לפני בקשת התובעים כי בית המשפט יורה לכונס הנכסים לבצע הגרלה לצורך חלוקת המקרקעין. (בקשה מס' 25).

במסגרת הבקשה טענו התובעים כי בהמשך לפגישה שהתקיימה בין בעלי הדין וכונס הנכסים, התגבש סיכום עקרוני בדבר חלוקת המקרקעין, אלא שזה לא הושלם עקב סוגיות שונות שנותרו לבירור או הסכמה.

משהודיעו התובעים לכונס הנכסים כי הם אינם מעוניינים באותו הסדר מקורי, אלא מבקשים לערוך הגרלה לצורך חלוקת המקרקעין, הודיע להם כונס הנכסים כי עליהם לפנות בעניין זה לבית המשפט.

במסגרת התגובה טען הנתבע כי הצדדים הגיעו לכלל הסכמות מפורשות אשר מצאו ביטויים במסגרת פרוטוקול ישיבה, וכי אין מקום להתיר לתובעים לחזור בהם מהסכמות אלו.

בהמשך, ונוכח הפער בין טענות הצדדים נתבקשה עמדת כונס הנכסים וזו הוגשה לעיוני ביום 1.2.15. ביחס להודעה זו של כונס הנכסים אף ניתנה לצדדים האפשרות להגיש תגובתם.

הצדדים בחרו שלא להוסיף ולהגיב על הודעת כונס הנכסים.

לאחר שעיינתי בבקשה , בתגובה והודעת כונס הנכסים, איני מוצאת להיעתר לבקשת התובעים אלא כי יש להורות כי הסכמת הצדדים בהתאם לפרוטוקול הישיבה מיום 13115, הוא אשר יחול במערך היחסים שבין הצדדים לצורך חלוקת המקרקעין.

בניגוד לאמור בבקשת התובעים, עיון בפרוטוקול הישיבה כמו גם הודעת כונס הנכסים ותגובת הנתבע, מלמדים כי במסגרת הישיבה בה נכחו הצדדים, לא הושגו הסכמות חלקיות, אלא שהצדדים הגיעו לכלל הסכמות ברורות ומפורשות.

גם המכתב אשר נשלח לכונס הנכסים ביום 14.1.15, ואשר צורף כנספח לבקשה מלמד כי התקבלה הסכמה מפורשת, אלא כי התובעים ביקשו לחזור בהם ממנה בשל חילוקי דעות פנימיים.

מפרוטוקול הישיבה עולה כי הצדדים היו נוכחים בישיבה, היו מיוצגים על ידי עורך מטעמם וכי בניגוד לעולה מגוף הבקשה, לא נותרו סוגיות לדיון - אלא כי כלל הנושאים נדונו ומוצו.

כלל הנתונים והמסמכים אשר הוגשו ביחס לסוגיה זו מלמד כי התובעים נתנו הסכמתם המפורשת לחלוקת המקרקעין בדרך הנקובה בפרוטוקול הדיון.

בהינתן כל אלא, יש להורות על דחיית הבקשה במובן זה שלא ניתן לראות את התובעים כמי שלא הסכימו לאופן החלוקה.

למעלה מן הנדרש, שעה שבקשת התובעים לא כללה התייחסות לסוגיה זו אציין, כי מצאתי להוסיף ולבחון את השאלה, האם יש מקום לאפשר לתובעים לחזור בהם מהסכמתם.

בעניין זה נתתי דעתי לעובדה כי התובעים ביקשו לחזור בהם מההסכמה זמן קצר לאחר שזו התקבלה.

מאידך, נתתי דעתי לעובדה כי ההסכמה הושגה שעה שהצדדים מיוצגים ונוכחים ותוך שהובהר להם כי קיימת החלופה של ביצוע הגרלה.

במקרים בהן מוגשת בקשה של בעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית, על בית המשפט לבחון בקשה זו תוך מתן הדעת למגוון סוגיות לרבות הטעם בגינו מבקש בעל הדין לחזור בו מהסכמתו, פרק הזמן שחלף, משמעות החזרה ביחס לזכויותיו של הצד שכנגד, ההשלכה לשינוי המצב, שאלת ההסתמכות וכיוצא באלו.

במקרה דנן לא ניתן על ידי התובעים טעם כלשהו לחזרתם מאותה הסכמה, למעט הטענה כי לשיטתם לא מדובר היה בהסכמה מפורשת אלא מתווה ( טענה אשר כאמור לא מצאתי לקבל).

מתגובת הנתבע עולה כי הוא הסתמך על הסכמה זו, ואינו מעונין לבטלה.

גם לוודאות במסגרת התנהלות יש משמעות וחשיבות.

משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, איני מוצאת לאפשר לתובעים לחזור בהם מהסכמתם

המזכירות תודיע לצדדים ולכונס הנכסים החלטתי דלעיל

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ה, 04 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.