לפני בקשת התובע לעיכוב ביצוע החיוב הכספי שהושת עליו , עם דחיית תביעתו , בגדרי פסה"ד מיום 13.3.14 . התובע הגיש ערעור על פסה"ד ביום 4.5.14.

הנתבעת מתנגדת לבקשה כמפורט בתגובתה מיום 8.5.14.

התובע הגיש בחודש יוני 2010 תובענה כספית ע"ס 320,000 ₪ , עם דחיית תביעתו חויב לשלם לנתבעת בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 40,000 ₪ .

באשר לגובה החיוב איני סבור כי המדובר "בסכום אסטרונומי " בשים לב ,בין היתר , לסכום התביעה , לכלל ההשקעה בתיק , מס' העדים, הראיות וכיוב' .

יצויין כי תמונת מבו הכלכלי של התובע כפי שהוצגה במהלך הדיון , שונה תכלית שינוי מן הנטען בבקשה כאן .

זאת ועוד יש לזכור כי טרם הארוע נשוא התובענה היה התובע בעלים של שני רכבים יוקרתיים ויקרים : הרכב שנפגע בתאונה ( אאודי ) ורכב נוסף מדגם bmw .

המבקש צירף בתמיכה לבקשתו תיעוד רפואי באשר למצבו הריאותי וכן דפי בנק באשר לאי יכולתו הכספית .

אכן הכלל הוא כי בית המשפט אינו מעכב ביצוע פסק הדין לתשלום כסף, אלא במקרים חריגים ומיוחדים - תקנה 466 לתקסד"א ( ר': ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי ואח' (טרם פורסם ; ע"א 10570/05 "אררט" נ' דביר ( 13.11.05 ) ; ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין ( 26.12.2007)); א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" , מהד' 9 , עמ' 641 ) . על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח שני תנאים עיקריים: התנאי הראשון הוא כי סיכויי קבלת הערעור שהגיש הינם טובים; התנאי השני עניינו מאזן הנוחות (ר' בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334 (1989); ע"א 8947/07 מיש-קן במושבה בע"מ נ' לינדאור ( 18.1.2008)).

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים , מצאתי , לפנים משורת הדין , להעתר לבקשה באופן חלקי ולא להתעלם באופן מוחלט מטיעוני התובע באשר למצבו הכלכלי והבריאותי , כך שחלק מהכספים ישולם וחלק יעוכב (ראו והשוו: ע"א 3199/05 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פרידנברג ( 17.7.2005) ; רע"א 3281/11 אלמוג נ' אלמוג ( 28.11.2011) ; בש"א  1045/12 דלק נדל"ן נ' וינמן (22/2/12)) .

אשר על כן ישלם התובע לנתבעת, לעת הזאת , בגין שכ"ט עו"ד , סך כולל של 15,000 ₪ , בתוך 20 ימים מהיום . תשלום היתרה בסך 25,000 ₪ יעוכב עד ההכרעה בערעור או מתן החלטה אחרת בענין .

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים.