1. בתיק שבפני התקיימו מספר ישיבת קדמי משפט בימים 15.3.11, 15.3.12 וביום 18.12.13 בהם ניתנו החלטות להשלמת הליכים מקדמיים ולהגשת תצהירי עדות ראשית ע"י הצדדים.

2. בא כוח התובעת ביקש פעמים מספר ליתן החלטות בדבר השלמת הליכים מקדמיים ונענה עוד ביום 19.4.12.

3. בית המשפט נתן החלטות רבות, למעלה משיעורן הרגיל של בקשות בשלב קדמי משפט, לאמור, בבקשות מס' 28, 29, 33, 40 ו-41.

4. ביום 25.12.12 ניתנה החלטה נוספת המרכזת את כל החלטות הביניים, לרבות בבקשה לסילוק התביעה על הסף שנדחתה.

5. בסיום החלטה זו ניתן שוב צו להגשת תצהירי עדות ראשית לתביעה ואף לתביעה שכנגד, הקיימת בענייננו.

6. ביום 12.11.13 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בהליך בר"ע על פיה הוסכם על הצדדים לבטל ההחלטות נשוא בקשה זו ולשוב לערכאה הדיונית.

7. ביום 18.12.13 התייצבו הצדדים לישיבת קדם משפט נוספת, ובה ביקש ב"כ התובעת שוב שלא להגיש תצהירי עדות ראשית, ואילו ב"כ הנתבעים השיבה כי מסרה את כל החומר הרלבנטי להליך ואין בידיה עוד חומר השייך להליך גילוי המסמכים. כן ציינה כי ב"כ התובעת גורם להליך יקר ביותר, נזק רב נגרם לנתבעים, והוא, בדרכו, מונע הגשת תצהירי עדות ראשית וקידום התיק לישיבת הוכחות.

8. סבורתני כי מקרה זה יוצא דופן, באשר ב"כ התובעת בחר שלא לנהל התיק אלא למשכו לדיוני קדמי משפט, עוד ועוד, באופן מפתיע, מטעמיו שלו, ומצפה, משום מה, שהנתבעים יעזרו לו, כביכול, לבנות את תביעתו שלו.

9. מאחר שב"כ התובעת מטיל עול כבד ורב על ערכאת בית משפט השלום, על הנתבעים, ועל ערכאת בית המשפט המחוזי, אין לי אלא לקבוע כי המדובר בניצול לרעה של הליכי בית המשפט, כפי שציינתי באוזני ב"כ התובעת ביום הדיון מיום 18.12.13.

10. לפיכך, על פי סמכותי על פי תקנה 100 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הנני מורה על מחיקת התובענה, אשר זהו לשונה:

"100. מחיקה על הסף

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

...

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית."

11. כפועל יוצא, תימחק אף התביעה שכנגד.

12. ב"כ התובעת יישא בהוצאות הנתבעים בסך של 3,000 ₪, סכום אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.