1. בפניי בקשת הנתבעת 1 – עיריית חיפה – מיום 30.5.13 ותגובת התובע מיום 8.7.13.

2. להלן סדר האירועים בקצרה:

א. ביום 20.11.12 הגיש התובע, באמצעות באת כוחו דאז, בקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעת וללא צו להוצאות.

בסעיף 2 לבקשה פירטה ב"כ התובע דאז כי:

"לאור מסקנות חוות-הדעת ובהסכמת ב"כ הנתבעת, מתבקש בית-המשפט הנכבד להורות על דחיית התביעה (הדגש במקור –א.ח.ו.) נגד הנתבעת, ללא צו להוצאות...".

ב. בהתאם לבקשה זו, ובנוסף בעקבות בקשת ב"כ צד ג', ניתן ביום 11.2.13 פס"ד חלקי ובסע' 3א בו נקבע כי התביעה כנגד הנתבעת וצד ג' נדחית.

ג. ב"כ התובע הנוכחי אשר קיבל את פסה"ד החלקי – לא הגיש עליו ערעור – כמתבקש ממי שסבור שפסה"ד שניתן – אינו נכון.

ד. במקום זה, הגיש ב"כ הנוכחי של התובע ביום 28.5.13 בקשה ל"תיקון טעות סופר" ובה הוא ביקש מביהמ"ש כי בפסה"ד החלקי יצויין כי התביעה כנגד הנתבעת נמחקה ולא נדחתה.

ה. באותו יום – אכן נתתי החלטה "כמבוקש".

ו. כעבור יומיים, ביום 30.5.13, הגיש ב"כ הנתבעת בקשה לביטול החלטתי זו – אשר נסמכת על מספר נימוקים:

הראשון – ב"כ התובע (הקודמת) היא זו שביקשה במפורש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת, וזאת לאחר מו"מ בין הצדדים תוך וויתור הנתבעת על הוצאותיה ואין ספק כי הבקשה לדחייה – לא הייתה מתוך טעות סופר אלא פרי הסכמה מגובשת בין ב"כ התובע לבין הנתבעים.

השנייה – טעות סופר ניתן לתקן רק תוך 21 ימים מיום מתן פסה"ד – ר' סע' 81(א) לחוק בתי המשפט, ובענייננו חלפה תקופה ארוכה בהרבה.

השלישי – הייתה חובה על ביהמ"ש לבקש את תגובת הנתבעת בטרם מתן ההחלטה.

הרביעי – לא מדובר בטעות סופר אלא בשינוי מהותי בפסה"ד החלקי.

ז. ב"כ התובע בתגובתו מדגיש את הפן המהותי שבבקשת התיקון, מאחר ולטענתו, גם אם הבעלות בשטח בו קרתה התאונה, שייכת לחברת "נוגה", כפי שמצא המודד, הרי בפועל המקום משמש את הציבור, ואכן קיימת לגביו – "זיקת הנאה לציבור", ולכן בפועל, אחראית הנתבעת לארוע התאונה, ולכן לא נכון היה לדחות את התביעה נגדה, אלא רק למוחקה.

3. א. לא הובהר בתגובה – לשיטת התובע היום - מדוע היה נכון למחוק את הנתבעת – הרי לכאורה לא היה צריך בכלל להוציאה מכתב התביעה – ולגופו של עניין – מה לי דחייה ומה לי מחיקה?!

ב. לאחר העיון בבקשה ובתגובה, ובכל השתלשלות הארועים שבתיק – מאז מתן חוו"ד המומחה, אני סבור כי יש לקבל את בקשת הנתבעת – וזאת על פי ארבעת הנימוקים שצויינו על ידה בבקשה, ולקבוע כי ההחלטה מיום 28.5.13 שניתנה "במעמד צד אחד" – דינה להתבטל.

יצויין ביחס להחלטה כזו – כי מעמדה חלש יותר, אין היא מהווה פסק דין, ולכן ניתן לבטלה בנסיבות המפורטות לעיל.

זאת בניגוד לפס"ד – שאם נפלה בו טעות, שאינה טעות סופר – לא ניתן לתקנו בערכאה ראשונה אלא רק בדרך של הגשת ערעור.

ג. אוסיף עוד, כי יש לדאוג ליציבות ולסופיות ההליכים, ואם תובע מבקש לדחות תביעה נגד צד – ובהסכמתו – וכך ניתן פס"ד, לא ייתכן אח"כ "לפתוח" עניין זה, רק כי התחלף ב"כ אשר מייצג את התובע, ולבטל את כל מה שהוסכם והוחלט קודם לכן.

4. אשר על כן אני מחליט כדלהלן:

א. החלטתי מיום 28.5.13 – אשר ניתנה במעמד צד אחד – מבוטלת.

ב. פסה"ד החלקי שניתן ביום 11.2.13 נשאר כפי שניתן.

.

ג. נוכח האמור כאן רשאי ב"כ התובע לתקן את תביעתו המתוקנת, ובהתאם לפםה"ד החלקי מיום 11.2.13 וזאת לא יאוחר מיום 22.8.13 ולבצע מסירה אישית ישירות לנתבעים החדשים אשר יצורפו לתביעה המתוקנת, וזאת עד 29.8.13.

ד. כתבי הגנה יוגשו לפי התקסד"א עד 15.10.13.

ה. התובע ישלם לנתבעת מס' 1 הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ תוך 30 יום מהיום ובלי קשר לתוצאות הדיון בתובענה.

5. המזכירות תודיע לצדדים ותביא התיק למעקב ביום 22.10.13.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.