בפני בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האבן והשיש , וזאת לאחר שניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט מר ברלינר.

עיינתי בבקשה ובתשובה לה.

דין הבקשה להידחות.

מונה המהנדס ברלינר לחוות דעתו בכל המחלוקות ללא יוצא מן הכלל. הבקשה נולדה לאחר הגשת חוות הדעת שאינה לרוחם של המבקשים.

המבקשים לא שלחו שאלות הבהרה ולא ביקשו למצות זכויותיהם על פי התקנות ביחס לתהיות שיש בפיהם, בכל הנוגע לחוות הדעת.

הבקשה היא למעשה במסווה בקשה לפסול את המומחה לאחר היוודע דבר תוצאת חוות הדעת ולא ברור מדוע בקשה מסוג זה לא הוגשה לפני מתן חוות הדעת.

אמנם ההלכה של מינוי מומחה נוסף שאובה מדיני נזיקין שם מוכר נושא מינוי מומחה נוסף, נראה לי אמות המידה הן שוות וגם כאן יש לאמת אותו מבחן.

נקבע ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)) כי :

"דבר אשר כשלעצמו לא נעשה כדבר שבשגרה, ושמור לאותם מקרים בהם חש השופט כי "לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו"

בטרם נשלחו שאלות הבהרה ואף לא נחקר, אין כל מקום כלל ועיקר למינוי מומחה נוסף, וזאת במגמה לפסול את חוות הדעת מבלי שהוגשה בקשה בנדון.

על כן הבקשה נדחית.

נקבע לקדם משפט ליום 1/5/13 שעה 11:00.

לזמן.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.