לפני:

השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 7.9.2012 שבו התקבלה תביעת התובע לתשלום זכויות פנסיה בהתאם למסלול 45-15. בפסק הדין נקבע בעניין זה כך:

"על הנתבעת לבצע חישוב של זכויות הפנסיה של התובע לפי מסלול 45-15 לפי הערך הנוכחי ליום מתן פסק הדין לרבות רכיב ההשבה ככל שיידרש, זאת תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין ולהעביר תחשיב זה לתובע.

יצויין כי מימוש זכאות התובע למסלול 45-15, והשבת כספים, ככל שידרש, מותנית ברצונו של התובע. על התובע להודיע את עמדתו בנדון לנתבעת תוך 15 ימים מיום קבלת התחשיב בנדון, על מנת שתערך לביצוע תשלום זכויות אלו תוך 30 ימים מיום הודעת התובע בנדון."

יתר רכיבי התביעה נדחו.

כן נקבע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים:

2. ביום 24.10.2012 העבירה הנתבעת לתובע את התחשיב של הסכום החודשי שמגיע לתובע בהתאם למסלול 45-15 ואת סכומי ההשבה.

ביום 31.10.2012 השיב ב"כ התובע לנתבעת וחלק על מרבית סעיפי התחשיב, אולם הודיע, בהתאם לקביעה בפסק הדין, כי הוא אכן מעוניין להיכלל במסלול הפרישה לפנסיה מוקדמת.

3. יצויין כי שני הצדדים הגישו ערעור לבית הדין הארצי, התובע – ביום 25.10.2012 (ע"ע 44748-10-12) והנתבעת – ביום 31.10.2012 (ע"ע 36545-10-12).

4. ביום 19.11.2012 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לטענת הנתבעת, ככל שתזכה בערעור, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו את הן בשל הסכום הגבוה שעליה לשלם לתובע – תשלום חד פעמי בגין העבר המחייב שקילת היבטים מיסויים, שספק אם יוכל התובע להשיב לידיה והן בשל כך שעליה לרכוש עבור התובע פוליסת ביטוח ולהפקיד בה סכום מסויים שלא תהיה לה זכות בעתיד לבקש השבתו לידיה. כן טענה הנתבעת כי התשלום החד פעמי בגין העבר מחייב עריכת התחשבנות של הצדדים מול רשויות המס בשל ניכוי סכום פיצויי הפיטורים.

בהקשר זה אף ציינה הנתבעת כי בערעור שהגיש התובע לבית הדין הארצי טען הוא כסעד עיקרי וראשון לביטול ההחלטה על פיטוריו ועל השבתו לעבודה.

בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע נתמכה בתצהירה של הגב' מורן קיטה, מנהלת מחלקת פרישה והסדרים בנתבעת.

5. ביום 1.12.2012 ניתנה החלטתי לעיכוב ארעי של פסק הדין וזאת בשל העובדה שטרם הוגשה תגובת התובע לבקשה.

6. ביום 4.12.2012 הגיש התובע את התנגדותו לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, הנתבעת לא הציגה כל ראיות לפיהן יקשה עליו להשיב את הסכומים שישולמו לו ככל שיתקבל ערעור הנתבעת ולתגובתו צירף תצהיר, שבו פירט את יכולתו הכלכלית. מעבר לכך טען התובע שסיכויי הערעור נמוכים וכי העובדה שהוא עצמו הגיש ערעור על פסק הדין וביקש לחזור לעבודתו – אין בה כדי לבטל את חובותיה של הנתבעת על פי פסק הדין.

7. ביום 11.12.2012 הגיש התובע "בקשה לגילוי ספציפי של מסמכים ולמתן פרטים נוספים". בבקשתו ביקש לחייב את הנתבעת להעביר לעיונו: (א) עותק הפוליסה שבכוונת הנתבעת לרכוש מחברת "הראל חברה לביטוח בע"מ" על כל תנאיה (ב) הסכם בין הנתבעת לחברת "הראל" על פיו רשאית הנתבעת לרכוש מפעם לפעם פוליסות עבור פורשיה במסלול 45-15. לטענת התובע, שני מסמכים אלו צויינו בבקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע ובתצהיר שתמך בבקשה, כשבין היתר טענה הנתבעת כי ככל שלא יעוכב פסק הדין, הרי שלא ניתן יהיה להימנע מלערב צדדים שלישיים וביניהם חברת הביטוח "הראל", וכן טענה כי רכישת פוליסת ביטוח בחברת "הראל" הינה בלתי הפיכה. כן ביקש התובע "פרטים נוספים" – (1) שומת התשלום החד פעמי בגין העבר (2) דרך החישוב ושומת הסכום המהוון (3) הפניה למקור הנורמטיבי החל על הצדדים המחייב רכישת פוליסת ביטוח מחברת "הראל". לטענת התובע, פרטים נוספים אלו יכולים לעזור בבירור טענות הנתבעת בנוגע לסכומים שלטענתה יקשה על התובע להשיב לידיה או לידי צד שלישי ובשאלה האם אכן חייבת הנתבעת לרכוש פוליסת ביטוח לטובת התובע.

