נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד חנה קורין, עו"ד שוורץ

ב"כ נאשם 1, עו"ד רן אפק ועו"ד גרוסמן

ב"כ נאשם 2, עו"ד עינת אוריאל – ס.צ.

ב"כ נאשמת 3, עו"ד כפרי

ב"כ נאשם 5, עו"ד רוזה

הנאשמים – בעצמם

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אין צורך שבית המשפט יקריא לנו את הכרעת הדין.

<#2#>

הכרעת דין

כמצוות המחוקק אני מודיעה בפתח הכרעת הדין, כי החלטתי לזכות את נאשמים 3 ו-5 מחמת הספק מביצוע עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך.

1. כנגד הנאשמים 3,1 ו- 5 הוגש כתב אישום המייחס לנאשם 1 ביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, עבירה לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, התשכ"ח -1998 (להלן: "החוק"), ביצוע עבירה של פעילות אסורה על בעל רישיון, עבירה לפי סעיף 4(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות") וביצוע עבירה של פעילות אסורה על בעל רישיון עבירה לפי סעיף 4(ב) לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות.

לנאשמת 3 (להלן: "הנאשמת") מיוחסות בכתב האישום 2 עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52ג לחוק, ולנאשם 5 מיוחסת עבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52ג לחוק.

1. כנגד נאשם 2 הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, עבירה לפי סעיף 52ד לחוק .(כתב האישום וכתב האישום המתוקן יקראו להלן: "כתבי האישום").
2. בחלק הכללי לכתבי האישום נטען, כי חברת פוקס בע"מ (להלן: "פוקס") הינה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב,(להלן:"הבורסה") המייצרת, מעצבת ומשווקת מוצרי הלבשה ואופנה. חברת ממורנד ניהול (1998) בע"מ (להלן: "ממורנד") הינה חברת אחזקות פרטית המחזיקה ו/או המשקיעה בחברות שונות בענפי הנדל"ן והתקשורת ותחומים נוספים, ובעל השליטה בממורנד הינו מר לב לבייב (להלן: "לבייב"). בתחילת חודש נובמבר 2004 החלה פוקס במשא ומתן עם ממורנד, כשמטרת המו"מ היתה הקמת רשת חנויות ברוסיה ובמדינות חבר העמים. במהלך המו"מ דובר גם על הקצאה ממניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישת מניות פוקס נוספות על ידי ממורנד. ביום 24.11.04 דיווחה פוקס לראשונה בדיווח מיידי (להלן: "הדיווח המיידי הראשון") לרשות לניירות ערך ולבורסה כי היא מנהלת מו"מ עם ממורנד לצורך הקמת רשת חנויות תחת המותג פוקס ברוסיה ובמדינות חבר העמים. במידה והמו"מ יעלה יפה תוקם חברה אשר מניותיה יוחזקו על ידי פוקס וממורנד בחלקים שווים, והיא תרכז את פעילותה ברוסיה ובחבר העמים. כמו כן במידה והמו"מ יעלה יפה פוקס תקצה לממורנד 1,100,000 מניות רגילות של פוקס, המהוות כ-10% מהון המניות המונפק והנפרע של פוקס לאחר ההקצאה, כנגד תשלום במזומן לפי שער של 2,750 אגורות למניה, וכן תעניק פוקס אופציה לתקופה של 12 חודשים לרכישת 1,400,000 מניות רגילות נוספות של פוקס שיהוו כ-10% מהון המניות המונפק והנפרע של פוקס לאחר ההקצאה, לפי שער של 3,850 אגורות למניה. בנוסף דווח בדיווח המיידי הראשון, כי ההסכמות מותנות בחתימת הסכם מפורט שינוסח לאחר שיגיעו הצדדים להסכמה ויקבלו את האישורים הנחוצים הן בפוקס והן מצדדים שלישיים ו/או כל רשות מוסמכת. לאחר הדיווח המיידי הראשון בוצעה הפסקת מסחר של 45 דקות, שער מניות פוקס עלה ביום 24.11.04 בשיעור של כ- 5.8% ולמחרת ב-4.3% נוספים, ובסה"כ כ-10% עליה בשער המניה.

עוד נטען בחלק הכללי של כתבי האישום, כי המידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן המידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד, מהווים כל אחד מהם, מידע פנים כמשמעותו בחוק.

בנוסף נטען, כי ביום 9.12.04 דיווחה פוקס בדיווח מיידי לרשות לניירות ערך ולבורסה, כי בהמשך לדו"ח המיידי הראשון חתמה על מזכר הבנות עם ממורנד, המעלה על הכתב את העקרונות שסוכמו, כאשר פרטי הדו"ח תואמים את המתווה עליו דווח בדוח המיידי הראשון. כן הוסכם במזכר ההבנות שהצדדים יפעלו להכנת הסכם לגבי שיתוף הפעולה ברוסיה ולגבי ההקצאה ומתן האופציה, כאשר מזכר ההבנות ישמש בסיס להסכם הסופי ולקבלת האישורים. במידה ולא ייחתם הסכם סופי או לא יתקבלו אישורים, יתבטל מזכר ההבנות ולא יהיה תקף.

ביום 23.1.05 דיווחה פוקס בדיווח מיידי, כי בהמשך לדיווח מיום 9.12.04 חתמה, לאחר קבלת אישור דירקטוריון, על הסכם להקצאה פרטית של 10% ממניות החברה לממורנד, וניתנה האופציה לרכישה על דרך של הקצאה של כ-10% נוספים מההון המונפק והנפרע של החברה, תוך 18 חודשים, כאשר מחירי הרכישה והאופציה זהים לאלה הנקובים בדיווח המיידי הראשון.

מעת הדיווח המיידי הראשון ועד סוף פברואר 2005 עלה שער מניות פוקס בבורסה בכ-50%. במהלך חודש נובמבר 2004 ועד סמוך לדיווח המיידי הראשון ב- 24.11.04, מסרו אנשי פנים שונים בפוקס ובממורנד את מידע הפנים שהיה בידיהם למקורביהם, והנ"ל רכשו מניות פוקס במהלך המסחר בבורסה בהחזיקם מידע פנים.

בעובדות האישום הראשון לכתב האישום המיוחס לנאשם 1 נטען, כי נאשם 1 היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (להלן: "התקופה הרלבנטית") מנהל תיקים בעל רישיון, וניהל תיקי השקעות בני"ע עבור נדב גרינשפון (להלן: "גרינשפון") ששימש בתקופה הרלוונטית סמנכ"ל כספים בממורנד. גרינשפון ניהל את המו"מ עם פוקס מטעמה של ממורנד, ולפיכך היה איש פנים בפוקס ובממורנד. במסגרת השתתפותו בניהול המו"מ עם פוקס נחשף גרינשפון לפרטי מידע הפנים. בימים הסמוכים לדיווח המיידי הראשון התייעץ גרינשפון עם נאשם 1 על מתווה העסקה נשוא המו"מ ומסר לו מידע הפנים. נאשם 1, ביודעו מידע הפנים, נתן בימים 21.11.04-24.11.04 הוראות לרכישה בבורסה של 28,321 ע.נ מניות פוקס בסכום של כ- 772,000 ₪, ומתוכן נרכשו בפועל 15,439 ע.נ מניות פוקס בסכום של 427,225 ₪. הרכישות בוצעו על ידי נאשם 1 בחשבונו האישי בבנק הבינלאומי שמספרו 313750, בחשבונה של אחותו בבנק מזרחי שמספרו 431120, ובחשבונות של חברת קשר ניהול השקעות בע"מ, חברה לניהול תיקים שבבעלותו ובחשבונות של חברת זיילר ניהול תיקי ני"ע בע"מ, חברה לניהול תיקים בה היה בעל 50% ממניותיה .כל המניות שנרכשו בחברת קשר ובחברת זיילר פוצלו ללקוחות החברות הנ"ל. בנסיבות אלו נטען כי נאשם 1 עשה שימוש במידע פנים שקיבל מגרינשפון והפר את הוראות חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות.

בעובדות האישום השני לכתב האישום המיוחס לנאשמים 3 ו-5 נטען, כי בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת כעוזרת אישית ומזכירתו של בעל השליטה בפוקס- מר הראל ויזל (להלן: "ויזל") והיתה אשת פנים בפוקס. בחודש נובמבר נחשפה הנאשמת במסגרת תפקידה בפוקס למידע הפנים שעניינו המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן מידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד, שמהווים כל אחד מהם, מידע פנים. עוד נטען, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נאשם 2 שימש כעובד בחברת רקיע שוקי הון בע"מ (להלן: "רקיע") ועסק בין היתר, בביצוע הוראות קניה ומכירה מטעם רקיע, כשבין נאשם 2 לנאשמת 3 היו קשרים רומנטיים באותה עת.

במועד סמוך ליום 14.11.04 ובמועד סמוך ליום 21.11.04 גילתה הנאשמת לנאשם 2 את מידע הפנים שהיה בהחזקתה, ונאשם 2 העביר מידע זה, וכן את העובדה שהמידע התקבל מעוזרתו של ויזל, למר גואטה מעסיקו ובעל השליטה ברקיע וכן נתן הוראות לרכישת מניות פוקס במועדים 14.11, 21.11 ו-22.11 ולמכירת מניות פוקס ב-24.11.04 וב-25.11.04, והפיק רווח מן השימוש במידע פנים (יובהר כי גואטה, נאשם 4 , זוכה לבקשת המאשימה לאחר שמיעת ראיות).

עוד נטען, כי במועד סמוך ל-18.11.04 גילתה הנאשמת את פרטי מידע הפנים לאביה, נאשם 5, שהינו בהיותו אביה של הנאשמת, איש פנים.

בתאריכים 18-24.11.04 ועד כשלוש שעות לפני פרסום הדיווח המיידי הראשון, נתן נאשם 5 הוראות רכישה בסך כולל של 3551 ע"נ מניות פוקס שבוצעו כולם ,בסכום כולל של 96,114 ₪. לאחר פרסום מידע הפנים רכש נאשם 5 כמות נוספת של מניות- 236 ע"נ בסכום של 7,073 ₪. הרכישות בוצעו על ידו בחשבונו בבנק מזרחי מספר 356615.

בכתב האישום המתוקן, המיוחס לנאשם 2 נטען, כי נאשם 2 עבד בתקופה הרלבנטית ברקיע, גואטה היה בעל השליטה ברקיע ונאשם 2 עסק בין היתר, בביצוע הוראות קניה ומכירה מטעם רקיע. בין נאשם 2 לנאשמת ששימשה כעוזרת אישית ומזכירתו של ויזל בפוקס והינה אשת פנים בפוקס אשר נחשפה למידע הפנים, היו קשרים רומנטיים באותה עת.

במועד סמוך ליום 14.11.04 ובמועד סמוך יום 21.11.04 גילתה הנאשמת לנאשם 2 את מידע הפנים שהיה בהחזקתה, ונאשם 2 העביר מידע זה, וכן את העובדה כי המידע התקבל מעוזרתו של ויזל בפוקס, לידי מר גואטה.

במועדים 14.11, 21.11 ו-22.11 נתן נאשם 2 הוראות לרכישת 8,500 ע"נ מניות פוקס בסכום של למעלה מ-200,000 ₪, מתוכן בוצעו הוראות לרכישת 5000 ע"נ מניות פוקס בסכום כולל של 128,100 ₪. הרכישות בוצעו בחשבון בנק פועלים שמספרו 139117 על שם רקיע, והמניות שנרכשו פוצלו לחשבונות של לקוחות רקיע הקשורים לנאשם 2.

ביום 24.11.04 בסמוך לפרסומו של הדיווח המיידי הראשון, מכר נאשם 2, 1490 ע"נ ממניות פוקס שרכש בשערים שנעו בין 2830-2980 בסכום של 43,652 ₪. ביום 25.11.09 מכר נאשם 2, 3000 ע"נ נוספים ממניות פוקס בשערים שנעו בין 2990-3007 בסכום של 89,785 ₪. במכירות אלה הפיק נאשם 2 רווח מן השימוש במידע פנים.

1. מסיכומי ב"כ הנאשמים עולה, כי אין מחלוקת כי נאשמים 2,1 ו-5 נתנו הוראות רכישה לקניית מניות פוקס שהינה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה ומכרו את מניות פוקס כמפורט בכתבי האישום בנספחיהם. עוד עולה מסיכומי ב"כ הנאשמים, כי על אף שבכתבי האישום נשמטה השנה בחלק ממועדי הרכישה וכן יוחס לנאשם 2 כי מכר בין היתר מניות פוקס ב25.11.09 הם אינם חולקים שההוראות לרכישת מניות פוקס ע"י הנאשמים 2,1 ו-5 וההוראות למכירת מניות פוקס ניתנו בשנת 2004, וכן כי נאשם 2 נתן הוראות למכור את מניות פוקס ב- 25.11.04 ולא ב25.11.09.

עוד עולה, כי אין מחלוקת, שממורנד היתה בתקופה הרלבנטית חברה פרטית בבעלות לבייב, אשר עיסוקה בהשקעות שונות כמתואר בחלק הכללי לכתבי האישום, ושויזל היה בתקופה הרלבנטית מנכ"ל פוקס.

1. האם הוכיחה המאשימה כי המידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות משותפת ברוסיה, וכן המידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד והמידע על מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד מהווים כל אחד מהם מידע פנים?
2. המאשימה טענה בסיכומיה, כי ביחס לנאשם 1 הוכח, כי השתמש במידע פנים לרכישת מניות פוקס, שעניינו "מידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן המידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד, אשר מהווים כל אחד מהם מידע פנים.

ביחס לנאשמים 3,2 ו-5 חזרה בה מהמאשימה בסיכומיה מהנטען בכתבי האישום ביחס למידע הפנים שהחזיקה ומסרה הנאשמת לנאשמים 2 ו-5 וטענה, כי הוכח שמידע הפנים שהחזיקה הנאשמת ומסרה לנאשמים 2 ו-5, ושהנאשמים 2 ו-5 השתמשו בו, עניינו מו"מ בין פוקס לחברת ממורנד שבשליטת לבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה.

עוד טענה המאשימה בסיכומיה, כי מועד גיבוש מידע פנים המיוחס לנאשמים הינו 8.11.04. לחילופין הציעה המאשימה בסיכומיה מועדים חלופיים שעניינם 14.11.04, 16.11.04, 18.11.04.

1. ב"כ הנאשמים טענו בסיכומיהם, כי המאשימה לא הוכיחה שהתגבש מידע פנים עד ליום 24.11.04 בשעה 14:00 לערך, מועד פרסומו של הדו"ח המיידי הראשון. עוד טענו ב"כ הנאשמים 2 ו-3, כי המאשימה הציעה לראשונה בסיכומיה מועדים חלופיים להתגבשות מידע הפנים ומדובר בשינוי חזית אשר אין לו בסיס עובדתי בכתבי האישום, ולפיכך יש לדחות על הסף את טענת המאשימה בדבר מועדים חלופיים לגיבוש מידע פנים, מבלי לבחנם לגופם.
2. מהו מידע פנים?
   • • 1. סעיף 52א לחוק מגדיר מידע פנים:

"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה או במחיר ניר ערך אחר, שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו".

• • • 1. ברע"פ 5174/97 קרן נ' מ"י, ניתן ביום 28.4.98, כתב כב' הש' גולדברג על תכלית האיסור של שימוש במידע פנים: "נראה כי תכליתו העיקרית של האיסור על שימוש במידע פנים שבחוק ניירות ערך היא למנוע ניצול יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות ערך, הנובע מנגישות למידע על אודות חברה, כשנגישות זו איננה נחלתו של כלל ציבור המשקיעים. האיסור על שימוש במידע פנים בידי איש פנים אינו בעצם היתרון שבהחזקת המידע, אלא בהיות השימוש ביתרון בלתי הוגן. אין מדובר בהיעדר שוויון בין המשקיעים בבורסה בידע שבידיהם, אלא בדרך שבה נוצר הפער במידע. התרת ניצול בלתי הוגן של מידע תפגע בציפיותיו של ציבור המשקיעים ל'כללי משחק' הוגנים בבורסה, היא תפגע באמינותו של שוק ההון, ולהדרת רגליהם של משקיעים ממנו".

מסעיף 52א לחוק ומהפסיקה עולה, כי מדובר בהגדרה רחבה, ומידע הינו מידע פנים באם הוא מהותי ואינו ידוע לציבור. מהותיות המידע נלמדת מפוטנציאל ההשפעה שלו על מחיר נייר הערך של חברה (ראה לעניין זה ע"פ 4675/97 רוזוב נ' מ"י ניתן ביום 19.8.99 ורע"פ 8472/01 מהרשק נ' מ"י פ"ד נ"ט(1)442). עוד נקבע בפסיקה, כי מהותיות המידע צריכה להיבחן נכון למועד השימוש שנעשה בו ודרך משקפיו של המשקיע הסביר. מדובר במבחן תיאורטי הבודק את השפעת המידע על החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר (ראה לעניין זה רע"פ 5174/97 קרן נ' מ"י, ניתן ביום 28.4.98 ) , מדובר במידע שלו המשקיע הסביר היה יודע אודותיו היה בכך כדי לבסס החלטה של משקיע סביר הנוגעת להשקעה בנייר ערך של החברה. עוד נקבע, כי המבחן למהותיות המידע איננו מבחן אמפירי הבודק את השינוי בפועל בשווי נייר-הערך הנסחר לאחר-מעשה, כי אם מבחן תיאורטי, הבודק את השפעת המידע על החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר.

בעת"מ 37447-10-13 אפריקה ישראל בע"מ נ' רשות ניירות ערך, ניתן ביום 28.1.15, סקרה כבוד הש' רות רונן בהרחבה את העמדות השונות של בתי המשפט המחוזיים ביחס למבחני העזר לפיהם יש לקבוע מתי ייחשב מידע על מו"מ של חברה ציבורית למידע פנים. בקליפת אגוז אציין, כי בתי המשפט השתמשו בשני מבחני עזר עיקריים: האחד- "מבחן ההסכמה העקרונית", שהוגדר בפסיקה האמריקאית כמבחן שחל כל אימת שמתקיימות נסיבות ספציפיות ומוגדרות מראש- הסכמה על מבנה העסקה ועל המחיר כשהפסיקה הישראלית מרוככת יותר, והדרישה הינה להסכמה על עיקרי הדברים או על מהות הדברים, כאשר ישנה הסתייגות מהמבחן הטכני ומתן העדפה למבחן גמיש ותלוי נסיבות. המבחן השני- מבחן הסבירות/עוצמה שעניינו, כי המהותיות תלויה באיזון שבין הסיכויים שהאירוע העתידי יתרחש לבין עוצמתו. ככל שהעוצמה הצפויה של האירוע אם יתרחש גדולה יותר הוא הופך למהותי, גם בשלב שבו סיכויי ההתרחשות נמוכים יותר, ואילו ככל שהעוצמה מן האירוע העתידי חלשה יותר, על מנת שהאירוע יהפוך למהותי ידרשו סיכויי התרחשות גבוהים יותר.

כב' הש' רונן הביעה עמדתה בסוגיה וכתבה: "...בסוגיה זו צריכה להדריך אותנו לשונו של סעיף 52א לחוק ותכליתו של האיסור על השימוש במידע פנים שני אלה מצביעים לטעמי, כפי שיפורט להלן על אימוץ מבחן שיחול על כל מידע בדבר משא –ומתן שגילויו היה מביא להשפעה משמעותית על נייר –הערך של החברה ולא רק מידע של משא-ומתן שבו הושגה הסכמה על פרטי העסקה העיקריים, ובכלל זה על מתווה העסקה ומחירה... מידע על משא-ומתן לקראת עסקה צפויה עשוי להיות בעל חשיבות להחלטת ההשקעה של משקיע סביר, וכפועל יוצא להביא לשינוי משמעותי במחיר נייר-הערך של החברה, גם לפני שהוא מגיע לשלב המתקדם בו הגיעו הצדדים להסכמה על כל פרטי ההסכם המהותיים, לרבות מחיר העסקה. זהו המצב כאשר מדובר בעסקה בעלת פוטנציאל משמעותי מאוד לחברה בשל הרווח (או ההפסד) הניכר הכרוך בה, בשל חשיבותה האסטרטגית, או כשמדובר בעסקת מיזוג שבה המשמעות היא כי החברה תחדל להתקיים... השאלה המרכזית היא מתי הופך המשא-ומתן לכזה שיש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר, וממילא גם על שווי נייר-הערך של החברה - והמענה לכך תלוי בהסתברות להצלחת המשא-ומתן ולמידת השפעתה של העסקה הנרקמת על החברה.... סיכומו של דבר מידע ייחשב למידע פנים אם הוא מידע מהותי להחלטת ההשקעה של המשקיע הסביר. בנוגע למידע צופה פני עתיד מבחן העזר שלפיו יש לבחון את מהותיות המידע הוא מבחן הסבירות עצמה .מבחן זה מבוסס על שקלול של הסתברות לכך שהאירוע נושא המידע אכן יקרה בעתיד, מחד גיסא ולהשפעתו הצפויה על החברה (וכפועל יוצא על שווי ניירות הערך שלה") מאידך גיסא. מבחן זה אינו מבחן טכני או מתמטי, ויש לישם אותו בדרך של הערכה ביחס להשפעה האפשרית של האירוע על החברה ועל שווי ניירות –הערך, ותוך הפעלת שיקול הדעת".

בע"פ 3164/14 ובע"פ 4207/14 פן נגד מ"י ,רבין נ' מ"י, (להלן: "ע"פ פן"), ניתן ביום 29.6.15, עמד כבוד הש' מלצר על ההבחנה בין אינפורמציה עתידית פוטנציאלית אשר מהווה "מידע פנים" לבין אינפורמציה שאינה נכללת בהגדרה זו, ועל המבחן שעל בית משפט לאמץ, כשלדעתו יש לאמץ את מבחן הסבירות/עוצמה בכפוף להסתייגות מפני שימוש בו כמבחן מתמטי, וכתב "...לשיטתי יש לאמץ את מבחן התוחלת, בכפוף להסתייגות מפני שימוש בו כמבחן מתמטי-טכני גרידא, סייג שבוטא אף על ידי בתי המשפט המחוזיים. משמעות הדבר הינה שבבואנו לבחון אם מידע בדבר אירוע עתידי פוטנציאלי, לרבות מו"מ שמנהלת החברה, ייתפס כ'מידע פנים' – עלינו לבחון את הסבירות להתממשותו של האירוע וכן את מידת ההשפעה שעשויה להיות לאירוע זה על החברה ... בין שני השיקולים הנ"ל מתקיימת מערכת יחסים הדומה למקבילית כוחות, במובן זה שככל שהאירוע הפוטנציאלי משמעותי יותר מבחינת החברה, כך נוכל להסתפק בהסתברות נמוכה יותר להתממשותו, ולהיפך. יחד עם זאת, יש להדגיש כי המבחן האמור איננו חזות הכל, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות והייחודיות".

1. האם הוכח כי מידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן המידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד, וכן מידע על מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד, לא היו ידועים לציבור עד לפרסום הדו"ח המידי הראשון ב-24.11.04?

• • • 1. מעדות ויזל, מדיווחים של פוקס לבורסה מחודש פברואר 2004 ומחודש יוני 2004 (נ/16 ו-נ/17 בהתאמה), מכתבה באתר האינטרנט NRG"" מעריב מיום 27.6.04 (נ/35), מכתבה ב"דה-מרקר אונליין" מיום 15.11.04 (נ/37), מאנליזה של מנורה גאון בית השקעות בע"מ מחודש אוקטובר 2004 (נ/38) עולה, כי בתקופה שבין פברואר 2004 ל-15 בנובמבר 2004, ועובר לפרסום דו"ח המידע הראשוני ביום 24.11.04 היה ידוע לציבור כי בכוונת פוקס להיכנס לשווקים בחו"ל כמנוע לצמיחתה. כן היה ידוע לציבור מחודש פברואר 2004 כי פוקס מנהלת מו"מ לפתיחת חנויות בסינגפור, ומחודש יוני 2004 היה ידוע לציבור כי פוקס מנהלת מו"מ לפתיחת חניות באוסטרליה. עוד היה ידוע לציבור, כי פוקס פתחה חנויות בסינגפור ובאוסטרליה בשיטת זכיינות, והודיעה כי בכוונתה לפתוח חנויות במזרח אירופה על דרך בעלות מלאה, כשפעילות פוקס במזרח אירופה תנוהל מבודפשט או מפראג. בחודש אוקטובר 2004 נערכה בבית ההשקעות "מנורה גאון" אנליזה לפוקס שכותרתה "הפוטנציאל לצמיחה גבוהה נמצא בחו"ל", ובה נכתב בין היתר כי בפוקס גמלה החלטה אסטרטגית להפסיק לעבוד על דרך זכיינות ולנסות לעבוד על דרך הפעלה ישירה על מנת להגדיל את הרווח. האנליזה הנ"ל נסקרה באתר האינטרנט "דה מרקר אונליין" ביום 3.11.04 (נ/93). בנוסף עולה, כי ביום 15.11.04 פורסמה באתר האינטרנט דה מרקר אונליין ידיעה שסקרה את ההרעה בתוצאות הכספיות של פוקס כפי שהשתקפו בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2004, (נ/37) כשויזל צוטט כי אמר שהמכירות העתידיות בסינגפור ובאוסטרליה צפויות לתמוך במכירות פוקס בישראל, ושפוקס בודקת אפשרות השקעה נוספות באירופה ובמזרח הרחוק.
      2. מהראיות שנסקרו לעיל אני קובעת, כי הוכח מעבר לכל ספק שעד לפרסום הדו"ח המידי הראשון ביום 24.11.04 לא היה ידוע לציבור אודות המו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן לא היה ידוע לציבור לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד ועל מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד.

1. האם הוכח, כי מו"מ בין פוקס לממורנד להקמת רשת חנויות ברוסיה וכן הקצאת מניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד, אילו היו נודעים לציבור בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום ,או אילו חלק מהמידע היה נודע לציבור בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום ,היה בהם כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של פוקס?

1. כב' הש' מלצר בע"פ פן סקר את 4 רכיבי המשנה בבחינת השפעתו האפשרית של המידע הנחשד להיות "מידע פנים", אשר עמד עליהם כ' הש' חשין בע"פ 4675/97 רוזוב נ' מ"י והם:

"(א) "ציבור" - מיהו אותו ציבור שחשיפתו למידע הייתה גורמת לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של החברה? בעניין רוזוב נקבע שציבור זה הינו ציבור שיש לו עניין בשוק ההון, אשר מורכב ממשקיעים גדולים וקטנים, מאנליסטים ופרשנים ועד הדיוטות. שקלול של כל סוגי משקיעים אלה מוביל לאותו "משקיע סביר" שבעיניו נבחן את פוטנציאל ההשפעה של המידע אילו זה נודע לו.

(ב) "המועד הקובע" – זהו המועד שבו נבחנת יכולת המידע להשפיע בצורה משמעותית על שווי ניירות הערך. המועד הקובע הוא מועד השימוש במידע, ויש לבחון מה היה קורה לו המידע היה מתגלה באותו מועד, ולא את מה שהתרחש במועד שבו הוא התגלה בפועל (אף שהשפעה זו עשויה לשמש כמבחן עזר בנסיבות מסוימות).

(ג) "הניבוי המושכל" – במסגרת רכיב זה נבחנת ההשפעה ההיפותטית של חשיפת המידע על שווי ניירות הערך של החברה. עסקינן בבחינה של "הקשר הסיבתי" שבין גילוי המידע, לו נתגלה, לבין השינוי המשוער שהיה נגרם במחירי ניירות הערך בעקבות הגילוי. וכלשונו של השופט מ' חשין: "האם התנהגותו של המשקיע הסביר, לעת העיסקה ולאור גילוי המידע – לו נתגלה – הייתה גורמת לשינוי משמעותי במחיר נייר-הערך. אם זו תהא מסקנתנו, כי-אז נתקיים הרכיב של הקשר הסיבתי (המשוער) הנדרש בחוק" ...

(ד) "מהותיות המידע" – לשון הגדרתו של "מידע פנים" בחוק איננה מסתפקת בכך שיהיה זה מידע שחשיפתו היתה משפיעה באופן כלשהו על ניירות הערך, אלא מחייבת כי יהיה מדובר במידע מהותי שהיה גורם, כאמור, לשינוי משמעותי בשווי ניירות הערך".

