1. התביעה שבפניי, על סך של 4,251,673 ₪ בגין ליקויי בנייה, הוגשה על-ידי התובעת נגד חמש נתבעות: יזמת הפרויקט ובעלות המניות בה (הנתבעות 3-1), החברה הקבלנית המבצעת (הנתבעת 4) והחברה המפקחת על הבנייה (הנתבעת 5).
2. הנתבעת 3 (יזמת הפרויקט) הגישה הודעות צד ג' נגד ששה צדדים שלישיים: חברת האדריכלים שתכננה את הפרויקט (צד ג' 1), חברת המהנדסים שהייתה אחראית לקונסטרוקציה של הפרויקט (צד ג' 2), האחראי על עבודות החשמל בפרויקט (צד ג' 3), משרד אדריכלות הנוף שהיה אחראי על פיתוח שטח הפרויקט (צד ג' 4), החברה המפקחת על הבנייה (צד ג' 5, שהייתה, כאמור, גם הנתבעת 5 בתביעה העיקרית) והגורם האחראי על האיטום בפרויקט (צד ג' 6).

מטעם צדדי ג' הוגשו כתבי הגנה על-ידי צד ג' 1, צד ג' 3 וצד ג' 4 בלבד.

יודגש כי הנתבעת 5, היא גם צד ג' 5, לא הגישה כתב הגנה, לא בתביעה העיקרית ולא בהודעת צד ג'.

1. צד ג' 1 (חברת האדריכלים) הגיש הודעות צד ד' נגד שבעה צדדים רביעים: יועץ האקוסטיקה (צד ד' 1), יועץ איכות הסביבה (צד ד' 2), משרד אדריכלות הנוף (צד ד' 3 שהוא גם צד ג' 4), האחראים על האיטום בפרויקט (צד ד' 4 ו-5, כאשר צד ד' 5 הוא גם צד ג' 6), חברת המהנדסים שהייתה אחראית לקונסטרוקציה של הפרויקט (צד ד' 6 שהוא גם צד ג' 2) והחברה המפקחת על הבנייה (צד ד' 7, שהוא גם הנתבעת 5 וצד ג' 5).

צד ג' 4 (משרד אדריכלות הנוף, שהוא גם צד ד' 3 להודעה של צד ג' 1) הגיש הודעות צד ד' נגד ששה צדדים רביעיים: חברת מהנדסים שתכננה את האינסטלציה בפרויקט (צד ד' 1), חברת האדריכלים (צד ד' 2 שהיא גם צד ג' 1), חברת המהנדסים שהייתה אחראית לקונסטרוקציה של הפרויקט (צד ד' 3 שהוא צד ג' 2), האחראים על האיטום בפרויקט (צד ד' 4 ו-5, כאשר צד ד' 4 הוא גם צד ג' 6) והחברה המפקחת על הבנייה (צד ד' 6, שהוא גם הנתבעת 5 וצד ג' 5).

מטעם צדדי ד' השונים הוגש כתב הגנה על-ידי יועץ איכות הסביבה בלבד (צד ד' 2 להודעתו של צד ג' 1).

1. בדיון קדם-המשפט הראשון שהתקיים בתיק הודיעה התובעת כי הגיעה להסכמה דיונית עם הנתבעות 5-1, לפיה בשלב זה לא ינוהל ההליך ביחס לצדדי ג' וצדדי ד' ואף לא ביחס לנתבעת 5, אלא ינוהלו ההליכים ביחס לתובעת והנתבעות 4-1 בלבד. כמו כן ביקשו הצדדים למנות מומחה מוסכם מטעם בית-המשפט ואף הסכימו על זהותו של המומחה. בעקבות זאת ניתנה בתום הדיון החלטת בית-המשפט לפיה "לאור ההסדר הדיוני שבין התובעת והנתבעות 1 עד 4, יעוכבו ההליכים ביחס לצדדים הנוספים בתיק עד למתן החלטה אחרת (לרבות הגשת כתבי הגנה)". כמו כן מונה המומחה המוסכם בהתאם להסכמה בין הצדדים.
2. בהמשך הגיעו התובעת והנתבעות 4-1 להסכמות אשר נוסחו במסגרת של פסק-דין אשר ניתן לצרכי פשרה בלבד, בהסכמת הצדדים, ומבלי שיהיה בכך משום הודאה באחריות ו/או ויתור על טענות ו/או קבלת אלו מטענות הצדדים (פסק-הדין המוסכם ניתן ביום 10.10.2014 ותוקן על דרך מחיקת סעיף 13 שבו ביום 14.10.2014, להלן: "פסק-הדין").