בקשתו זו של התובע הוגשה לאחר שפנה בעניין לב"כ הנתבעת בכתב ונענה בכתב ביום 6.12.2012.

8. ביום 26.12.2012 הגישה הנתבעת תשובתה לתגובת התובע בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע ובעניין בקשת התובע לגילוי ספציפי של מסמכים ולמתן פרטים נוספים. בתשובתה טענה הנתבעת כי הליך של גילוי מסמכים ודרישה למתן פרטים נוספים אינו מוכר במסגרת בקשה לביצוע פסק הדין אולם יחד עם זאת הגיבה לגופו של עניין וטענה כי תשלום קצבאות פרישה לעובדי הנתבעת מבוצע באמצעות חברת הביטוח "הראל" מכוח ההסכמים הקיבוציים החלים עליה והפנתה לסעיפים הספציפיים בהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים וכן לסעיף הרלוונטי בפוליסת הביטוח הקובע כי "הפרמיה תשולם באופן חד פעמי טרם עריכת חוזה הביטוח". לעניין טענתה כי לא ניתן יהיה "לשבור" את הפוליסה ולהשיב את המצב לקדמותו הפנתה הנתבעת לסעיף 7 בפוליסה הקובע "הפוליסה אינה ניתנת לפדיון". הנתבעת צירפה לתשובתה את ההסכמים הקיבוציים והעתק מהפוליסה.

הכרעה

9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני סבורה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להתקבל.

10. כידוע, ההלכה הפסוקה הינה כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת כשלעצמה את מימוש פסק הדין (רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו נ. בצלאל, מיום 19.11.00). עיכוב ביצועו של פסק דין הנו לפיכך בגדר החריג לכלל, ומותנה בקיומם של שני תנאים מצטברים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. מאזן הנוחות נבחן על פי הערכת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין, אל מול הנזק שייגרם למשיבה ככל שיעוכב הביצוע. כאשר מדובר בחיוב כספי – הנחת המוצא היא כי ניתן להשיב את המצב לקדמותו ולכן הנטייה הנה שלא ליתן עיכוב ביצוע, אלא אם יוכיח המבקש כי אם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות חזרה מהתובע את כספו (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ (5) 403, 405 (1997)). כן נקבע בפסיקה, כי "בין שיקולים אלה קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" (עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ' וייס, מיום 22.9.10).

כן ראו ע"ע 33218-01-11 לירון הרשקוביץ – סייבר ניהול ואחזקה בע"מ (מיום 18.11.2010).

11. בכל הנוגע לסיכויי הערעור – כאמור עולה מבקשת הנתבעת כי הערעור הינו בין היתר בשאלה משפטית: המשמעות לכך שהנתבעת חזרה בה מהצעתה למסלול הפרישה לאחר שהתובע הודיע על כוונתו לעמוד על יתר זכויותיו והמשמעות לכך שלטענתה בכתבי הטענות לא העלה התובע כטיעון משפטי, את העובדה כי הנתבעת חזרה בה מהצעתה לאחר שהודיע על כוונתו לתבוע זכויות נוספות. מאחר שפסק הדין ניתן על ידי מותב בראשותי, הרי שאין בידי להביע דעה בנוגע לסיכויי הערעור אולם משמדובר בשאלה משפטית, אין בידי לקבוע כי סיכויי הערעור משוללי יסוד.

12. באשר לטענת הנתבעת כי ייתכן כי יקשה על התובע להשיב לידיה את הכספים שישולמו לו, ככל שיתקבל ערעורה – על פי הפסיקה, טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית או קיום קושי ממשי להיפרע מן המשיב באם יתקבל הערעור, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת, ככל הניתן תוך תמיכתה בתצהיר, ולא ניתן להסתפק בטענות כלליות בעניין זה (ע"ע 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל, מיום 26.7.06; ע"א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע"מ נ. גוזלן, מיום 10.1.08).

בענייננו, הנתבעת לא הביאה בפנינו כל ראיה בדבר היעדר יכולת כלכלית של התובע ותצהירו של התובע אף שולל טענתה זו.

13. יחד עם זאת, אין עסקינן בביצועו של פסק דין כספי רגיל אלא בהתחשבנות מורכבת שעניינה, בין היתר, תשלום בגין העבר, תוך ניכוי פיצויי פיטורים ששולמו לתובע, מה שמערב את רשויות המס כפי שהבהירה הנתבעת וכן בצורך בביטוחו של התובע בפוליסת ביטוח שאינה ניתנת לפדיון, לצורך המשך התשלום הגמלה השוטפת, כפי שעולה ממסמכים שצירפה הנתבעת. מכאן שמדובר במעורבותם של גורמים שלישיים אשר יקשו בהמשך על השבת המצב לקדמותו. ראה: ע"ע (ארצי) 47238-01-12 דליה אדמוני – טובה לב (6.5.2012).

14. לנוכח האמור – אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למועד הכרעת בית הדין הארצי בערעור שני הצדדים.

15. נוכח האמור, נדחית הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי ומתן פרטים נוספים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ג, (02 בפברואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.