טוען...

הוראה לנאשם 1 להגיש אישור התייצבות למאסר

עידו דרויאן-גמליאל18/09/2014

בפני

כב' השופט עידו דרויאן

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד רונית דוד

המאשימה

נגד

עזרא רג'ואן

ע"י ב"כ עו"ד עידו רז

הנאשם

גזר דין

במהלכו של הליך זה, שהחל בשנת 2010, הודה הנאשם בכתב האישום וצרף תיקים נוספים – סך הכל שמונה תיקים פליליים, הנוגעים לעבירות שבוצעו במהלך השנים 2007 עד 2013.

הנאשם הורשע בעבירות אלו:

  1. גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (שלוש עבירות).
  2. קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק הנ"ל.
  3. ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיף 415 בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל.
  4. זיוף, לפי סעיף 418 לחוק הנ"ל (שתי עבירות).
  5. שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל.
  6. פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק הנ"ל.
  7. הגרלות והימורים אסורים, לפי סעיף 225 לחוק הנ"ל (חמש עבירות).
  8. גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.
  9. הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב הנ"ל.

מעשי הנאשם:

  1. ביום 7.1.07 גנב הנאשם כרטיס חיוב של המתלונן דרור דבש וביצע באמצעותו שש רכישות בסך כולל של 2,803 ₪ (ת"פ 12024-10-10, אישום ראשון).
  2. ביום 10.1.07, כשעבד בשיפוצים בדירתה של המתלוננת גב' סולנג' משה, גנב הנאשם ממנה שלושה שיקים, זייף שניים מהם, והפקיד את השיקים בבנק (ת"פ 12024-10-10, אישום שני[1]).
  3. ביום 27.2.07 גנב הנאשם שיק ע"ס 5,000 ₪, שהיה מונח על שולחן במשרד עורכי דין אליו הזדמן, משוך על-שמה של גב' נטלי ניסים. הנאשם פנה למתלונן חיים ניסים, אביה של נטלי, טען במרמה ש"קנה" את השיק, וקיבל ממנו כך לפי דרישתו סך של 4,000 ₪ (ת"פ 20281-06-12).
  4. ביום 16.9.09, כששהה בסניף קופת חולים, גנב הנאשם שקית של המתלונן מר יעקב יצחקיאן ובה מרשמים, מסמכים ושיקים. הנאשם זייף את אחד השיקים ע"ס 4,000 ₪ והפקיד אותו בבנק, אך השיק לא כובד. בנוסף, זייף הנאשם שיק נוסף ע"ס 1,500 ₪ ומסר אותו למתלונן משה לוזון לשם פריעת חוב (ת"פ 13023-11-09).
  5. ביום 17.5.10, הפעיל הנאשם מקום בו נערכו משחקים במכונות מזל, כשניהל את המקום (ת"פ 14581-12-13).
  6. ביום 3.11.10, יחד עם אחרים, הפעיל הנאשם מקום בו נערכו משחקים במכונות מזל, כשהיה אחראי לגביית הפדיון ולתשלום שכרם של עובדים (ת"פ 16805-04-13).
  7. ביום 10.11.10 פרץ הנאשם את רכבו של המתלונן מר אברהם כהן על-ידי פתיחת הדלת, נכנס לרכב, חיטט בתא הכפפות ויצא (ת"פ 9365-02-11).
  8. ביום 2.3.13, הפעיל הנאשם מקום בו נערכו משחקים במכונות מזל, כשניהל את המקום (ת"פ 25150-09-13, אישום ראשון).
  9. ביום 28.3.13, הפעיל הנאשם מקום בו נערכו משחקים במכונות מזל, כשניהל את המקום (ת"פ 34515-06-13).
  10. ביום 18.4.13, הפעיל הנאשם מקום בו נערכו משחקים במכונות מזל, כשניהל את המקום (ת"פ 25150-09-13, אישום שני).

