טוען...

גזר דין מתאריך 17/02/14 שניתנה ע"י עינת רון

עינת רון17/02/2014

בפני

כב' הסגנית נשיאה עינת רון

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד נגה מזור-שגב

המאשימה

נגד

אביטה אנדארגיה

ע"י ב"כ עו"ד אדנקו סבחת

הנאשם

מתורגמן לשפה האמהרית מר מולטי יוסי

שעת תחילת הדיון: 08.55

גזר דין

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של איומים.

תמצית עובדות כתב האישום אשר מונה שני פרטי אישום באשר למעשים שבוצעו בחודשים 5-6/10  ואשר כוונו כולם כלפי אשתו של הנאשם- המתלוננת, כדלקמן:

בתאריך 27.5.10 התגלע ויכוח כספי  בין הנאשם למתלוננת שהם זוג נשוי ולהם 3 ילדים  המתגוררים יחדיו .

במהלך הויכוח איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה כי אם לא תצא מהבית מיד הוא יהרוג אותה.

כחודש עובר לאישום ראשון, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה כי אם לא תצא מהבית מיד הוא יהרוג אותה .

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, תוך שהוא מדגיש את הערך המוגן הנפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם, קרי, זכותה של אשתו לשלמות גופה ובטחונה האישי.

ב"כ המאשימה ציין  תוך שסמך ידו על הפסיקה כי הנאשם אמנם נעדר עבר פלילי, אך יחד עם זאת, אין זה חזות הכל במיוחד כשמדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה, ולכן לא ניתן לזקוף זאת לזכותו במסגרת השיקולים לקולא. 

לאור חומרת מעשיו של הנאשם ולאור תיקון 113 עתר ב"כ המאשימה תוך שסמך ידו על הפסיקה להשית על הנאשם עונש ברף הגבוה של המתחם שנע בין של"צ לעבודות שירות, מע"ת ופיצוי למתלוננת.

ב"כ  הנאשם ציינה כי היא אינה חולקת על המתחם שהציגה התביעה. אכן בעבירות האיומים מתחם הענישה נע בין אי הרשעה ועד עבודות שירות במקרים מסוימים, אך יחד עם זאת סבורה ב"כ הנאשם כי תיק זה אינו מצוי ברף העליון של המתחם.

ב"כ הנאשם טענה כי המאשימה  העלתה  נימוקים כלליים בנוגע לאינטרס המוגן הנפגע שהם נכונים לגבי כלל עבירות האיומים, אך מבלי שהצביעה על הנסיבות הייחודיות המתקיימות בענייננו אשר יש בהן כדי ללמד אודות התנהגות עבריינית חוזרת.

ב"כ הנאשם ציינה כי לא ניתן להתעלם מהנסיבות האופפות את ביצוע העבירות, מערכת זוגית אשר עלתה על שרטון וקשיים תקשורתיים.

ב"כ הנאשם ציינה כי היותם של בני הזוג בקשר זוגי אשר נמשך שנים רבות וקרות האירועים אך מספר שנים לאחר מועד עלייתם ארצה. 

ב"כ הנאשם טענה כי מדובר בנאשם צעיר אשר הצליח להשתלב במפעל בטחוני לייצור נשק, ויש לו את היכולת להיות אזרח תורם למשפחתו ולחברה ולכן יש מקום  להקל עמו .

ב"כ הנאשם ציינה כי בני הזוג חיים כיום בנפרד, ועל אף התנאים המגבילים בתיק זה, לא נרשמו הפרות לחובתו. בנוסף, הנאשם עובד שעות נוספות ומפרנס בכבוד את ילדיו ואשתו על מנת שלא יחסר להם דבר.

ב"כ הנאשם בקשה כי כפירתו של הנאשם כמו גם ניהול ההליך לא ייזקפו לחובתו והוסיפה כי במידה והעונש שיושת על הנאשם ייפגע בעבודתו, הנאשם ייכנס למעגל מחפשי העבודה, יהיה זה מנוגד לאינטרס הציבורי.

לאור האמור לעיל עתרה ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש צופה עתיד, ולגבי הפיצוי- מאחר שמדובר בחשבון משותף אין מקום לפסוק פיצוי למתלוננת. 

בדבריו האחרונים ציין הנאשם כי הוא בן אדם שומר חוק והוסיף כי הוא  המפרנס היחיד בבית והוא מעוניין להמשיך ולפרנס את ילדיו בכבוד,  על מנת שלא לפגוע בהם.