2. להלן אפרט את הצדדים למו"מ, את שלבי המו"מ בין פוקס לממורנד ואת נתוני המסחר של מנית פוקס בחדש נובמבר 2004:

הצדדים למו"מ בין פוקס לממורנד:

1. מעדויות ויזל, עו"ד אורן הלפרין, היועמ"ש של פוקס בתקופה הרלבנטית (להלן: "עו"ד הלפרין"), אלי קיממפלד- מנהל הכספים של פוקס בתקופה הרלבנטית (להלן: "קיממפלד"), מעדות אברהם פוקס אשר שימש בתקופה הרלבנטית כמנכ"ל משותף של פוקס ומהודעתו (ת/70) ומהודעת רו"ח של פוקס- משה שמש (להלן: "רו"ח שמש") אשר הוגשה בהסכמה (ת/76) עולה, כי ויזל היה בתקופה הרלבנטית יו"ר קבוצת פוקס ומנכ"ל דומיננטי וריכוזי של פוקס, אשר היה אחראי על הפיתוח העסקי בפוקס, והוא זה שקבע בד"כ היכן יושקעו כספי פוקס. עוד עולה, כי ויזל היה זה שמקבל את רוב ההחלטות בפוקס, והיה מקבל החלטות תוך זמן קצר.
2. מעדות גרינשפון, אשר היה בתקופה הרלבנטית סמנכ"ל הכספים של ממורנד, מעדות היועמ"ש של לבייב- עו"ד פורן (להלן: "עו"ד פורן") ומהודעת צביה לבייב- בתו של לבייב (להלן: "צביה") אשר הוגשה בהסכמה (ת/80) עולה, כי גרינשפון היה הציר המרכזי מטעם ממורנד במו"מ עם פוקס, בעל השליטה בממורנד, ולבייב היה זה שקיבל את ההחלטות בממורנד, לאחר שגרינשפון המציא ללבייב את הפרטים שהתגבשו במו"מ על מנת שיאשר את העסקה או ידחה אותה.
3. מעדות עו"ד הלפרין ועדות גרינשפון עולה, שפוקס היתה בתקופה הרלבנטית חברה קטנה באופן יחסי לממורנד.
4. מעדויות ויזל, עו"ד הלפרין ועו"ד פורן עולה, כי בפגישה הראשונה בין ויזל ונציגי פוקס עם נציגי ממורנד ביום 8.11.04, ויזל הציג פרזנטציה על פוקס ואילו נציגי ממורנד לא הציגו פרזנטציה על ממורנד, שכן היה ידוע, שללבייב יש יכולות וקשרים על מנת לפתוח את השוק הרוסי לפוקס.

ויזל העיד, כי בתקופה הרלבנטית היה לבייב ידוע כאיש עסקים רציני, מוכר מאוד ברוסיה, בעל יכולת לפתח עסקים ובעל קשרים ברוסיה. עוד העיד, כי יזם פניה לצביה לאחר שקיבל הצעה מאיש עסקים- מר אייל פישמן, לחבור אליו לפעילות משותפת ברוסיה מאחר והעדיף כלשונו "...לפנות לגוף שוותיק או חזק יותר בשוק הרוסי..." (פרוטוקול מיום 9.1.12, עמוד 301, שורה 26).

עו"ד הלפרין העיד, שעוד ביום 8.11.04, בעת שהחל המו"מ עם ממורנד היה מדובר במו"מ רציני, מאחר ולבייב הינו איש רציני.

רן ארנון- סמנכ"ל פוקס אמר בהודעתו על לבייב, אשר הוגשה בהסכמה (ת/99) "הוא גורם רציני ומכובד".

קיממפלד כינה את לבייב בעדותו "שותף בעל שיעור קומה" (עמוד 281 לפרוטוקול מיום 23.10.11, עמוד 281, שורה 31).

העד עידו נויברגר אשר היה בתקופה הרלבנטית מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ד"ש אייפקס העיד, "... ואם מקימים משהו ברוסיה ביחד, לא מידיעה ראשונה, אבל היתה ידיעה כללית שללבייב יש קשרים ברוסיה. שאם ללכת עם מישהו ישראלי לרוסיה, זה איתו..." (עמוד 445 לפרוטוקול מיום 24.5.12, שורות 29-31). עוד העיד, שבאותה תקופה לבייב היה איש עסקים מצליח.

רו"ח שמש אמר בהודעתו (ת/76) ביחס למו"מ של פוקס עם לבייב: "יש כאן הבעת אמון של משקיע גדול בחברה... אם מישהו עוקב אחר פעולות לבייב זה כמובן יגרום לביקושים ולהעלאת ערך החברה" (עמוד 8, שורה 32 עד עמוד 9, שורה 3).

סקירת המו"מ בין פוקס לממורנד:

חודש אוקטובר 2004- 4/11/04:

ויזל העיד, כי בחודש אוקטובר 2004 הציע לו כאמור איש העסקים אייל פישמן, שפוקס תחבור אליו להקמת פעילות משותפת בשוק הרוסי, לאחר שתיאר בפני ויזל את הפוטנציאל הגבוה לצמיחה מפעילות בשוק הרוסי. ויזל סיכם עם פישמן שיחזור אליו, אולם החליט לפנות לצביה, אותה הכיר מפעילות של פוקס בקניונים בישראל אותם צביה שיווקה, כששיקוליו היו כלשונו, "אמרתי לעצמי שאם אני הולך לבדוק את רוסיה... עדיף לי לפנות לגוף שוותיק או חזק יותר בשוק הרוסי ואמרתי שאני אפנה לגב' צביה לבייב. פניתי אליה, נפגשתי איתה, העליתי את הרעיון לבדוק את האפשרות להקים איתם אופרציה ברוסיה" (פרוטוקול מיום 9.1.12, עמוד 301, שורות 25-28). עוד העיד, כי ניהל עם צביה שיחה או שיחות טלפון בטרם הפגישה, והם נפגשו בבית קפה ביהוד סמוך למקום עבודתה של צביה. ביחס למועד הפגישה עם צביה, אשר לא נרשמה ביומן שלו (ת/82) העיד, כי מאחר וצביה אישה דתיה, הפגישה לא התקיימה בימי שישי ושבת. ויזל העריך, כי הפגישה התקיימה ב-3.11.04 או ב- 4.11.04, כשהסביר כי סביר שנערכה ביום 4.11.04 מאחר ובאותו יום היה בבית חולים תל השומר, הנמצא בסמוך למקום עבודתה של צביה, וכן מאחר וביום שני, ה- 8.11.04, לפי ת/82, כבר התקיימה הפגישה בין נציגי פוקס לממורנד, כאשר הוא זוכר כי הפגישה בין נציגי פוקס לממורנד התקיימה מספר ימים לאחר הפגישה שלו עם צביה. בנוסף העיד, שבפגישה עם צביה העלה בפניה רעיון לפתוח חנויות ברוסיה בשיתוף פעולה, צביה התלהבה, דיברה עם אביה ובהנחייתו קישרה את ויזל לגרינשפון על מנת לקדם את הרעיון.

צביה בהודעתה (ת/80) אמרה שהכירה את ויזל כשוכר בקניונים, ושראתה בויזל יזם רציני עם פוטנציאל. עוד אמרה, כי הפגישה עם ויזל התקיימה בבית קפה והיא אינה זוכרת את מועדה ובפגישה דובר כלשונה:" ... על רוסיה, הוא רצה להתרחב לצאת מהארץ, הוא רצה להתרחב לשווקים בינלאומיים וכשדובר על רוסיה הוא ידע שיש לנו יתרון והוא הציע לשתף פעולה. אני חושבת שמשם זה התחיל, יכול להיות שויזל רצה להיכנס לרוסיה ומשם זה התחיל... אני חושבת שהרעיון היה שאמרנו לו שעשינו שת"פ ברוסיה, ואז זה התגלגל שנהיה שותפים בהכל" (עמוד 4 ל-ת/80, שורות 17-22). עוד עולה מהודעתה, כי ראתה בויזל יזם רציני עם פוטנציאל כוח ניהולי מאוד חזק, ואמרה לו שתנסה לעניין את אביה. היא שוחחה עם אביה והסבירה לו את הפוטנציאל, ובהוראת אביה קישרה בין גרינשפון לויזל, יצאה מהתמונה והם המשיכו את המהלך, כשהיא קיבלה מהם עדכונים.

8.11.04

מעדויות ויזל, גרינשפון, עו"ד פורן ועו"ד הלפרין עולה, כי ביום 8.11.04 התקיימה פגישה במשרדי פוקס באזור התעשייה הישן בלוד (להלן: "הפגישה"), בה השתתפו מטעם ממורנד גרינשפון ועו"ד פורן ומטעם פוקס השתתפו ויזל, עו"ד הלפרין ורו"ח שמש, כאשר חלק ממשתתפי הפגישה העידו, שצביה השתתפה בפגישה. מיומנה של צביה (ת/81) עולה, כי הפגישה נרשמה ביומנה, אולם צביה כאמור בהודעתה (ת/80) השיבה, כי אינה זוכרת שהשתתפה בפגישה.

ויזל העיד, שאינו זוכר את תוכן הפגישה ושסביר להניח שהציג פגישה את יכולותיה של פוקס לנציגי ממורנד, על מנת להלהיב את נציגי ממורנד לפוטנציאל של עסקה עם פוקס ברוסיה. לאחר שעיין ביומנו (ת/82) העיד, שהפגישה לא רשומה ביומנו, אולם רשום ב-ת/82, בכתב ידו: "12:00-15:00", ופגישות שהיו קבועות ביומנו ביום 8.11.04 בין השעות 12:00-15:00 נמחקו על ידו ,או על ידי הנאשמת, ויש בכך כדי להצביע שהפגישה נקבעה בתוך זמן קצר, כשייתכן שהוא בעצמו קבע אותה ולכן אינה רשומה ביומנו.

עו"ד הלפרין העיד, כי בפגישה התוודה לראשונה על עסקה שמתגבשת בין פוקס עם ממורנד ולבייב. למיטב זכרונו דיברו בפגישה על בדיקת אפשרות לפתיחת רשת חנויות משותפת בחלקים שווים של פוקס וממורנד ברוסיה, על אפשרות שממורנד תרכוש מניות פוקס ותיכנס כשותפה לפוקס. עוד דובר בפגישה על נשיאה בהוצאות ההקמה של הרשת המשותפת, על חלוקת רווחים, על פתיחת חנויות בשיטה של הפעלה עצמית ולא בזכיינות, ועל סוג הפרסום שצריך להתאים לרוסיה וכן מי מהצדדים ישא בו.

עוד העיד, שמאחר ולבייב איש רציני, המו"מ מלכתחילה נראה רציני יותר (עמוד 225 לפרוטוקול מיום 22.6.11, שורה 1). ביחס לשוני בין המו"מ עם ממורנד למו"מ אחרים של פוקס העיד, "אני חושב שזו פעם ראשונה שדובר על פתיחה של רשת משותפת בחו"ל והגודל גם של הגוף שעומד מולנו, זה גוף מאוד גדול... זה מו"מ עם גוף גדול ורציני... כשאתה עומד מול מישהו כמו לבייב אתה יוצא מנקודת הנחה שזה רציני" (עמוד 226 לפרוטוקול מיום 22.6.11, שורות 17-26). עוד העיד, שהיה לחץ של ממורנד לקדם מהר את חילופי הטיוטות ושממורנד רצתה להבטיח, כי פוקס תתחייב עוד לפני שויזל יטוס לרוסיה, שאם פוקס תחליט לא להתקשר עם לבייב, פוקס תימנע מפתיחת רשת חנויות ברוסיה באופן עצמאי לתקופה של שנתיים.

בחקירה נגדית, לאחר שהוצגה לו תרשומת של עו"ד פורן מהפגישה (נ/10) אישר, כי בפגישה דובר על כך שממורנד תרכוש 20% ממניות פוקס בשני שלבים 10% ו-10% כשלא סוכם על מחיר מניה.

עוד השיב, שדובר על הקמה של רשת חנויות בחלקים שווים, כשהיכולת של פוקס בניגוד ליכולת הכלכלית של ממורנד היתה מוגבלת, ולכן היה חשוב לבנות את העסקה בהתאם ליכולת הכלכלית של פוקס. בנוסף, דובר על הפעלה עצמית של חנויות שהינה חדשנית לפוקס, ויש בה סיכון גדול יותר לפוקס מאשר הפעלה בזכיינות, אולם הסיכוי לרווח גדול יותר.

ביחס לקיומה של העסקה עם ממורנד השיב, שבשלב זה לא היתה עסקה, ושבשלבים המוקדמים של העסקה סיכויי ההסתברות שבסופו של דבר אכן תהיה עסקה עדיין לא היו מספיק גבוהים. כשלטעמו גם ביום 14.11.04 לא היה ברור שתהיה עסקה, ורק לאחר החזרה של ויזל מרוסיה היה פוטנציאל לעסקה.

גרינשפון העיד, כי בפגישה דובר כלשונו "על לעשות עסקה משותפת ברוסיה, לפתח רשת של פוקס ברוסיה ביחד עם קבוצה של לבייב... בסופו של דבר העסקה שנולדה מזה היא עסקה של שותפות בחברה למעלה, שאנחנו גם נחזיק מניות או אופציות בחברה הציבורית במקביל ל-50% החזקה של השותפות ברוסיה... בהתחלה דובר על המתווה שאנחנו רצינו שתהיה לנו אופציה לרכישת מניות בפוקס הציבורית... סביר להניח שהרעיון היה שלי. אני בטוח שזה היה רעיון של קבוצת ממורנד. הרעיון לקבל אופציה בא ממני. העסקה עצמה יצאה בסופו של דבר שונה קצת כי לא יצאה עסקה של אופציה אלא עסקה במניות ואופציה" (עמוד 375 לפרוטוקול מיום 24.1.12, שורות 7-19). לאחר שהוצגה לגרינשפון תרשומת של עו"ד פורן מהפגישה (נ/10) השיב, שלא זוכר אם נושא ההשקעה של לבייב בפוקס כבר דובר בפגישה ביום 8.11.04 והוסיף, "אבל זה רעיון שמבחינתי היה חלק מהעסקה. אם זה לא דובר באותה ישיבה, אז זה דובר ישר אחריה. אני חיפשתי לעשות עסקה שנהנה מעלית הערך בחברה הציבורית" (שם, שורות 27-29).

בהודעתו באזהרה יום 7.5.07, אשר הוגשה בהסכמה (ת/90) אמר גרינשפון, כי בפגישה סקרו אנשי פוקס את פוקס, בהמשך דיברו על המתווה של עסקה בין ממורנד לפוקס, לרבות הרעיון שלו למתן אופציה לממורנד לרכישת 20% מניות פוקס, כשאינו חושב שסיכמו על מחיר המניות. עוד השיב, שמבחינת ממורנד העסקה עם פוקס הינה עסקה קטנה ובעלת סיכון נמוך, שכן מדובר בחברה ציבורית שבנק לאומי שותף בה.

במסמך מיום 19.1.11 המתעד את ריענון הזיכרון שנערך לגרינשפון בפרקליטות (ת/91) נכתב :"ביחס למתווה העסקה אמר כי זה היה רעיון שלו ליהנות מן המיזם גם באמצעות השקעה "מלמעלה" סביר להניח כי באו לפגישה עם הקונספט הזה".

עו"ד פורן העיד, כי כשזומן לפגישה הוסבר לו, כי נרקמת עסקה של שותפות בין ממורנד לפוקס להקמת רשת חנויות ברוסיה, ובפגישה כתב תרשומת (נ/10). עוד העיד, כי המסקנות מהפגישה היו כלשונו: "המסקנות היו שהולכים לעסקה המשותפת, הבנה בסיסית הוסכמה בין הצדדים ומה שנותר היה להכין מזכר הבנות בכתב, לנהל עליו מו"מ ולחתום עליו... היה ברור לגמרי שהולכים ביחד, שמה שנשאר לעשות זה את הצד הטכני של הכנת המזכר וחתימה עליו... אחרי אותה ישיבה נשאר להכין את מזכר ההבנות, לקבל אישור של הצד שלנו לנוסח שלו, להעבירו לעו"ד של פוקס, לקבל את הערותיהם ולחתום על המזכר" (עמוד 251 לפרוטוקול מיום 12.7.11, שורות 9-18).

מתרשומת שכתב עו"ד פורן בפגישה (נ/10) עולה, כי ויזל הציג בפגישה פרזנטציה על פוקס, הצדדים דנו ברעיון לפתיחת רשת חנויות משותפת בחלקים שווים, נדונה חלוקת האחריות בין פוקס לממורנד, הוצאות פרסום, תפעול וכן דובר על רעיון של אופציה שתהיה לממורנד לרכוש 20% ממניות פוקס בשני חלקים של 10% כל אחד. עוד עולה מנ/10 כי סוכם להכין מזכר הבנות.

9.11.04

ויזל העיד, כי לאחר הפגישה היה צורך שיסע לרוסיה עם צוות של מנהלים בכירים מטעם פוקס על מנת לבדוק ולבחון האם פוקס יכולה להתחרות בשוק הרוסי, שכן אם בנסיעה לרוסיה יוברר שפוקס לא תוכל להרוויח כסף ברוסיה, אין טעם לעסקה עם לבייב או כל גורם אחר. עוד העיד, כי הסיכוי לקיום העסקה עם ממורנד היה תלוי בהצלחת הביקור ברוסיה . מתדפיסים של חברת אל על שהוגשו בהסכמה (ת/17) עולה, כי ביום 9.11.04 הוזמנו 4 כרטיסי טיסה לרוסיה, לויזל ולשלושה מצוות ההנהלה של פוקס ליום 16.11.04. ויזל העיד שמועד הטיסה 16.11.04 תואם עם צביה, שכן צביה היתה אמורה לשהות ברוסיה בין 16.11.04 ל-18.11.04, והטיסה תוכננה כך שצביה תציג לו את השוק הרוסי. עוד העיד שהוא ,או הנאשמת ביטלו פגישות שתוכננו לו בין התאריכים 16-18.11.04, ימים בהם טס ושהה ברוסיה.

10.11.04-14.11.04

מעדות ויזל עולה, כי בתקופה שבין 10.11.04 ל-13.11.04 שהה בחופשה פרטית בחו"ל, ובעת שהוא נמצא בחופשה, הוא נוהג להיות הן בקשר טלפוני והן במסרונים עם משרדו ועם עו"ד הלפרין בענייני פוקס.

מ-ת/54-ת/59, ת/61-ת/62, ת/64-ת/67, ת/83 ו-נ/18, נ/29-נ/31, ומעדויות עו"ד פורן, עו"ד הלפרין וגרינשפון עולה, כי החל מיום 10.11.04 הוחלפו טיוטות בין עו"ד פורן ועו"ד הלפרין שהביאו לחתימת מזכר ההבנותהראשון בין ממורנד ופוקס, עוד לפני המראת ויזל וצוות מהנהלת פוקס לרוסיה ביום 16.11.04 לפנות בוקר. הסיבה לחתימת מזכר ההבנות הראשון היתה נעוצה בכך שצביה הסכימה להראות לויזל וצוותו את השוק הרוסי בתנאי שפוקס תחתום על מסמך לפיו באם פוקס תחליט לאחר הנסיעה לרוסיה שלא לעשות עסקה עם לבייב, ייאסר עליה לחתום הסכם עם כל גורם אחר לשיתוף פעולה ברוסיה לתקופה של שנתיים.

מעדות עו"ד הלפרין ועו"ד פורן עולה, כי בתקופה שבה הוחלפו טיוטות של מזכר ההבנות הראשון הם שוחחו ביניהם גם בטלפון. עו"ד פורן העיד שהטיוטות של מזכר ההבנות הראשון ,נשלחו ממשרדו לאחר הערות של גרינשפון ואישורים שקיבל מגרינשפון ,אלא אם צוין אחרת במסמך. עו"ד הלפרין וויזל העידו שכל המסמכים שנשלחו מעו"ד הלפרין יצאו באישור ויזל. מעדות עו"ד פורן עולה, כי לאחר הפגישה הכין טיוטה ראשונה של מזכר הבנות (ת/64), העביר אותה לגרינשפון שכתב על גבי הטיוטה הערות, עו"ד פורן הכין טיוטה שניה ועליה כבר הודפסו התיקונים של גרינשפון בצירוף הערות חדשות (ת/65). ת/65 הועבר בפקס על ידי עו"ד פורן לפוקס ביום 10.11.04, והמסמכים הופנו לנאשמת ולויזל (ת/66). כמו כן, שלח עו"ד פורן את ת/65 לעו"ד הלפרין בתוספת הערות בכתב ידו (ת/54). לאחר שקיבל עו"ד פורן הערות של עו"ד הלפרין על ת/54, הוסיף על גבי הטיוטה השניה בכתב ידו את ההערות שעו"ד הלפרין שלח לו במכתב (ת/55).

ביום 11.11.04 שלח עו"ד פורן מכתב בפקס לעו"ד הלפרין בו הודיע כי הוא מצרף "גרסה מתוקנת של מזכר ההבנות" (ת/ 67). עו"ד הלפרין העיר הערות בכתב (ת/56), ועו"ד פורן סמן את ת/67 כטיוטה רביעית לאחר שהוסיף את הערות עו"ד הלפרין ב-ת/ 56.

ביום א', ה- 14.11.04, לאחר שויזל שב לישראל מחופשתו הפרטית, חודשו המגעים בין פוקס לממורנד, כשבשעה 12:59 קיבל עו"ד הלפרין מעו"ד פורן את הנוסח הסופי של מזכר ההבנות הראשון(ת/58). ביום 15.11.04 שלח עו"ד פורן לעו"ד הלפרין בפקס את מזכר ההבנות הראשון ועליו חתימה של ממורנד מיום 14.11.04 (ת/59).

מאחר וצביה העמידה תנאי לכך שתציג את השוק הרוסי בפני ויזל וצוותו ,שעניינו שפוקס תחתום שלא תכנס למו"מ עם גורם אחר לשיתוף פעולה ברוסיה במשך שנתיים, אני קובעת כי עד להמראה של ויזל לרוסיה ביום 16.11.04 לפנות בוקר חתמה פוקס על מזכר ההבנות הראשון (ת/83)(אין מחלוקת שבנק לאומי שהיו לו אחוזים בפוקס חתם במועד מאוחר יותר בחדש נובמבר על מזכר ההבנות הראשון)

מ-ת/64 ו-ת/65, שהינם טיוטות ראשונות שנשלחו ביום 10.11.04, ומעדות עו"ד פורן, עולה כי רוב הנושאים נשוא העסקה סוכמו עוד בפגישה, לרבות רכישת המניות של פוקס על ידי ממורנד. אולם במסגרת המו"מ לפני חתימת מזכר ההבנות הראשון, סוכם כי על נושא רכישת המניות ידונו לאחר הנסיעה לרוסיה, כשהוסכם שבנושא האופציות ומחירן ידונו בשלב מאוחר יותר.

עוד עולה מ-נ/10, כי סעיף 12 במזכר ההבנות הראשון החתום (ת/59, ת/83) והדן בהשקעתה של ממורנד בפוקס, עבר שינוי מהסיכומים בפגישה. השינוי התבטא בכך, שלאחר הערות של גרינשפון ועו"ד הלפרין הוחלט לדחות את הדיון בנושא האופציות, כשהוסכם שאם הצדדים לא יגיעו לידי הבנה בנושא האופציה יבוטל מזכר ההבנות הראשון, פרט להתחייבות של פוקס שפורטה בסעיף 14 למזכר ההבנות הראשון לפיו, "פוקס מתחייבת שלא להתקשר עם כל גוף אחר ברוסיה ו/או במדינות חבר העמים בהסכם להקמת רשת חנויות אופנה במשך שנתיים ימים מיום חתימת מזכר הבנות זה". בסעיף 16 למזכר ההבנות הראשון נכתב, "הצדדים מתחייבים לנהל מו"מ מזורז בתום לב במטרה לנסות ולחתום על הסכם... בתוך 3 חודשים מיום חתימת מזכר הבנות זה. לא נחתם ההסכם כאמור מכל סיבה שהיא היה מזכר הבנות זה בטל ומבוטל למעט ההתחייבות בסעיף 14 לעיל". כן נכתב בסעיף 18 כי מזכר ההבנות בא במקום כל זיכרון דברים.

ישיבת דירקטוריון של פוקס ביום 14.11.04:

ביום 14.11.04 התקיימה במלון בת"א ישיבת דירקטוריון של פוקס. מ-ת/71 המפרט את סדר היום שנקבע לישיבת הדירקטוריון עולה, שנושא המו"מ בין ממורנד לפוקס לא נכלל בסדר היום של ישיבת הדירקטוריון.

מעדות ויזל עולה, כי החליט לדווח לדירקטוריון ביום 14.11.04 אודות העסקה עם ממורנד לאור בקשת צביה להכליל במזכר ההבנות סעיף לפיו, במידה ולא תחתם עסקה בין פוקס לממורנד, פוקס תהיה מנועה במשך שנתיים מלהיכנס לשוק הרוסי עם גורם אחר.

בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון (ת/60) נכתב בסעיף 3 בכותרת: "דיווח על מו"מ לפתיחת רשת חנויות ברוסיה", ובגוף סעיף 3 נכתב "נמסר דיווח על מו"מ שהחל עם חברת ממורנד (חברה פרטית בשליטת לב לבייב) לצורך שת"פ להקמת רשת חנויות פוקס ברוסיה. המו"מ נמצא בתחילתו כאשר העקרונות המסתמנים הינם שתוקם חברה בבעלות שווה לצורך הפעילות ברוסיה ובחבר המדינות. חברת פוקס תהיה אחראית על הקמת החנויות והתפעול, וממורנד תמנה איש כספים מטעמה. בשלב זה צפויה להתקיים נסיעה משותפת לצורך בחינה ראשונית של השוק. במסגרת המו"מ המתקיים אמורה להינתן לממורנד אופציה לרכישת מניות בפוקס בשיעור של כ-20% בשני שלבים. על פי דרישת ממורנד, תתחייב החברה שלא לפעול במשך 24 חודשים בשוק הרוסי במידה והמו"מ לא יבשל לידי הסכם מכל סיבה שהיא, וכן סוכם כי היועצים המשפטיים של החברה יבחנו את דרישת הדיווח בנושא ויעבירו לויזל חו"ד".

עולה מ-ת/60, שויזל דיווח עוד ביום 14.11.04 לדירקטוריון כי ממורנד אמורה לקבל אופציה לרכישת מניות פוקס בשיעור של 20% ושהדיווח של ויזל זהה לתרשומת של עו"ד פורן ב-נ/10.

עו"ד הלפרין העיד, כי לא חשב -במועד בו התקיימה ישיבת הדירקטוריון ,14.11.04 כי יש לדווח על המו"מ לבורסה, וזאת על אף שהוא דוגל בדיווח לבורסה מוקדם ככל שניתן, וזאת מאחר ולהבנתו טרם הנסיעה לרוסיה העסקה לא סגורה, וההסתברות לקיום העסקה לא היתה מספיק גבוהה. "... ברגע שנחתמת עסקה כזו, עשרים אחוז בפתיחת רשת חנויות בחו"ל מהותי על פי כל פרמטר ,מה שגרם לי לחשוב בזמן ראשון שלא צריך לדווח זה לא עניין המהותיות אלא ההסתברות אם זה אכן ייצא לפועל" (עמוד 230 לפרוטוקול מיום 22.6.11, שורות 30-32).

קימפלד העיד, כי ביום 14.11.04, בישיבת הדירקטוריון היה דיון בו התלבטו אם לדווח על המו"מ, לאור הסעיף במזכר ההבנות שאסר על פוקס לקיים מו"מ או לפנות לגורם אחר לבחון אפשרות לשיתוף פעולה ברוסיה, כשהצד של לבייב לא רצה בדיווח שכן לא רצה לחשוף את פרטי העסקה עד שהעסקה לא תיסגר ובצד של פוקס התלבטו אם לדווח וכלשונו, "אנחנו בעצם התלבטנו לגבי דיווח על נושא ההתחייבות שפוקס לקחה על עצמה, מאחר שפה היה מדובר בהתחייבות סופית, מוחלטת, ולא משא ומתן שאפשר לעכב פרסומו. עוד העיד כי בסופו של דבר הוחלט לא להוציא דיווח באותו שלב" (עמוד 280 לפרוטוקול מיום 23.10.11, שורות 18-20). בנוסף העיד, כי במהלך ישיבת הדירקטוריון רשם בכתב ידו טיוטה של סיכום ישיבת הדירקטוריון על מנת להפיצה לאחר הישיבה לחברי הדירקטוריון (ת/73). בנוסף רשם ב-ת/73 טיוטה בכתב ידו של נוסח דיווח לבורסה, אם יוחלט לדווח לבורסה ובה כתב, "נחתם מזכר הבנות עם שותף אסטרטגי לבחינת האפשרות לכניסה לשוק הרוסי. במסגרת מזכר ההבנות התחייבה החברה שלא לפעול במשך שנתיים במידה ומזכר ההבנות לא יבשיל לידי הסכם מכל סיבה שהיא".

