בפניי בקשה, שהגישה הנתבעת, לפיה אורה על מחיקת סעיפים 1, 2, 3, 6, 8, 15, 16 ו-17 (להלן: "הסעיפים") מתצהיר עדותה של הגב' גילה בופ (להלן: "המצהירה").

הנתבעת טוענת, כי התצהיר אינו נושא תאריך ולא אושר כדין, פגם הפוסל מהותית את המסמך, ובנוסף הסעיפים מהווים בגדר חוות דעת של מומחה, שעה שהוגשו בתצהיר עדות ראשית.

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי הסעיפים אינם קשורים ישירות לתובע ולא מוסרים מידע ספציפי מידיעה אישית של המצהירה ביחס לתובע, אלא מהווים סעיפים כלליים, המבוססים כביכול על ניסיונה של המצהירה, מתוקף עיסוקה בהעסקת עובדים זרים, ואין להם כל קשר לתובע.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, אין כל פסול בכך שתצהיר מוגש בלא חתימה ואימות והמדובר בטענה מקוממת, אשר נטענת בחוסר תום לב מיוחד, משהיא מועלית על ידי הנתבעת.

באשר לבקשה למחיקת סעיפים מציין התובע, כי המצהירה אינה בבחינת מומחית בתחום הסיעוד, אינה מתיימרת להיות מומחית בתחום זה והתצהיר ניתן, לאור העובדה שהמצהירה משמשת במשך שנים כבעלים של חברה להעסקת עובדים זרים, מסייעת למשפחות למצוא מטפלים ודואגת לכל הפרוצדורה הנדרשת, לרבות שכר עבודה, רישיונות ופתרונות לבעיות שונות שעולות ביחסים בין המטפל למטופל.

התובע מוסיף ומציין, כי בפני בית משפט מצויה ממילא חוות דעתו של ד"ר זייליג, מומחה השיקום, אשר קבע את צרכיו של התובע בצורה מפורשת וממילא מבלי להתייחס לתצהיר שהגישה המצהירה, אשר אינה מתיימרת להיות מומחית.

לגוף העניין טוען התובע, כי הסעיפים 1, 2, 3, 6 ו-8 מתייחסים לתפקידיה השונים ובהתייחס לשירות ולטיפול שניתן לתובע ולבני משפחתו, כמפורט בסעיף 4, ואף סעיף 8 קשור ישירות למצבו של התובע.

באשר לסעיפים 15, 16 ו-17 מציינת המצהירה, כי יש בהם תיאור, לפי ראות עיניה של המצהירה ומתוך ידיעה אישית על הקושי בטיפול בתובע ועל העובדה, כי משרד הפנים הנפיק למשפחת התובע 2 היתרים לעובדים זרים.

עוד מציין התובע, כי בסעיף 17 לתצהיר מפרטת המצהירה מידע, ביחס לשכר של מטפל, וזאת מכוח היותה מעורבת בתהליכים ומתוקף טיפולה במשפחת התובע.

בתשובה שהגישה הנתבעת טוענת הנתבעת, כי אין בתגובת התובע הסבר, מדוע לא נחתם התצהיר ולא אומת. לטעמה, הסעיפים אינם קשורים ישירות לתובע ואינם מוסרים מידע ספציפי אישי של המצהירה ביחס לתובע, ומטעם זה יש מקום למחוק את הסעיפים מהתצהיר.

בקשת הנתבעת, בקשר לפסילת הסעיפים מתצהירה של המצהירה, הוגשה לאחר שבמסגרת החלטה מיום 16/06/13 ניתנה לתובע האפשרות לצרף, בשלב זה של ההליך ולאחר שמיעת עדי התובע, את תצהיר המצהירה.

אכן, מן הראוי היה להגיש את התצהיר כשהוא חתום ומאומת כדין. עם זאת סבורני, כי ניתן לרפא פגם זה בפתח ישיבת ההוכחות ועוד טרם חקירתה של המצהירה על ידי השלמת החתימה והאימות של חתימת המצהירה, ובוודאי שאין בפגם זה להצדיק את משיכת התצהיר מראיות התובע.

אקדים ואציין, כי אף התובע עצמו מציין בבקשה, כי המצהירה אינה מומחית בתחום הסיעוד ואינה מתיימרת להיות מומחית בתחום זה. אכן לא ניתן לשרבב לגדר תצהיר עדות ראשית עדות שבמומחיות ובכל מקרה לא ניתן לקבל עדות שבמומחיות על ידי מי שאינו מומחה.

אין ספק, כי קביעת הצרכים השיקומיים והסיעודיים של התובע שמורה למומחה שמונה על ידי בית משפט בתחום השיקום, ד"ר זייליג, ואלה לא נתונים בידי המצהירה.

עיון בתצהיר מעלה, כי שלובים בו פרטים הנוגעים לתובע ולמשפחתו, אשר נודעו למצהירה מתוקף היותה עוסקת בהשמת עובדים זרים לסיעוד, ושעה שהתובע ובני משפחתו נעזרו בשירותי המצהירה, לצורך העסקת מטפלים סיעודיים לתובע. לצד האמור, שלובים בסעיפי התצהיר טענות כלליות, הנוגעות לניסיונה האישי של המצהירה ולאו דווקא לתובע עצמו, וכן פרטים המבוססים בחלקם על עדות שמיעה.

משהפרטים שלובים, כאמור, אלה באלה, סבורני, כי אין מקום בשלב זה להורות על מחיקתם של סעיפים מתצהיר המצהירה, ואולם אין באמור כדי להכשיר עדות שבמומחיות, שלא על ידי מי שהינו מומחה, ו/או עדות שמיעה ו/או כל עדות בלתי קבילה אחרת. ככל שיהיה צורך באמור, יהיו הצדדים רשאים, כמובן, במסגרת סיכומיהם לשוב ולהתייחס לטענותיהם, ביחס לקבילות ולמשקל שניתן ליתן לעדות המצהירה, והתייחסות לכך תינתן בפסק הדין.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.