עבירות של איומים, כמו גם אלימות בתא המשפחתי הינן רעה חולה אשר פשתה במחוזותינו ואשר יש להוקיען מכל וכל, באשר יש בהן לפגוע במרקם החיים המשפחתיים המשותפים ולפגוע בשיגרת החיים של נפגע העבירה.

הנאשם מצא, במסגרת חייו המשותפים עם המתלוננת וכפתרון לויכוחים המתגלעים בין בני זוג להטיל את חיתיתו על המתלוננת בדמות איומים בוטים וממשיים.

מסתבר כי לא היתה זו מעידה רגעית וחד פעמית בסערת הויכוח אלא שהנאשם חזר על מעשיו אלה באיומיו על המתלוננת.

המתלוננת הוכרזה אמנם במהלך חקירתה כעדה עויינת, אך הודעתה שבמשטרה היא זו שהתקבלה כעדיפה על פני גרסתה שבבית המשפט וניתן היה ללמוד ממנה באופן ברור וחד משמעי על עוצמת חששה מפני הנאשם, כאשר הצהירה בפני החוקר כי אין בכוונתה לחזור הביתה מתוך חששה מפני הנאשם כי ירצח אותה והכיצד הגיעה להגיש את תלונתה במשטרה כשהיא ללא ארנקה וללא נעליה.

מתחם הענישה לעבירה זו נע בין של"צ לשנת מאסר לריצוי בפועל. (ראה רע"פ 1239/08).

בענייננו מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר עובד לפרנסת משפחתו ומתפקד מעבר לעבירות אלה באורח נורמטיבי, תוך שהוא דואג לילדיו.

יחד עם זאת, אין הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ואינו מפנים את חומרתם.

הנאשם הופנה אל הממונה על עבודות השירות על מנת שייתן חוות דעת בעניינו ואכן הגיע אליו לצורך כך, אלא שהממונה על עבודות השירות ביקש לקבל מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם והסתבר כי הנאשם אינו מטופל בקופת חולים כלשהי ועל כן לא עשה כן ולאחר מכן ועל רקע זה נותק שיתוף הפעולה בינו לבין הממונה. משכך אין המלצה על ביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות.

לאור כך עתרה התביעה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בדרך של כליאה ממשית ואילו ב"כ הנאשם ציינה כי אין המדובר במי שאינו מעוניין ביצוע עבודת שירות אלא שמטעמים שאינם תלויים בו נבצר הדבר ממנו ועלכן חזרה על עתירתה כי יוטל על הנאשם עונש צופה פני עתיד.

הנאשם הדגיש כל מהלך הדיונים בעניינו כי הוא דואג אך ורק לפרנסת ארבעת ילדיו ומודאג מה יהיה עליהם באם יוטל עליו עונש שימנע ממנו לעבוד.

לא בלי התלבטות ולאחר כל השיקולים שנשקלו לעיל ובנסיבות המיוחדות של מקרה זה ולאחר שהתחשבתי בכך שמדובר באירוע מלפני למעלה משלוש שנים וחצי וכי מאז מתפקד הנאשם באורח תקין לחלוטין, החלטתי להימנע מגזירת עונש של כליאה ממשית.

אני גוזרת על הנאשם שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה איומים.

אני מטילה על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪ או חמישה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15/3/14 והבאים אחריו בכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, במעמד הצדדים.

שעת סיום הדיון:09.11

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
20/06/2010 החלטה 20/06/2010 לא זמין
21/12/2010 החלטה ניצה מימון שעשוע לא זמין
29/05/2013 החלטה מתאריך 29/05/13 שניתנה ע"י עינת רון עינת רון לא זמין
12/09/2013 הכרעת דין מתאריך 12/09/13 שניתנה ע"י עינת רון עינת רון צפייה
17/09/2013 החלטה מתאריך 17/09/13 שניתנה ע"י עינת רון עינת רון צפייה
07/11/2013 החלטה מתאריך 07/11/13 שניתנה ע"י עינת רון עינת רון צפייה
17/02/2014 גזר דין מתאריך 17/02/14 שניתנה ע"י עינת רון עינת רון צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל שירי וידן
נאשם 1 אביטה אנדארגיה אדנקו סבחת