מהראיות שהובאו בפני עולה כי לאחר ישיבת הדירקטריון לא דווח על המו"מ בין פוקס לממורנד ודווח על המו"מ לראשונה ב 24.11.04 בדו"ח המיידי הראשון.

15.11.04

מפרוטוקול ישיבת צוות ההנהלה בפוקס מיום 15.11.04 (ת/84) עולה, כי ויזל דיווח ב15.11.04 לצוות ההנהלה של פוקס שמתנהל מו"מ עם רוסיה וסין, מבלי לפרט עם מי מתנהל מו"מ.

בנוסף ביום 15.11.04 נשלח לפוקס מזכר ההבנות הראשון, אשר נחתם על ידי ממורנד ביום 14.11.04 (ת/59).

16.11.04- 18.11.04

מתדפיס תנועות מעבר הגבול של ויזל (נ/42) עולה, כי ויזל המריא לרוסיה ביום 16.11.04 ונחת בישראל ביום 18.11.04. אמנם ויזל העיד לאחר שעיין ביומנו (ת/82), שחזר מרוסיה ביום 19.11.04 בבוקר, אולם לאור נ/42 אני קובעת שויזל נחת בישראל ביום 18.11.04.

ויזל העיד, כי נסע לרוסיה עם צוות מנהלים של פוקס לאחר שחתם על מזכר ההבנות בו נכלל כאמור סעיף האוסר על פוקס להתקשר במשך שנתיים עם חברה אחרת לפעילות משותפת ברוסיה, במידה והמו"מ עם ממורנד לא יצלח. עוד העיד, כי מועד הנסיעה תוכנן למועד בו צביה אמורה היתה לשהות ברוסיה, כשמטרת הנסיעה שויזל וצוות ההנהלה יבחן את סיכויי השתלבות פוקס בשוק הרוסי, זאת לאחר שצביה תראה לו את השוק הרוסי, וכלשון ויזל "אם הביקור יהיה מוצלח אנו מתקדמים לעסקה ואם הביקור לא יהיה מוצלח אין שום סיכוי לעסקה" (פרוטוקול מיום 9.1.12, עמוד 312, שורות 11-12).

בנוסף העיד ויזל, שהצוות שנסע איתו לרוסיה סבר לאחר הביקור ברוסיה, כי פוקס יכולה להתחרות בשוק הרוסי, ושהוא החליט להמשיך בקידום העסקה עם ממורנד. עוד העיד, כי יכול להיות, שהוא והצוות שהתלווה אליו לרוסיה הגיעו למסקנה כי יש כדאיות בכניסה לשוק הרוסי כבר במהלך הנסיעה או בטיסה חזרה, וכן העיד כי אינו זוכר שערכו ישיבה בעניין זה.

אילת לוי, מנהלת בפוקס שנסעה עם ויזל לרוסיה אמרה בהודעתה אשר הוגשה בהסכמה (ת/94) שאת ההחלטה האסטרטגית להיכנס לשוק קיבלו בדרגים של ויזל, ושהיה ברור למי שנסע לרוסיה כי יש פוטנציאל ויש מקום לפוקס ברוסיה.

19.11.04-21.11.04

מ-ת/89, מסמך שהוכן ע"י המאשימה המבוסס על פלטי שיחות טלפון של גרינשפון ונאשם 1 (ת/11 ו-ת/12) והמפרט שיחות בטלפון נייד של גרינשפון בחודש נובמבר 2004 עולה, כי ויזל התקשר לגרינשפון ביום 19.11.03 בשעה 10:57, כשאורך השיחה 2.33 דקות, וביום 21.11.04 בשעה 19:29 כשאורך השיחה 0.83 דקות.

22.11.04

מ-ת/82 עולה, כי רשומה ביומנו של ויזל במועד 22.11.04 בשעה 19:00 כתובת של מסעדה הנמצאת מתחת למשרדי ממורנד. מהודעת גרינשפון (ת/90), הודעת שמש (ת/76), עדות ויזל ועדות גרינשפון עולה, כי ביום 22.11.04 בשעה 19:00 התקיימה פגישה במסעדה הנמצאת מתחת למשרדי ממורנד, בה השתתפו ויזל, רו"ח שמש וגרינשפון, כשויזל העיד שזו היתה פגישה שנועדה להתקדם במו"מ ,לאחר הנסיעה המוצלחת לרוסיה, וגרינשפון העיד שבפגישה המשיכו לדון במבנה העסקה, מחירים, אופציה, תקופת האופציה וכיוצ"ב.

23.11.04

מ-ת/89 עולה, שב- 23.11.04 בשעה 16:39 ו-16:51 שוחחו גרינשפון וויזל בטלפון 1.2 דקות ו-2.48 דקות בהתאמה, וגרינשפון שוחח בטלפון עם עו"ד פורן בשעה 17:49 למשך 0.58 דקות. מ-נ/51 עולה, כי עו"ד הלפרין שלח טיוטה בה העלה על הכתב מחירי הקצאה והאופציה, כשמעדות ויזל עולה שעו"ד הלפרין שלח את נ/51 על סמך הנחיות של ויזל, וזאת לאחר שויזל קבע מחיר למניית פוקס עם גרינשפון, כאשר השניים שוחחו בטלפונים נייחים על מחיר המניה במועדים 22-23.11.04.

בנוסף העיד ויזל, כי ביום 23.11.04 שוחח עם איש עסקים מר עדי פדרמן ואמר לו שבשלב זה הוא אינו מתקדם במו"מ מולו, שכן "יש סיכוי שמשהו מתפתח".

24.11.04

ביום 24.11.04 שהה עו"ד פורן בחו"ל. עו"ד פורן העיד, כי עו"ד סימונה רוזנצוייג ממשרדו טיפלה ב-4 טיוטות ששלח עו"ד הלפרין למשרדו, כשבמקביל ויזל וגרינשפון שוחחו בטלפון והגיעו להסכמות לעניין מחיר מניית פוקס, שממורנד תשלם לפוקס. גרינשפון שקיבל את נ/51 שלח אותו לעו"ד רוזנצוייג בשעה 10:36. כן נשלח נ/24 ע"י עו"ד הלפרין לעו"ד רוזנצוייג בשעה 09:06. ב-נ/24 מפורטים מחירי ההקצאה והאופציה של מניית פוקס, כשמעדות ויזל עולה כי המסמך נשלח ע"י עו"ד הלפרין על סמך הסכמות שלו עם גרינשפון אשר תיקן את נ/51 ושלח אותה לעו"ד רוזנצויג ביום 24.11.04 בשעה 10:36.

מעדות ויזל עולה, כי ביחס לחלוקת דיבידנד ומחיר אופציה הגיעו ויזל וגרינשפון להסכמה ביום 24.11.04, לאחר שניהלו ביניהם מו"מ מהשעה 09:00 עד שעה 12:00- 13:00.

24.11.04 סמוך לשעה 14:17:

בסמוך לשעה 14:17 פרסמה פוקס את הדו"ח המיידי הראשון (ת/6 (להלן: "ת/6").

להלן יפורט נוסח ת/6:

"חברת פוקס-ויזל (להלן: "פוקס") מודיעה בזה, כי היא מנהלת מו"מ עם חברת ממורנד ניהול (1998) בע"מ- חברה פרטית הרשומה בישראל בשליטתו של איש העסקים לב לבייב (להלן: "ממורנד") לצורך הקמת רשת חנויות תחת המותג 'FOX'- ברוסיה ובמדינות חבר העמים.

במידה והמו"מ יעלה יפה, תוקם חברה אשר מניותיה יוחזקו על ידי החברה וממורנד בחלקים שווים. החברה שתוקם תרכז את הפעילות ברוסיה ובמדינות חבר העמים.

כמו כן, מוסכם על הצדדים, כי במידה והמו"מ יעלה יפה, תקצה פוקס לממורנד 1,100,000 מניות רגילות של פוקס (המהוות כ-10% מהון המניות המונפק והנפרע של פוקס לאחר ההקצאה) כנגד תשלום במזומן לפי שער של 2,750 אג' למניה.

בנוסף, תעניק פוקס לממורנד, אופציה לתקופה של 12 חודשים, לרכישה על דרך הקצאה של 1,400,000 מניות רגילות נוספות של פוקס (שיהוו כ-10% מהון המניות המונפק והנפרע של פוקס לאחר ההקצאה) לפי שער של 3,850 אג' למניה.

כל ההסכמות בין הצדדים מותנות בחתימה על הסכם מפורט אשר ינוסח לאחר שהצדדים יגיעו לכלל הסכמה, אם וככל שיגיעו, וכן בקבלת כל האישורים הנחוצים הן בתוך החברה ו/או מצדדים שלישיים ו/או כל רשות מוסמכת".

ויזל העיד, כי ת/6 פורסם מאחר שחשש שהמידע דלף לשוק, שכן מחירי המנית פוקס עלו, וכן בשל החשש שהמידע ידלוף מאחר ומעגל היודעים על העסקה הנרקמת גדל. קימפלד העיד, שלא היה צריך לפרסם את ת/6, ושהפרסום נבע מדרישת ויזל נוכח חששו שמידע פנים דלף וכן לאור עליית שער המניה.

לאחר פרסום ת/6 הופסקה הפעילות במניית פוקס בשעה 14:17 וחודשה בשעה 15:02 כפי שעולה מדו"ח הציטוטים (ת/43).

בנוסף עו"ד רוזנצוייג ריכזה את הערות שרשמה על הטיוטות בהנחיית גרינשפון והעבירה אותן לעו"ד הלפרין, לעו"ד פורן ולגרינשפון (נ/32). בשעה 19:01 שלח עו"ד הלפרין מייל לעו"ד רוזנצוייג ובו הערותיו על נ/32 ו- נ/20.

תמצית ההתפתחויות במו"מ בין פוקס לממורנד לאחר פרסום ת/6:

28.11.04

נוסח סופי של מזכר ההבנות (נ/27) נשלח על ידי עו"ד רוזנצויג ממשרד עו"ד פורן לעו"ד הלפרין.

6.12.04

ביום 6.12.04 נחתם מזכר ההבנות (נ/12) אשר משלב את ההסכמות שהגיעו אליהן ביום 14.11.04 במזכר ההבנות הראשון ואת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ביחס לאופציות כאשר מת/85 עולה כי פוקס חתמה עליו עוד ביום 29.11.04 ובנק לאומי אשר החזיק חלק ממניות פוקס חתם עליו ב-2.12.04.

9.12.04

פוקס שלחה דיווח מיידי לבורסה (ת/44) בו ציינה, כי במשך ל-ת/6 ובמסגרת המו"מ נחתם מזכר הבנות המעלה על הכתב את העקרונות שהוסכמו עד כה.

23.1.05

ב-נ/12 התחייבו הצדדים לנהל מו"מ מזורז במטרה לחתום על הסכם להקמת רשת חנויות ברוסיה בתוך 3 חודשים, וכן נקבע שאם לא ייחתם ההסכם יבוטל מזכר ההבנות נ/12. במועד זה נחתם ע"י פוקס הסכם ההקצאה של מניות פוקס לממורנד (נ/13).

נתוני מסחר של מנית פוקס בנובמבר 2004

באמצעות החוקר לביא אבנת הוגשו ת/7, ת/8. העד לבנת העיד, כי הוא זה שהוציא את הנתונים על המסחר במנית פוקס בחדש נובמבר 2004 ממאגר הנתונים הרשמי בבורסה. כן הוגשו באמצעות לבנת ,ת/38-ת/43, דוחות ציטוטים המשקפים את תמונת המסחר במניית פוקס במועדים 14.11.04 ו- 18-24.11.04, כשעולה, כי ביום 18.11.04 בוצעו 9 עסקאות במניית פוקס ושער הנעילה נקבע על 2550 נקודות. ביום 21.11.04 בוצעו 19 עסקאות ושער המניה נותר בענו .ביום 22.11.04 בוצעו 47 עסקאות והמסחר במניה הסתיים בשער2645 נקודות. ביום 23.11.04 בוצעו 27 עסקאות והשער עלה ל2727 נקודות וביום 24.11.04 הסתיים המסחר בשלב הפתיחה בשער של 2923 נקודות עליה של כ7% משער הנעילה של מנית פוקס ביום 23.11.04.

בשלב זה פורסם ת/6.

מ-ת/43 ,ת/7 עולה, כי לאחר פרסום ת/6בשעה 14:17 הופסק המסחר במנית פוקס.

עם חידוש המסחר בשעה 15:02 ירד השער במניית פוקס. בהמשך חדש נובמבר 2004 עלה שער מנית פוקס וביום 28.11.04 שער הנעילה של מנית פוקס עמד על 3024 נקודות ושיקף עליה של כ18% משער הנעילה ביום 21.11.04. עוד עולה, כי עד לדווח על הסכם ההקצאה הסופי ביום 24.1.05 עלה שער מניית פוקס ל-4000 נקודות, כך שבסך הכל עלתה מניית פוקס מיום דיווח דו"ח המידע הראשוני ב-24.11.04 ועד ליום 24.1.05 בשיעור של כ-38%.

אני דוחה את טענת ב"כ הנאשמים כי היה צריך להביא עד מומחה, על מנת להוכיח כי מניית פוקס עלתה לאחר פרסום ת/6. מאחר והובאו בפני נתוני מסחר ממאגר הרשמי של הבורסה ומנגד לא הובאו כל ראיות הסותרות נתונים אלו.

1. הכרעה:
2. מעדויות ויזל, גרינשפון, עו"ד הלפרין, עו"ד פורן, קיממפלד, הודעות רן ארנון (ת/93), צביה (ת/80) ורו"ח שמש (ת/76) עולה, שלטעמם שותפות של פוקס עם לבייב הינה אירוע שיש לו השפעה מהותית מאוד לפוקס, שכן ללבייב יכולת וקשרים אדירה ברוסיה.
3. מתרשומת קיממפלד ב-ת/60 (טיוטת ההודעה לבורסה שכתב ב-14.11.04) עולה, כי ראה בלבייב שותף אסטרטגי לכניסה לשוק הרוסי וכן ראה בחתימה של פוקס על התחייבות שלא לפעול עם גורם אחר ברוסיה במזכר ההבנות הראשון, התחייבות מהותית.
4. מ-נ/16 ו-נ/17 עולה, כי פוקס ראתה במו"מ שניהלה עם חברות זרות לפתיחת רשת חנויות בחו"ל על בסיס זכיינות, אירוע משמעותי בחברה, ולפיכך דיווחה לבורסה על המו"מ לפתיחת חנויות בסינגפור ובאוסטרליה.
5. מ-נ/38 עולה, כי פוקס החליטה לעבור משיטת זכיינות לשיטת הפעלה עצמית. מעדות ויזל ועו"ד הלפרין עולה, כי בשיטה של הפעלת חנויות ישירה ולא בשיטת זכיינות קיים מחד סיכון גבוה לפוקס, ומנגד, קיים סיכוי לרווחים גדולים בהרבה מהפעלת חנויות בשיטת זכינות. עוד עולה מעדות עו"ד הלפרין שהיה צריך לשקול בזהירות את פרטי העסקה בין ממורנד לפוקס, לאור המשאבים הדלים יחסית של פוקס והכונה לפתוח רשת חנויות משותפת על דרך הפעלה עצמית.
6. מעדויות ויזל, עו"ד הלפרין וקיימפלד עולה, כי ת/6 פורסם לאחר ששערי מניית פוקס עלו והיה חשש לדליפת מידע.

מ-ת/7 ו-ת/8 עולה, כי לאחר פרסום ת/6, הופסקה הפעילות בבורסה של מניית פוקס למשך כשעה. עוד עולה, כי שער המנייה של פוקס עלה בכ-38% מיום 18.11.04 ועד ליום 24.1.05 מועד בו פורסם כי נחתם הקצאה סופי (נ/13).

1. מהראיות שהובאו בפניי ושנסקרו לעיל אני קובעת כי הוכח בפניי מעבר לכל ספק כי מו"מ לשיתוף פעולה בין פוקס ללבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה, מידע על הקצאת מניות פוקס ע"י ממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס, כל אחד מהם הינו אירוע עוצמתי לפוקס, אירוע פוטנציאלי משמעותי לפוקס ובעל חשיבות אסטרטגית, ומידת ההשפעה שעשויה להיות לו על שער מניות פוקס גבוהה ועוצמתית מאוד.
2. עוד אני קובעת, כי במועד 8.11.04, לאחר שנערכה פגישה בין נציגי פוקס לנציגי ממורנד, הסבירות כי תיחתם עסקה בין פוקס לממורנד היתה נמוכה, באופן שלא ניתן לקבוע כי הוכח מעבר לכל ספק כי התגבש מידע פנים, שכן בשלב זה טרם הוחלפו טיוטות הסכם בין הצדדים, ולפיכך ועל אף שנושאים רבים גובשו בפגישה, כפי שעולה מתרשומת שכתב עו"ד פורן ב-נ/10, אני קובעת כי ביום 8.11.04 לא הוכח מעבר לכל ספק, כי גובש מידע פנים.

בנוסף אני קובעת, כי ביום 14.11.04 הגיעו פוקס וממורנד להסכמות שהועלו על הכתב במזכר ההבנות הראשון שנחתם ע"י הצדדים, ועל אף שויזל טרם נסע לרוסיה לבדוק אם השוק הרוסי מתאים לפוקס, השילוב בין העוצמה של המידע, הסכמות הצדדים שגובשו במסגרת מזכר ההבנות הראשון לרבות חתימת פוקס על סעיף 14 במזכר ההבנות הראשון, האוסר על פוקס להתקשר עם כל גוף אחר ברוסיה ו/או במדינות חבר העמים בהסכם להקמת רשת חנויות אופנה במשך שנתיים מיום חתימת מזכר ההבנות הראשון, מביאות אותי למסקנה, כי הוכח מעבר לכל ספק ,על פי מבחני בית משפט העליון בע"פ פן, כי במועד זה גובש מידע פנים שעניינו מידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד הנמצאת בשליטת לבייב, בעניין הקמת רשת חנויות משותפת ברוסיה, מידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד, מידע בדבר מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד אשר כל אחד מהווה מידע פנים, שיש בו כדי להשפיע על החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר, וממילא גם על שווי נייר הערך של פוקס.

1. אני דוחה את טענת ב"כ הנאשמים, כי עתירת המאשימה בסיכומיה לקבוע את המועד 8.11.04 כמועד לגיבוש מידע פנים, כשלחילופין הציעה 3 מועדים חלופים 14.11.04, 16.11.04 ו-18.11.04 הינה שינוי חזית, ולפיכך יש לדחותה על הסף.

לטעמי, מאחר ובכתבי האישום לא צוין מועד ספציפי כמועד לגיבוש מידע פנים אלא נאמר בסעיף 3 לחלק הכללי כי "בתחילת חודש נובמבר 2004 החלה פוקס במשא ומתן עם ממורנד מטרת המו"מ היתה הקמת רשת חנויות ברוסיה... "ובסעיף 4 לחלק הכללי נאמר "ביום 24.11.04 בשעה 14:17 דיווחה חברת פוקס לראשונה ,בדיווח מיידי ..." היה על הנאשמים להתגונן ביחס לכל מועד מתחילת חודש נובמבר 2004 ועד ליום 24.11.04 בשעה 14:17 ,כמועד בו גובש מידע פנים.

1. האם הוכיחה המאשימה כי נאשם 1 ביצע עבירה של שימוש במידע פנים, עבירה לפי סעיף 52ד לחוק?
2. מסיכומי ב"כ נאשם 1 עולה, כי אין מחלוקת שנאשם 1 היה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום מנהל תיקים עצמאי ומנוסה בשוק ההון, עוד עולה, כי אין מחלוקת כי גרינשפון התייעץ עם נאשם 1 על מתווה התמחור של אופציות ששקלה ממורנד לרכוש מחברה בורסאית שעימה ניהלה משא ומתן בנוגע למיזם משותף. ב"כ הנאשם טוענים, כי יש לזכות את נאשם 1 מאחר ולטענתם ההתייעצות של גרינשפון עם נאשם 1 הסתיימה ביום 7.11.04, בטרם גובש מידע פנים. לחילופין טענו, כי במועדים בהם נתן נאשם 1 את הוראות הרכישה לא היה מצוי בידי גרינשפון מידע פנים, שכן מידע פנים התגבש לאחר שלבייב החליט באופן סופי לאשר את העסקה בסמוך לחתימתה בחודש דצמבר 2004. עוד נטען בסיכומי ההגנה, כי המאשימה לא הוכיחה מה טיבו של המידע שמסר גרינשפון לנאשם 1, המאשימה לא הוכיחה מה ידע נאשם 1 במועד מתן הוראות הרכישה, וכן לא הוכיחה את תוכן שיחות הטלפון בין גרינשפון לנאשם 1. בנוסף נטען, כי במועדים בו נתן נאשם הוראות לרכישת מניות פוקס, לא היתה לנאשם 1 ידיעה על הסתברות ממשית לכריתת הסכם בין פוקס לממורנד. נאשם 1 לא ידע שגרינשפון התייעץ איתו ביחס לפוקס, נאשם 1 קיבל את ההחלטות לרכישת מניות פוקס על סמך מידע אחר שהיה מצוי ברשותו, ומדובר במידע שהיה ידוע בציבור, ולפיכך המאשימה לא הוכיחה כי נאשם 1 נתן הוראות לרכישת מניות פוקס תוך עשיית שימוש במידע פנים. בנוסף טענו ב"כ הנאשם, כי אין ליתן משקל להודעת הנאשם באזהרה (במ/1) החל מעמוד 35.

לחילופין טענו ב"כ הנאשם, כי יש לבטל את כתב האישום כנגד נאשם 1 לאור הגנה מן הצדק העומדת לנאשם שעניינה "אכיפה בררנית", מאחר ולא הוגש כתב אישום נגד ויזל.

1. סקירת הוראות חוק רלבנטיות:

סעיף 52 ד לחוק בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום קבע:

"העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאדם אשר הוא יודע כי הוא איש פנים בחברה, דינו - מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".

יוער, כי במסגרת תיקון 45 לחוק ניירות ערך-חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה) תשע"א-2011 (להלן: "תיקון 45") ,אשר אינו רלבנטי לתקופה הרלבנטית לכתבי האישום ,תוקן סעיף 52ד לחוק כדלהלן:

(א) "לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה.

(ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע באותו סעיף".

מסעיף 52ד לחוק עולה, כי הרכיב העובדתי לעבירה כולל בין היתר רכיבים של איש פנים, מידע פנים ושימוש במידע פנים .

סעיף 52א לחוק מגדיר מיהו איש פנים בחברה ומהי "עסקה":

"איש פנים", בחברה –

(תיקון מס'

תשמ"ח-1988

(1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;

(2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);

(3(...

"עסקה" - מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, חתימה על נייר ערך, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן".

סעיף 52 ב(א) לחוק הגדיר מהו שימוש במידע פנים בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום:

שימוש

(תיקון מס'

" העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:

1. העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה - או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל כאשר מידע פנים מצוי בידו.

(תיקון -

1. המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר"

יוער כי במסגרת תיקון 45 ,אשר אינו רלבנטי לתקופה הרלבנטית לכתבי האישום,תוקן סעיף 52ב (א)לחוק כדלהלן:

" העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:

(1) העושה עסקה בנייר ערך של חברה - למעט בנייר ערך של חברה-בת או חברה קשורה שלא הנפיקו ניירות ערך לציבור על פי תשקיף או שניירות ערך שלהן אינם נסחרים בבורסה - או העושה עסקה בנייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו, והכל כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה;

(2) המוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה או על נייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.

(ב) ... "

1. האם הוכיחה המאשימה, כי גרינשפון היה איש פנים בפוקס בתקופה הרלבנטית לכתב האישום?
   1. מסעיף 52א לחוק עולה, כי איש פנים הינו אדם אשר יש לו נגישות למידע פנים. בת"פ 8256-05-11 מדינת ישראל נ' קדץ ואח', ניתן ביום 5.7.12, כתב כב' הש' כבוב:

"ההגדרה שבסעיף 52א אינה טכנית אלא מהותית. היא לא נועדה רק לקבוע "רשימת תפקידים" שהממלאים אותם נחשבים לאנשי פנים לנוכח הזיקה בינם לבין החברה, אלא לקבוע בנוסף לכך מבחן פונקציונאלי, של מי שהוא בעל "נגישות למידע פנים.... המלומד צפריר מזהה ארבעה 'מעגלים' כהגדרתו של אנשי פנים, המנויים בהגדרה

ניתן לסכם כי אבן הרֹאשה של התפיסה שמנחים החוק והפסיקה בנוגע לאנשי הפנים היא בחינה מהותית של נגישות למידע. כאשר לאדם ישנה יכולת להגיע למידע – בין אם מכוח תפקידו, בין אם מכוח מעמדו, בין אם מכוח קרבתו לבעל תפקיד, בין אם מכורח הנסיבות ובין אם מכול סיבה אחרת – ישנה הצדקה לסווגו בתור איש פנים בשל האפשרות הקיימת בפניו, לנוכח הנגישות למידע, להשתמש בו לשם תועלתו האישית...".

• 1. מעדות גרינשפון, מהודעתו אשר הוגשה בהסכמה, (ת/90) מעדות עו"ד פורן, מעדות ויזל ומהודעת צביה (ת/80) עולה, כי גרינשפון שהיה בתקופה הרלבנטית סמנכ"ל ממורנד והתעסק בהשקעות ובכספים של ממורנד ניהל את המו"מ מטעם ממורנד עם פוקס, והיה הציר המרכזי מטעם ממורנד במו"מ עם פוקס. עוד עולה, כי גרינשפון ועו"ד פורן השתתפו מטעם ממורנד בפגישה במשרדי פוקס ב-8.11.04, עו"ד פורן העלה על הכתב את הנושאים שהועלו בה (נ/10) ובהמשך ניסח טיוטה ראשונה של מזכר הבנות (ת/64), העבירה לגרינשפון, ולאחר שקיבל הערות מגרינשפון תיקן את הטיוטה שהכין (ת/65), העבירה בשנית לגרינשפון וכן העביר את הטיוטה של מזכר ההבנות הראשון (ת/66) לנאשמת. בהמשך הוחלפו טיוטות נוספות בין עו"ד פורן ועו"ד הלפרין של מזכר ההבנות הראשון עד לחתימתו ביום 14.11.04 ע"י ממורנד (ת/59) ובהמשך ע"י פוקס (ת/83). מעדות עו"ד פורן ומעדות והודעת גרינשפון (ת/90) וממסמכים שהוגשו לדו' נ/30,נ/31 עולה, כי כל מסמך שיצא ממשרד עו"ד פורן ביחס לפוקס יצא לאחר שקיבל את אישורו של גרינשפון, אלא אם נכתב שהמסמך יוצא ללא אישור.

מ-ת/89, מסמך שערכה המאשימה בהתבסס על ת/11 ו-ת/12, פלטי שיחות טלפונים ניידים של גרינשפון ונאשם 1, בו סקרה את השיחות בטלפון הנייד של גרינשפון עם לבייב, עם נאשם 1, עם עו"ד פורן ועם ויזל בחודש נובמבר 2004 עולה, כי לאחר שויזל חזר מרוסיה, הוא התקשר ביום שישי, ה-19.11.04, בשעה 10:57 לגרינשפון, כשאורך השיחה 2.33 דקות, ובנוסף ויזל התקשר לגרינשפון ביום 22.11.04 בשעה 19:29 כשאורך השיחה 0.83 דקות.