בין יתר ההסכמות בפסק-הדין, הוסכם כי שורת ליקויים ספציפיים יתוקנו על-ידי הנתבעות 4-1, אשר תשאנה באופן בלעדי במלוא עלות ביצוע התיקונים. עוד הוסכם בפסק-הדין כי הסעד הכספי שנכלל בכתב-התביעה יימחק וכי פסק-הדין יהווה מעשה בית-דין (השתק עילה) בכל הנוגע לעילות כתב-התביעה ויחייב את נציגות הבית המשותף (שני בנייני הפרויקט) ואת המחזיקים בדירות בשני בנייני הפרויקט ובעלי הזכויות בהם בעבר ובעתיד.

עוד הוסכם בפסק-הדין כי התביעה נגד הנתבעת 5 תידחה בהסכמה וכי הצדדים, קרי התובעת והנתבעת 5, יטענו בנפרד לעניין ההוצאות ושכר-טרחת באי-כוחם, בכתב, ובית-המשפט יפסוק בעניין זה על בסיס הטיעונים בכתב.

1. אשר לצדדי ג' ו-ד', קבעתי בהחלטתי מיום 14.10.2014 כי מוסרי ומקבלי ההודעות לצדדי ג' ו-ד' יגישו טענותיהם בכתב.
2. מכאן החלטתי זו ביחס לנתבעת 5 ולצדדי ג' ו-ד', וזאת לאחר שחלף המועד שנקבע להגשת תגובות הצדדים בכתב וחלק מן התגובות הוגש.

טענות הצדדים

1. אשר לנתבעת 5, הדגישה התובעת את עיכוב ההליכים נגדה במהלך דיון קדם-המשפט הראשון ועוד בטרם הגישה הנתבעת 5 כתב-הגנה מצידה. בנסיבות אלה טענה התובעת כי על אף דחיית התביעה נגדה לא יהיה זה ראוי לפסוק לנתבעת 5 הוצאות וכי נטילת האחריות בידי הנתבעות 4-1 גרמה לכך שהנתבעת 5 "ניצלה בעור שיניה מפסק דין המשית עליה אחריות ממשית", כלשונה של התובעת. יתרה מכך, התובעת טענה כי, למעשה, ראוי היה כי הנתבעת 5 תישא בהוצאות התובעת.

הנתבעת 5, מצידה, טענה כי שורבבה לתביעה שלא לצורך וכי הדברים נמסרו לבא-כוח התובעת לאחר הגשת התביעה בצירוף מדגם של מסמכים רלוונטיים המוכיחים לכאורה טענה זו. עוד טענה הנתבעת 5 כי נאלצה להפעיל את פוליסת ביטוח האחריות המקצועית שלה, דבר אשר יחייב אותה בכל מקרה לשאת בהוצאות ההגנה עד לגובה ההשתתפות העצמית, העומדת על סך של 59,601 ₪ (נומינלי), כאשר ההוצאות בפועל עמדו נכון למועד הגשת הבקשה לפסיקת הוצאות על סך של 42,953 ₪, לא כולל מע"מ.

