1. בפני בקשת נתבע (להלן: "המבקש") להורות לתובעת (להלן: "המשיבה") לצרף נתבע נוסף, כאשר המשיבה עצמה מתנגדת לצירוף.

2. במסגרת תובענה זו מתבררת תביעת המשיבה לחיוב המבקש בתשלום סך של 467,056.41 ₪. בכתב התביעה בסדר דין מקוצר, טוענת המשיבה כי המבקש ערב אישית להתחייבויותיה של חברת Menta Invest (להלן: "Menta") מכוח ההסכם נספח 1 לתביעה.

Menta הינה חברה קפריסאית הפועלת ברומניה.

3. על פי הנטען בתביעה, התחייבה Menta להשיג עבור המשיבה אישורים להגדלת זכויות בניה בפרויקט מגורים בבוקרשט, רומניה.

4. על פי הנטען, סוכם בין הצדדים כי המשיבה תשלם ל Menta מקדמה בסך כולל של 100,000 אירו על חשבון התמורה הכוללת וכי היה ו- Menta לא תעמוד בהתחייבותה כאמור בפרק הזמן שנקבע בהסכם, תשיב  Menta למשיבה את סכום המקדמה במלואה.

5. לטענת המשיבה חתם המבקש על ערבות אישית (סעיף 2 לנספח B להסכם), להבטחת החזר המקדמה. 

6. על פי הנטען, לא עמדה Menta בהתחייבויותיה ע"פ ההסכם וכן לא השיבה למשיבה חרף פניותיה, את מלוא המקדמה.

7. בהחלטה מיום 08.07.12 ניתנה למבקש רשות להגן, בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים. בעקבות ההחלטה הנ"ל הוגשה הבקשה דנא.

8. לטענת המבקש,  Menta הינה החייבת העיקרית ולכן בעלת דין נחוצה. המידע החיוני להוכחת הגנתו מצוי בידיה, ובלעדיה לא ניתן יהיה להכריע בשאלות השנויות במחלוקת.

9. לטענת המבקש, באם לא תצורף  Menta כנתבעת נוספת, יאלץ לצרפה כצד שלישי, אלא שצירופה כצד שלישי לא יביא לפיתרון כלל המחלוקת.

10. על כן לגישת המבקש, דרך המלך במקרה דנן הינה צירופה של Menta כנתבעת נוספת ולא כצד ג', זאת מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") .

11. מנגד טוענת המשיבה, כי הבקשה לצרף את  Menta כנתבעת נוספת, הוגשה בחוסר תום לב, בניגוד לאמור בהסכם בין המשיבה ובין Menta ובניגוד לסעיף 8(3) לחוק הערבות תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") הקובע:

"אחריות הערב

8. הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה:

...

(3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים. "

12. צירופה של  Menta כנתבעת נוספת, לטענת המשיבה, עלול לסבך את ההתדיינות.

13. תקנה 24 לתקנות סדר הדין, מסדירה את האפשרות לצירוף בעלי דין ומקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחינת האפשרות להורות על כך, כאשר בליבת הסמכות, השאיפה להכרעה שלמה בכל השאלות הכרוכות בתובענה. ברור איפה שלבית המשפט נתונה הסמכות להורות על צירוף נתבעים גם כאשר התובע מתנגד לכך.

14. דא עקא, שקיימת הבחנה ברורה בפסיקה, בין מצב בו עותר תובע לצירוף נתבע לבין מצב בו עותר נתבע לכך. ביחס למקרה השני, נקבע כי רק "במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל" (ע"א (ת"א) 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ ואח' נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ [8.8.07]). עוד נקבע בפסיקה כי "הכלל הוא, כי התובע בוחר בנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד" (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טובה קיסלוג (שפיגלמן), פ"ד יד(2) 1165).

15. בכדי לכפות על המשיבה את צירוף Menta כנתבעת נוספת, חייב היה המבקש להצביע על אותן נסיבות חריגות הקיימות בעניין דנא. כך, למשל, צריך היה המבקש להצביע על כך שבלא הצירוף עלול להיפגע מההכרעה בתביעה, או כי שיקולי יעילות וצדק מצדיקים זאת. המבקש אינו מראה נסיבות כאלו.

16. למעשה, טענתו היחידה של המבקש הינה ש- Menta, היא זו אשר יש בידה המידע החיוני להוכיח את הגנתו. זהו נימוק לזימון Menta כעדה ואין בכך הצדקה לכפיית צירופה כנתבעת.

17. זאת ועוד, את יעילות ההתדיינות וההכרעה המלאה במחלוקות, מטרות להן טוען המבקש, ניתן להשיג אף באמצעות הודעת צד ג'. בהחלטה מיום 08.07.12, אף צויין כי יוכל המבקש להגיש בקשה מתאימה באם יחפוץ בהליך זה.

18. אינני סבורה איפה כי נסיבות העניין מקיימות אותם מקרים חריגים בהם יש לכפות על תובעת צירוף נתבע.

19. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.