עוד עולה מ-ת/89, כי ביום 23.11.04 בשעה 16:39 ובשעה 16:51 התקשר גרינשפון פעמיים לויזל, כשאורך השיחות בהתאמה 1.2 דקות ו-2.48 דקות. מעדות גרינשפון ומעדות ויזל עולה, כי ביום 24.11.04 שוחחו גרינשפון וויזל בטלפון מספר פעמים, בהם הגיעו להסכמות סופיות לגבי מחיר ההקצאה ומחיר האופציה של מניית פוקס. בנוסף עולה מעדות עו"ד פורן ועדות עו"ד הלפרין, כי הועברו טיוטות של מזכר הבנות בין עו"ד הלפרין למשרד עו"ד פורן עוד ביום 23.11.04 (נ/24 ו-נ/51), ובהמשך ביום 24.11.04 הועברו טיוטות נוספות, לדוגמה: נ/25, נ/11, נ/20 ו-נ/32.

מעדויות ויזל וגרינשפון עולה, כי לאחר שויזל הגיע למסקנה שמידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד דלף לשוק, הודיע ויזל לגרינשפון על כוונתו לפרסם את ת/6, לפני פרסום ת/6 ובשעה 14:17 פורסם ת/6.

כן עולה מעדות גרינשפון והודעתו (ת/90), כי ביום 22.11.04 בשעה 19:00 התקיימה פגישה בין גרינשפון לויזל ולרו"ח שמש במסעדה הסמוכה למשרדי ממורנד, בה דנו על מבנה העסקה לרבות מחירי מניית פוקס, אופציה ותקופת האופציה.

מעדויות ויזל וגרינשפון עולה כי שוחחו בניהם טלפונית ב-23.11.04 וב-24.11.04 וסיכמו על מחיר. עוד עולה, כי לאחר שויזל הגיע למסקנה שמידע אודות המו"מ בין פוקס לממורנד דלף לשוק, הוא הודיע לגרינשפון ביום 24.11.04 על כוונתו לפרסם את ת/6, לפני פרסום ת/6.

מהראיות שנסקרו לעיל ובהמשך לקביעתי, כי המאשימה הוכיחה כי ביום 14.11.04 גובש מידע פנים בדבר מו"מ בין פוקס לממורנד על הקמת רשת חנויות משותפת ברוסיה, וכן מידע לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס על ידי ממורנד. אני קובעת, כיהוכח מעבר לכל ספק כי גרינשפון היה איש פנים בפוקס שכן קשריו עם פוקס נתנו לו גישה למידע הפנים על כל חלקיו.

1. האם הוכיחה המאשימה, כי נאשם 1 קיבל מידע פנים מגרינשפון ועשה שימוש במידע פנים שקיבל מגרינשפון כשנתן הוראות לרכישת מניות פוקס במועדים 21-24/11/04?
   • • 1. סקירת ראיות רלבנטיות:

פירוט הוראות הרכישה שנתן נאשם 1 לרכישת מניות פוקס במועדים 21-24.11.04 בהתבסס על ת/40-ת/43 :

21.11.04

ביום א', ה- 21.11.04, בשעה 11:42, רכש נאשם 1 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2550. בהמשך בשעה 14:50 הזרים נאשם 1 הוראה לרכישת 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2516, אולם ההוראה לא נענתה.

22.11.04

ביום ב' ה- 22.11.04, בשעה 12:41 רכש נאשם 1 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2610, וניסה לרכוש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2595. בשעה 15:18 ניסה לרכוש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2627, אולם ההוראות הנ"ל לא נענו.

23.11.04

ביום ג', ה- 23.11.04, בשעה 10:06, הזרים נאשם 1 הוראה לרכישת 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2550, וההוראה לא נענתה. בשעה 10:25 ניסה לרכוש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2646, וההוראה לא נענתה. בשעה 11:45 הזרים הוראה לרכישת 2000 ע"נ מניות פוקס בשער 2700, וההוראה נענתה. בשעה 11:52 הזרים הוראה לרכישת 1500 ע"נ מניות פוקס בשער 2657, וההוראה נענתה ל-128 ע"נ מניות פוקס. בשעה 13:37 רכש 2000 ע"נ מניות פוקס בשער 2740, בשעה 15:31 ביקש לרכוש 1371 ע"נ מניות פוקס בשער 2710 והצליח לרכוש 760 ע"נ מניות פוקס. בשעה 15:42 רכש 106 ע"נ מניות פוקס בשער 2750 ו-894 ע"נ מניות פוקס בשער 2749. בשעה 15:43 רכש 2000 ע"נ מניות פוקס בשער 2750. בשעה 15:58 הזרים הוראת רכישה של 1400 ע"נ מניות פוקס בשער 2706 שלא נענתה, ובשעה 16:24 הזרים הוראת רכישה של 300 ע"נ מניות פוקס בשער2706 שלא נענתה.

24.11.04

ביום ד', ה- 24.11.04, בשעה 10:23 הזרים נאשם 1 הוראה לרכישת 2000 ע"נ מניות פוקס בשער 2730. בשעה 10:35 הזרים הוראה לרכישת 400 ע"נ מניות פוקס בשער 2800. בשעה 10:37 הזרים נאשם 1 הוראה לרכישת 400 ע"נ מניות פוקס בשער 2800, וההוראות הנ"ל לא נענו. בשעה 10:56 רכש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2840. בשעה 11:40 רכש 750 ע"נ מניות פוקס בשער 2898. בשעה 12:10 ניסה לרכוש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2850, ולא הצליח. בשעה 12:20 רכש 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2900. בשעה 12:29 הזרים הוראה לרכישת 1400 ע"נ מניות פוקס בשער 2850 שלא נענתה. בשעה 13:03 הזרים הוראה לרכישת 1400 ע"נ מניות פוקס בשער 2899, ובוצעו העסקאות הבאות: 462 ע"נ מניות פוקס בשער 2897, 195 ע"נ מניות פוקס בשער 2897 ו-743 ע"נ מניות פוקס בשער 2899. בנוסף בשעה 13:16 רכש 1400 ע"נ מניות פוקס בשער 2900.

מ-ת/40- ת/43 עולה, כי הרכישות והוראות הרכישה של מניות פוקס בוצעו עבור לקוחותיו, לקוחות של שותפו דאז זיילר, לחשבון בו הוא שותף עם אביו ולחשבון של אחותו שלי פטשק וגיסו.

הודעת נאשם 1 בחקירה באזהרה ביום 7.5.07 (במ/1):

כשנשאל נאשם 1 מדוע רק בסוף שנת 2004 החליט לסחור במניות פוקס ללקוחותיו השיב, "אני כבר לא זוכר בדיוק... אבל היו כמה כתבות מעניינות לגבי הנייר- אני לא זוכר אם בטוחה או מיטב יצאו בכתבות והשוואות על פוקס מול קסטרו ונתנו תחזיות

על פתיחת סניפים נוספים ועל זה שהם מתפשטים לאוסטרליה ולמזרח הרחוק וראיתי שהנייר לא עשה שום דבר מיוחד לפני כן על כן קניתי אותו.." (עמוד 16, שורות 27-30). עוד השיב, כי בעת שנתן הוראות לרכישת מניות פוקס פורסם ראיון עם ויזל שנתן תחזית מאוד יפה לגבי הצמיחה של החברה, וסיפר שהוא מתכוון להתרחב לחו"ל- למזרח הרחוק ולאוסטרליה, וכן דיבר על אחוזי צמיחה שהזכירו לו אחוזי צמיחה של היי טק. בנוסף השיב, כי אינו זוכר שידע על העסקה הצפויה להיחתם בין פוקס ללבייב ואינו זוכר מדוע ביום 24.11.04 ביצע רכישה של מניות פוקס בסכום של 97,975 ₪, ובחשבון של אחותו בסכום של 21,750 ₪. כשנשאל מדוע לאחר ה- 24.11.04 לא ביצע רכישות נוספות במניות פוקס השיב, שאינו זוכר ושבדיעבד היה לו מזל שקנה מניות של פוקס תוך שלושה ימים ועד שעה לפני פרסום ת/6.

ביחס להיכרות שלו עם גרינשפון השיב, שהוא מכיר את גרינשפון כ- 15 שנים ושהם ידידים. בתקופה הרלבנטית שיחקו כדורסל פעם בשבוע עם חבר'ה קבועים ודיברו בטלפון 3 או 4 פעמים, ולא זכור לו שגרינשפון סיפר לו על המו"מ בין פוקס ללבייב. עוד השיב כי הוא עובד בממורנד ושגרינשפון הוא זה שקיבל אותו לעבודה בממורנד.

בהמשך החקירה, לאחר שהחוקר סירב לבקשת נאשם 1 לדבר עם גרינשפון והעביר את בקשת נאשם 1 להתייעץ עם עו"ד לממונים על החקירה, ולאחר שהחוקר אמר לנאשם 1 כי גרינשפון שיתף פעולה בחקירה וסיפר לחוקרים על השיחות שהיו לו עם נאשם 1 בנוגע למו"מ של לבייב עם פוקס, וכן לאחר שהחוקר רמז לנאשם 1 כי מטרת החקירה היא גרינשפון (ראה לעניין זה מזכר שכתב החוקר (ת/1)), השיב נאשם 1, "כן נכון. נדב גרינשפון התייעץ איתי... אני באמת לא זוכר את כל פרטי השיחות הוא אמר לי שהם שוקלים לעשות איזו עסקה ובהתחלה דיבר באופן מאוד כללי הוא אפילו לא אמר לי איזו חברה. אני אמרתי לו שיעשו אופציה עתידית כדי שיוכלו לרכוש את התוספת של אותה חברה ואז בשלב מסוים בשיחות הוא אמר לי שמדובר בפוקס. הוא גם סיפר לי שמדובר בפתיחת שוק של רוסיה. ברוב השיחות שלנו הוא לא ציין את שם החברה פוקס, אבל באחת השיחות שלנו הוא אמר שמדובר בפוקס אני לא בטוח שהוא בכלל התכוון להגיד לי שמדובר בפוקס. אני בהתחלה חשבתי שמדובר בחברת נדל"ן" (עמוד 36, שורות 20-27) עוד השיב, שניהל עם גרינשפון כמה שיחות בעניין מתווה העסקה בין פוקס ללבייב, וחושב שהשם של פוקס נפלט לגרינשפון 3-4 ימים לפני שהחל לקנות את מניות פוקס. (שם, שורות 30-33), וכשנשאל, "ואחרי שזה נפלט לו שמדובר בפוקס- אז מה עלה בשיחות בניכם לאחר מכן לגבי מתווה העסקה עם פוקס?", השיב, "באופן עקרוני לא דובר יותר מדי-אני רק תהיתי מה אפריקה נכנסת לטקסטיל" (עמוד 37, שורות 1-3). כן השיב, שגרינשפון דיבר באופן כללי ושהוא הניח, כי מדובר באפריקה ישראל, ושעד שהתחיל לעבוד בממורנד לא ידע על קיומה של ממורנד. גרינשפון אמר לו לפני הדיווח של פוקס, "שהם במגעים עם חברה בורסאית להיכנס לשותפות שהבנתי שבהתחלה צריכה להיפתח חברת בת משותפת בין הצדדים שאחר כך באחת השיחות הוא אמר לי שמדובר ברוסיה שאל אותי מה מבנה העסקה שיתן הכי הרבה ערך לצד שלו. לשנינו היה ברור שביום שתתפרסם הודעה על מו"מ כזה אז שער המניה יקפוץ...", נאשם 1 נימק מדוע היה ברור להם כי השער יקפוץ: "א. כל מה שלבייב נוגע בו יש לו הילה חיובית ב. השוק הרוסי הוא שוק גדול וכל דבר שמקושר מקבל ישר מספרים יותר חזקים..." (עמוד 37, שורות 8-14).

בהמשך השיב, שלא ידע כי מדובר בהשקעה פרטית של לבייב ולא של אפריקה ישראל. עד כמה שהוא זוכר גרינשפון לא סיפר לו איזה גוף הולך להשקיע בפוקס, ואולי גרינשפון אמר לו שמדובר בממורנד, אבל הוא לא ידע בתקופה הנ"ל מי זו ממורנד. מבחינתו לב לבייב זה כמו אפריקה ישראל, והוא ידע שגרינשפון עוזר ללבייב בכל עסקיו, למעט אפריקה ישראל, ומבחינתו הדבר המרכזי היה שלבייב משקיע בפוקס.

כשנשאל מה גרינשפון סיפר לו על האופציה שפוקס נתנה ללבייב השיב, "חלק מהשיחות שקיימנו לפני הדיווח אז דיברנו על האפסייד שיהיה בחברת האם כלומר חברת פוקס כי הרי תוקם חברת בת משותפת שתוחזק ע"י פוקס ולבייב וזה לא מספיק שלבייב יחזיק רק במניות של חברת הבת וגרינשפון אמר לי שהוא רוצה לקבל מניות גם בפוקס ושאל אותי אם זה הגיוני ואני יעצתי לו שכן ואז הוא אמר לי שהוא חושב לקחת אופציה על רכישת נתח מפוקס והוא שאל אותי מה מקובל בשוק, איך מתמחרים אופציה כזו אני מניח שזה הכל היה כבר חצי מבושל כאשר הוא דיבר איתי והוא רק רצה לראות שהוא לא טועה בתמחורים של האופציה ומתווה העסקה" (עמוד 37, שורה 28 עד עמוד 38, שורה 2). "מה שעניין את גרינשפון היה שלבייב ישקיע ויקבל שליטה בפוקס ולא בחברת הבת ועל כך הוא התיעץ איתי" (עמוד 38, שורות 6-7). עוד השיב, כי לאחר השיחות עם גרינשפון החליט להשקיע בפוקס, כשנשאל אם היה ברור לו שהעסקה הולכת להיסגר בין פוקס ללבייב השיב, כי בעסקים עד שאין חתימה אי אפשר לדעת במאה אחוז שהעסקה תצליח. כן השיב, שגרינשפון אמר לו שהעסקה תתפרסם ושהבין שגרינשפון בקיא בפרטי העסקה וקשור למו"מ, ושהיה ברור לו שלאחר הפרסום על המו"מ בין פוקס ללבייב שער המניה יקפוץ, אולם לא ידע שהמו"מ יתפרסם כל כך מהר.

עוד השיב, שחושב שאמר לגרינשפון שהוא יקנה מניות פוקס. כשנשאל אם סיפר לגרינשפון כמה מניות רכש השיב, שלא חושב שאמר לו שמתחיל לקנות מניות של פוקס, וששוחח עם נדב גרינשפון והבין ממנו שהעסקה בין פוקס ללבייב מתקדמת, ולכן החליט לקנות. לא זוכר אם סיפר לו שקונה מניות של פוקס, ובהמשך השיב כי הוא בטוח שלא קנה מניות של פוקס עבור גרינשפון.

כשנשאל אם גרינשפון סיפר לו על הנסיעה של מנכ"ל פוקס לרוסיה לבדוק מיקומים עתידים של רשת החנויות השיב, "לא זכור לי אם זה היה בשיחות שקיימנו על הנושא. הוא יותר דיבר על המתווה של העסקה בין פוקס ללבייב הוא פחות דיבר על האופרציה עצמה-זה גם פחות ענין אותי" (עמוד 39, שורות 9-10).

עוד השיב, שהייעוץ שלו היה למתווה העסקה ולא למספרים ותמורת העסקה, והודעה על מו"מ בין צדדים זה מבחינתו הודעה על קיום עסקה שתגרום לשער המניה לקפוץ, אלא אם תתפרסם הודעה על פיצוץ המו"מ. הוא קנה מניות פוקס בעקבות שיחות עם גרינשפון כי ידע ששער המניה של פוקס יעלה לאחר דיווח על העסקה ולא קנה מניות פוקס בעקבות שיחה עם אביו או גיסו. עוד השיב "אני לא פועל באשראי גם אם יתנו לי את הטיפ הכי טוב בעולם" (עמוד 39, שורות 31-32). כשנשאל אם סיפר לשותפו זיילר על השיחות שלו עם גרינשפון השיב, כי לא סיפר לו. בסיום הודעתו אמר, "אני רוצה להוסיף שזאת היתה ניצול הזדמנות שנקרתה בדרכי בלי מחשבה מרובה ושלא היתה אופינית לדרכי פעולתי במשך 15 שנה קודמות ואני מצטער מאד על מה שעשיתי כשרכשתי את מניות פוקס בעקבות השיחות עם גרינשפון, זאת היה עקב פיתוי של הזדמנות קלה ומהירה" (עמוד 41, שורות 10-13). "אני מצטער גם על כך שהשתמשתי במידע שקיבלתי מגרינשפון כדי לקנות מניות של פוקס, וככה עשיתי שימוש במידע פנים..." (עמוד 41, שורות 21-22).

לאחר שעשה הגהה על הודעתו אמר "אני רוצה לתקן גרינשפון לא אמר לי שמדובר בפוקס אלה שזה נפלט לו" (עמוד 42, שורה 25-26).

עדות נאשם 1 בבית המשפט:

בחקירה ראשית העיד שהינו פעיל בשוק ההון משנת 1987. בשנת 1990 הקים את חברת קשר ניהול השקעות בע"מ, ובשנת 2000 חבר לשיתוף פעולה עם חברת זיילר והקימו במשותף את חברת "קשר זיילר ניהול תיקי השקעות בע"מ" (להלן: "קשר זיילר"). הקשר עם זיילר עלה על שרטון בשנת 2006, ומנובמבר 2006 החל לתת שירותי ניהול ויעוץ לממורנד. עוד העיד, כי ב"קשר זיילר" ניהל את תיקי הלקוחות, כשהלקוח היה זה שקבע את מסגרת הסיכון של התיק. את רוב ההחלטות היה מקבל בהתאם לרמת הסיכון של כל לקוח. נאשם 1 הגדיר עצמו כמנהל תיקים סולידי ושמרן, כשרוב ההשקעות שעשה היו ארוכות טווח ונתן פקודות לימיט. מניות פוקס שנרכשו על ידו בחשבון של אביו הוחזקו בין שנה וחצי לשנתיים עד שנמכרו וכך גם מניות פוקס שנרכשו על ידו בחשבון של אחותו וגיסו. עוד העיד, שגם מניות אחרות בחשבון של אביו שנרכשו על ידו הוחזקו כשנה ויותר, וניתן לראות זאת במסמכי בנק בשנים 2006-2009 בחשבון בבנק הבינלאומי שהגיש (נ/59-נ/62). עוד העיד, כי מצא את המסמכים הנ"ל כמה חודשים לאחר שנחקר בשנת 2007, בקלסרים של אביו, שתייק כל מסמך עד כשנתיים לפני שנפטר. בנוסף העיד, כי לא מצא תיעוד לקניות ומכירות של מניות עובר לשנת 2004 ורכישות מניות פוקס נעשו בחשבונות של אביו ואחותו ולא בחשבונות שלו, וכן העיד שאמר זאת בהודעתו. בתשובה לשאלה מדוע יעץ לאביו לקנות מניות פוקס ורכש ללקוחותיו וללקוחות זיילר מניות פוקס השיב, שמניית פוקס עלתה כלשונו, "על הרדאר", וזאת לאחר שראה אנליזה של מנורה שהוצגה עוד באוקטובר 2004 (נ/38), ואשר צפתה את צמיחת פוקס, כאשר בהודעתו ייחס בטעות את האנליזה למיטב או לבטוחה ולא למנורה. בנוסף, לאחר פרסום הדוחות של פוקס ביום 15.11.04, קרא כתבות ונכנס לאתר של פוקס, וראה כי בעל עניין בפוקס השקיע במניות פוקס בסכומים גבוהים וחריגים. כן ראה כי בתחילת השנה נכנסו לנייר גופים מוסדיים שפתחו פוזיציה בנייר, השווה ביצועי נייר לתקופה הקודמת והשווה עם חברות דומות בענף, דוגמת קסטרו, ואז הבין שפוקס נכונה להתפתח בשווקים חדשים, ושיצאה לשווקים בתחילת שנת 2004- לסינגפור ולאוסטרליה. כל הפרמטרים הללו הביאו אותו למסקנה שפוקס בכיוון של צמיחה ושהרווחיות שלה הולכת לגדול. ביחס לקנית מניות פוקס בחשבון של אביו ואשר היה רשום כשותף בו השיב, שאביו רצה שיקנה מניות פוקס, אביו הוא זה שהחליט לבד מה לקנות בחשבונותיו, והתייעץ איתו ועם בעלה של אחותו . עוד העיד כי אינו זוכר אבל סביר להניח כי הנושא עלה בשיחות עם גיסו שביקש מנאשם 1לרכוש מניות פוקס לחשבון של אחותו.

ביחס לגרינשפון העיד, שהיה נפגש עם גרינשפון כמעט כל שישי-שבת, הם שיחקו יחד כדורסל במתחם של הבריכה באוניברסיטת ת"א (להלן: "הבריכה"). רוב המפגשים שלהם היו בבריכה. בנוסף היו מדברים לעיתים בטלפון, כמה פעמים בשבוע ולפעמים כמה שיחות באותו יום, וכן היו תקופות שלא שוחחו גם חודשים בטלפון, כשהיו מקרים שגרינשפון התייעץ איתו בנושא שוק ההון.

ביחס להתייעצות של גרינשפון על מניית פוקס העיד, כי באחד מסופי השבוע, ולמיטב זכרונו זה היה ביום שישי, גרינשפון אמר לו שהם מעוניינים להקים חברה משותפת עם חברה בורסאית לצורך הקמת שותפות ברוסיה, וכדי לנצל את הקשרים של לבייב בשוק הרוסי. עוד העיד, שגרינשפון סיפר לו שברצונו לקבל נתח או אחוז מסוים מהחברה הבורסאית והתייעץ איתו לגבי אופציות לקבל מחברת האם של השותפות. עד כמה שהוא זוכר הם דיברו על כך גם בשבת, וגרינשפון חזר ושאל ביחס לאופציות- איך מתמחרים ואיך קובעים את מחירה. מאחר והיו עוד אנשים בבריכה השיחות בנושא הופסקו והשניים חזרו לדבר על הנושא יותר מאוחר באותו יום בבריכה. ביום א', 7.11.04 גרינשפון דיבר איתו בטלפון הנייד ושאל לגבי תקופת האופציה ואיך השוק יגיב. גרינשפון לא אמר לו את שם החברה הבורסאית, לא שוחח איתו על מחירים ,הוא לא ידע שום פרט לגבי העסקה עצמה, ובשום שלב של ההתייעצות לא ידע שמדובר בפוקס. עוד העיד כי השיב בהודעתו כי הניח שמדובר בחברה הקשורה לנדל"ן מאחר וידע שרוב ההתמחויות של לבייב הינם בתחום הנדל"ן והיהלומים, ושאין חברת יהלומים בבורסה. עוד העיד כי מפלט שיחות בינו לבין גרינשפון עולה, שהיו מספר שיחות טלפון בתקופה שבין 21.11.04 ל-24.11.04 ובוודאות בשיחות הנ"ל גרינשפון לא התייעץ איתו, שכן עולה מפלט השיחות, שהשיחות היו קצרות, וגם בשיחה שארכה 3 דקות לא ניתן לתת ייעוץ בעניין פרמיה של אופציה. לאחר הפסקת המסחר במניית פוקס בבורסה, בעקבות ההודעה לבורסה ב-24.11.04, ולאחר שעיין בהודעה לבורסה זיהה כי פוקס היא החברה הבורסאית שגרינשפון התייעץ איתו לגביה. בנוסף העיד, שהוא משוכנע שגרינשפון לא אמר לו את השם פוקס בשיחות שקדמו להודעה לבורסה, ושבהודעתו אמר שגרינשפון התייעץ איתו ביחס למניית פוקס ושההתייעצות התקיימה בתאריכים 21-24.11.04 כי היה שבור נפשית ורצה לסיים את החקירה, וניתן אף לראות מהראיות שהובאו במשפט, שנושא האופציה הועלה במו"מ ב- 8.11.04 או לכל המאוחר ב-14.11.04. עוד השיב, שניתן לראות שהיה מבולבל ושבור נפשית בחלק השני של החקירה, בכך שאמר דברים הפוכים, לדוגמה בכך שאמר שגרינשפון ידע וא"כ אמר שגרינשפון לא ידע על כך שקנה מניות פוקס וכן העיד שכל החלק השני בהודעה שנגבתה ממנו הוא ברובו לא מדויק ומבולבל.

עוד העיד, כי העובדה שלאחר פרסום ת/6 לא משך את ההוראה שלו לקניית מניות פוקס ולא שינה את הוראותיו, מצביעה שקנה את פוקס משיקול כלכלי בלבד, והגביר את הרכישות של מניית פוקס בימים 23.4.04 וב-24.4.04 בשל מחזורים גדולים בנייר, שכן הרגיש כלשונו "שהנייר עלול לברוח לו, ושהשוק יודע משהוא שהוא אינו יודע". כן העיד, כי עד לסוף פברואר 2005 המניה של פוקס מיום 24.11.06 עלתה ב-30%.

בחקירה נגדית השיב, כי הנייר של פוקס סולידי, שכן הרווחיות של החברה די קבועה, ופוקס רוצה להתקדם ולצמוח בחו"ל מעבר לשווקים בארץ, ואלה קריטריונים לנייר סולידי. עוד השיב שהיו לו שיחות עם גרינשפון בבריכה, מאחר ומדובר בפורום לא פורמאלי, גרינשפון שאל שאלה ובהמשך דיברו על פוליטיקה וכדורסל וגרינשפון חזר לשאול עוד שאלה. הוא משער כי השיחות עם גרינשפון היו בתקופה שבין 5-7/11/04, וזוכר כלשונו: "שזה התחיל בשאלה כללית, למחרת דיברו יותר בפרוטרוט לגבי תמחורים ודברים מסוג זה ואז באה שאלת הבהרה..." (עמוד 503 לפרוטוקול מיום 28.6.12, שורות 19-21).

בשל היותו שבור מהחקירה ורצונו לרצות את החוקר, ולאחר שכבר היה שעות רבות בחקירה ברנ"ע אמר לחוקר שגרינשפון התייעץ איתו ביחס לפוקס, כאשר בפועל גרינשפון לא אמר לו את שם החברה הבורסאית. עוד השיב, שבמשפט הזוטא השיב שגרינשפון לא התייעץ איתו בטלפון, והכוונה שלא הייתה התייעצות בטלפון במועדים 21-24/11/04. עוד השיב, כי בבריכה גרינשפון התייעץ איתו ביחס למתווה העסקה, ובטלפון הנייד התייעץ איתו ביחס לתקופת האופציה, ושכל ההתייעצויות לגבי מתווה העסקה לא נעשו בטלפון הנייד.

עוד השיב, כי סביר להניח שנפגש עם גרינשפון בבריכה ב-13.11.04 וב-20.11.04. במפגשים הנ"ל בבריכה הם לא דיברו על העסקה של ממורנד עם חברה בורסאית שעליה התייעץ איתו גרינשפון לפני 8.11.04, מאחר והוא לא היה צד לעסקה, ולא היתה לו סיבה להתעניין ולשאול על המו"מ. עוד השיב, שבגלל שהחוקר שגבה את הודעתו אמר לו שבתאריכים מסוימים היו ריבוי שיחות, הוא השתמש במושג שיחות, ושהתכוון כשאמר "שיחות" שמדובר בשיחות "שהתחילו, נקטעו וחזרו עליהם".

עוד השיב, שייעץ לגרינשפון בעניין תמחור אופציה והסביר לו שזו איזשהו פקטור באחוזים על מחיר שיחליטו הצדדים בניהם, ולכן בשלב שדנו במחיר המניה גרינשפון לא שיתף אותו במו"מ ולא פנה אליו, שכן לא היה צריך להתייעץ איתו.

כן השיב כי קנה את מניות פוקס כשבוע לאחר פרסום הדוחות והאנליזה של מנורה, ולאחר שבדק ועיין בדיווחים לבורסה, בדק ביחס לקניות של "המוסדיים" והשווה ל"קסטרו" ולענף בכללותו. בנוסף השיב, כי ב- 23.11.04 השתנה מתווה הפעילות שלו שכן פעל לפי פעילות השוק.

