נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – מירי וינשטיין

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – רחמים אייל

<#1#>

<#2#>

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שבמהלך שנת 2008 ועד שנעצר ב- 22.12.09 , חבר לרשת האינטרנט מביתו בקרית מלאכי, וחיפש פרסומי תועבה, הכוללים דמויות של קטינים. את פרסומי התועבה שאיתר, הוריד, שמר והחזיק במחשב תוך שיודע כי מדובר בפרסומי תועבה עם דמויות של קטינים. במועד המעצר נתפסו במחשבו כ- 100 פרסומי תועבה עם פרסומות של קטינים, עבירה של פרסום והצגת תועבה, בניגוד לסעיף 214 (ב) (3) לחוק העונשין – התשל"ז – 1977.

על פי הסדר הטיעון התביעה עותרת לעונש מאסר, מאסר מותנה וקנס גבוה, בעוד הסניגור מבקש להימנע מהרשעה. בכל מקרה הוסכם כי הטיעונים לעונש חופשיים.

נתקבלו תסקירי שירות המבחן מהם עולה שהנאשם בן 49, נשוי, אב ל- 6 בגילאי 17 עד 25, שניים מתוכם נשואים, והוא סב לנכד. הנאשם יליד אוזבקיסטן שעלה ארצה עם משפחתו בשנת 73' בהיותו ילד. בילדותו גדל במסגרות חוץ ביתיות. הוא לא התגייס בשל התנגדות אמו ולמד בישיבה בצפת. לאחר נישואיו למד בכולל ובגיל 30 התגייס ושירת שירות מקוצר של 4 חודשים כמשגיח כשרות, ובהמשך קיבל פטור משירות מילואים. כיום עובד במפעל ליצור מגבונים.

הקשר עם אשתו החל בשידוך. במהלך השנים החלו בעיות במערכת הזוגית ולדבריו אשתו מנעה ממנו קיום יחסי מין, ולכן רכש מחשב והחל לצפות בסרטים פורנוגרפיים. בתקופות שהתפייס עמה הייתה ירידה בצפיות, אך בשנים האחרונות שב לצפות באופן תדיר, ללא קשר ליחסים עם אשתו, עד שהחל ליהנות יותר מהצפיה בסרטי הפורנו בוסיפוק צרכיו באמצעות אוננות מאשר יחסי מין עם אשתו. הוא נוהג לצפות בסרטים בכל הזדמנות שהוא נמצא לבדו בבית. לדבריו, מאז האירוע נמנע מכך, לכשמדובר בקטינים או קטינות, אך ממשיך לראות סרטים פורנוגרפיים.

העיסוק שלו בתכנים מינים באינטרנט החמיר בהדרגה, עד כדי השפעה על השתלבותו בעבודה או בלימודים, והובילו לחיי בדידות. בני משפחתו לא מודעים להליך המשפטי והוא לא מעונין ששירות המבחן יפגשו עמם. הוא מודה בעבירה, אך נוטה להסביר מעשיו תוך שימוש בעיוותי חשיבה ורציונליזציה על רקע בעיות בתחום הזוגיות וקשיים בתקשורת עם אשתו.

לדבריו, החל לצפות בקטינות מתוך סקרנות ללמוד על גוף האישה וטען שלא ידע שהדבר אסור. מאז שנודע לו שהדבר מהווה עבירה, אינו מוריד תכנים שבהם קטינות. הוא התקשה לבחון מעשיו ומשמעותם והשלכותיהם על אחרים ועסוק בעיקר בפגיעה של אשתו שסירבה לקיים עמו יחסי מין ושבכך גרמה להתנהגות שלו. מסביר שהעבירה בוצעה מתוך סקרנות גרידא ובעת שנקרתה בדרכו, ללא כוונה לבצעה מלכתחילה. הוא סירב כי יפגשו עם אשתו. כשניסו לשוחח עמו בשנית לא הגיב, וטען שאינו מחזיק במכשיר טלפון סלולרי. להערכתם, נדרשת התערבות טיפולית שתחדד משמעות מעשיו ואחריות להם ולכן התכוונו להפנות אותו כדי לבחון התאמה לקבוצה ייעודית לעברייני מין. בשיחה הביע הסכמה לבחון ערוץ טיפולי , לכן המליצו לדחות כדי לבחון זאת ולחילופין, אם הדיון לא ידחה, המליצו על מאסר בעבודות שירות, יחד עם צו מבחן למשך 12 חודשים לצורך שילובו בקבוצה ייעודית לעברייני מין המתקיימת בבאר שבע.