קביעת מתחמי העונש ההולמים בעבירות הרכוש (למעט פריצה לרכב):

  1. הנאשם גנב שיקים, זייף אותם, במקרה אחד ניסה לקבל במרמה כסף באמצעות שיק מזויף ובמקרים אחרים הצליח. אמנם, מדובר במקרים השונים בפרטיהם, אולם רב בהם המשותף – דרך הפעולה, המניע, וסדרי הגודל של הסכומים. לפיכך, ייקבע מתחם זהה לכל אחד ממעשי העבירה מסוג זה, מבלי להיכנס לדקויות שאין בהן לשנות את התוצאה (והשוו עקרונות ההלכה שנקבעה בע"פ 512/13 פלוני נ' מ.י. (2013), בסעיף 22 לפסק הדין).
  2. הנאשם פגע באופן משמעותי בערכי הקניין. לעניין הזיוף ועשיית שימוש במסמך מזויף פגע הנאשם ביכולת להסתמך על נכונות מסמכים, שהנה ערך מוּסד בשיטתנו המשפטית והכלכלית, ולעניין המרמה פגע בחופש הרצון ובאוטונומיה של המרומים.
  3. הנזקים שנגרמו למתלוננים הנם חסרון כיס בסכומים הנקובים, ולעניין הניסיון – מדובר בנזק מוחשי פוטנציאלי בלבד.
  4. העבירות היו כמובן מתוכננות, ממניע בצע. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן וכן בדברו לעונש, כי ביצע את העבירות על רקע מצבו הכלכלי הנואש ודחייתו ממשפחתו, אך אין בכך כדי להקל בחומרת המעשים במקרה דנן – הנאשם התמיד בביצוע עבירות לאורך שנים, כפתרון למצוקותיו, ולכך ודאי שאין להסכים ולו על-דרך סלחנות-מה (לעניין קביעת המתחם, בשונה משיקולי קביעת העונש במתחם).
  5. מדיניות הענישה הנהוגה במקרים כגון אלה ידועה והולמת, ולנוכח האמור לעיל ובהתאם למדיניות זו, נקבע לכל אירוע עבירה מתחם עונשי שבין מאסר מותנה לבין שישה חודשי מאסר, (שניתן לרצותם גם בעבודות שירות במקרים מתאימים), כעונש עיקרי.
  6. מתחם זה יאומץ גם לעניין אירוע העבירה של גניבה ושימוש בכרטיס חיוב, על-אף הפגיעה הנוספת בערך הכלכלי החשוב של פעולה תקינה של מערכת כרטיסי החיוב והאשראי.

קביעת מתחם העונש ההולם בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב:

  1. כלי הרכב זכו מפי המחוקק להגנה מיוחדת, הנבדלת מהגנתו של כל רכוש נייד אחר, באופן המקרב את ההגנה עליהם לזו שזוכה לה דירת מגורים, מבצרו של אדם. מעשהו של הנאשם פגע באופן ממשי בערכי הקניין, הפרטיות ותחושת הביטחון של הפרט ושל הציבור.
  2. הענישה הנוהגת משקפת היטב את הפגיעה בערכים אלו, את המניע הכספי הנלווה אליהן ואת היותן מתוכננות (ולו תכנון רגעי).
  3. בהתחשב בכך שלא נגרם נזק ממשי כלל ולא נגנב דבר, ייקבע המתחם העונשי בין מאסר מותנה לבין שישה חודשי מאסר בפועל (שניתן לרצותם גם בעבודות שירות במקרים מתאימים), כעונש עיקרי, באופן התואם את מדיניות הענישה הנוהגת.