עדות גרינשפון:

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הכיר את נאשם 1 כ-15 שנים. הם נהגו להיפגש כמעט כל שישי-שבת ולשחק כדורסל בבריכה, וכן נהגו לבלות שם עם חברים נוספים. נאשם 1 עובד בשוק ההון וניהל את תיק ההשקעות המשפחתי של העד, ובשנת 2006 העד "הביא" את נאשם 1 לעבוד בממורנד. עוד העיד, שהם תמיד דיברו בבריכה ובטלפונים ניידים ונייחים, יכול להיות שדיברו בטלפון כמה פעמים ביום, ויכול להיות שהיה גם שבוע שבועיים שלא דיברו. בשיחות בבריכה ובטלפון דיברו על ספורט, שוק ההון ופוליטיקה. כשנשאל על שיחות שקיים עם נאשם 1 בעניין עסקת פוקס וממורנד השיב, "מדובר על מקרה לפני הרבה שנים וקשה לי לזכור ולדייק בכל הפרטים... אני התייעצתי עם אלון על מבנה העסקה בנושא האופציה שממורנד צריכה לקבל מפוקס במסגרת תוספת להשקעה משותפת בחברת הבת ברוסיה... אלון כאיש מנוסה בשוק ההון שאני מעריך את דעתו התייעצתי איתו לגבי האופציה... אני זוכר שהתייעצתי איתו בנושא זה לפני שהתחלנו את הדיון הספציפי עם הראל ויזל לגבי מבנה העסקה. יכול להיות שדנתי איתו בזה עוד פעם ויכול להיות שבהתחלה לא קיבלתי ממנו תשובות אלה הוא רק חשב על זה לא זוכר" (עמוד 387 לפרוטוקול מיום 13.2.12, שורות 11-22). ביחס להודעתו באזהרה מיום 5.7.09 שהוגשה בהסכמה (ת/90) העיד, שאינו חוזר בו מדבריו ב-ת/90, וכי כל מה שאמר בחקירה זה דברים המבוססים על מה שזכר באותו זמן, כאשר לכך מתווסף הלחץ מהחקירה. חלק מתשובותיו בחקירה שיקפו את מה שהציגו לו החוקרים, ומאחר ולא הוצגו לו כל שיחות הטלפון עם נאשם 1 בחודש נובמבר 2004 אלא הציגו לו פלט שיחות של 3 ימים, השיב בחקירה ברנ"ע כפי שהשיב ואילו בעת מתן עדותו, לאחר שראה את ת/89, מסקנתו שהשיחה המרכזית עם נאשם 1 היתה ביום 7.11.04, ויכול להיות שהנושא עלה עוד קודם לכן בשבת בבריכה ב-6.11.04. העד אישר את דבריו ברענון בפרקליטות (ת/91) ואמר, כי סביר להניח שבשיחת הטלפון שקיים עם וגנר ב- 7.11.04 התייעץ איתו בנושא האופציות שתכנן להציע בפגישה למחרת. כמו כן ציין, כי יתכן והתייעץ איתו בהמשך בנושא הקשר בין מחיר האופציה לדיבדנד, איך עושים את הדיבדנד כדי להשיג באמצעותו את הרווח הכי משמעותי (עמוד 390 לפרוטוקול מיום 13.2.12, שורות 20-23).

עוד העיד, כי שוחח עם נאשם 1 לגבי מו"מ, בין היתר לגבי השקעה בחברה ציבורית לקבלת האופציות וכלשונו: "אני שוחחתי איתו מספר פעמים ואני לא יכול להגיד משהוא ודאי אבל בטוח זה היה יותר מפעם אחת. למיטב זכרוני כל השיחות היו טלפוניות להוציא אפשרות תאורטית שאם נפגשנו בבריכה אז גם שם שוחחתי איתו מה שאני זוכר זה שיחות טלפוניות בהם הנושא עלה אני ביקשתי להבין ממנו אם כדאי לקחת אופציה ארוכה וביקשתי להבין ממנו איך השוק מתייחס לזה וזהו בגדול" (עמוד 388 לפרוטוקול, שורות 24-29).

לאחר שעיין ב-ת/89 השיב, "יש פה שיחה בתאריך 7/11 של 18 דקות, שאני ועו"ד שלי עברו על פלטי השיחות ועל כל המסמכים הקשורים לעסקה מאד הגיוני שזו השיחה המרכזית שניהלנו לגבי העסקה..." (עמוד 389 לפרוטוקול מיום 13.2.12 שורות 16-19), ויכול להיות שהנושא עלה עם נאשם 1 בבריכה בשבת ב-6.11.04 לפני שיחת הטלפון, ביום ראשון 7.11.04. עוד השיב, שלא זוכר מה היה תוכן השיחות שלו עם נאשם 1 בימים 21.11.04 ו-22.11.04. בנוסף העיד, כי הוא אדם דיסקרטי, שלא מנדב אינפורמציה יותר מדי, "אני זוכר שאמרתי לנאשם שאנחנו בודקים אפשרות לחדירה לחברה בהקמת שותפות של עסק קמעוני ברוסיה שאנחנו מאמינים שיצליח ואני מחפש דרך להרוויח מעבר להשקעה הישירה בחברה המשותפת ברוסיה והדרך היא לקבל אופציות... והתייעץ עם אלון כאיש השקעות מנוסה". כשנשאל, "... אתה אמרת לו שמדובר בפוקס?", השיב, "אני לא זוכר אם נאמר יכול להיות שזה עלה בשלב מסוים..." (עמוד 390 לפרוטוקול מיום 13.2.12, שורה 30 עד עמוד 391, שורה 4). עוד השיב, שלא זוכר אם זה עלה בשיחה ב-7.11.04 או בשיחות שקיים עמו בהמשך.

בחקירה נגדית השיב, כי נכנס לתמונה לאחר שצביה ידעה אותו שדנה עם ויזל על שותפות ברוסיה. הגיע לפגישה בפוקס עם מבנה של עסקה עם אופציות, וסביר שאת הרעיון שממורנד תקבל מפוקס סך הכל 20% מניות בשתי פעימות בהפרש של שנה, הציע בפגישה, כאשר ב-נ/10 רשום המבנה של האופציה שהציע בפגישה, והוא התגלגל להסכם הסופי. עוד השיב, כי אינו זוכר מתי דנו במחיר המניה, אבל הגיוני שזה לא היה לפני 23.11.04. ת/6 פורסם כי היה חשש למידע שדלף, וללא הדלפה ת/6 לא היה מתפרסם, שכן היו הרבה מאוד נקודות יציאה מהמו"מ. הוא התייעץ עם נאשם 1 על אורך תקופת האופציה והמבנה ולא על המחיר לפני שניהל מו"מ עם ויזל, ושההתייעצות עם נאשם 1 היתה לפני הפגישה ב-8.11.04, שכן בפגישה כבר הציג את המתווה של האופציה.

עוד השיב, כי אישר לחוקר שדיבר עם נאשם 1 על עסקת פוקס בין התאריכים 21.11.04 ל- 24.11.04 וזאת על בסיס פלט שיחות שהחוקר הציג לו, כשלא זכר ושאינו זוכר את התאריכים בהם שוחח עם נאשם 1 על עסקת פוקס.

כן השיב, כי אינו מנדב אינפורמציה על שם החברה, ושהוא אדם זהיר, ושכל השאלות של החוקר היו על פוקס ולאור השאלות על פוקס ענה בת/90 כפי שענה. בחקירה חוזרת השיב, שב-7.11.04 המו"מ לא היה בשלב מתקדם, ואין לו הסבר למה

התכוון כשאמר מו"מ מתקדם, ויתכן שהתייעץ עם נאשם 1 גם בין 21.11.04 ל-23.11.04. עוד השיב, שהיו לו שיחות עם נאשם 1, יכול להיות שאחת השיחות היתה בבריכה, יכול להיות שדיבר איתו בטלפון קווי, יכול להיות שאמר את השם של פוקס, אבל חושב שלא אמר, וחשף בפני נאשם 1 שהולכים לעשות שותפות ברוסיה עם חברה קמעונית ושהם מאמינים שירוויחו מזה.

ת/90- הודעה באזהרה של גרינשפון מיום 7.5.07:

ב-ת/90 כשנשאל גרינשפון בנוגע לשיחותיו עם נאשם 1 ביחס למו"מ עם פוקס, השיב "אני אומר לך שהנושא של פוקס עלה ביני לבין אלון אני לא זוכר מתי אם זה היה לפני זה או אחרי זה אני ממש לא זוכר..." (עמוד 8, שורות 22-23). לאחר שהחוקר הציג לעד את פלט השיחות ממנו עולה, כי שוחח 8 שיחות עם נאשם 1 בין התאריכים 21-24.11.04, השיב, "אני מניח שדיברתי איתו על מבנה העסקה... אני לא זוכר את התוכן המדויק אבל למיטב זכרוני יצא לי להתייעץ איתו בנושא" (עמוד 9, שורות 12-13). עוד השיב, שנאשם 1יכול לייעץ לו על האופציה מאחר והוא מכיר את השוק, ושדיבר איתו בטלפון אלא אם נפגשו בשבת בבריכה. כן השיב"לא נכנסנו לדבר על העסקה אלא יותר התמקדנו במבנה העסקה" (שם, שורה 27).

כשנשאל מה נאשם 1 ידע על עסקת פוקס השיב, "שאנחנו בוחנים אפשרות השקעה בחברת פוקס, מלבד זאת דיברתי איתו על נושא האופציה... על תקופת האופציה בוודאות דיברתי איתו, על המחיר אני לא חושב שדיברתי... אני מניח שבמסגרת השיחות עלה גם הנושא של רוסיה שיש מיזם להשקעה ברוסיה... שפוקס הולכת להתרחב ברוסיה ביחד עם לבייב" (עמוד 9, שורה 33 עד עמוד 10, שורה 19). עוד השיב, שהתייעץ עם נאשם 1 בקטע חברי, ולאחר שעיין ב-ת/6 ונשאל מה נאשם 1 ידע בשלב זה השיב, "אלון ידע בשלב זה שאנחנו מנהלים מו"מ מתקדם על השקעה בפוקס לטובת יציאה לפעילות ברוסיה... הוא יודע את המתווה ואת העובדה שההשקעה תהיה מלמעלה כלומר שההשקעה תהיה באמצעות הקצאת מניות פוקס בחברה ציבורית אני רוצה לציין שוב שהכל בכפוף לנכונות העובדה השיחות איתו התנהלו במרוכז רק בשלושת הימים האלה , של לפני העובדה, שאם לא אני עושה איתו עוול גדול" (עמוד 11, שורות 23-29).

עוד השיב, "אני דיברתי עם אלון על עסקת פוקס לפני הדיווח אני לא יודע להגיד לך מתי התייעצתי איתו על מתווה העסקה" (עמוד 11, שורה 33 עד עמוד 12 שורה 1).

לאחר שהחוקר אומר לגרינשפון שממצאי החקירה העלו שנאשם 1 רכש בימים שקדמו לדיווח ת/6 מניות פוקס בהיקפים של מאות אלפי שקלים, ושאל את גרינשפון מה נאשם 1 ידע על העסקה בשלב זה? השיב, "לאור זה שאתה מראה לי שהתנהלו הרבה שיחות במהלך השלושה ימים האלה ולאור העובדה שבשוטף החלפנו דעות לגבי השוק ולגבי המניות אז כנראה שהשיחה איתו על מתווה העסקה היתה בתקופה הזאת" (עמוד 12, שורות 4-6). עוד השיב, "שלא זוכר שדיברנו על נתונים מדויקים של מכירות היקפים וכיוצ"ב ההנחה היתה שהבונזה תבוא מהפיתוח של הרשת ברוסיה זה בגדול מה שדיברתי מבחינה עסקית עם אלון וגנר" (עמוד 12, שורות 10-13). כן השיב, שלא מאמין שעדכן את נאשם 1 שעומד להתפרסם ת/6.

בנוסף השיב, "אני שוחחתי עם אלון וגנר לגבי המו"מ אותו ניהלנו עם חברת פוקס. בין היתר לגבי המתווה של השקעה למעלה קרי בחברה ציבורית וקבלת אופציות אני שוחחתי איתו מספר פעמים לא יכול להגיד משהוא ודאי אבל בטוח זה היה יותר מפעם אחת למיטב זכרוני כל השיחות היו טלפוניות להוציא אפשרות תיאורטית אם נפגשנו בבריכה אז גם שם שוחחתי איתו. מה שאני זוכר זה שיחות טלפוניות בהן הנושא עלה אני ביקשתי להבין ממנו אם כדאי לקחת אופציה ארוכה..." (עמוד 13, שורה 32 עד עמוד 14 שורה 4). עוד השיב, שלא זוכר אם נאשם 1 המליץ לו על משך חיי האופציה והאם תיאר לו את תגובת השוק הצפויה.

ת/91- מזכר בנוגע לרענון בפרקליטות עם גרינשפון מיום 18.1.11

ב-ת/91 נכתב: "העד ציין כי בהמשך להודעתו סביר להניח שבשיחת טלפון עם וגנר ב-7/11 התייעץ איתו בנושא האופציות שתכנן להציע בפגישה למחרת. כמו כן ציין כי יתכן והתייעץ איתו בהמשך בנושא הקשר בין מחיר האופציה לדיבדנד, איך עושים את הדיבדנד כדי להשיג באמצעותו את הרווח הכי משמעותי".

ת/89- ריכוז פלטי שיחות טלפון נייד של גרינשפון:

מ-ת/89 עולה, כי בחודש 10/04 שוחח גרינשפון עם נאשם 1 מספר שיחות קצרות ו-2 שיחות שארכו למעלה מ- 7.7 דקות. ב-7.11.04 שוחח עם נאשם 1, בשעה 19:03 17.75 דקות. ביום 9.11.04 בשעה 09:30 שוחח עימו 0.33 שניות. בהמשך אותו יום שוחח עם לבייב, עו"ד פורן וויזל 8.8 דקות. ביום 11.11.04 בשעה 20:18 שוחח עם נאשם 1 0.48 דקות, וביום 21.11.04 בשעה 19:29 התקשר גרינשפון לויזל, כשאורך השיחה היה 0.83 דקות, ובשעה 20:52 התקשר גרינשפון לנאשם 1 כשאורך השיחה היה 3.12 דקות.

גרינשפון התקשר ביום 22.11.04 לנאשם 1, בשעה 20:33, כשאורך השיחה 0.63 דקות, ובהמשך הערב התקשר גרינשפון לנאשם 1, ונאשם 1 התקשר לגרינשפון כשאורך השיחות 0.1 שניות ו-14 שניות.

גרינשפון התקשר לנאשם 1 ביום 23.11.04 בשעה 17:05, כשאורך השיחה 3.55 דקות, בשעה 20:03 שוחחו 0.2 דקות, ובשעה 21:04 שוחחו 0.7 דקות.

• • • 1. הכרעה:

1. מהראיות שנסקרו לעיל עולה, כי נאשם 1 חזר בעדותו בבית המשפט מהודעתו (במ/1) והעיד, כי נתן הוראות לרכישת מניות פוקס בתקופה שבין 21.11.04 ל-24.11.04 לאור המידע שהיה ידוע לציבור ביחס לפוקס, שעניינו האנליזה שהוכנה "מנורה", רכישת מניות ע"י ויזל, כתבות שפורסמו וכיוצ"ב, ולא נתן הוראות לרכישת מניות פוקס לאחר התייעצות של גרינשפון עימו, בנוגע לאופציות שלבייב יקבל, בה נפלט לגרינשפון שמה של פוקס. עוד העיד בבית המשפט, כי גרינשפון התייעץ עימו ביחס למו"מ בין לבייב לחברה בורסאית ללא נקיבת שמה, בשיחות בבריכה ביום שישי ה-5.11.04 וביום שבת ה- 6.11.04, וכן בשיחה טלפונית ארוכה של כ-18 דקות מיום 7.11.04. בנוסף העיד, כי קנה מניות פוקס בחשבון הבנק של אביו בהנחיית אביו, וקנה מניות פוקס בחשבון של אחותו בהנחיית גיסו.
2. המאשימה עתרה בסיכומיה להעדיף את גרסת נאשם 1 בהודעתו (במ/1) על פני עדותו בבית המשפט, ואילו ההגנה עתרה כאמור בסיכומיה שלא ליתן משקל להודעה של נאשם 1 החל מעמוד 35 לבמ/1.

בקליפת אגוז אציין, כי לאחר שהתנהל משפט זוטא לעניין קבילות במ/1 מעמוד 35 ואילך, קבעתי בהחלטתי כי הודעת נאשם 1 קבילה. זאת לאחר שדחיתי את טענת ב"כ נאשם 1, כי ההודעה נגבתה באמצעים פסולים. עוד קבעתי בהחלטתי, שהופרה זכות ההיוועצות על ידי החוקר שגבה את ההודעה ועל ידי הממונים על החקירה . בנוסף קבעתי בהחלטתי כי מדובר בהפרה שנעשתה בתום לב שכן נאשם 1 ידע על זכות ההיוועצות, החוקר לא ניסה להניע את נאשם 1 לוותר על זכותו והעביר את בקשת הנאשם להיוועץ עם עו"ד, אולם הנאשם בחר שלא להמתין לתשובת הממונים על החקירה לבקשתו להיוועץ עם עו"ד והשיב לשאלות החוקר.

1. בע"פ 8589/13 פאוזי רמילת נ' מ"י, פורסם ביום 27.1.15 נסקרה ההלכה להערכת משקלה של הודאת חוץ ונכתב:

"בפסיקתו של בית משפט זה התפתחו שני מבחנים מצטברים להערכת משקלה של הודאת חוץ: מבחן פנימי ומבחן חיצוני [ראו: ע"פ 774/78 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 228, 234 (1979) (להלן: עניין לוי)]. המבחן הפנימי בוחן את ההודאה מתוכה ומתוכנה, תוך ניסיון להתחקות אחר הגיונה הפנימי, מידת פירוטה, סבירותה, בהירותה, רציפותה וכיו"ב. המבחן החיצוני בוחן את ההודאה באמצעות איתור תימוכין ראייתיים חיצוניים מסוג 'דבר מה נוסף'. המבחן הפנימי והמבחן החיצוני מקיימים ביניהם יחס של 'מקבילית כוחות'. ככל שמשקלה ה'פנימי' של ההודאה גדול יותר, ניתן יהיה להסתפק ב'דבר מה נוסף' בעל משקל פחות, ולהיפך".

1. לאחר שבחנתי את הודעת נאשם 1 (במ/1) ואת הראיות החיצוניות שהובאו בפניי, מצאתי ליתן משקל גבוה להודעת נאשם 1. מההודעה עולה, כי בתחילת ההודעה, נאשם 1 משיב כי רכישת מניות פוקס על ידו בסמוך לפרסום ת/6 הינה מקרית ושהיה לו הרבה מזל, אינו זוכר מתי גרינשפון סיפר לו לראשונה על המו"מ בין פוקס ללבייב, ואינו זוכר שידע על העסקה העתידה להיחתם בין לבייב לפוקס לפני רכישת המניות. עוד השיב בתחילת ההודעה, כי קניית מניות פוקס ללקוחות קשר-ויזלר נעשתה על סמך ניתוח כלכלי, כתבות, אנליזה, ראיון שקרא עם מנכ"ל פוקס ועל פי תחושת בטן, וקניית מניות פוקס לחשבון של אביו ולחשבון של אחותו וגיסו נעשה בהנחיית גיסו ואביו. לאחר שנאמר לנאשם 1 שגרינשפון הוא מהות החקירה ושגרינשפון הודה בחקירתו שמסר לו מידע אודות עסקת פוקס עם לבייב, הודה נאשם 1 בכך שהמידע שקיבל מגרינשפון הוא זה שהביא אותו לקניית המניות של פוקס. עוד השיב, שהיו שיחות בינו לבין גרינשפון, ושגרינשפון בתחילה לא אמר את שם החברה, והוא חשב שמדובר בחברת נדל"ן. עוד סיפר בהודעתו, כי השם של פוקס נפלט לגרינשפון כ-3-4 ימים לפני שהתחיל נאשם 1 לקנות את מניות פוקס. העובדה, כי נאשם 1 אומר מספר פעמים לחוקר כי השם פוקס נפלט לגרינשפון, מצביעה לטעמי שלא רצה לרצות בתשובותיו את החוקר ביחס לגרינשפון, לאחר שהחוקר אמר לו שאותו מחפשים. בנוסף מצאתי, כי דברי נאשם 1 לפיהם חשב שמדובר בחברת אפריקה ישראל שנכנסת לשותפות עם חברה ציבורית בתחום הנדל"ן, ושהתפלא בהמשך כי מדובר בחברה העוסקת בטקסטיל, וכן דבריו שלא הכיר את ממורנד, מצביעים על כך שבהודעה דיבר אמת. עוד עולה מההודעה, כי נאשם 1 ניסהלדייק בתשובותיו, לדוגמה השיב כי אינו זוכר שגרינשפון דיבר איתו כמה אחוזים יקבל לבייב מפוקס, לא זוכר שגרינשפון עדכן אותו שמנכ"ל פוקס היה אמור לנסוע לרוסיה לבדוק את כדאיות העסקה, ומנגד השיב כי זוכר בוודאות שגרינשפון התייעץ איתו על כוונתו שלבייב יכנס כמשקיע בפוקס. כשנשאל ביחס לשיחות הטלפון עם גרינשפון במועדים 21.11.04 ל-24.11.04 השיב, כי אינו זוכר את תוכן השיחות ויכול להיות שדיברו על פוקס, עובדה המצביעה כי הנאשם לא ענה תשובות שמטרתן לרצות את החוקר.
2. אני דוחה את גרסת נאשם 1 בבית משפט לפיה לא היו לו שיחות נוספות עם גרינשפון על העסקה בין פוקס לממורנד לאחר ה7.11.04. נאשם 1 טען בבית משפט כי, הכוונה שלו בהודעה כשסיפר שניהל שיחות עם גרינשפון על העסקה היתה לשיחות שנקטעו בבריכה. לטעמי, הגרסה אינה הגיונית, אינה מתיישבת עם דברי גרינשפון ב-ת/90 בה השיב שהתייעץ עם נאשם 1 בשלבים מתקדמים של העסקה ועם דברי גרינשפון ברענון (ת/91). בנוסף מ-ת/89 עולה, כי נאשם 1 שוחח עם גרינשפון בטלפון לאחר 7.11.04 וכן לא סביר בעיני שהנאשם וגרינשפון אשר נפגשו בבריכה בסופ"ש העוקבים ל-6.11.04 לא המשיכו לשוחח על העסקה.
3. עוד מצאתי, כי הבעת החרטה של נאשם 1 בסוף ההודעה מצביעה אף היא על אמינותה. בנוסף מצאתי, כי ההודעה הינה מפורטת, הגיונית, בהירה ורציפה, והעובדה שנאשם 1 תיקן את דבריו תוך כדי מסירת ההודעה, לדוגמה בתחילה אמר לגרינשפון שקנה מניות פוקס, אולם מיד תיקן את תשובתו, וכן העובדה כי לאחר שעשה הגהה תיקן דברים שאמר תוך שהדגיש כי שמה של פוקס נפלט לגרינשפון, מחזקים את אמינותו.
4. כן מצאתי, כי הודאת נאשם 1 מתיישבת עם ראיות חיצוניות שעניינם עדות והודעת גרינשפון (ת/90), כי התייעץ עם הנאשם לגבי האופציות שתקבל ממורנד מפוקס, כשגרינשפון בבית המשפט לא שלל שאמר לנאשם 1 את שם החברה הבורסאית.

ערה אני לכך, שגרינשפון בבית המשפט העיד, כי לאור פלטי שיחות הטלפון (ת/89)עולה, כי השיחה המרכזית שלו עם נאשם 1 היתה ביום 7.11.04, דהיינו לפני גיבוש מידע הפנים, אולם בעדותו וב-ת/90 אמר שיתכן והתייעץ עם נאשם 1 בנושא האופציות לפני חידוש המו"מ ועם שובו של ויזל מחו"ל. כן אמר ב-ת/90, שהנאשם 1 ידע שהם מנהלים מו"מ מתקדם. מכאן עולה לטעמי, שגרינשפון המשיך להתייעץ עם נאשם 1 לאחר ה-7.11.04, שכן בשלב של 7.11.04 לא החל המו"מ והצדדים טרם נפגשו. לאור עדות גרינשפון שלאחר החזרה של ויזל מרוסיה המו"מ התקדם, ולאור שיחת הטלפון בין ויזל לגרינשפון ביום 19.11.04, אני סבורה כי בסופ"ש בין התאריכים 19.11.04-20.11.04, בעת שנפגש בבריכה עם נאשם 1, המשיך להתייעץ איתו על מתווה העסקה, שכן אלו הימים שלטעמו של גרינשפון המו"מ התקדם.

בנוסף מצאתי, כי מ-ת/89 עולה, שגרינשפון ונאשם 1 שוחחו בטלפונים ניידים במועדים 19.11.04, 21.11.04, 22.11.04 ו- 23.11.04, דהיינו לאחר שויזל שוחח עם גרינשפון ולאחר שחזר מחו"ל.

1. עוד מצאתי, כי דברי נאשם 1 בהודעתו כי קנה את מניות פוקס לאחר ששמע שהעסקה מתקדמת ולאחר שדובר על תמחור האופציה, מתיישבים עם דברי גרינשפון ב-ת/91 שם אמר גרינשפון, כי יתכן והתייעץ עם נאשם 1 בנושא האופציות לפני חידוש המו"מ ולאחר שויזל חזר מרוסיה, כשמ-נ/34 עולה, כי ויזל חזר מרוסיה ב-18.11.04, ומ-ת/89 עולה כי ויזל התקשר לגרינשפון ב-19.11.04.
2. בנוסף מצאתי כי רכישת מניות פוקס על ידי נאשם 1 ב-4 ימים, בהיקפים גדולים, כשנאשם 1 העיד כי הוא מנהל תיקים סולידי, חורגת מדפוס השקעות של נאשם 1 מ-ת/7 עולה, כי מניית פוקס בנובמבר 2004 אינה מניה סולידית אלא מניה בעלת תנועות שערים גבוהות בימים מסוימים, וישנם ימים שהמסחר במניה זניח. כן עולה מ-ת/18( דו"ח תנועות ני"ע בחשבון המשותף שלו ושל אביו) כי רכישת מניות פוקס היתה הרכישה המשמעותית היחידה של נאשם 1 במהלך התקופה שבין 1.5.04 ל-30.4.05 בחשבון שבו הוא רשום כשותף של אביו וחורגת להתנהלות בחשבון ולהתנהלות אביו בחשבון, שכן תיק ההשקעות בחשבונות נאשם 1 ואביו מורכב מאג"חים, פק"מים ופקדונות, וקניית מניות לא נעשית בשוטף. כך גם עולה מ-ת/21 (דו"ח תנועות ני"ע בחשבון של אחותו וגיסו של נאשם 1 ), שכן בתקופה שבין 1.2.04 ל-18.9.05 המניות היחידות שנרכשו בחשבונם של אחותו וגיסו של נאשם 1 היו מניות פוקס.
3. לפיכך אני דוחה את גרסת נאשם 1 הכבושה בית המשפט, כי לא ידע שההתייעצות של גרינשפון הינה ביחס לפוקס, ושמאז 7.11.04 לא שוחחו על המו"מ, ונותנת משקל רב לדברי נאשם 1 בהודעה במ/1.
4. מעדות גרינשפון, מ-ת/90 ומהודעת נאשם 1 (במ/1) אני קובעת, כי הוכח מעבר לכל ספק שגרינשפון התייעץ עם הנאשם על מתווה העסקה גם לאחר 7.11.04, בסופ"ש בבריכה, בתאריכים 13.11.04 ו- 20.11.04, כשהפגישה בבריכה של נאשם 1 וגרינשפון ביום 20.11.04 היתה לאחר שהתגבש כאמור מידע הפנים, שעניינו פעילות משותפת של פוקס ולבייב ברוסיה, הקצאת מניות פוקס לממורנד שבשליטת לבייב ומתן אופציה לממורנד שבשליטת לבייב לקניית מניות פוקס, ולאחר שויזל חזר מרוסיה ושוחח עם גרינשפון שיחה טלפונית ב-19.11.04.
5. עוד אני קובעת, כי הוכח היסוד הנפשי הנדרש לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שעניינו מודעות לכל רכיבי העבירה, כשעל פי הפסיקה די בכך שהנאשם העריך כי קיימת אפשרות שהמידע שקיבל מגרינשפון אשר ידע כי הינו איש פנים בפוקס, הוא כזה שאילו נודע בציבור היה משפיע באופן משמעותי על מחיר נייר הערך, כדי שיתקיים היסוד הנפשי. מהודעת נאשם 1 (במ/1) עולה, כי היה לו ברור שביום בו יתפרסם מידע על המו"מ בין פוקס ללבייב, שער מניות פוקס יקפוץ וידע כי גרינשפון איש פנים ולפיכך אני קובעת כי הוכח היסוד הנפשי הנדרש לביצוע עבירה לפי סעיף 52דלחוק.
6. למען הסר ספק מובהר כי הרשעה בעבירות של שימוש במידע פנים איננה מחייבת, ככלל, הוכחה של קשר סיבתי בין החזקת מידע פנים לגבי החברה בידי הנאשם לבין הפעולות שביצע בניירות הערך של אותה החברה.