1. הנתבעת 3 (מוסרת ההודעה לצדדי ג') מסרה כי היא עומדת על כל טענותיה במסגרת ההודעה לצדדי ג' וטענה כי האחריות למכלול הליקויים אשר נטענו כלפיה, לרבות הליקויים נשוא ההסכמות אשר עוגנו בפסק-הדין, מצויה לפתחם של צדדי ג', והכול כמפורט בהודעה לצדדי ג'. יחד עם זאת, הנתבעת 3 הסכימה, לצרכי פשרה בלבד, כי ההודעה לצדדי ג' תימחק ובלבד שמחיקה זו תהיה ללא צו להוצאות או לתשלום שכר טרחה. הנתבעת 3 הדגישה כי היא אינה מסכימה לדחיית ההודעה לצדדי ג' הקשורים בעבודות שביצוען נקבע במסגרת פסק-הדין (צדדי ג' 3-1 ו-6-5) ככל שאלו יעמדו על תשלום הוצאות או שכר טרחה, ותעמוד על בירור ההודעה כלפי צדדים אלו.
2. צד ג' 1 (חברת האדריכלים - מוסרת ההודעות לצדדי ד') הסכים לדחיית ההודעה לצד ג' נגדו ללא צו להוצאות ובלבד שההודעה נגדו תידחה (להבדיל ממחיקת ההודעה) ובכפוף לכך כי אף ההודעה לצדדי ד' שנמסרה מטעמו תידחה ללא צו להוצאות.
3. צד ג' 3, שכאמור הוגדר בהודעת צד ג' כ"גורם האחראי על עבודות החשמל בפרויקט", טען בתגובתו כי ביצע בפרויקט תכנון הנדסי של מערכות החשמל בלבד וכי פעל ללא כל דופי, ללא רשלנות ומבלי שנפל כל פגם בעבודתו. עוד טען צד ג' 3 כי הטענה היחידה שהועלתה נגדו הייתה עניין אוורור חדר הגנרטור, אשר לגביו הועלו טענות לגבי מוצא האוורור - עניין שלטענת צד ג' 3 מהווה עניין תכנוני אדריכלי גרידא. לפיכך טען צד ג' 3 כי לא הייתה הצדקה להגשת הודעת צד ג' נגדו, כי הוא "נגרר לדיונים, הפסדים והוצאות" (יש לציין כי בא-כוחו של צד ג' 3 השתתף בדיון קדם-המשפט הראשון בלבד – א.ל.ע.), ובפרט נאלץ להפעיל את פוליסת הביטוח המקצועי שברשותו, שעלות ההשתתפות העצמית בה עמדה על סך של 29,813 ₪ (נומינלי). לפיכך עמד צד ג' 3 על תשלום הוצאותיו.
4. צד ג' 4 (משרד אדריכלות הנוף - מוסר ההודעות לצדדי ד') טען בטעות כי פסק-הדין דחה את ההודעה נגדו, דבר המוכיח כי לא היה מלכתחילה מקום להגשת הודעת צד ג' נגדו. כאמור לעיל, פסק-הדין תוקן ביום 14.10.2014 והסעיף אשר דחה את ההודעות לצדדי ג' ו-ד' נמחק ממנו. לגופו של עניין טען צד ג' 4 כי ייאלץ לשלם את ההוצאות שנגרמו לחברת הביטוח המבטחת אותו, וזאת עד לגובה ההשתתפות העצמית העומדת על סך של 21,080 ₪ (נומינלי), וכי ההוצאות שנגרמו עד כה בתיק זה עומדות על סך של כ-30,000 ₪.
5. צד ג' 5 (הוא הנתבעת 5) הסכים לדחיית ההודעה לצד ג' נגדו ללא צו להוצאות, אך הדגיש כי הסכמה זו הינה לדחיית ההודעה בלבד ולא למחיקתה.
6. צד ד' 2 (היועץ לאיכות הסביבה) טען כי צירופו להליך בטעות יסודו וכי הקשר היחידי שלו לפרויקט היה שערך בשנת 1999 חוות-דעת סביבתית לתב"ע, לבקשת יזם קודם שאיננו צד להליכים אלה, וכל זאת זמן רב לפני שהמבנה נושא התביעה תוכנן כלל. עוד טען צד ד' 2 כי נאלץ להפעיל את פוליסת ביטוח האחריות המקצועית שלו, כי סכום ההשתתפות העצמית עומד על סך של 21,000 ₪, אך במקרה של דחיית התביעה יקטן סכום זה בשיעור של 65% ויעמוד על סך של 7,350 ₪.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, אני סבורה כי יש למחוק את הודעות צד ג' ו-ד' הנוגעות לליקויים נשוא ההסכמות אשר עוגנו בפסק-הדין ולדחות את יתר חלקיהן של הודעות צד ג' ו-ד', כלומר לדחות את החלקים בהודעות אלה הנוגעים לליקויים שנכללו בכתב-התביעה ואינם נכללים בפסק-הדין.