הדיון נדחה ובתסקיר המשלים צויין כי החל מיום 21.10.12 הוא שולב בקבוצה ייעודית והשתתף בכל המפגשים, למעט שניים שלא התקיימו על רקע המצב הביטחוני. על פי התרשמות מנחי הקבוצה, הוא מבטא נזקקות טיפולית ונתרם מהטיפול והם מעריכים כי יפיק תועלת מהמשך השתלבותו בקבוצה.

שירות מבחן מעריכים כי התהליך הטיפולי מצמצם סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד ולכן שבים וממליצים על מאסר לריצוי בעבודות שירות יחד עם צו מבחן.

נתקבלה חוות דעת הממונה על פיה נמצא כשיר לרצות מאסר באגודה למען העיוור.

נתקבלה הערכת מסוכנות בהתאם לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין התשס"ו – 2006, ממנה עולה כי קיים חשד לקיום הפרעה מינית מסוג פדופיליה, אך קיימת חרטה ביחס לעבירות שביצע והרתעה מההליך המשפטי. הוא מודע לכך שיצירת קשר עם קטינים וקטינות בעולם הוירטואלי ובעולם האמתי אסור. מדובר במי שעלול לשוב ולצפות בפורנוגרפיה אסורה, אולם רמת הסיכון לביצוע עבירות מין המנויות בסימן ח' לחוק העונשין נמוכה, הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי ונראה שיכול להפיק מכך תועלת בכל הקשור להבנת המניעים שהובילו אותו לביצוע העבירות, זיהוי מצבי סיכון ,ודרכי התמודדות יעילות, יחסים ביניאישיים, ועוד.

לגבי הערכת המסוכנות צויין,כי על פי הספרות המקצועית, ככלל, רמת המסוכנות של מי שעובר עבירות אלו, לבצע עבירות מין אחרות, הינה נמוכה. ככל הנראה פקטורים רלבנטיים לרצידיביזם מיני אצל עברייני אינטרנט כוללים את רוב, אך לא כל, הפקטורים הידועים: גיל, רווקות, מספר הרשעות בעבירות מין ,ומספר הרשעות כלליות בפלילים, ללא דגש על אלימות. עבירות של החזקת חומר תועבה לא נחשבות עבירות מין כלפי קורבן מזדמן או לעבירות מין ללא מגע , וצפייה בתמונות של ילדים זכרים אינה נחשבת בהכרח כפקטור למסוכנות, אלא אם כן הנבדק חיפש אותם באופן מכוון או הפיק מהם הנאה בכוונה. צפייה בדמויות של קטינים בגיל ההתבגרות המוקדמת אינה נחשבת לפקטור סאטאטי מעלה מסוכנות בניגוד לעברייני מין רגילים, אצלם פגיעה בקורבנות בגיל 13 , 15 מהווה גורם המעלה רמת מסוכנות. פקטור סטאטי נוסף הקשור לרצידיביזם מיני הוא שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים.

במקרה זה מדובר באדם נשוי, בעל משפחה , כבן 50, גיל מבוגר יחסית, שניהל אורח חיים נורמטיבי לאורך השנים, עברו נקי, לא משתמש בחומרים פסיכו אקטיביים ,וככל הידוע לא עשה ניסיון ליצור קשר עם קטינים דרך האינטרנט. מאידך, חי חיים בודדים, ללא מסגרת חברתית, בעל קשיים ביכולת לאינטימיות , דימויו העצמי נמוך, יש לו קושי בוויסות עצמי מיני ועסוק מגיל צעיר עיסוק יתר במין, בעיקר באמצעות פורנוגרפיה מקוונות. החיפוש אחר תמונות, כוללת ילדות, ללא סימני מין משניים, אחד הסרטונים כולל מין המערב קטינים.