בנוסף אין בעובדה כי נאשם 1 לא ידע שהמו"מ הינו בין פוקס לממורנד ,אלא ידע כי המו"מ הוא בין לבייב לפוקס אין בה כדי לקבוע כי נאשם 1 לא השתמש במידע פנים בעת שרכש מניות פוקס, שכן הסעיף אינו מחייב הוכחה של שימוש ביותר מפרט מידע אחד המהווה מידע פנים (ראה דברי כב' הש' מלצר בע"פ פן).

לפיכך אני קובעת, כי הוכח מעבר לכל ספק שנאשם 1 קיבל מידע פנים מגרינשפון שעניינו מו"מ בין פוקס ללבייב לשיתוף פעולה של לבייב עם פוקס, הקצאת מניות פוקס ללבייב ומתן אופציה ללבייב לרכוש מניות פוקס, ושנאשם 1 קנה מניות פוקס לאחר שקיבל את מידע הפנים הנ"ל מגרינשפון.

1. האם הוכיחה המאשימה כי נאשם 1 ביצע עבירות על פי סעיף 4 לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות?
2. ב"כ נאשם 1 טענו בסיכומיהם, כי יש לזכות את נאשם 1 מביצוע עבירות על סעיף 4 לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ והשקעות וטענו כי אין מחלוקת שנאשם 1 יעץ לבני משפחתו לרכוש את מניות פוקס והוא זה שביצע בפועל את רכישת מניות פוקס. לטענת ב"כ הנאשם מדובר בחשבונות של אביו ושל אחותו וגיסו, והרכישות לא בוצעו לחשבון של נאשם 1, שכן לא הוכח כי נאשם 1 אשר הוסף לחשבון אביו היה שותף בחשבון של אביו. עוד טענו, כי לא ניתן להגדיר את מעשיו של נאשם 1 כניהול חשבון של אחותו וגיסו מאחר ומדובר ברכישה חד פעמית והמניות הוחזקו תקופה ארוכה.
3. האם הוכיחה המאשימה כי נאשם 1 ביצע עבירה על פי סעיף 4(א) לחוק העיסוק ביעוץ השקעות?
   1. סעיף 4 (א) לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות קובע:

"(א) יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות עבור עצמו..."

מדברי ההסבר להצעת חוק להסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ומהפסיקה עולה, כי מטרת סעיף 4 הינה להגן על לקוחות של מנהל תיקי השקעות בדרך של מניעה מראש מלעמוד במצב של ניגוד אינטרסים בין חובת הנאמנות שלו כלפי לקוחותיו לבין האינטרס האישי שלו לקידום ענייניו, שכן קיים חשש שמנהל תיקי השקעות יעשה פעולות בניירות ערך של לקוחותיו כדי להשפיע על הכדאיות של פעילות ניירות ערך של מנהל ההשקעות ושל בני משפחתו, פעולות העלולות לפגוע בלקוחות מנהל תיקי ההשקעות, להביא למנפולציות בשער נייר הערך ולפגוע ביציבות של שוק ההון ובאמון הציבור בו. (ראה לענין זה בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר ,נ"א(4) 367).

• 1. סקירת ראיות:

הודעת נאשם 1 באזהרה. (במ/1)

בהודעתו (במ/1) השיב נאשם 1 כי יש לו חשבון בנק על שמו בבנק המזרחי וחשבון נוסף שנפתח לצורך קבלת משכנתא לדירה שרכש, ויש כמה חשבונות בנק של אביו שהוא מופיע בהם כשותף, מאחר ואביו פנסיונר. עוד השיב, שכספי משכנתא שלקח לקנית דירה נמשכו מחשבון הבנק שפתח על שמו לחשבון של אביו וכן הוזרמו כספי קופות הגמל של הנאשם וכספים נוספים שלו לחשבון של אביו.

הנאשם תיאר בהודעה את ההתנהלות הכספית שלו ושל אביו: "אין פה כסף שלי או שלו, אנחנו עובדים כמו בקיבוץ כל הכספים הם כספים של אבא שלי..." (עמוד 5, שורה 7). עוד השיב, כי הוא מתגורר בדירה בבעלות אביו, ואביו המתגורר בדירה אחרת, משלם את חשבונות הארנונה והחשמל של הדירה בה הנאשם מתגורר. כן השיב כי אביו בן 87, סובל מבעיות זיכרון, אין לו אלצהיימר, הוא צלול ונותן לו הוראות כיצד לפעול בחשבונות, כשהנאשם הוא זה שמבצע את ההוראות של אביו בבנקים. בחשבון שהוא שותף לאביו, בבנק המזרחי, אחותו שותפה גם כן, ובחשבון שהוא שותף לאביו בבנק הפועלים אחותו מיופת כוח. עוד השיב, שמדובר בחשבונות לניהול כספי המשפחה, והוריו החליטו שהוא ואחותו יהיו שותפים בחשבונות "כדי להימנע ממצב של צוואות ודברים כאלה... בזמנו אפילו שלחנו הצהרה למס הכנסה על כך שהכספים הם לא שלנו אלה של ההורים" (עמוד 6, שורות 1-4). אם יש כסף בחשבון של אבא שלו, הוא ואחותו יכולים לעשות מה שהם רוצים בחשבון, והוא ואחותו אמורים יהיו להתחלק בכסף שבחשבונות אביו שווה בשווה.

עוד השיב, כי אחותו היחידה ובעלה אמנון עזבו את הארץ בשנת 1999 והשאירו חשבון בנקאחד בארץ על שמם, כששאחותו מגיעה לישראל לחופשה היא מתגוררת בדירתו, ואביהם ממן את כל שהייתה. כמו כן, גיסו מבקש ממנו לבצע קניית מניות בארץ בחשבון הבנק שלו ושל אחותו. ושהוא רכש מניות פוקס בחשבון המשותף שלו ושל אביו לאחר שהתייעץ עם גיסו, וגיסו הורה לו לקנות מניות פוקס גם לחשבון שלו ושל אחותו.

כשנשאל למה קנה מניית פוקס ללקוחותיו ולחשבונות פרטיים השיב, שהוא לא רוצה להתייחס לזה.

בהמשך חקירתו השיב נאשם 1, שלא קיבל הנחיות מאביו ומגיסו לקנות מניות פוקס והוא קנה מניות פוקס לחשבון של אביו בו הוא רשום ולחשבון של אחותו, לאור המידע שקיבל מגרינשפון.

עדות נאשם 1 בבית המשפט:

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הוריו היו בחיים, אביו טיפל באמו, אחותו היחידה וגיסו עזבו את הארץ בשנת 1999 והשאירו חשבון אחד על שמם בבנק המזרחי, כשהוריו צירפו אותו ואת אחותו כשותפים לחשבונותיהם או כמיופי כוח, כדי שלא יהיה צורך בצו ירושה, והם הצהירו למס הכנסה כי אלו הכספים של הוריו ושהוא ואחותו משמשים בחשבונות כמפקחים. עוד העיד, כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, כל פעולה שנעשתה בחשבון של אביו הוחלטה ואושרה על ידי אביו, וזאת לאחר שאביו היה קורא עיתונות כלכלית ומדבר עם חבריו, עם נאשם 1 ועם גיסו. בנוסף אביו או גיסו של נאשם 1 או נאשם 1 בעצמו היו מעלים רעיונות להשקעה, וההחלטה במה להשקיע היתה של אביו בלבד, כשנאשם 1 היה זה שמבצע אותה.

בחקירה נגדית השיב, שעד לפטירת אביו התגורר בדירה בבעלות אביו, ואביו שילם את הארנונה וחשבונות החשמל בדירה. כספי המשכנתא שלקח עבור דירה חדשה שקנה נאשם 1 הועברו לחשבון הבנק של אביו. בחשבון 313750 בבנק לאומי היה רשום כבעלים ושותף ואחותו הייתה מיופת כוח, ובבנק הפועלים הוא ואחותו היו שותפים לחשבון של אביו. השותפות שלו ושל אחותו בחשבונות הבנק של ההורים נועדה לצורך פיקוח, ועל מנת שבמידה ויבצר מההורים לעשות פעולות מסוימות יוכלו הוא ואחותו לעשותם, וכאשר אחותו לא היתה בארץ מטלת הפיקוח היתה עליו בלבד. עוד השיב שכונתו בהודעה (במ/1) היתה שהכל היה משולם ע"י אביו ושהכספים לא התנהלו כמו בקיבוץ אלא שולמו ע"י "הברון "וכלשונו, "היה מחליף את המילים כמו בקיבוץ 'של הברון'" (עמוד 511 לפרוטוקול מיום 6.11.12, שורה 13). עוד השיב, שלא נעשתה כל פעולה בחשבונות של אביו ללא ידיעתו או ללא הסכמתו של אביו ולעיתים אביו היה נותן בעצמו הוראות לבנק. חלק מהחלטות של אביו בעניין ניהול חשבונות הבנק שלו נבעו מהתייעצות של אביו איתו או עם גיסו. בנוסף השיב כי בתקופה שבין 30.4.05-1.5.05, המניה הישראלית היחידה שנקנתה בחשבון של אביו ובחשבון של אחותו וגיסו היא פוקס.

• 1. הכרעה

1. נאשם 1 מודה כי נתן הוראות לרכישת מניות פוקס בחשבון 313750 ע"ש הנאשם ואביו. אני דוחה את טענת הנאשם כי רישומו כשותף בחשבון היתה פעולה טכנית בלבד, על מנת למנוע צורך צו ירושה ועל מנת לבצע פעולות בחשבון במידה ואביו לא יוכל לבצעם, ולא הוכח כי היה שותף בחשבון 313750. מהודעת הנאשם ומעדותו עולה, כי הוא ואביו לא הפרידו בין הכספים של נאשם 1 לכספי אביו וראיה לכך שלחשבון המשותף של אביו ושלו הוזרמו כספי המשכנתא שלקח, כספי קופות הגמל של נאשם 1 וכספים נוספים של נאשם 1. עוד עולה מהודעתו כי אביו שילם את חשבונות הארנונה והחשמל בדירה בה התגורר ואשר היתה בבעלות אביו. בנוסף עולה מהודעתו ומעדותו כי נתן הוראות בחשבונות המשותפים ופיקח שלא יוצר מינוס בחשבונות הנ"ל.

בנוסף בהודעתו כשנשאל מדוע סחר בני"ע בחשבונות פרטיים, הודה והשיב שיודע כי זה אסור על פי חוק, השיב שזה היה שטות ושהוא מתנצל שהשתמש במידע שקיבל מגרינשפון כדי לקנות מניות פוקס, ועל כך שסחר במניות פוקס בחשבנותיו הפרטיים בניגוד לחוק, ושיודע כי כמנהל תיקים אסור לו לרכוש או להחזיק מניות עבור עצמו או עבור בני משפחתו.

לפיכך אני קובעת, כי הוכח מעבר לכל ספק כי נאשם 1 קנה מניות פוקס בחשבון המשותף שלו ושל אביו ושאין מדובר ברישום טכני ולפיכך הוכח כי נאשם 1 רכש את מניות פוקס לעצמו. עוד אני קובעת, כי מאחר ואין מחלוקת שנאשם 1 רכש מניות פוקס ללקוחותיו בתקופה בה רכש מניות פוקס לעצמו בחשבון הרשום על שמו ועל שם אביו הוכח מעבר לכל ספק כי נאשם 1 ביצע עבירה לפי סעיף 4(א) לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות.

1. האם הוכח שנאשם ביצע עבירה לפי סעיף4(ב) לחוק ניהול השקעות?
   • 1. סעיף 4(ב) קובע: "יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו".
     2. מהודעת נאשם 1 (במ/1) עולה, כי אחותו היחידה של נאשם 1 וגיסו של הנאשם התגוררו בחו"ל משנת 1999. עוד עולה, כי נאשם 1 הכיר את החשבונות של אחותו וגיסו בישראל, הכיר את הפעילויות שנעשו בחשבונם, את הרכב תיק ההשקעות שלהם, את יתרת החשבון והוא זה שנתן את ההוראות לרכישת מניות פוקס לחשבונם של אחותו וגיסו בבנק המזרחי. בתחילת הודעתו השיב, שנתן את ההוראות לרכישת מניות פוקס על סמך הנחיות של גיסו ובהמשך ההודעה שינה גרסתו והשיב, כי לאחר השיחות עם גרינשפון החליט לרכוש לחשבונן מניות של פוקס ועידכן את גיסו, וכן בסוף עדותו הביע התנצלות על מעשיו

הנאשם העיד בבית המשפט, כי לא ניהל את חשבונם של אחותו וגיסו כי גיסו הורה לו לרכוש מניות פוקס .לטעמי העובדה כי בחר שלא להביא לעדות את גיסו, כשעל פי הפסיקה הימנעות מלהביא עד מחזקת ראיות התביעה ,מחזקת את דברי הנאשם בהודעה

לאור הגדרת סעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות, אשר מגדיר ניהול תיקי השקעות, "ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים", לפיכך אני קובעת כי הוכח מעבר לכל ספק כי נאשם 1 ביצע עבירה לפי סעיף 4(ב) לחוק ניהול הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות בכך שהפעיל שיקול דעת ועל דעת עצמו רכש מניות פוקס בחשבונם של אחותו וגיסו.

1. האם יש לבטל לנאשם 1 את כתב אישום בשל ההגנה מן הצדק שעניינה "אכיפה ברננית", בכך שלא הוגש כתב אישום נגד ויזל, כשאין מחלוקת כי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה?
2. דוקטרינת ההגנה מן הצדק הוכרה לראשונה בפסיקה בע"פ 2910/94 מדינת ישראל נגד יפת ואח' פד"י נ(2)221, והורחבה בע"פ 4855/02 מדינת ישראל  נ' א'  בורוביץ ואח', פד"י נ"ט(4)776 (להלן: "פרשת בורוביץ").

בשנת 2007 אומצה דוקטרינת ההגנה מן הצדק על ידי המחוקק והוספה לרשימת הטענות המקדמיות בסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב} תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"). "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

בע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור ,ניתן ביום4.9.07, נקבע, כי אף בגדרה של הוראת החוק החדשה, המבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון, האם יש לקבל טענה של נאשם לפי סעיף זה.

עוד נקבע בפסיקה שגם לאחר הוספת סעיף 149(10) לחסד"פ, טענה שעניינה ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, תתקבל רק במקרים נדירים ביותר לאחר בחינה תכליתית ומהותית של כלל הנסיבות שבמקרה הנתון, כאשר יתברר שלא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן, וכי בניהול ההליך הפלילי תהא פגיעה ממשית בתחושות הצדק וההגינות.

מהותה של ההגנה מן הצדק נקבעה בהלכת בורוביץ, כצורך "בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן". עוד נקבע בהלכת בורוביץ, כי המבחן ליישומה הוא בעריכת איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי, כשאלו מול אלו ניצבים האינטרס הציבורי שבהבאת עבריינים לדין ומיצוי הדין עמם, מחד גיסא, והאינטרס של שמירה על זכויות היסוד של הנאשם ועל טוהר ההליך השיפוטי, מאידך גיסא.

בהלכת בורוביץ נקבע, מבחן בן שלושה שלבים להחלתה של ההגנה מן הצדק במקרה הנתון:

בשלב הראשון - זיהוי הפגמים, אם נפלו כאלה, בהליך שננקט נגד הנאשם ועוצמתם, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.

בשלב השני - יש לבחון את משקל הפגמים והאם בהמשך ניהול ההליך הפלילי חרף הפגמים, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, תוך שקילת האינטרסים השונים.

בשלב שלישי - באם מתרשם בית המשפט, כי קיומו של ההליך כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון האם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים ומידתיים יותר, מאשר ביטולו של כתב האישום.

1. מהראיות שהובאו בפני עולה, כי ויזל קנה מניות פוקס בסכום כולל של 1.5 מיליון ש"ח בין התאריכים 3-4/11/04 עוד עולה, כי הקניה בוצעה לאחר שויזל וצביה נפגשו בבית קפה בו דיברו על שיתוף פעולה ברוסיה. מהודעת צביה (ת/80) ומעדות והודעת גרינשפון (ת/ 90) עולה, כי לבייב הוא זה שמחליט על השקעות ממורנד ושלבייב נתן לצביה הסכמה כי ינוהל מו"מ עם פוקס.בנוסף עולה כי הפגישה הראשונה בין נציגי פוקס לממורנד התקיימה ב-8.11.04. בהמשך הוחלפו טיוטות של מזכר ההבנות הראשון אשר נחתם ע"י ממורנד ביום 14.11.04.

בנסיבות אלו וכשלטעמי מידע הפנים התגבש ב-14.11.04, לא מצאתי כל פגם בהחלטת המאשימה לסגור את התיק נגד ויזל מחוסר אשמה, שכן בפגישה עם צביה הועלה רעיון בלבד ע"י ויזל וטרם החל מו"מ בין הצדדים. לפיכך אני דוחה את טענת ב"כ נאשם 1 כי יש לבטל את כתב האישום כנגד נאשם 1 בשל הגנה מן הצדק העומדת לנאשם 1.

1. האם הוכיחה המאשימה, כי נאשם 2 ביצע עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים ונאשמים 3 ו-5 ביצעו עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים?
2. המאשימה בסיכומיה צמצמה כאמור את היקף מידע הפנים אשר הנאשמת נחשפה אליו, ואשר גילתה לנאשמים 2 ו-5, וטענה בסיכומיה, כי בעת שקיימה הנאשמת את השיחות עם נאשמים 2 ו-5 ידעה כי פוקס מנהלת מו"מ עם ממורנד לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה ושהנאשמת מסרה לנאשמים 2 ו-5 מידע פנים כי בכוונת פוקס להתרחב לרוסיה ביחד עם לבייב ונאשמים 2 ו-5 רכשו מניות פוקס כשמידע הפנים שקיבלו מהנאשמת בידיהם, וכן טענה כי נאשם 2 מסר את מידע הפנים שקיבל מהנאשמת לגואטה מעסיקו ברקיע.
3. מסיכומי ב"כ נאשם 2 עולה, כי אינה חולקת שהנאשמת היתה אשת פנים בפוקס בתקופה הרלבנטית, וכי אחד משיקולי נאשם 2 למתן הוראות לרכישת מניות פוקס הוא המידע שקיבל מהנאשמת במסגרת שיחה אחת שנערכה ביניהם, ושעניינה מידע כללי על התרחבות פוקס לחו"ל וטענה כי אין מדובר במידע פנים. עוד עולה מסיכומי ב"כ נאשם 2, כי אינה חולקת על כך שקודם למתן הוראות לרכישת מניות פוקס ביום 21.11.04 שוחח נאשם 2 עם גואטה שהיה מעסיקו ברקיע, והעביר לו את המידע הנ"ל שקיבל מהנאשמת, וכן אמר לגואטה שמניית פוקס מומלצת לרכישה. לחילופין טענה ב"כ נאשם 2, כי באם בית המשפט יקבע, כי המידע שקיבל נאשם 2 הינו מידע הנוגע להתרחבותה של פוקס ברוסיה עם לבייב, הרי אין מדובר במידע פנים לאור העובדה שנאשם 2 לא היה מודע להתפתחויות שחלו בעסקה על ציר הזמן, ולא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לעבירה. כן טענה, כי עומדת לנאשם 2 טענת הגנה שעניינה "העדר מטרת רווח" הקבועה בסעיף 52ז(א)(4) לחוק. לחלופין טענה כי יש לבטל את כתב האישום כנגד נאשם 2 מאחר ועומדת לנאשם 2 טענת הגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית, וזאת בשל אי העמדתם לדין של אילן ואיילת לוי-פלד.
4. ב"כ הנאשמת טענה בסיכומיה, כי הנאשמת מודרה מהתפתחות המו"מ ונחשפה לטיוטה הראשונה בלבד של מזכר ההבנות הראשון (ת/66), ולכן אחזה במידע פנימי אודות קיומו של המו"מ אך לא ידעה על התקדמות המו"מ ולא אחזה במידע פנים, ולפיכך לא יכלה למסור לנאשמים 2 ו-5 מידע פנים. עוד טענה כי עומדת לנאשמת הגנה שעניינה סעיף 52(א)(4) לחוק. לחילופין טענה, כי עומדת לנאשמת הגנה מן הצדק, שעניינה אכיפה בררנית, וזאת בשל אי העמדתם לדין של אילן ואיילת לוי-פלד.
5. ב"כ נאשם 5 טען בסיכומיו, כי הנאשמת אינה אשת פנים, ולפיכך לא יכלה להעביר לנאשם 5 מידע פנים. עוד טען, כי הראיות הנסיבתיות שעל בסיסן עותרת המאשימה להרשיע את נאשם 5 אין בהן כדי להפליל את נאשם 5, שכן לא הוכח שיש קשר בין שיחות הטלפון שהיו שיחות טלפון רגילות בין אב לבתו לבין רכישת מניות פוקס ע"י נאשם 5. עוד טען כי אין מדובר ברכישה חריגה של נאשם 5, שכן נאשם 5 קנה את מניות פוקס גם לאחר פרסום ת/6. לפיכך טען כי אין באי העדתו של נאשם 5 כדי לחזק את ראיות התביעה, שכן המאשימה לא הוכיחה בראיות הנסיבתיות שהובאו את אשמתו של נאשם 5. לחילופין עתר לבית המשפט שלא לקבוע, כי אי העדת נאשם 5 מהווה חיזוק לראיות התביעה, לאור העובדה שבשל מצבו הבריאותי נאשם 5 לא העיד.
6. האם הוכיחה המאשימה כי הנאשמת היתה אשת פנים בפוקס בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום ובששת החודשים שקדמו לתקופה הרלבנטית לכתבי האישום?מיום 20.5.1981
7. סקירת ראיות רלבנטיות:תיקון מס' 6ס"ח תשמ"א מס' 1024 מיום 20.5.1981 עמ' 266 (ה"ח 1483)הוספת סעיף 52גמיום 22.7.1998תיקון מס' 16ס"ח תשנ"ח מס' 1675 מיום 22.7.1998 עמ' 268 (ה"ח 2714)

ת/46- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 9.5.07:

ב-ת/46 השיבה הנאשמת, כי עבדה כמזכירה ועוזרת אישית של ויזל כ-5 שנים עובר לתקופה הרלבנטית, ותפקידה כלשונה היה "ניהול טלפונים, ניהול יומן, כל מיני פרוייקטים שהייתי אחראית עליהם... הייתי אחראית על שיווק התוים של החברה לארגונים וועדי עובדים, הייתי אחראית על נושא הביטוח של החברה ודברים כאלה... יש המון דברים שעברו דרכי כמו בעיות - מי אחראי על מה, יש בעיה עם תפעול או בעיה עם לקוח אז כמעט הכל בשוטף היה מגיע אלי" (עמוד 2, שורות 22-32). עוד השיבה שהיתה, קרובה מאוד לויזל וכלשונה, "... גם חברית וגם אבהית וגם יחסי עבודה הכל. בוא נגיד שידעתי גם דברים אישיים עליו... למשל דברים על המשפחה שהוא היה מספר לי או שהייתי מגלה לבד. לא היו בינינו סודות" (עמוד 3, שורות 2-5). עוד השיבה שכל המיילים והפקסים שהיו מיועדים לויזל היו עוברים אוטומטית למייל שלה והיא היתה מדפיסה אותם ומעבירה לויזל וכן היא זו ששלחה מיילים ופקסים של ויזל, עברה על כל הדואר שויזל קיבל וכן עברו דרכה מסמכים מסווגים דוגמת חוזים, שאותם הדפיסה והעבירה לויזל. עוד השיבה, כי לא השתתפה בישיבות הנהלה ובישיבות הדירקטוריון. כשנשאלה, "אז את בעצם יודעת כל מה שקורה בחברה?", השיבה "אני מניחה שאני יודעת הרבה בעיקר בתקופה שהייתי עוזרת של הראל. אני לא יודעת מה היה בישיבות, אבל אם היו מפטרים מישהו אז ידעתי לפני כולם" (עמוד 3, שורות 15-17).

ת/47- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 20.12.07:

ב-ת/47 השיבה הנאשמת, כי אינה קוראת כל מייל ופקס שמגיע לויזל וכלשונה: "זה נכון שהפקסים והמיילים עוברים דרכי אבל לא כל דבר מעניין אותי ולא כל דבר אני קוראת" (עמוד 4, שורות 25-26). עוד השיבה, שאת הפגישות של ויזל היא קבעה.

עדות הנאשמת בבית המשפט:

בחקירה ראשית העידה, כי היא בעלת השכלה תיכונית. עבדה בתקופה הרלבנטית וכ-4 שנים עובר לתקופה הרלבנטית כמזכירה של ויזל, והגדירה תפקידה "תפקיד מזכירותי, פקסים, מיילים, טלפונים, קפה, קביעת פגישות" (עמוד 652 לפרוטוקול מיום 30.5.13, שורה 28). עבדה 5 ימים בשבוע בימים א-ה, 3 ימים בשבוע מהשעה 08:30 עד השעה 16:00 ויומיים בשבוע עד 15:30. בנוסף העידה, כי את מרבית הפגישות של ויזל היא קבעה ורשמה ביומן של ויזל (ת/82), והיו פגישות שויזל קבע ולא נרשמו ביומן והיא לא ידעה על קיומן, וכן העידה שויזל לא סיפר לה על תוכן פגישותיו.

בחקירה נגדית, כשנשאלה מדוע בבית המשפט העידה שהיתה מזכירה של ויזל ולא העידה שהיתה עוזרת אישית של ויזל השיבה, "... הרבה יותר נעים ונשמע טוב לומר 'אני העוזרת של...' יותר מחמיא. בתכלס, הייתי המזכירה שלו, עם כל מה שמשתמע מזה, עם כל אותה עבודת מזכירות, הטלפונים, המיילים, הפקסים, הקפה. בשלב יותר מאוחר, בלי שום קשר, באמת היתה להראל עוזרת אישית, אבל אני מזכירה" (עמוד 672 לפרוטוקול מיום 30.5.13, שורות 22-25). עוד השיבה, שכשאמרה בחקירה שידעה מה קורה בפוקס לפני כולם, לא ידעה מה היה בישיבות, אבל אם מפטרים מישהו ידעה לפני כולם, "באתי להגיד שידעתי דברים שנקרא לזה 'רכילות' זה באמת סוג הדברים שידעתי לפני כולם" (עמוד 673 לפרוטוקול מיום 30.5.13, שורות 8-9). עוד השיבה, שהיתה בוררת את הדואר של הראל, לרבות מיילים ופקסים ודואר זבל, דוגמת בקשה לתרומות הזמנה לאירועים אותם לא היתה מעבירה לויזל, ושברור שמסמכים משפטיים היתה מעבירה לויזל.

עדות ויזל:

בחקירתו הראשית העיד, כי קיבל את הנאשמת, אותה הכיר מילדות, לעבודה בפוקס בתפקיד עוזרת אישית שלו ותפקידה ותחומי אחריותה היו, "...תיאום יומנים... וכל מה שעוזרת אישית עושה בכל מקום... היא עבדה איתי בשיתוף פעולה כשהנושאים משתנים, עבדנו כצוות... כל האי מייליים והפקסים שהיו מיועדים אלי עברו דרכה, היא סיננה והעבירה לי את הרלבנטיים" (עמוד 318 לפרוטוקול מיום 9.1.12, עד עמוד 319, שורה 20). בחקירה נגדית וחוזרת השיב, שהתבלבל כשהגדיר את הנאשמת כעוזרת אישית מאחר וכיום יש לו עוזרת אישית, והנאשמת היתה מזכירתו האישית. עוד השיב, כי בשנת 2004 לא השתתפה הנאשמת במו"מ מטעם פוקס.