אשר לליקויים נשוא ההסכמות אשר עוגנו בפסק-הדין, הנתבעת 3 רשאית, למעשה, למחוק את הודעות צד ג' שמסרה אף ללא נטילת רשות וכך למעשה היא נהגה בהודעתה שפורטה לעיל. ממילא נמחקות אז גם הודעות צד ד' מעצמן. הנתבעת 3 צודקת עוד בהנחתה המובלעת במהלך זה, לפיה היא נטלה על עצמה חבויות כלפי התובעת, כאשר חובתם של צדדי ג' לשפותה בגין נטילת חבויות אלה מעולם לא התבררה, ועל כן אין מקום לדחות את ההודעות נגד צדדי ג' אלה כי אם למחקן בלבד.

אשר לליקויים שנכללו בכתב-התביעה ואינם נכללים בפסק-הדין, הרי שלגביהם חל - כאמור בפסק-הדין - מעשה בית-דין (השתק עילה). בנסיבות אלה הנתבעת 3 מוגנת למעשה מפני תביעות עתידיות בגין עילות אלה ואינה צפויה לשאת בהוצאות כלשהן בגינן. לפיכך יש ללמוד גזרה שווה ממצבה של הנתבעת 3 ביחס לעילות אלה למצבם של צדדי ג' ו-ד' ולדחות חלקים אלה של ההודעות.

1. אשר לסוגיית תשלום ההוצאות ושכר-הטרחה, הרי שלנתבעת 5 ולחלק מצדדי ג' ו-ד' אכן נגרמו הוצאות, כמפורט לעיל. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן האחריות המיידית שנטלו על עצמן הנתבעות 4-1, אשר, כאמור, עוד בדיון קדם-המשפט הראשון ובטרם הוגש חלק ניכר מכתבי-הטענות אשר אמורים היו להיות מוגשים בתיק, הגיעו להסדר דיוני אשר עיכב את הדיון בהודעות צדדי ג' ו-ד'. כמו כן לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנתבעות 4-1 פעלו להגעה לפשרה ונטלו על עצמן את התיקונים הדרושים. בנסיבות אלה, על אף שנגרמו, כאמור, הוצאות לנתבעת 5 ולחלק מצדדי ג' ו-ד', הרי שהתנהגות הנתבעות 4-1 ללא ספק חסכה הוצאות גבוהות בהרבה מאותם צדדים. לפיכך אני סבורה כי אין מקום להשית הוצאות נוספות על הנתבעת 3 (מוסרת ההודעה לצד ג') - כמו גם על מוסרות ההודעות לצדדי ד' - וכי על כל צד לשאת בהוצאותיו במקרה זה.

לכך יש להוסיף כי, כאמור, אחריותם של הנתבעת 5 ושל צדדי ג' ו-ד' השונים מעולם לא נדונה על-ידי בית-המשפט ולא הובאו כל ראיות ביחס אליה. לפיכך אין כל דרך לקבל את טענותיהם של צדדים אלה - כמו גם לסתור טענות אלה - ביחס לשאלה אם התביעה נגדם (או ההודעה) הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה. אף בעובדה זו יש כדי להוליך למסקנה כי על כל צד לשאת בהוצאותיו במקרה זה.

1. אשר-על-כן אני מורה על מחיקת ודחיית הודעות צד ג' ו-ד' שהוגשו בתיק זה כמפורט לעיל ודוחה את הבקשות השונות לפסיקת הוצאות ולתשלום שכר-טרחה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ה, 16 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.