לאור המלצת שירות מבחן, מבקש הסניגור להימנע ממאסר לחלוטין, אף שאיננו מבקש ביטול ההרשעה.

בהצעת החוק 2639 מיום 21.7.97 צויין כי לאור ההתפתחויות באמצעי התקשורת הזמינים לציבור , מוצע להרחיב ההגדרות בעניין פרסום כדי לכלול חומר מחשב והפצת חומר לציבור באמצעות המחשב, וכולל עבירות בעניין פרסום הנוגע לקטין, כדי להגן עליו . צויין כי מדינת ישראל היא צד לאמנה לשמירת זכויות הילד משנת 1989 וישראל התחייבה להתאים חוקיה לאמור באמנה ולהגן על ילדים מפני ניצול מיני והתעללות מינית , לרבות זנות ופורנוגרפיה , ולנקוט בכל האמצעים המתאימים . בקונגרס העולמי נגד ניצול מיני של ילדים בשנת 1996 בשטוקהולם הועלה בין היתר התרחבות התופעה של ניצול מיני של ילדים לצרכי פורנוגרפיה .

הצדדים הגישו פסיקה המצדדת בטיעוניו. אתייחס רק לפסדי הדין של ביהמ"ש העליון והמחוזי.

ברע"פ 3890/09 ענבר מור נגד מ'י הנאשם לא הורשע ובימ"ש השלום הסתפק בשל"צ וצו מבחן אך בימ"ש מחוזי הרשיעו אף שהותיר יתר רכיבי העונש . נטען כי העבירה קלה מסוג עוון , המבקש לא פגע בערך מוגן שכן לא פגע בקטינים, מדובר בעיסוק בתחום היחיד, לא נשקפת ממנו סכנה לציבור וכי למרות שנמצאו פריטים רבים לא מדובר בריבוי עבירות אלא בעבירה אחת. כב' השו' דאז אדמונד לא מצא מקום ליתן רשות ערעור והוסיף כי תכלית העבירה בראש ובראשונה מיגור התופעה החמורה של התעללות מינית בקטינים. סיווגה כעוון אינו משנה החומרה כי במעשיו תרם לעידוד התופעה, ולו בעקיפין. העבירה באה לטפל דווקא באלו המחזיקים חומר פדופילי ברשותם ובכך מעודדים יצירתו והפקתו. העובדה שהנאשם לא התדרדר בעצמו לבצע מעשי תועבה בקטינים ולא הדיח אחרים לכך, איינה מעלה ואינה מורידה שכן כל עניינה של העבירה החזקת החומר האסור. גם הטענה כי החזיק בחומר ברשות הפרט או כי רבים חוטאים בכך מבלי משים- אינה טענה ,שהרי העבירה בחוק ואי ידיעתה אינה פוטרת מאחריות.

בע.פ. 756-01-08 מחוזי מרכז ירון פולק נגד מ'י הוטל על הנאשם מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪ וצו מבחן לשנה, והערעור נסב על ההרשעה שביטולה נתבקש. הערעור נדחה, וצויין כי פרסום התועבה הינו השלב האחרון בשרשרת המעשים שמטרתה הפקת חומר התועבה כשלכך קודמים ניצול ותקיפה מינית של קטינים . "חברה בת תרות , אשר שמה נר לרגליה את ההגנה על קטינים מפני מעשים קשים כאלה, צריכה להוקיע אותם מעשים על ידי הגשמת תכלית החקיקה"..."אני מצווים בעידן הטכנולוגי , בו רשת האינטרנט חולשת על הכפר הגלובאלי, ומתוקף כך שוררת קלות בלתי נסבלת בצוע עבירות כנגד קטינים , בעצם ניצולם, ובהמשך בהפצת חומרי התועבה ברשת האינטרנט. על מנת לבער מעשים קשים אלה מקרבנו אי אפשר להקל עם העבריינים, כולל אלה המפיצים את חומרי התועבה או כאלה המחזיקים בהם כמו המערער. באין צרכנים לדברי תועבה אלה, או כאשר יפחת מספרם, ימעטו גם מעשי הפגיעה בקטינים וניצולם לצורך הפקת חומרי התועבה.... בגדר נקיטת היד הרשה באה גם עמידה על הרשעתם לצורך הרתעתם, כמו גם הרתעת האחרים. בדין איפא העדיף בית המשפט את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות."