קביעת מתחם העונש ההולם בעבירה של הגרלות והימורים אסורים:

  1. פגיעתן בציבור של עבירות ההימורים רבה היא וקשה. לא מעטים הם אלו שנופלים ברשתו של שד ההימורים, באדיבותם הרעילה של הנאשם ושכמותו, וככל התמכרות – גם ההתמכרות להימורים הרסנית היא. נפגע המהמר, ההולך ומפסיד את כל שיש לו, רכוש וכבוד; נפגעת משפחתו של המהמר, המפסידה את רכושה ומשועבדת להתמכרותו, ולא פעם גם נופלת טרף לאנשי זרוע, גובי החובות; ונפגעת החברה כולה, הן מוסרית והן כלכלית (וראו למשל דברים שנאמרו בע"פ 6889/11 מ.י. נ' עובד (2012)).
  2. הנאשם היה חוליה כמעט-תחתונה בעיסוק זה, אך חוליה שבלעדיה אין. מעשיו היו חוזרים ומתוכננים, כשהוא מנהל בפועל את המקומות בהם נערכו ההימורים, גובה כספים ומשלם משכורות מטעמם של בעלי המקומות.
  3. מניע הנאשם היה בצע, ואין להקל בקביעת מתחם העונש (בשונה מקביעת העונש במתחם) בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם – הקלה הנובעת מכך שהנאשם פרק מצרותיו על-מנת להעמיסן על כתפי אחרים, מהווה מסר פסול והרסני.
  4. המתחם שייקבע עבור כל אירוע עבירה ינוע אפוא בין מאסר מותנה וקנס כעונש עיקרי לבין שמונה חודשי מאסר בפועל.

נסיבות אישיות – לא ניתן לחרוג ממתחמי העונש:

  1. הסניגור המלומד עתר לחרוג ממתחמי הענישה מטעמי שיקום, אם ימצא בית המשפט כי המתחמים מחייבים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
  2. כמפורט לעיל, המתחמים שנקבעו אינם מחייבים זאת. בכל מקרה התרשמותו של שירות המבחן, שתפורט להלן, היא שהנאשם נעדר כיום יכולת או מוטיבציה לשיקום ממשי.
  3. לפיכך, אין מקום לחריגה ממתחמי הענישה מטעמי שיקום.

נסיבות אישיות – קביעת העונש במתחמים:

  1. הנאשם יליד 1972, כבן 43 כיום, רווק המתגורר בבית אמו ואינו עובד.
  2. לחובת הנאשם הרשעות בעבירות תקיפה, רכוש, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק, כשעבירות אחרונות נעברו בשנת 2007. בשנת 2001 ריצה הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות, ויתר תיקיו הסתיימו במאסרים מותנים וקנס[2].
  3. מתסקירי שירות המבחן, שלושה במספר מדצמבר 2013 ועד עתה, עולים הנתונים הבאים:

מוצא הנאשם ממשפחה שבה חווה אלימות מצד אביו, שהתייחס אליו כאל חריג, ובהמשך נודה הנאשם מהמשפחה כליל, לרבות שמיטת הסיוע הכלכלי. לאחר שסיים לימודיו התגייס לצה"ל לשירות צבאי מלא, שבתומו השתלב בעבודה כנגר. לפני מספר שנים אובחן כסובל ממצב דכאוני תגובתי (בשל ריבוי הלחצים בחייו), וגם כלוקה בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (חוות דעת מטעם ההגנה). הנאשם סובל מדיכאון, ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של הבטוח הלאומי. הנאשם מטופל פסיכיאטרית במרפאה לבריאות הנפש, טיפול תרופתי וקבוצתי.

הנאשם קושר את ביצוע העבירות לתחושות הקורבנוּת והדחייה אותן חש בקשריו עם משפחתו, למצבו הנפשי, ולמחסור הכלכלי. הנאשם התקשה להתייחס לנפגעים, או להעמיק בבחינת משמעותם של מעשיו.

השירות התרשם שמדובר באדם בודד המקיים אורח חיים שולי ועברייני, נעדר תמיכה, ממוקד בצרכי הקיום – מזון וקורת גג – ואינו מסוגל לטיפול או מעוניין בו.

המלצת השירות היתה לענישה של עבודות שירות, שמחד גיסא תהווה ענישה קונקרטית, ומאידך גיסא תאפשר המשך הטיפול במרפאה לבריאות הנפש.

