוד שהיא בעלת חוסן כלכלי ועל כן גם אם לא תזכה בערעורה לא ייווצר כל קושי לשלם לתובעת הכספים, הרי שהמשיבה היא אדם פרטי המתגורר בחו"ל ומשכך קיים חשש ממשי שבמקרה הצורך תתקשה המבקשת לגבות מהמשיבה כספים שישולמו לה.

עוד מציינת המבקשת כי ממילא לא יגרם למשיבה נזק שכן מרבית הפיצוי שנקבע למשיבה במסגרת פסק הדין נפסק בגין נזקים עתידיים.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה לא מתקיים החריג אשר יצדיק סטייה מהכלל לפיו לא מעכבים ביצועו של פסק הדין כספי, ובכל מקרה אין זה מקובל כי הערכאה שנתנה את פסק הדין תתייחס לסיכויי הערעור.

כמו כן ובנוסף טענה המשיבה כי אין להידרש כלל לבקשה ולו מן הטעם כי אינה נתמכת בתצהיר.

6.. בכל מקרה סבורה המשיבה כי בעצם העובדה שהיא מתגוררת בארה"ב אין כדי ללמד דבר וחצי דבר על יכולתה להשיב למבקשת כספים באם תזכה המבקשת בערעור.

לטענת המשיבה, המבקשת לא הציגה כל ראיה ולפיה מצבה הכלכלי של המשיבה אינו יציב. כך למשל לא נטען ובוודאי שלא נוכח כי יש לה, למשיבה, חובות או תיקים בהוצאה לפועל וכדומה.

המסגרת המשפטית:

7. הכלל הוא כי בית המשפט אינו מעכב ביצוע פסק הדין לתשלום כסף, אלא במקרים חריגים ומיוחדים [ראה: תקנה 466 לתקסד"א; ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי ואח' (טרם פורסם); ע"א 10570/05 "אררט" נ' דביר תק'-על' 2006 (1) 3560].

8. בכדי שבכל זאת יסטה ביהמ"ש מן הכלל ויעכב ביצוע פסק דין כספי, על המבקש את עיכובו של פסק הדין הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים. האחד: כי סיכויי הערעור טובים.

השני: כי במידה והמבקש יזכה בערעור יקשה עליהם להיפרע מהמשיב שכן חוסנו הכלכלי

מוטל בספק, ובכך בעצם יגרם למבקש נזק רב במידה וכאמור ויזכה בסופו של יום בערעור. [ראה: בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403, רע"א 8720/03 נאסר נ' אינתיהאל, תק-על 2003 (3) 2218].

דיון והכרעה:

9. באשר לסיכויי הערעור - מקובלים עלי דבריה של כב' הש' וולצקי בת.א (ת"א) 19260/07 ת.א (ת"א) 3498-02-10 אל דרקו בניה ופיתוח בע"מ נ' בניקה ניקושור מיום 31.12.12 אשר הסתמכה על החלטתו של כב' השופט גריל מיום 16.3.11.בת.א. (חי) 932/04 אבי ושדי ואח' נ' עיזבון המנוח עלאא ראדי מוזבלט ז"ל ואח', שעה שקבעה כי אין זה ראוי לו לבית המשפט שנתן את פסק הדין להתייחס לסיכויי הערעור, שהרי משנתן את פסק הדין סבר שהוא נכון וראוי. משכך ולצרכי החלטתי זו אצא מנקודת הנחה כי סיכויי הערעור להתקבל טובים.

10. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובשים לב להלכות הנוהגות, ראיתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, ואסביר.

11. לא הוכח חוסנה הכלכלי של המשיבה אך מאידך לא הוכחה חולשתה הכלכלית.

לשון אחר - לא עלה בידי המבקשת להצביע על קשיים כלכליים של ממש אצל המשיבה מצד אחד, ואילו מצד שני המשיבה עצמה לא שכנעה בתגובתה כי מצבה הכלכלי יאפשר לה להשיב את הכספים ככל שתידרש לעשות כן.

12. הסכום שעיכובו מבוקש נועד לשמש את המשיבה בעתיד ולא בתקופה הקרובה עד לשמיעת הערעור. משכך וגם מטעם זה אין בעיכוב כדי לפגוע באופן ממשי במשיבה.

13. לא זו אף זו - המבקשת מבקשת לעכב סכום חלקי המהווה כ - 45% מתוך כלל הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבה.

לטעמי, מקום שעל פני הדברים קיים סיכון, ולו לכאורה, כי ככל שיתקבל הערעור תתקשה המבקשת בגבייה של הסכומים שנפסקו בשל העובדה כי מקום מגוריה של המשיבה הוא בארה"ב, יש בבקשת העיכוב טעם. ונדגיש מדובר בעיכוב סכום חלקי.

14. בנסיבות המקרה יש בקבלת הבקשה משום איזון בין זכותה של המשיבה לקבל את הסכומים שנפסקו לטובתה בפסק הדין, ובין זכותה של המבקשת שלא להיתקל בקושי ממשי בהשבת כספים שתשלם למשיבה בהתאם לפסק הדין - לו יתקבל הערעור - עקב כך שמרכז חייה של המשיבה הוא בארה"ב.

15. בהינתן כל האמור, אני מורה על עיכוב סך של 174,491 ₪ מתוך הסכום שנפסק למשיבה וזאת עד להחלטה בערעור שתגיש המבקשת. יתרת הסכומים, ככל שלא הועברו, יועברו ללא דיחוי לידי המשיבה.

16. המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ז, 19 יולי 2017, בהעדר הצדדים.