בעפ 2359/07 מחוזי חיפה דרייב אמיר נגד מ'י המערער נדון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ והערעור נסב על המאסר אך נדחה. צויין כי " התופעה של פרסומים פורנוגרפיים שבהם מעורבים קטינים היא תופעה נפוצה. הפגיעה בילדים הקשר זה היא בלתי נסבלת ומדינות רבות הגיעו למסקנה כי אחת הדרכים למאבק בתופעה נקלית זו היא לא רק איסור ההפצה אלא גם איסור ההחזקה של פרסומי תועבה כאמור...מן הראוי להטיל על מי שמורשע בגינה עונשים משמעותיים ואף מרתיעים כדי שלא לסכל את מטרת החקיקה...אין לומר כי בהטלת העונש בנסיבות מקרה זה היה משום מיצוי הדין עם המערער..הקלה בעונש עלולה לשדר מסר שלילי במאבק בנגע המכוער של פרסומי תועבה שבהם מעורבים קטינים, על כל השלבים של אלה הלוקחים חלק בעבירה זו".

בע"פ 490-08-11 מחוזי נצרת מ'י נגד יפים גורביץ נדון המערער לשמונה חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪ וערער על הכרעת הדין ועל העונש. המדינה ערערה אף היא על העונש שלא כלל מאסר בפועל.

צויין כי התכלית העומדת ביסוד העבירה כפולה: הגנה על קטינים ומניעת ניצולם המיני בידי אחרים והצורך להוקיע המעשה, תוך הטלת אחריות פלילית על מבצעה. "לאור תכלית כפולה זו ובשל הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע העבירה מצווים אנו להגן ביתר שאת על אותם קטינים חסר ישע שמנוצלים לצורך הפצת חומרי התועבה, תוך הטלת עונשים מחמירים גם על "משתמשי הקצה" המחזיקים בחומר"..בנסיבות אלה דחו ערעורו של הנאשם וקיבלו את ערעור המדינה והוסיפו גם מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שרות.

בע"פ 137/10 דדון נגד מ'י נגזר דינו של המערער לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות אך ביהמ"ש המחוזי, לאחר קבלת תסקיר משלים שממנו עלה כי הנאשם חזר בו מהתנגדותו, ומוכן להשתלב בהליך טיפולי, התערב ,והפחית המאסר לחודשיים והוסיף צו מבחן לשנתיים.

התביעה הפנתה את ביהמ"ש למאמר של MARTY RIMM

MARKETING PORNOGRAPHY ON THE INFORMATION SUPERHIGHWAY

הסוקר ממצאי מחקר מקיף ביותר בנוגע לאתרים פורנוגרפיים בכלל ולא רק פדופיליים והקושי באכיפה. הקלות בביצוע העבירה מציג אתגרי אכיפה כולל אפשרות ליצור הדמיה של קטינים ולא צילומי קטינים קיימים. התייחסו למשתמשי קצה מכל קצוות העולם מסין , ערב הסעודית, יפן, ניגריה,ועוד והקושי ליישם החוק במקומות אלה. המחקר מתייחס לאתרים פורנוגרפיים שונים ולקלות הצפייה בהן והקושי למנוע זאת, כשהתוצאות הצביעו על כך שיש לבחון התופעה לא על פי ההיקף של האתרים אלא על פי מידת הפעילות בהם.

כידוע, ביולי 2012 נכנס לתקפו תיקון 113 לחוק העונשין השל"ז-1977 בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.אף שהתיקון לא חל על העבירה שבפני רוחו שורה .