1. מהודעות הנאשמת (ת/46 ו-ת/47), מעדות ויזל ומעדות הנאשמת בבית המשפט ועל אף שניסתה בעדותה להמעיט ולצמצם את תפקידה בפוקס לעבודות של העברת דואר, מיון דואר לרבות פקסים ומיילים, קביעת פגישות לויזל וביטול פגישות לויזל, אני קובעת כי הוכח מעבר לכל ספק שלנאשמת, מכוח תפקידה בפוקס בתקופה הרלבנטית ובששת החודשים שקדמו לכך, היתה יכולת להגיע למידע פנים ולפיכך היתה בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום אשת פנים בפוקס.
2. האם הוכיחה המאשימה כי היה ברשות הנאשמת "מידע פנים", ואת המועד בו הגיע לידי נאשמת מידע פנים?
3. המאשימה כאמור בסיכומיה צמצמה את היקף מידע הפנים שהיה לטענתה ברשות הנאשמת בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום וטענה כי מידע הפנים שהיה ברשות הנאשמת עניינו כי בפוקס מתנהל מו"מ עם נציגיו של לבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה.
4. סקירת ראיות רלבנטיות:

ת/46- הודעת נאשמת באזהרה מיום 9.5.07:

ב-ת/46 השיבה כי ידעה שהשאיפה של פוקס היתה להיות חזקה בחו"ל, שויזל רצה לפתוח חנויות "בכל מקום", שפוקס קיבלה פניות רבות של גורמים מחו"ל שרצו לפתוח חנויות, ופוקס פתחה חנויות בסינגפור ולאחר כמה שנים העלו רעיון להרחיב את הפעילות לרוסיה ולחבר העמים. כשנשאלה "מי יזם את הרעיון?" השיבה "אני לא יודעת. מה אתה שואל אם זה היה הצד של לבייב או שלנו?... אני זוכרת שהיו פגישות שהיו נסיעות לרוסיה אבל אני לא בדיוק זוכרת... (עמוד 4, שורות 8-10). עוד השיבה, "אני יכולה להגיד לך שאני יודעת שלבייב קנה מניות של פוקס ופתחנו רשת של חנויות של פוקס ברוסיה ואני יודעת שאנחנו רצינו את לבייב כי ידענו שיש לו קשרים ברוסיה ולבייב רצה את פוקס בגלל שהוא התלהב מהראל. בפועל החנויות ברוסיה נפתחו הרבה אחרי" (שם, שורות 14-16). עוד השיבה, שלא היתה מעורבת במו"מ עם לבייב, לא נכחה בפגישות של צוותי המו"מ, וויזל לא סיפר לה על הפגישות שהתקיימו במסגרת המו"מ. כשנשאלה, "אבל הבנו מהראל שכולם בפוקס ידעו על המו"מ עם לבייב ועל זה שפוקס רוצה לפתוח חנויות ברוסיה בעזרתו של לבייב?", השיבה, "נכון. ברור שכולם ידעו. ידעו לדעתי. אני מנסה להיזכר. ידעו בגדול מי נגד מי וידעו שרוצים לפתוח חנויות ברוסיה ושרוצים לפתוח חנויות ברוסיה ביחד ובעזרת לבייב... היתה ישיבת הנהלה והיו עדכונים. זה היה מאד בכללי... אני ידעתי בכללי שרוצים לפתוח חנויות עם לבייב ברוסיה" (שם, שורות 25-31). עוד השיבה, "אני זוכרת שהיו כמה שלבים שלבייב קנה מניות בפוקס. היה מזכר הבנות לפני אני חושבת..." (עמוד 5, שורות 6-8). "... אולי דובר על כך שלבייב יקנה מניות בפוקס ואז יפתחו חברה משותפת שתקים רשת חנויות של פוקס ברוסיה. זה בגדול מה שאני זוכרת. אם אני לא טועה קודם היה סיפור פתיחת החנויות. הקניה של מניות פוקס היתה הרי בשלבים..." (עמוד 6, שורות 1-4). כשנשאלה, "כמה זמן לפני הפרסום הראשוני של פוקס על המו"מ עם לבייב, ידעת שיש מגעים עם לבייב ובמה מדובר?", השיבה, "אני לא יכולה לזכור אבל זה לא היה עניין של שבועות. לדעתי זה היה עניין של ימים" (עמוד 8, שורות 6-8). כן השיבה, "אני ידעתי שהוא טס לרוסיה כדי בכלל לראות מה קורה ברוסיה ומבלי קשר ללבייב" (עמוד 12, שורה 30), וכן השיבה כי אינה זוכרת באיזה שלב היה המו"מ כשויזל טס לראשונה לרוסיה.

בנוסף השיבה, שלא מסרה אינפורמציה בכוונה, וכששואלים אותה איפה ויזל והיא עונה שטס לרוסיה עם צביה, זה מסוג המשפטים שהיא יכולה להגיד ל-50 אנשים וזה משפט לגיטימי של מזכירה לומר לאנשים.

ת/47- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 20.12.07

ב-ת/47 השיבה הנאשמת, כי ידעה לפני שפוקס הוציאה הודעה לבורסה, על כך שלבייב קנה מניות פוקס. ידעה על הפגישות בין הצדדים למו"מ, אולם לא ידעה את תוכן הפגישות. כשנשאלה ביחס למיילים (ת/87) שעניינם סיכום הנושאים שידונו בישיבת הדירקטוריון ביום 14.11.04 כשמצוין ב-ת/87 כי מתנהל מו"מ עם לבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת לרוסיה, ושויזל מתעתד לטוס עם צוות של פוקס לרוסיה בשבוע הקרוב, השיבה שויזל מקבל הרבה מיילים, אולם היא לא קראה את ת/87 ולא נתנה לימית אדרי, מזכירה בפוקס, לכתוב את ת/87. עוד השיבה ביחס למיילים ופקסים אחרים שעוברים דרכה, כי 80% מהם היא לא קוראת, שולחת אותם להדפסה ומעבירה לויזל. בנוסף, ידעה שיש פגישות בין נציגי פוקס ללבייב לפני שהתפרסם הדו"ח המיידי הראשון, ידעה שנקבעה לויזל טיסה לרוסיה ושהיא פינתה לויזל את הפגישות שהיו צפויות לו בתקופה שהיה אמור לטוס לרוסיה. כן השיבה, כי זוכרת שויזל טס עם צביה לבייב לרוסיה ושב- 14.11.04 היו דיבורים בגדול על שיתוף פעולה כלשהו עם לבייב (עמוד 6). בתשובה לשאלות נוספות השיבה, כי אינה זוכרת מתי ידעה שלבייב רוצה להיכנס כשותף בפוקס ולפתוח רשת חנויות משותפת ברוסיה ויכול להיות שידעה זאת כלשונה, "יכול להיות שזה היה אחרי ההודעה לבורסה, יכול להיות שזה היה רגע לפני" (עמוד 6, שורה 25). בנוסף השיבה, כי היא מניחה שלאחר שויזל חזר מרוסיה ביום חמישי הוא התקשר אליה לדעת את הלו"ז ביום ראשון, ולא סיפר לה מה היה ברוסיה.

עדות הנאשמת בבית המשפט:

בחקירה ראשית העידה, כי הינה אם חד הורית. בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום, בתה היחידה היתה בגן חובה, היא עבדה בימים א'-ה', כאשר פעמיים בשבוע סיימה לעבוד בשעה 15:30 וביתר ימי השבוע סיימה לעבוד בשעה 16:00. כשיצאה מהעבודה או לא הגיעה לעבודה ימית אדרי או אחת הבנות מהדלפק למטה החליפו אותה, וקיבלו פקסים ומיילים שנשלחו למייל שלה. המייל שלה בעבודה היה פתוח כל הזמן, ולא היה צורך בסיסמה כדי להיכנס אליו. עוד העידה, כי את מרבית הפגישות של ויזל היא קבעה ורשמה ביומן של ויזל (ת/82) והיו פגישות שויזל קבע ולא נרשמו ביומן, והיא לא ידעה על קיומן, כאשר ויזל לא סיפר לה על תוכן פגישותיו. בנוסף העידה, כי ב-ת/82 רשמה דברים אישיים שלה וכן רשמה דברים הקשורים לעבודתה בפוקס, לדוגמה ביום 8.11.04 כתוב, "08:30-משפט רוית", והנאשמת העידה כי ביום 8.11.04 בשעה 08:30 היה לה דיון בבית משפט לתעבורה ברחוב שוקן בת"א, המתינה לדיון מספר שעות, אינה זוכרת מתי חזרה לעבודה במשרדי פוקס בלוד ושהיא בטוחה שחזרה בצהריים, ושלא היתה במשרד בעת שהתקיימה הפגישה בין נציגי פוקס לנציגי ממורנד, ולא קיבלה עדכונים על המו"מ בין פוקס ללבייב. ביחס ליום 14.11.04 העידה, כי ב-ת/82 מצוין "13:00 כפר המכביה יריד של איפ"א", והסבירה שהיתה ביריד של ארגון השוטרים בכפר המכביה ברמת גן על מנת להציג תווי קניה של פוקס, ומניחה שאם היריד התחיל בשעה 13:00 היתה צריכה להיות שם בשעה 10:00 להכין את הדוכן, כשאינה זוכרת אם בשעות הבוקר הגיעה לעבודה במשרדי פוקס. מפלט שיחות של הטלפון הנייד שלה (ת/15) עולה, שהתקשרה למשרדי פוקס ולנהג של פוקס שאסף את הפריטים בדוכן בין השעות 15:57-16:00, ולפיכך היא סבורה שלא חזרה למשרדי פוקס בלוד באותו יום, מאחר והיריד התקיים ברמת גן והיא התגוררה ברמת גן. בנוסף העידה, כי בתקופה הרלבנטית ידעה שלפוקס כבר היתה רשת חנויות בחו"ל- בסינגפור ובגרמניה, ושבדקו פתיחת חנויות בצ'כיה, אבל לא נפתחה שם חנות. ביחס לטיוטת מזכר ההבנות הראשון שנשלח ע"י עו"ד פורן (ת/66) העידה, שאינה זוכרת שעו"ד פורן התקשר אליה, ושהיא מניחה לפי ת/66 שמאחר שביום 10.11.04 ויזל היה בחופשה משפחתית בחו"ל, עו"ד פורן דיבר איתה בטלפון והעביר לה את ת/66. ביחס ל-ת/87 שעניינו מיילים שנשלחו מהמייל של ימית אדרי, שעבדה בפוקס כמזכירה, למייל שלה, ביום 14.11.04 בשעה 10:55 וב- 11:13 ועסקו בין היתר בעדכון על המו"מ המתנהל בין פוקס לחברה פרטית בבעלות לבייב לפתיחת חנויות בבעלות משותפת ברוסיה, וביחס ל-ת/61 ו-ת/62, שעניינם מיילים שנשלחו ממשרד עו"ד פורן ביום 14.11.04 בשעה 12:00 וב- 12:51 למייל שלה, ועסקו בנוסח הסופי של מזכר ההבנות בין ממורנד לפוקס וההסכמות שגובשו לעניין הפקות הפרסום ברוסיה, העידה כי לא קיבלה את המיילים הנ"ל מאחר ובאותו יום הייתה ביריד של השוטרים בכפר המכביה. עוד העידה, שלא השתתפה בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 14.11.04 בת"א. העדה סברה, כי דיברה עם ויזל ביום ראשון לאחר שחזר מרוסיה. בנוסף העידה, כי לא השתתפה בישיבת צוות ביום 21.11.04, שכן מ-ת/84 עולה, שהישיבה הנ"ל התקיימה בשעה 16:30 והיא מסיימת את העבודה לכל המאוחר בשעה 16:00. כמו כן, לא ידעה על הפגישה בין ויזל לגרינשפון ביום 22.11.04, היא לא קבעה לויזל את הפגישה ולא יכלה לדעת מ-ת/82 שמדובר בפגישה בין ויזל לגרינשפון, מאחר וב-ת/82 צוין כתובת הפגישה והשעה אך לא מצוין עם מי הפגישה. עוד העידה, כי היא מניחה שסמוך לפרסום דו"ח המידע הראשוני ויזל עדכן אותה ואת האחרים אודות ת/6.

בחקירה נגדית השיבה, שהיתה בוררת את הדואר של ויזל, לרבות מיילים ופקסים כשלדוגמה דואר עם בקשה לתרומות, הזמנה לאירועים וכדומה לא היתה מעבירה לויזל, ושברור שמסמכים משפטיים היתה מעבירה לו. עוד השיבה, שכשבחקירה ברנ"ע השיבה שהקריאה לויזל מסמכים, הכוונה היתה להזמנות שהיתה צריכה לקבל לגביהם תשובה מויזל, ולא למסמכים משפטיים.

בנוסף, נחשפה רק ל-ת/66 ולא לטיוטות האחרות של מזכר ההבנות. הנאשמת אישרה שהמסמך נ/96 שהוכן ע"י ב"כ הנאשמת, שעניינו טבלה המרכזת אירועים ומסמכים מנובמבר 2004, אינה משקפת את כל מה ששמעה מויזל על המו"מ עם לבייב, ואישרה שהיו דברים ביחס לפוקס שידעה לפני אחרים. כן השיבה, שידעה לפני ה- 16.11.04 על כוונת ויזל לטוס לרוסיה וביטלה לו פגישות שהיו מתכוננות לתקופה בה אמור היה לטוס לרוסיה. עוד השיבה, כי בוודאות לא ידעה על הפגישה ב-8.11.04 עם נציגי ממורנד ולא עודכנה על הפגישה. בנוסף, יכול להיות שויזל טס ב-10.11.04 לחו"ל לחופשה פרטית, עדכן אותה על המסמכים שצריכים להגיע מעו"ד פורן או שהיא שהתקשרה לויזל לקבל הנחיות לאחר קבלת ת/66.עוד השיבה כי את ת/61, ת/62 ו-ת/120 היא לא קיבלה כי היתה ביום 14.11.04 ביריד בכפר המכביה. כאשר היא לא היתה במשרד, מיילים ופקסים שהגיעו לתיבת המייל שלה טופלו ונמחקו ע"י המזכירה שהחליפה אותה, ומיילים שלא טופלו והושארו ע"י המזכירה שהחליפה אותה לטיפולה, נרשמו וסומנו ע"י המזכירה המחליפה על מנת שתדע כי עליה לטפל בהם בעצמה.

עדות ויזל:

העד העיד, כי כל המיילים והפקסים שהיו מיועדים אליו עברו דרך המייל של הנאשמת בשעות בהן עבדה, והיא סיננה והעבירה לו את הרלבנטיים. בנוסף הנאשמת היתה זו שהעבירה וקיבלה פקסים ומיילים עבורו. בנוסף, ת/87 עניינו סיכום ישיבת צוות שהוא ניהל, אשר לאחריה נתן את החומר נשוא הישיבה לנאשמת, ובאם הנאשמת נעדרה מעבודתה הוא נתן לימית, אשר עבדה בפוקס, על מנת שתדפיס את החומר הנ"ל, והיא שלחה את ת/87 למייל של הנאשמת על מנת שיקבל אותו. זאת ועוד, הנאשמת ידעה על הפגישה עם נציגי לבייב, אולם הוא לא עדכן את הנאשמת על פרטי המו"מ עם לבייב ולא הובאו לידיעתה החלטות ההנהלה של פוקס או החלטות שהתקבלו בישיבות הדירקטוריון.

ת/66- הודעת+ טיוטת מזכר ההבנות הראשון שנשלח ממשרד פורן ביום 10.11.04 בפקס לנאשמת ולויזל:

בהודעת הפקס כתב עו"ד פורן בכתב ידו, "רוית שלום, בהמשך לשיחתנו הטלפונית, רצ"ב מיזכר ההבנות אודה לכם על השלמת שם החברה המדויק שלכם להערותיכם ו/או לאישורכם". בעמוד הראשון של מזכר ההבנות מצוין, כי פוקס וממורנד מעוניינים לבחון אפשרות להקים ולנהל במשותף רשת חנויות אופנה ברוסיה ובחבר העמים.

1. הכרעה:
2. לאחר שבחנתי את הודעות הנאשמת (ת/46 ו-ת/47), את עדותה בבית המשפט ואת עדות ויזל, אני קובעת כי תשובות הנאשמת ב-ת/46 משקפות את מהות תפקידה של הנאשמת בפוקס, בתקופה הרלבנטית ובששת החודשים שקדמו לתקופה הרלבנטית. מ-ת/46 עולה, כי הנאשמת היתה מזכירתו האישית של ויזל ולא מזכירה זוטרה בפוקס. במסגרת תפקידה, המיילים, הפקסים והדואר שהיו מיועדים לויזל עברו דרכה והיא זו שסיננה את החומר הנ"ל עבור ויזל, כמו גם את שיחות הטלפון המיועדות אליו. בנוסף טיפלה הנאשמת בתווי הקנייה של פוקס ובביטוח של פוקס. אני קובעת כי מהודעות הנאשמת, עדותה ועדות ויזל עולה, כי הנאשמת ידעה על האירועים שהתרחשו או צפויים להתרחש בפוקס, וכלשונה ב-ת/46 "כמעט הכל בשוטף הגיע אליי". עוד אני קובעת, כי מעדות ויזל ועדות הנאשמת עולה, כי לא הוכח שהנאשמת ידעה מראש על הפגישה הצפויה ביום 8.11.04 בין השעות 11:00 ל-15:00, בין נציגי פוקס לנציגי ממורנד. יחד עם זאת, הוכח מ-ת/82 ומ-נ/41 (פרוטוקול הדיון בבית משפט לתעבורה ממנו עולה, כי מדובר בישיבת הקראה ולא בישיבת הוכחות) כי בשעות הבוקר ביום 8.11.04 שהתה הנאשמת בבית משפט לתעבורה בת"א, כשמעדותה עולה, כי הגיעה לאחר הדיון בבית המשפט לתעבורה, בשעות הצהרים למשרדה, אולם מאחר ולא הוברר היכן במשרדי פוקס התקיימה הישיבה בין נציגי פוקס ונציגי ממורנד, ולא הובהר היכן היה ממוקם משרדה של הנאשמת בפוקס, אני קובעת כי לא הוכח בפניי כי ביום 8.11.04 ידעה הנאשמת על הפגישה בין נציגי ממורנד לנציגי פוקס. בנוסף אני קובעת, כי לכל המאוחר ביום 10.11.04, לאחר ששוחחה הנאשמת עם עו"ד פורן ובעת שקיבלה את הפקס ואת טיוטת מזכר ההבנות הראשון (ת/66), ידעה הנאשמת כי מתנהל מו"מ בין פוקס לממורנד לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה.
3. מהראיות שהובאו בפניי אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה, שבנוסף ל-ת/66 ושיחת הטלפון של עו"ד פורן ביום 10.11.04 בהן שוחח עו"ד פורן עם הנאשמת ביחס לשליחת ת/66 אליה, הועברו ביום 14.11.04 לתיבת המייל של הנאשמת המסמכים ת/62, ת/87 ו-ת/120.

ת/62 עניינו מייל שנשלח מעו"ד פורן בו נכתב "...רצ"ב הנוסח הסופי והמוסכם של מזכר ההבנות בין ממורנד לפוקס", כשבעמוד הראשון למזכר ההבנות הסופי, לאחר שמות הצדדים רשום והואיל "והצדדים מעוניינים לבחון אפשרות להקים ולנהל רשת של חנויות אופנה ברוסיה...".

ת/87 עניינו מיילים שנשלחו מימית אדרי למייל של הנאשמת ומפורט בהם, בין היתר, כי מתנהל מו"מ עם חברה פרטית בבעלות לבייב לפתיחת חנויות בבעלות משותפת ברוסיה.

ת/120 עניינו הודעת פקסימיליה המיועדת לנאשמת, שנשלחה ממשרד עו"ד פורן ונרשם בהודעת הפקסימליה לידי רווית "מצ"ב הנוסח המוסכם של מזכר ההבנות...".

מעדות הנאשמת ומ-ת/82 אני קובעת, כי הנאשמת לא הגיעה למשרדה בפוקס ביום 14.11.04 או שהגיעה בבוקר ב-14.11.04 למשרדה ועזבה את משרדה בפוקס לכל המאוחר בשעה 10:00 על מנת לנסוע לכפר המכביה. אני דוחה את גרסת הנאשמת בבית המשפט, כי לא ראתה את המיילים (ת/62, ת/87) ואת הפקס (ת/ 120), שכן לא היתה במשרד בעת שנשלחו, והמזכירה שהחליפה אותה, טיפלה במיילים שהגיעו לתיבת הדואר שלה ומחקה אותם באותו יום, ושאותה מזכירה לא שמרה את הפקסים שהגיעו באותו יום באם טיפלה בהם. אני לא נותנת אמון בעדות הנאשמת לפיה, המזכירה שהחליפה אותה, היתה רושמת על דף נייר באיזה מיילים על הנאשמת לטפל, ורק המיילים שלא טופלו נשארו בתיבת המייל של הנאשמת ולא נמחקו. אני סבורה, כי הנאשמת בעדותה כי המיילים והפקס הנ"ל נמחקו ע"י ימית אדרי או כלשונה, "אחת הבנות בדלפק", אשר החליפו אותה, ניסתה להרחיק עצמה כי נחשפה למיילים ולפקסים הנ"ל. לטעמי מדובר בעדות שאינה מתיישבת עם ההיגיון, שכן מדובר במזכירות זוטרות אשר החליפו את הנאשמת בפוקס ואינני מאמינה, כי מזכירה זוטרה בפוקס אשר החליפה את הנאשמת ביום 14.11.04 מחקה מיילים אשר תוכנם מהותי מתיבת הדואר של הנאשמת, ללא אישור.

עוד מצאתי, כי גרסת הנאשמת שהמזכירות שהחליפו אותה השאירו לה בדף נייר הנחיות באיזה מיילים לטפל, אף היא סותרת את עדותה שמחקו מיילים שטיפלו, שהרי אם מחקו מיילים מדוע היה על המזכירות הזמניות לציין על דף נייר באיזה מיילים לא טיפלו.

למעלה מן הצורך אציין, כי הנאשמת לא הביאה כל ראיות לתמיכה בגרסתה הכבושה ויש בכך כדי לחזק את דעתי, כי אין ליתן אמון בגרסתה.

עוד אני קובעת, כי בעדותה ניסתה הנאשמת להרחיק את עצמה ממעורבות בכל המיוחס לה בכתב האישום, ולראיה עדותה בבית המשפט בה טענה, כי לא היתה העוזרת האישית של ויזל, והסבירה כי אמרה זאת לחוקר על מנת להאדיר את עצמה, כל זאת על אף העובדה כי בתשובותיה לחוקר חזרה שוב ושוב על היותה עוזרת אישית של ויזל.

1. לפיכך אני קובעת, כי הוכח שהנאשמת ידעה שפוקס וחברה הנמצאת בשליטת לבייב, מנהלים מו"מ לפתיחת רשת חנויות ברוסיה עוד ביום 10.11.04, מאחר והמסמכים בעניין זה התקבלו בתיבת המייל שלה. כמו כן, מהעובדה שפינתה פגישות לויזל לפני ה-16.11.04 בטרם ויזל טס לרוסיה, ומהמסמכים שהתקבלו בתיבת המייל שלה ביום 14.11.04 (ת/62, ת/87 ו-ת/ 120), אני קובעת כי הוכח מעבר לכל ספק כי הנאשמת ידעה לכל המאוחר ב-15.11.04 שהמו"מ בין פוקס לממורנד התקדם, ושממורנד חתמה על מזכר הבנות הראשון. לפיכך הוכח, כי הנאשמת ידעה מידע פנים שהתגבש ביום 14.11.04 ועניינו המו"מ בין ממורנד לפוקס בנוגע לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה, לכל המאוחר ב-15.11.04 ואני דוחה את גרסתה ב-ת/47 ובבית המשפט, לפיה שמעה על המו"מ בין נציגי לבייב לפוקס על פתיחת רשת חנויות ברוסיה רק כחצי שעה לפני פרסום ת/6.
2. האם הוכח כי נאשם 2 קיבל מהנאשמת ,שהוכח כאמור כי היתה בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום אשת פנים בפוקס, מידע פנים שעניינו מו"מ בין פוקס ללבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה?
3. סקירת ראיות רלבנטיות:

ת/13-ת/15, ת/122 ו-נ/80- פלטי שיחות טלפון נייד של הנאשמת ושל הטלפון הנייד של נאשם 2 מחודש נובמבר 2004 ומסמכים של המאשימה וההגנה בו פורטו שיחות הטלפון:

מפלטי שיחות הטלפון עולה, כי ביום ראשון, ה- 07.11.04 התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 20:44, כשאורך השיחה 15.33 דקות.

ביום חמישי, ה- 11.11.04 התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 18.23, אורך השיחה 2.10 דקות, וכן התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 21:31, אורך השיחה 0.12 דקות. באותו יום הנאשמת התקשרה לנאשם 2 בשעה 21:35, אורך השיחה 0.22 דקות.

ביום שישי, ה- 12.11.04 התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 19:10, אורך השיחה 10.40 דקות. בשבת, ה- 13.11.04 התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 18:36, אורך השיחה 6.83 דקות.

ביום חמישי, ה- 18.11.04 התקשר נאשם 2 לנאשמת בשעה 20:43, אורך השיחה 0.60 דקות. ביום שישי, ה- 19.11.04 התקשר בשעה 19:21, אורך השיחה 0.02דקות. בשעה 19:22 התקשר לנאשמת, אורך השיחה 1.15 דקות וכן התקשר לנאשמת בשעה 22:12 כשאורך השיחה 4.27 דקות.

בשבת, ה- 20.11.04 בשעה 11:46 הנאשמת שלחה מסרון לנאשם 2.

ביום ראשון, ה- 21.11.04 בשעה 16:15 התקשר נאשם 2 לנאשמת, אורך השיחה 1.92 דקות.

ביום שישי, ה- 26.11.04 בשעה 13:16 התקשר נאשם 2 לנאשמת כשאורך השיחה 0.60 דקות, ובשעה 13:19 הנאשמת התקשרה לנאשם 2, כשאורך השיחה 7.12 דקות.

ביום ראשון, ה- 28.11.04 בשעה 19:33 הנאשמת התקשרה לנאשם 2, כשאורך השיחה 0.43.

ת/50- הודעת נאשם 2 מיום 7.5.07:

הנאשם נחקר תחילה שלא באזהרה, ואמר לחוקר כי עבר קורסים רבים בתחום ניירות ערך, עוסק שנים רבות בשוק ההון והחל לעבוד ביום 1.11.04 ברקיע. עוד אמר, כי קנו דרך הבורסה מניות פוקס עבור קרנות ברקיע, לאחר שהיו פרסומים שפוקס מתרחבת לחו"ל. כשנשאל, "למה קניתם בבורסה", השיב, "כי רצו שיהיה פוקס. דרך אגב אני מכיר מהיכרות את רווית שהייתה המזכירה של פוקס היא אמרה לי שהחברה עובדת יפה. זה היה בחוף הצוק. אמרתי לה שגם אם היא יודעת משהו אל תספרי לא רוצה לשמוע" (עמוד 4, שורות 23-26). בשלב זה הופסקה החקירה שלא באזהרה ולאחר שנאשם 2 הוזהר, נשאל אם יש לו משהו לספר והשיב, "אני מבין שאתה מדבר איתי על פוקס. אני לא יודע מילה אחת על כספים ועל דוחות מה פרטי הדוח. אני עומד על זה. אף אחד לא אמר לי מספר אחד בעניין זה" (עמוד 6, שורות 5-6). כשנשאל, מה הנאשמת סיפרה לו בנוגע להתרחבות פוקס לרוסיה השיב, "היא אמרה שהחברה עובדת יפה. מעבר לזה היא לא אמרה שום דבר. גם ראיתי פרסומים בעיתון" (שם, שורות 7-9). כשנשאל, "מה רווית אמרה לך לגבי המו"מ עם לבייב", השיב, "לא אמרה לי שום דבר. היא אמרה לי שלבייב יכול להיות שהוא נכנס. אני לא זוכר מתי אבל זה היה אחרי הידיעה בעיתון" (שם, שורות 10-12).

עוד השיב, שאינו יודע את שם משפחתה של הנאשמת, הכיר אותה בים לפני 3-4 שנים, ובסך הכל נפגשו אולי 4 פעמים. כמו כן כשנשאל למה התכוון בתשובתו שאמר לנאשמת שגם אם היא יודעת משהו שלא תספר לו?, השיב: "יש מצבים שנתקלתי בשוק ההון שמישהו מרים לך טלפון ואומר שמעתי, ראיתי, ויש מצבים שעדיף לא לדעת. אני זוכר שאמרתי את המשפט הזה כמה פעמים טובות" (שם, שורות 33-32).

