במסגרת תביעה לנזקי גוף שהגיש התובע כנגד הנתבעת, המבטחת של הרכב המעורב בתאונת הדרכים במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, ממנה בית המשפט (כבוד השופט ש. שר) שני מומחים. האחד, בתחום אף אוזן גרון (ד"ר אמיר גורי) והשני מומחה בתחום הפסיכיאטרי (ד"ר יובל בן אמנון). המומחה הפסיכיאטרי מגיש חוות דעת רפואית וקבע כי לתובע נכות נפשית בשיעור של 50%, לפי סעיף 34 ה' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

המומחה, ד"ר יובל בן אמנון, נחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעת. בתום חקירתו מצהירים הצדדים 'אלו עדי', ב"כ התובע מבקש צו לסיכומים בכתב ואילו ב"כ הנתבעת מבקש כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי נוסף בתחום הנפשי, לטענתו, תשובות המומחה בחקירה הנגדית מלמדות על פגמים מהותיים בחוות הדעת. חוות דעת זו אינה מתבססת על עובדות ו/או בדיקות רלוונטיות ולא ניתן להסתמך עליה בעת ההכרעה. התובע, אשר תביעתו מתנהלת משנת 2010, מתנגד למינוי מומחה נוסף לבדיקת התובע. ב"כ התובע סבור כי בקשה כגון זו יש להגיש מיד לאחר קבלת חוות הדעת וכי אין מקום למנות מומחה נוסף לאחר שתם שלב שמיעת הראיות, לשיטתו, ממילא מוסמך ביהמ"ש להתייחס לטענות הנתבעת במסגרת שיקול דעתו בבואו לקבוע את המשקל שיינתן לחוות הדעת.

לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ועיינתי בחוות הדעת ובפרוטוקול הדיון, הגעתי למסקנה כי בנסיבות תיק זה, מן הראוי למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה.

אומנם, עפ"י ההלכה, מינוי מומחה נוסף:-

"ודוק- לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו." (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676) (להלן: "פרשת מזרחי").

אולם, הלכה פסוקה היא כי מקום בו, לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה רפואי, שמונה מטעם בית המשפט, ושמיעת עדותו נותרו ספקות משמעותיים לגבי נכונות חוות דעתו והיותה תשתית מספקת להכרעה מוסמך בית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף באותו תחום.

כדבריו של כב' השופט אור בפרשת מזרחי:-

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן באותם מקרים בהם חש השופט לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך חקירתו הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף."

המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים, שכן חקירת המומחה מעלה תמיהות ושאלות שלא קיבלו מענה, זאת בנוסף לכך שהוברר כי חוות הדעת מבוססת בחלקה על תשתית עובדתית לא מדויקת.

שלא כדעת ב"כ התובע אין אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה הואיל והוגשה באיחור ניכר, שכן הצורך במינוי מומחה נוסף עלה לאחר חקירת המומחה על חוות דעתו ולאחר שבמסגרת החקירה התברר כי אכן נפלו פגמים ו/או חסרים בחוות הדעת. יש לזכור כי המומחה העניק לתובע נכות בשיעור של 50% בתחום הפסיכיאטריה ועיקר הערכתו מתבססת על התרשמות המומחה וכלשונו: "זה המקצוע" (שורות 22-23 בעמ' 126 לפרוטוקול).

זאת ועוד, הסתבר, מתשובות המומחה לחקירה הנגדית, כי המומחה הפסיק לעבוד ברפואה בבית החולים בסוף שנת 2008 ומאז ו/או בסמוך לכך הוא חבר הנהלה בחברת תרופות, לבתי משפט הגיש בסך הכל שתי חוות דעת, שאחת מהן לא התקבלה (מחוזי חיפה), לא הובהר דיו אילו מסמכים עמדו בפניו עובר לבדיקה, המומחה לא הביא לחקירתו את "חומר הגלם", אישר כי לא ראה לנכון לבצע בדיקה קוגנטיבית, פסיכולית (עמ' 105 לפרוטקול), בדיקה לקיומה של הפרעה בתפקוד המיני (עמ' 122 לפרוטוקול) וכי את הבדיקות ביצע בעצמו. אינני מביעה דעה האם ראוי וצריך היה להורות על בדיקות ספציפיות נוספות, אולם יש לזכור כי המומחה קבע לתובע נכות בשיעור של 50%. ראוי היה כי קביעה זו תתבסס לא רק על התרשמות המומחה או, לחילופין, על התרשמות מדויקת ומפורטת. בעניינו, המומחה לא מפרט בחוות דעתו כי ביצע בדיקת קיומה של הפרעה בריכוז (עמ' 119 לפרוטוקול), לא התייחס לגורמים נוספים בעברו של התובע – כגון גירושיו (עמ' 115 לפרוטוקול) וטיפולים רפואיים שעבר בגין סרטן העור (עמ' 116-117 לפרוטוקול) – או מה המשקל או היעדר המשקל שנתן לנתונים אלו, שאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי, מלא או חלקי, בין הנכות לבין תאונה (עמ' 118 לפרוטוקול), העובדה שהתובע ממשיך לנהוג גם אחרי התאונה, שהוא עובד באופן חלקי או סדיר, המועד בו נבדק התובע על ידי המומחה (4/1/11) ועוד.

במהלך עדות המומחה ובתום עדותו נותרו בליבי ספקות אודות המשקל הראוי שיש לתת לחוות דעת המומחה. ספקות אלו נותרו גם בעת מתן החלטתי זו ובחלוף הזמן.

אשר על כן, ובהתאם לשיקול דעתי אני בדעה כי ראוי ונכון שימונה מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי וזאת על מנת לעשות את המיטב על מנת שתונח תשתית מספקת למתן הכרעה נכונה וצודקת.

הצדדים יגיעו לידי הבנה באשר לזהות המומחה המוסכם בתחום הפסיכיאטריה ולא- נקבע לדיון באשר לקביעת זהות המומחה ליום 30/1/14 שעה 09:30.

המזכירות תשגר ידנית החלטתי לצדדים שכן הדיון נקבע לעוד 3 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.