על פי התיקון העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה, כלומר יחס הולם בין חומרת המעשה , נסיבותיו ומידת האשם , לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם . המחוקק מצא כי על ביהמ"ש לקבוע מתחם העונש ההולם המעשה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע , במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ואלו שאינן קשורות לביצוע העבירה, אך רשאי ביהמ"ש לחרוג מן העונש ההולם בשל שיקומי שיקום או הגנה על שלום הציבור. אולם אם מדובר בעבירות בעלות חומרה יתרה, יעשה כן אך ורק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שתפורטנה בגזר הדין, ואם יש מקום להחמיר מעבר למתחם הסבירות, יעשה כן על פי חוו"ד מקצועית או אם לנאשם עבר פלילי משמעותי. שיקול של הרתעת הנאשם או הרבים, לא יצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

הערך החברתי שנפגע בעבירה זו הינו החובה להגן על ילדים מפני ניצול מיני. כפי שצויין בפסיקת בתי המשפט השונים, מדובר לא רק בחובת המדינה לעמוד בהתחייבותה על פי האמנה עליה חתמה בדבר זכויות הילד אלא, ובעיקר, חובתה המוסרית של החברה להגן על החלש, הפגיע וחסר הישע שבתוכה, ובעיקר בילדים. בכך נמדדת רמתה הערכית -מוסרית של החברה .

דווקא משום שמדובר בעבירה המבוצעת בחדרי חדרים, ובאין רואה, מחוייב ביהמ"ש להעביר מסר חד משמעי כי גם "עבריין הקצה ", הצופה הפסיבי ,שלא שלח ידו במישרין במעל, אינו מוגן בדלת אמותיו ,אלא "האח הגדול" צופה בו, וסופו שיתפס ויענש בכל החומרה.

אם אכן אין מודעות להיות המעשה עבירה , על אחת כמה וכמה שיש להעביר מסר עונשי ראוי , לא בקול ענות חלושה ובשפה רפה אלא בקול תרועה ,על מנת שזו תישמע מקצה הארץ ועד קציה.

מהאמור עולה כי המתחם העונשי הראוי לעבירה זו הינו מאסר, שלא על תנאי, לתקופה שבין 2 עד 6 חודשים, בהתאם להיקף העבירה , נסיבותיה וחומרתה , יחד עם רכיבים הרתעתיים, ומאסר לתקופה ארוכה מזו אם אינו משתף פעולה בהלך טיפולי, אם לחובתו הרשעות דומות, ואם נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה.

במקרה שבפני כאמור, מדובר במי שעברו נקי, אדם לא צעיר, המסוכנות הנשקפת ממנו מוערכת כנמוכה , והוא אף הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי , אך מאידך גיסא קיים חשש להישנות העבירה בעתיד, שכן בשל אורח חייו, הוא נעדר מערכת תמיכה, זאת מחשש שיוודע למשפחתו ולחברה בה חי, הוא לכן אדם בודד, והפיתוי הוא גדול ,מה עוד שאינו מסתיר העובדה שממשיך לצפות באתרים פורנוגרפיים אף שנמנע מצפייה בילדים, ולכן מצאתי להטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שרות אך לתקופה לא ארוכה, בהתחשב במתחם העונשי הראוי, האינטרס הציבורי ונסיבותיו האישיות ואני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצו בעבודות שירות באגודה למען העיוור בגדרה, וזאת 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח מר שמעון מלול .

תחילת ריצוי המאסר מיום 3.4.13 ועליו להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש, (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).

על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו ובפרטיו.

כמו כן, מוסבר לו כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של ריצוי העבודות ולריצוי העונש בין כותלי הכלא.

2. אני מטילה על הנאשם 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירה בה הורשע.

3. קנס בסך 5,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מה-10.8.13 .

אם לא ישלם אחד מן התשלומים במועד יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 12,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.

5. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך זאת עליו לחתום על צו מבחן.

מוסבר לנאשם כי אם לא עמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.