  1. אין ספק כי הנאשם עתיד להינזק ממאסר שיוטל עליו, שהנו מאסר ראשון. עם-זאת, לא מדובר בנזק החורג ממנת חלקם של נאשמים אחרים במצבו. צרכיו של הנאשם בתחום בריאות הנפש יקבלו מענה הולם במסגרת הרפואית של שב"ס, לפי הצורך. לנאשם אין תלויים, וגם משפחתו אינה בקשר עמו, כך שאלו לא יינזקו.
  2. הנאשם אמנם נטל אחריות על מעשיו והביע רצון לשיקום, אך הסתבר שמדובר במילים ריקות, משהתמיד הנאשם בביצוע עבירות תוך כדי התנהלות ההליך וגם לאחר הרשעתו במאי 2011.
  3. לחובת הנאשם עבר פלילי, שבחלקו סמוך לביצוע העבירות הראשונות מבין אלו הנדונות בהליך דנן.
  4. למעשה, לזכות הנאשם עומדים רק שני אלו – הודייתו, ונסיבות חייו הקשות. לאלו יש להוסיף במידת-מה את חלוף הזמן לגבי חלק מהעבירות, ועוד מידה של חסד, כך שמיקומם של העונשים במתחמי העונש ההולמים יהא בחלק המרכזי-תחתון, ולא למעלה מכך.
  5. העונש יוטל כעונש אחד כולל, אף שיש בכך הקלה נוספת שבחפיפה משמעותית של העונשים.
  6. באין מנוס ממאסר משמעותי ולנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, שהוא דר רחוב, אמנע מהטלת קנס. לא כך באשר לפיצוי, שכן לפי ההלכה הפסוקה, מצבו הכלכלי של הנאשם ויכולת התשלום שלו אינם משפיעים על קביעתו של פיצוי, כדין  פיצוי אזרחי (והשוו ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מ.י. (2006) וע"פ 2661/12 פלוני נ' מ.י. (2012) ). מועד תשלומו של הפיצוי יידחה ואילו דחייתו הנוספת או פריסתו לתשלומים יהיו במידת הצורך עניין לטיפול המרכז לגביית קנסות לפי סעיף 5ב. לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שמונה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בכלל תיקיו שצורפו לתיק זה (אם היו), לפי רישומי שב"ס;

ב. מאסר על-תנאי בן ארבעה חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת רכוש או כל עבירה של משחקים אסורים, הגרלות והימורים לפי סימן י"ב לפרק ח' בחוק העונשין.

ג. פיצויים, בסכומים שיופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.14 ויועברו למתלוננים כמפורט להלן: 2,800 ₪ לדרור דבש; 4,000 ₪ לחיים ניסים; 1,500 ₪ ליעקב יצחקיאן;

הוראות נלוות:

א. מוצגים: סכומי כסף יחולטו, מוצגים אחרים יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה.

ב. התביעה תעביר למזכירות פרטי הזוכים בפיצויים;

ג. עותק גזר הדין לידיעת שירות המבחן;

תשומת לב שב"ס למצבו הנפשי של הנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, במעמד הצדדים.

  1. הנאשם הואשם והורשע באישום זה בעבירות גניבה וזיוף בלבד;

  2. כך לפי פלט הרשעות קודמות, תע/1. ככל הנראה פלט זה אינו מעודכן, אך הוא שהוגש וישמש כראיה;

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
28/11/2010 החלטה מתאריך 28/11/10 שניתנה ע"י מרדכי פלד מרדכי פלד לא זמין
31/05/2011 החלטה עידו דרויאן-גמליאל לא זמין
18/09/2014 הוראה לנאשם 1 להגיש אישור התייצבות למאסר עידו דרויאן-גמליאל צפייה
18/03/2015 פס"ד בערעור דבורה ברלינר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל נאוה שילר
נאשם 1 עזרא רג'ואן רויטל קוצר