לפניי בקשה להתיר הגשת כתב תביעה מתוקן.

על פי החלטת כב' השופט גת מיום 27.11.2013, היה על הצדדים להשלים עד ליום 17.1.2014 את מלוא ההליכים המקדמיים, לרבות (כפי שנכתב בהחלטה באופן מפורש, שאינו טעון פרשנות ואינו פתוח למחלוקות) הגשת תצהירי עדות ראשית.

לא למותר לציין כי המבקשת היא עורכת דין, וחזקה עליה כי היא בקיאה ומנוסה בניהול הליכים משפטיים, ובהבנת החלטות דיוניות.

ביום 16.1.14 הגישה המבקשת בקשה להתיר הגשתו של כתב התביעה המתוקן, שאותו הורשתה להגיש ביום 19.3.2012 (לפני כמעט שנתיים!) וטרם הגישה, לטענתה – בהודעה שהוגשה הבוקר – בשל משא ומתן עם הצד שכנגד.

תיק זה נפתח בחודש מאי 2010 – לפני למעלה משלוש שנים וחצי (!), מתנהל כעת בפני המותב השלישי (!) ולא ניכרת בו כל התקדמות של ממש. "ניהול משא ומתן" איננו "ביטוי קסם" אשר יש בה כדי להצדיק כל מחדל דיוני או חוסר מעש מצד הצדדים, והנטל בעניין זה על התובע, שהוא "אדוניו של ההליך" כבד יותר מזה המוטל על הנתבעים.

עם זאת, לנוכח המגמה המרחיבה ביחס לתיקון כתבי טענות, ועל מנת שלפני בית המשפט תעמוד התשתית העובדתית והראייתית המתאימה, אני מתיר הגשתו של כתב התביעה המתוקן, אולם מתנה את הגשתו בתשלום הוצאות הנתבעים בסך 2,500 ₪, בשל השיהוי הבלתי מוצדק בהתנהלות התובעת, והעיכוב העלול להיגרם בפתרון המחלוקת. הסכום ישולם בתוך 14 ימים מהיום, ואם לא ישולם במועדו – ימחק כתב התביעה המתוקן בפתח הדיון הקבוע ל-6.3.2014.

ולנוכח נטייתם של הצדדים בהליך זה להביא לדחיות דיונים, אני קובע בזאת לוח זמנים נוקשה, אשר הצדדים יפעלו לפיו.

כתב התביעה המתוקן יוגש לא יאוחר מיום 23.1.2014 – ולא יתקבל להגשה במזכירות לאחר מועד זה אלא על פי רשות שתינתן על-ידי ומטעמים מוצדקים. למען הסר ספק יובהר, כי "עומס עבודה" או "לחץ משרדי" לא יהוו טעם מספיק לשם כך.

הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן מטעמם עד ליום 23.2.2014.

תצהירי הצדדים יוגשו עד ליום 1.3.2014.

מועדים אלה לא יידחו ולא יוארכו מכל סיבה שהיא, והדיון הקבוע ליום 6.3.2014 לא יידחה.

הצדדים ייקחו בחשבון, כי כל בקשה לשינוי מועדים, דחיות או הארכות תחויב בהוצאות בשיעור משמעותי.

נדמה כי בשלה העת ובשלו התנאים לבירור ההליך לגופו.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.