29 אוקטובר 2014

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

גזר דין כנגד הנאשם 2

1. בהכרעת דין מיום 13/2/14 הורשע הנאשם 2 בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

הנאשם 2 הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של אחריות נושא משרה בתאגיד לפי סעיפים 25א, 25ב(ג) ו-26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), וזאת ביחס לעובד אחד. יצויין, כי הנאשם 2 הודה לאחר קיום חלק ממסכת הראיות.

הנאשמת 1 ניכתה משכרו של העובד נשוא כתב האישום בחודשים 12/08 ועד 9/09 סכומי כסף בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר. הנאשם 2 לא עשה כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירה.

2. בדיון מיום 13/2/13, ביקש הנאשם 2 להמנע מהרשעתו. כמו כן, ביקש להורות על הגשת תסקיר מבחן בעניינו כשלאחריו יטען את טיעוניו לעונש.

ב"כ המאשימה דאז הצהיר, כי כל החלטה בעניין תסקיר המבחן תכובד על ידי המאשימה.

3. בתסקיר המבחן שהוגש ביום 9/6/14 הומלץ שבית הדין ישקול את אי הרשעתו בדין של הנאשם 2, וכן שהנאשם 2 יוענש בדרך של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, וכן התחייבות להמנע מביצוע העבירה בעתיד.

4. בדיון מיום 18/9/14 ביקש הנאשם באמצעות בא כוחו, שבית הדין יקבל את המלצות שירות המבחן.

המאשימה בהגינותה טענה, כי נוכח התחייבותו של ב"כ המאשימה (הקודם) מיום 13/2/14, תכבד היא כל החלטה בעניין תסקיר המבחן, ומשההמלצה בתסקיר שירות המבחן הינה לא להרשיע, הרי שזאת עמדתה.

לבקשת המאשימה, פירט ב"כ הנאשם ביחס לנתוניו האישיים של הנאשם 2 כמו גם ביחס לנזקים עתידיים העלולים להגרם לו כתוצאה מהרשעתו. עוד ביקש הנאשם 2, שבית הדין יפחית מהיקף השעות שהומלץ בתסקיר מאחר והנאשם עובד שעות רבות כדי לשלם חובותיו.

5. סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 קובע:

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

6. לעניין העקרונות המנחים את בתי המשפט בנושא של המנעות מהרשעת נאשם שביצע עבירה, יפים לענייננו הדברים הבאים:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק".

ראה : ע"פ 2513/96 מדינת ישראל- שמש, פ"ד נ(3) 682.

במסגרת פרשת תמר כתב נסקרו על ידי כבוד השופט לוין מספר עקרונות, אותם יש לבחון כדי להכריע בשאלת ההמנעות מהרשעה. יצויין, כי במסגרת פסק הדין דלעיל נקבעו על ידי בית המשפט העליון העקרונות לבחינת ההרשעה, אשר הובאו על ידי קצינת המבחן בתסקירה של הנאשמת דנן, והכל כמפורט להלן:

"...א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?

ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?

ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;

ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים;

ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;

ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?

ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?

ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם.

ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם..."

ראה: ע"פ (עליון) 2083/96 כתב- מדינת ישראל (מיום 21/8/97).

מהאמור לעיל עולה, כי עסקינן בשיקולים של שיקום הנאשם אל מול שיקולים של האינטרס הציבורי, וממילא אין המדובר ברשימה סגורה וממצה של עקרונות אותם צריך לבחון במקרים כגון דא.

6. במקרה דנן, במסגרת הכרעת הדין מיום 13/2/14, אימץ בית הדין את הסדר הטיעון אודותיו הוסכם בין הצדדים, לפיו הורשע הנאשם 2 בעבירות בהתאם לסעיפים 25א, 25ב(ג) ו-26 לחוק הגנת השכר.

כפי שפורט לעיל, הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של נאשם 2 על מנת לבחון את סוגיית האי- הרשעה, כאשר המאשימה התחייבה לכבד את האמור בתסקיר, ובסופו של יום הומלץ להמנע מהרשעת הנאשם 2 בפלילים.

7. לאור הסכמת הצדדים, ובשים לב למפורט בתסקיר המבחן, אני מחליט לאמץ במלואו את תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 2, וזאת בין השאר לאור הנימוקים המפורטים בו; תוך שלקחתי בחשבון את טענות ב"כ הנאשם בדיון מיום 18/9/14, ביחס לנזקים העתידיים כתוצאה מהרשעת הנאשם 2.

עוד נציין, כי הנאשם 2 שילם מכספו לעובד נשוא כתב האישום את הכספים אשר נוכו ממשכורתו.

גם ביחס לעונש שהומלץ בתסקיר המבחן, נציין כי הוא סביר ויש מקום לאמצו. לא מצאתי כי יש להפחית את מספר השעות שהומלצו בתסקיר- 120 שעות. מספר זה של שעות נראה הולם את הנסיבות דנן, וכן משתלב בכל האמור בתסקיר.

8. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהחלטתי לאמץ את תסקיר שירות המבחן במלואו, אני מבטל את הרשעתו של הנאשם 2 בתיק זה. בנוסף, על הנאשם 2 לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, וזאת בהתאם לתסקיר שהוגש.

9. עותק מגזר הדין יועבר אל שירות המבחן.

10. גזר הדין ישוגר אל הצדדים בדואר לפי בקשתם.

11. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ה, (29 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.