המדובר בעניננו בסעיף זהה, (סעיף 23.2 להסכם בנק לאומי),ושנקבע במפורש בפסה"ד , תוך התייחסות לתיקון סעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים , כי תנית השיפוט הקבועה בו, איננה שרירותית, אינה מקנה לבנק את הזכות לבחור את מקום השיפוט ככל העולה על רוחו, וגם איננה חד צדדית, שכן חלה היא ולמלוא תוקפה- על הבנק ועל הלקוח כאחד , ומשכך מדובר בתניה לגיטימית וסבירה , ואין לראות בה, בבחינת מכלול הנסיבות משום "יתרון בלתי הוגן של הספק" או משום "קיפוח לקוחות", כמובנם בחוק החוזים האחידים (ראה סעיף 123-127 לפסה"ד מיום 08/02/10).

האסמכתאות שציין ב"כ המבקשת, הנן של ערכאה דיונית נמוכה, שם היה מדובר בספק שאינו בנק ובתניה שונה, ואין בהן להתגבר על מה שנקבע במפורש בעניננו בפסה"ד של בית המשפט העליון.

לאחר עיון בחומר אני דוחה גם את הבקשה למחיקת כותרת, נספחי התביעה, וההסכם המלא שצורף בתגובה, תוך ציון שמדובר בשגגה,מספקים לענין כשרות התביעה בסדר דין מקוצר לפי תקנה 202 (1) (א) לתקנות סדר הדין,וביחס לתביעת מוסד בנקאי. בשלב זה אכן אין צורך להוכיח הפרה בראיה ומה שצורף מלמד לכאורה על ניהול חשבון לפי הסכם ,שנותרה בו יתרת חובה. ככל שלמבקשת טענות לגופן ייתבררו במסגרת הבר"ל, שיוגש בתוך 30יום מקבלת המבקשת החלטתי,. ויובהר, אין במחסור נטען במסמכים להשהות הגשת הבר"ל, וזאת מבלי לפגוע בזכות המבקשת לטעון בבר"ל לנפקות אי קבלת מלוא מסמכים שדרשה בזמנו.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בעת פסיקת הוצאות סופית. לענין זה יצוין שעל המשיב היה לצרף מלכתחילה את כל הסכם הניהול ולא רק דף ראשון ואחרון.

מומלץ לצדדים למצות הליך הידברות לגופו, ועל מנת לחסוך זמן והוצאות, שכן מבלי לקבוע ממצא סופי כלשהו, על פניו מסמך הפטור שצירפה בזמנו המבקשת, מציין פטור בעו"ש ולא בהלוואות, שנטען שמהוות את עקר התביעה, יחד עם זאת נטען לטענות נוספות, ובין לבין ניתן פס"ד נגד הנתבע הנוסף בתיק.

התיק נקבע לשמיעת הבר"ל ליום 28/01/13 שעה 10.00 .

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ג, 03 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.