כשנשאל מה אמרה לו הנאשמת על לבייב השיב, "אני לא זוכר אם זה היה לפני הכתבה בעיתון או אחריה, אך היא אמרה לי שהוא מתעניין לפתוח חנויות בחו"ל. הכוונה לפוקס" (עמוד 7, שורות 8-9). כשנשאל "חנויות בחו"ל זה רוסיה", השיב, "אני זוכר בחו"ל. אני לא זוכר רוסיה. אני זוכר שהיא אמרה שהוא רוצה לפתוח חנויות בחו"ל" (שם, שורות 10-11). כשנשאל, "מה עשית עם המידע הזה?", השיב, "אני לא זוכר. אני לא יכול להצביע. יכול להיות שקנו בחברה ברקיע" (שם, שורות 12-13). כשנשאל אם רכשו ברקיע מניות פוקס בגלל מה ששמע מהנאשמת השיב, "שום מספר לא שמעתי ממנה לעולם" (שם, שורה 28). כשנשאל, "לא אמרתי מספרים. אמרתי על העסקה עם רוסיה. היא היתה בסוף 2004", השיב, "רווית אמרה שהחנויות עובדות יפה... היא היתה המזכירה של הראל ויזל" (שם, שורות 27-32). כשנשאל, "...אבל אני מבין שהיא סיפרה לך על המגעים עם לבייב. תגובתך", השיב "היא אמרה שפותחים חנויות בחו"ל בגלל שפוקס בארץ זה קטן. רוצים להתרחב. אני לא זוכר עם השיחה בהמשך לפרסום בעיתון או לפני" (עמוד 8, שורות 27-29).

בנוסף השיב, כי פעם אחת הנאשמת אמרה לו על התרחבות לחו"ל של פוקס, הוא לא שאל את הנאשמת איך מתקדם המו"מ. הנאשמת אמרה לו בנוגע ללבייב, "שהוא מתעניין לפתוח חנויות בחו"ל... היא אמרה שרוצים להשתמש בקשרים שלו לפתוח חנויות בחו"ל" (עמוד 9, שורות 5-7). את המידע קיבל מהנאשמת בטלפון, כשהנאשמת לא דיברה איתו על מספרים. עוד השיב, "יש דברים שביקשתי, זה לא היה ברמה כזאת. שהחברה עובדת, מתרחבת. אני לא אשאל מספרים. אני לא השתגעתי. אני זוכר שאמרתי לה או למישהו אחר, אבל בעצם לא היה מישהו אחר, שאני מעדיף לא לדעת מספרים" (עמוד 10, שורות 10-12). ביחס לדבריה של הנאשמת על לבייב השיב, "אני לא זוכר אם זה היה בהמשך לפרסום בעיתון אבל שהם רוצים להתרחב לחו"ל" (שם, שורה 16). לאחר שהושמעה לו הקלטה של שיחה שלו עם בנק הפועלים, ממנה עלה כי נתן הוראות לרכישת מניות פוקס ביום 14.11.04 השיב, כי ראה ניירות עבודה על פוקס בשולחן של ניר האנליסט, והתחיל להתעניין בחברה. כשנשאל "להתעניין זה לשאול את רוית", השיב, "מכירים לי בחורה בחוף הים, אני יודע שהיא עובדת בפוקס אז אני מתעניין אני הרי בשוק ההון... (עמוד 12, שורות 13-15). עוד השיב, כי לרוב יצר קשר עם הנאשמת בעקבות כתבות בעיתון. כשנשאל, אם קנה מניות פוקס אחרי כתבה בעיתון השיב, "אני לא זוכר. זה יכול להיות אחרי כתבה בעיתון או אחרי השיחה עם רווית או אחרי האנליזה של ניר" (עמוד 13, שורות 1-2). בנוסף השיב, שמכר את מניות פוקס תוך מספר ימים כי דיבר עם מי שהיה מנהל תיקים, שאמר לו שאם יש 10% רווח כדאי למכור, ואינו זוכר אם ידע על פתיחת רשת חנויות ברוסיה וכניסה של לבייב כמשקיע אסטרטגי בפוקס מקריאה בעיתון או כתוצאה משיחה עם הנאשמת.

לאחר שנאמר לו, כי הנאשמת סיפרה בחקירה שאמרה לו שלבייב הולך להיכנס איתם שותף בחנויות ברוסיה, וזאת לפני שהדבר פורסם בעיתון, ושלא חשבה שזה לא בסדר מכיוון שזה היה לפני החתימה ,השיב: "אני אמרתי שהיא אמרה לי, אני לא מתכחש. שהם הולכים לפתוח חנויות בחו"ל ברוסיה, אולי בקזחסטאן, אני לא מתכחש לזה" (שם, שורות 13-14).

כשנשאל מדוע קנה את מניות פוקס לפני הכתבה בעיתון השיב, "גם אנליזה, גם אני מכיר את פוקס, גם השיחה עם רווית זה הנתון..." (עמוד 14, שורה 4).

עוד השיב שאינו זוכר אם קנה מניות פוקס ללקוחותיו בגלל מידע שקיבל מהנאשמת, שכן אם היה מקבל מידע מהנאשמת לא היה ממתין 8 ימים, וכלשונו, "זה לא סכום גבוה. אם קיבלתי את המידע אז למה אני אחכה 8 ימים. למה לא לקנות הכל ב-14.11" (שם, שורות 28-29).

כשנשאל, כמה פעמים דיבר עם הנאשמת בנושא זה השיב, "אני חושב שפעם אחת. לא זוכר ששאלתי עוד שאלות" (עמוד 15, שורה 21).

בנוסף אמר בהודעה כי המליץ לגואטה על מניית פוקס.

כשנשאל, "אז שיתפת את אבי גואטה במידע כי פוקס עומדת להתרחב לחו"ל ושלבייב נכנס לתמונה?", השיב, "כן" (עמוד 16, שורות 10-11). בהמשך נשאל, "...אבי גואטה ידע את המידע שקיבלת מרווית?", השיב: "כן. אמרתי לו, ניר האנליסט יושב על פוקס ונראה שזה כלכלית זול בפחות ממחיר ההנפקה אמרתי לו שדיברתי עם המזכירה של ויזל והיא אמרה שהם הולכים להתרחב לחו"ל ושלבייב נכנס לתמונה או מתעניין. לא זוכר בדיוק את ההגדרה ואת התאריך". (עמוד 17, שורות 6-9). עוד השיב, "אני לא מכיר את השמות של החברה ממורנד. אני מכיר רק את הסיפור של פתיחת הסניפים בחו"ל מרווית" (שם, שורות 25-26) וכן השיב שלא ידע כלום על המו"מ בין פוקס ללבייב מעבר למה שאמר לחוקר, ושאמר לגואטה שללא קשר לאנליזה של פוקס יש לו מידע מהמזכירה של ויזל, כשאינו זוכר את המועד שאמר זאת לגואטה. כשנשאל, איזה מידע עודף אמר לגואטה השיב, "...אני אמרתי לו שהם עומדים להרחיב את הפעילות שלהם לחו"ל" (עמוד 18, שורות 30-31).

עדות נאשם 2 בבית המשפט:

בחקירה ראשית העיד, כי החל משנת 1979 עבד בבנק הפועלים בתפקיד יועץ השקעות, עבד במקומות שונים והתעסק בשוק ההון, עשה את כל הקורסים בתחום ניירות ערך, קרנות נאמנות וכיוצ"ב. ב-1.11.04 החל לעבוד ברקיע שעסקה בניהול תיקי השקעות, והיה מועמד לכהן כיו"ר דירקטוריון קרנות הנאמנות, שהיו אמורות לצאת ב-1.1.05, כאשר עד להקמת הקרנות עסק בלוגיסטיקה של הקמתן ועזר בניהול תיקי לקוחות. כשנשאל לשיקוליו לקניית מניות פוקס בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום השיב, כי ישב באותו משרד בו ישב ניר האנליסט של רקיע (להלן: "ניר") וראה על שולחנו דפים שעסקו בפוקס ובקסטרו, והבין שניר עושה אנליזה. מניית פוקס כלשונו "קפצה לעיניו", הכיר את המניה כי השקיע בעבר במניית פוקס, ואמר לניר שהוא מכיר את חברת פוקס והחברה כלשונו, "במחיר זול ומחיר ההנפקה" (עמוד 539 לפרוטוקול מיום 5.7.12, שורה 2). הנאשם הסביר, שמחיר המניה ומחיר ההנפקה של פוקס היה זול, וזה היה שיקול נוסף לקנית מניות פוקס, כמו גם שיחתו עם הנאשמת. עוד העיד, כי הכיר את הנאשמת בקיץ 2002 בים, הם נפגשו פעם-פעמיים, הקשר נותק, ובנובמבר 2004 ניסה לחדש את הקשר עימה. הם שוחחו בטלפון מספר פעמים, ונראה לו שנפגשו פעם אחת אולי פעמיים. רוב שיחות הטלפון התקיימו בסופ"ש מאחר ושניהם עבדו. ביחס לתוכן השיחות עם הנאשמת העיד, "כל השיחות היו בהתחלה מה נשמע, מה שלומך... איך בעבודה ..." (עמוד 541 לפרוטוקול מיום 5.7.12, שורות 18-19). אחת השיחות עם הנאשמת היוותה שיקול נוסף לקניית מניית פוקס כאשר בשיחה זו, לפי זכרונו, הנאשמת אמרה לו כלשונו: "...שפוקס מתכוננים להתרחב לחו"ל, השוק בארץ קטן עליהם וייתכן והם יפתחו רשת חנויות בחו"ל. איני זוכר אם היא אמרה או קראתי בעיתון בגלל סמיכות האירועים, לגבי הנושא של לבייב או לגבי הנושא של רוסיה. זה איני יכול להצביע" (שם, שורות 24-26). בהמשך הסביר את כוונתו באומרו סמיכות האירועים, "פוקס הוציאה הודעה לבורסה ביום 24/11 לחודש... וסמיכות האירועים לא אפשר לי לזכור במדויק אם זה כתוצאה מקריאה בעיתון או באינטרנט או מרווית" (שם, שורות 30-32). עוד העיד, כי להערכתו לאור העובדה ששוחח עם הנאשמת ביום 7.11.04, לפני שפוקס התעניינה לפתוח רשת חנויות בחו"ל, השיחה בנושא של פוקס היתה בסופ"ש שבין 11.11.04 ל- 13.11.04, כשמדובר בשיחה אחת בלבד. עוד השיב, כי לא ידע את נושאי המו"מ עם לבייב, לא ידע על השקעה אסטרטגית או כספית או הקצאת מניות ואופציות, וידע מהנאשמת על התרחבות וכן על התעניינות לפתוח רשת חנויות בחו"ל בלבד.

כשנשאל אם היו שיקולים נוספים לקניה השיב, שכ- 3-4 חודשים לפני שקנה את מניות פוקס, פרסמה פוקס שהיא במו"מ להתרחב לסינגפור ולאוסטרליה, וכלשונו, "זה לא היה משהו חריג, הנושא של התרחבות..." (עמוד 542 לפרוטוקול מיום 5.7.12, שורות 27-28), ושיכול להיות שהיה לו שיקול נוסף שעניינו, שבהיותו סוחר ישב שעות מול מסך וראה שויזל קנה מניות באופן חריג ודיווח לבורסה ביום 7.11.04, וכן ראה ביום 15.11.04 פרסום ביחס לדו"ח של פוקס, כשלדעתו הדו"ח הנ"ל היה חיובי.

עוד העיד, שאמר לגואטה ולפי מה שהסתבר לו זה היה ביום 21.11.04, בעת שעבר במסדרון, שניר האנליסט ממליץ על פוקס והמחיר הוא זול- מחיר הנפקה, ושהוא מכיר את המזכירה של ויזל, והם מתכוונים להתרחב ולפתוח רשת חנויות בחו"ל, והוסיף, "עוד פעם אני רוצה לציין שאני לא זוכר ב-100% שהעליתי את הנושא של לבייב ואת הנושא הזה של התעניינות בפוקס..." (עמוד 543 לפרוטוקול מיום 5.7.12, שורות 29-30). כשלאחר השיחה שהיתה ביום 21.11.04, גואטה אמר לו לקנות 10,000 מניות פוקס. כן העיד, כי היו לו שיקולים זהים בקניית המניות בשלושת המועדים בחודש נובמבר 2004, "השיקול הראשון והמשמעותי זו העבודה של האנליזה... מחיר זול ומחיר ההנפקה והשיקול הנוסף זה ההתרחבות לחו"ל ופתיחת רשת חנויות..." (עמוד 544, שורות 17-20). הנאשם לא ראה בשיחה עם הנאשמת מידע פנים, שכן מידע פנים זה כלשונו, "דוחות כספיים" (שם, שורה 30). "לא עולה על הדעת שהתרחבות לחו"ל לפתוח רשת חנויות שלא בטוח בכלל שהעסקה הזו תצא לפועל, זה מידע פנים" (עמוד 545 לפרוטוקול מיום 5.7.12, שורות 2-3). כן העיד, כי לדברי הנאשמת נתן משקל רגיל, כאשר השיקול המכריע לקנית מניות פוקס היה האנליזה של ניר.

ביחס למכירת המניות העיד, כי מכר את מניות פוקס לפי מדיניות של גואטה, "בקצר יש לכם רווח גם 5-10 אחוז- תיקחו... בקצר הכוונה לימים ספורים..." (שם, שורות 26-28), והעובדה שמכר לפני פרסום ת/6 מצביעה שלא ידע מידע פנים.

בחקירה נגדית השיב, שלא זוכר אם הנאשמת אמרה לו על לבייב ורוסיה או שידע על כך לאחר פרסום ת/6, ושלא סיפר לגואטה על המו"מ כי לא ידע על כך.

ביחס לשיחה עם הנאשמת בנושא פוקס השיב, "ממה שזכור לי היה שלב שהיא העלתה שהם מתכוונים להתרחב לחו"ל ומתכוונים לפתוח רשת חנויות. לא זכור לי אם הועלה הנושא של לבייב והקשרים שלו או הוזכרה המילה רוסיה אני לא זוכר במדויק או שזה היה אחרי שקראתי את ההודעה מ-24 לחודש" (עמוד 583 לפרוטוקול מיום 12.7.12, שורה 31 עד עמוד 584, שורה 2).

עוד השיב, שלא שאל את הנאשמת שאלות, והנאשמת אמרה זאת כלשונו, "באופן רגיל וספונטני ...כחלק משיחה יותר משמעותית". כשנשאל, "אתה זה שיוזם את השאלות על פוקס" (עמוד 584 לפרוטוקול מיום 12.7.12, שורות 6-8), השיב, "אל תתן לזה משקל זה סוג של דו שיח היא אומרת אז אני עונה אני לא נכנס באופן עקבי כאיש שוק הון אני נזהר ולא נכנס יכול להיות ששאלתי איפה אמרה רוסיה אבל ממש לא נראה לי כי זאת לא ההתנהלות שלי" (שם, שורות 13-15).

כשנשאל אם ביקש מהנאשמת מידע על פוקס השיב: "...אני לא בן אדם ששואל וחודר לשאלות עמוקות כאיש שוק הון. אין סיכוי,... אני יכול לשאול איך פורסם בעיתון שהמכירות... היו מכירות יפות, יכול לשאול איך היה, איך ההרגשה בחברה. התעניינות מאד מאד שטחית" (עמוד 584 לפרוטוקול מיום 12.7.12, שורות 21-24). עוד השיב, שלא יזם שיחות עם הנאשמת כשהיה צריך מידע על פוקס ושיכול להיות שאם ראה כתבה על פוקס היה מרים אליה טלפון, "מה נשמע, איך בעבודה, כל הכבוד, יופי. לא מעבר לזה" (עמוד 585 לפרוטוקול מיום 12.7.12, שורות 8-9).

ביחס לדבריו לגואטה השיב, "אין לי בעיה שאמרתי לו להתרחב לחו"ל ושלבייב נכנס לתמונה, הוא מתעניין, זה מה שאני זוכר שהיה פחות או יותר. זה רוח הדברים. שהוא מתעניין" (עמוד 587 לפרוטוקול מיום 12.7.12, שורות 3-4), ובתשובה לשאלה נוספת השיב, שהשיחה עם גואטה היתה אקראית ראה אותו עובר במסדרון ואמר לו "... שניר ממליץ, מחיר המניה זול, זה היה במחיר ההנפקה וגם אני מכיר את המזכירה של ויזל, לא אמרתי רווית, ואמרתי שהם מתעניינים לפתוח רשת חנויות. אני לא זוכר אם אמרתי עניין של לבייב או רוסיה, לא זכור לי. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, יכול להיות שקראתי את זה אחרי ההודעה של ה-24 בנובמבר" (שם, שורות 18-21). לאחר השיחה גואטה אמר לו לקנות 10,000 ערך נקוב מניות פוקס. בנוסף השיב, שלא ראה בעיה להגיד לגואטה על התרחבות כי התרחבות זה לא מידע פנים, ולא שמע מהנאשמת שויזל טס עם צביה. עוד השיב, כי לא היה דבר חריג במה שסיפרה לו הנאשמת, שכן סביר להניח שידע על ההתרחבות של פוקס לאוסטרליה ולניו זילנד, והיה לדברי הנאשמת משקל נמוך בעת קבלת החלטתו לקניית מניות פוקס.

ת/46- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 9.5.07:

ביחס לנאשם 2 השיבה, כי יצאה איתו פעמים בודדות וידעה שהוא מתעסק בשוק ההון. לא אמרה לנאשם 2 מידע על המו"מ עם לבייב ושפוקס הולכת לפתוח רשת של חנויות ברוסיה והוסיפה, "בוא נעשה רגע הפרדה אם אמרתי לו שפוקס פותחים רשת של חנויות ברוסיה זה כמו שאני אומרת שפותחים רשת של חנויות באוסטרליה. מה זה מידע מסווג?" (עמוד 9, שורות 30-31). עוד השיבה, שלא סיפרה לו על מגעים של החברה ועל שהולכים לחתום על הסכם וכלשונה, "...ואם סיפרתי לו שאנחנו הולכים לפתוח חנויות ברוסיה זה לא נראה לי מסווג. אבל על מגעים ועל זה שהולכים לחתום על הסכם אני בטח לא אמרתי. יכול להיות שאמרתי לו מה התוכניות של פוקס בגדול... אבל אני יודעת בוודאות שלא אמרתי לו דברים כאלה על מגעים עם לבייב" (עמוד 10, שורות 9-13). כשנשאלה מה הסברה לכך שנאשם 2 ואביה קנו מניות השיבה, "יכול להיות שהם שמעו שיחה שלי עם הראל ויזל ובגלל זה קנו מניות של פוקס- הכל יכול להיות.." (עמוד 11, שורות 30-31).

בנוסף השיבה, שלא מסרה אינפורמציה בכוונה, וכששואלים אותה איפה ויזל והיא עונה שטס לרוסיה עם צביה, זה מסוג המשפטים שהיא יכולה להגיד ל-50 אנשים, ואם נאשם 2 עשה בזה שימוש היא לא אשמה. אין לה הסבר מדוע נאשם 2 אמר ששמע ממנה על פוקס ולבייב, ואולי נאשם 2 שמע מילה כזו או אחרת ממנה או ממישהו אחר (עמוד 15, שורות 16-17). עוד השיבה שהיא לא העבירה לו נתונים על פוקס ולא התחלקה עימו ברווחים.

ת/47- הודעה באזהרה של הנאשמת מיום 20.12.07:

ב-ת/47 השיבה, כי לא סיפרה לנאשם 2 על מה שקורה אצלה בעבודה, יכול להיות ששמע אותה מדברת עם ויזל או עם אדם אחר, ונאשם 2 הבין מהשיחה ששמע דברים ופעל בהתאם לרצונו. עוד השיבה, כי לא אמרה לנאשם 2 שיש מו"מ בין פוקס ללבייב, יכול להיות שאמרה לו שויזל ברוסיה עם צביה וזה לגיטימי לומר זאת. כמו כן, לא סיפרה לו ולנאשם 5 מידע שיגרום לנאשמים 2 ו-5 לקנות מניות פוקס.

עדות הנאשמת בבית המשפט:

בחקירה ראשית העידה, כי לא העבירה כל מידע על המו"מ לנאשמים 2 ו-5, לא ידעה על רכישת מניות פוקס על ידם ולא קיבלה טובות הנאה. לפוקס כבר היתה רשת חנויות בחו"ל, והיא לא אמרה לנאשם 2 שהם מתכוונים להתרחב לחו"ל שכן פוקס כבר הייתה בחו"ל. יכול להיות שאמרה לו שויזל נמצא בחו"ל או שויזל טס עם אדם כלשהו לחו"ל, "זה מה שאני אומרת כל היום בעבודה. אז יכול להיות שגם אחרי העבודה המשפטים האלה יצאו. זה משהו שנראה לי מאוד לגיטימי, שמזכירה, שבזה היא עוסקת כל היום, תגיד את זה" (עמוד 659 לפרוטוקול מיום 30.5.13 שורות 25-27). יכול להיות שבמסגרת השיחות עם נאשם 2 בהן התעניין בה, ענתה תשובות כלשונה, "ולצורך העניין עשה עם זה אחד פלוס אחד והבין מה שרצה להבין, זה לא משהו שיצא ממני במודע..." (עמוד 660 לפרוטוקול מיום 30.5.13, שורות 6-7), ויכול להיות שאמרה לדוגמה את המילה מתעניינים, אולם היא אינה זוכרת שאמרה זאת, ואם אמרה זאת זה היה בתום לב, וכיום היא מבינה שנאשם 2 ניצל אותה.

בחקירה נגדית לב"כ נאשם 2 השיבה, שיכול להיות שאמרה לנאשם 2 אמירה כללית על פתיחת חנויות בחו"ל או רצון של פוקס להיות בחו"ל, ומדובר במשהו שהיה קיים ולא במשהו עתידי, אולם לא אמרה לו על מו"מ. כשדיברה עם נאשם 2 לא חשה שהוא מנצל אותה ומנסה לדלות ממנה מידע, וחשבה שהוא מתעניין בה ורוצה לחדש את הקשר.

בחקירה נגדית למאשימה השיבה, כי נראה לה לגיטימי כששואלים מזכירה לאן נסע ויזל או עם מי נסע, לענות על כך. לאחר שבמהלך המשפט התברר לה שויזל וצביה טסו בנפרד לרוסיה היא סבורה שלא אמרה לנאשם 2 שויזל טס עם צביה לרוסיה. עוד השיבה, שלומר שפותחים רשת חנויות ברוסיה לפני הדיווח זה לא לגיטימי. לא אמרה לנאשם 2 שעומדים לפתוח חנויות ברוסיה כשזה בשלב הרעיון אלא דיברה על חנויות שכבר נפתחו בחו"ל ולא אמרה על מגעים ותוכניות עתידיות.

1. הכרעה:
2. בהודעתו (ת/50) השיב נאשם 2, כי נהג להתקשר לנאשמת אשר ידע כי היא עובדת בפוקס כמזכירה של ויזל, לאחר שקרא כתבות על פוקס, ושאל אותה שאלות על פוקס, תוך שהקפיד שלא לשאול אותה שאלות על מחזור המכירות של פוקס ועל מספרים. עוד השיב, כי חידש את הקשר עם הנאשמת בחודש נובמבר 2004, לאחר שהחל לעבוד ברקיע ולאחר שראה על השולחן של ניר האנליסט של רקיע דפי עבודה שהכין ניר על פוקס. כמו כן, המידע שקיבל מהנאשמת על פוקס היה אחד משיקוליו לקניית מניות פוקס, כשאינו זוכר מתי המידע נמסר לו- לפני הכתבה בעיתון או לאחריה. ביחס לתוכן המידע שמסרה לו הנאשמת על פוקס השיב נאשם 2 ב-ת/50, כי הנאשמת אמרה לו שיכול להיות שלבייב נכנס לפוקס ושהוא מתעניין לפתוח חנויות בחו"ל עם פוקס, כשאינו זוכר אם הכוונה לרוסיה, וכן סיפרה לו שפוקס מתכוונת לנצל את קשריו של לבייב לפתוח חנויות בחו"ל. עוד השיב, שאינו מתכחש לכך שהנאשמת אמרה לו שפוקס ולבייב הולכים לפתוח חנויות ברוסיה, וכי מדובר בשיחה אחת בלבד בה הנאשמת מסרה לו מידע בעניין פוקס. כן השיב, כי הוא סיפר לגואטה, מעסיקו ברקיע, כי הנאשמת אמרה לו כי פוקס עומדת להתרחב לחו"ל ושלבייב נכנס לתמונה.

בבית המשפט שינה נאשם 2 את גרסתו והעיד, כי המידע שקיבל מהנאשמת היה שפוקס מתכוננת להתרחב לחו"ל ומתכוונת לפתוח רשת חנויות בחו"ל, כשאינו זוכר אם הנאשמת אמרה לו או שקרא בעיתון על פתיחת רשת חנויות עם לבייב ברוסיה. עוד העיד, כי היו לו סיבות נוספות לקניית מניות פוקס מלבד דבריה של הנאשמת- האנליזה שערך ניר, המחיר הזול של המניה, מחיר ההנפקה של פוקס והפרסומים על התרחבות פוקס לסינגפור ולאוסטרליה, דו"ח של פוקס שפורסם ביום 15.11.04, וכן העובדה כי בהיותו איש שוק הון ישב שעות רבות ביום והסתכל במסכים, ויתכן שראה במסכים את הפרסום מיום 7.11.04 על כך שויזל קנה מניות בהיקף חריג. עוד העיד שלא שאל את הנאשמת שאלות על פוקס, ושהוא כאיש שוק הון נזהר מלעשות זאת, אולם אישר כי יכול להיות ששאל את הנאשמת "איפה"?, והנאשמת השיבה לו "ברוסיה". עוד העיד, כי אינו זוכר אם אמר לגואטה, שהמזכירה של ויזל סיפרה לו שפוקס מתעניינת לפתוח רשת חנויות ושיכול להיות שאמר לגואטה על לבייב ועל רוסיה.

1. אני מעדיפה את גרסת נאשם 2 בהודעתו (ת/50) בה אמר במפורש, כי הנאשמת סיפרה לו על התעניינות לבייב לפתוח עם פוקס רשת חנויות ברוסיה על פני עדותו הכבושה בבית המשפט בה העיד, כי אינו זוכר אם מעבר להתרחבות של פוקס לחו"ל העבירה לו הנאשמת מידע נוסף שעניינו פתיחת רשת חנויות ברוסיה עם לבייב. לטעמי, לו הנאשמת היתה מספרת לו על התרחבות פוקס בחו"ל בלבד אזי לא היה מדובר במידע חדש שאינו ידוע לנאשם 2, שאין מחלוקת שהוא איש שוק הון העוסק שנים רבות בתחום, שכן מהראיות שהובאו בפניי עולה, כי המידע אודות התרחבות פוקס לחו"ל פורסם לציבור כבר בחודש פברואר ובחודש יוני 2004 (נ/16, נ/17 (וכן פורסם ראיון עם ויזל ביוני 2004, על כוונת פוקס להתרחב לחו"ל. מכאן, כי לא ניתן לקבל את גרסת נאשם 2 בבית המשפט, שהמידע שקיבל מהנאשמת ואשר אותו העביר לגואטה עניינו התרחבות פוקס לחו"ל, והוא זה אשר היווה את השיקול הנוסף של נאשם 2 לקניית מניות פוקס, שכן לא היה במידע זה כל חידוש שלא היה ידוע לציבור. עוד מצאתי בעובדה, כי נאשם 2 מיקם את השיחה בה מסרה לו הנאשמת מידע על פוקס, בסופ"ש שבין 11.11.04 ל-13.11.04, ולא ב-7.11.04, כשהסביר שב- 7.11.04 טרם החלו מגעים בין פוקס ללבייב, מחזקת את גרסת נאשם 2 ב-ת/50 לפיה, קיבל מידע מהנאשמת על לבייב ועל פתיחת רשת חנויות ברוסיה, שאם לא כן,יכול היה נאשם 2 למקם את השיחה בה מסרה לו הנאשמת מידע על התרחבות פוקס לחו"ל כבר בשיחה הראשונה ביניהם ביום 7.11.04.

לפיכך אני קובעת, שהוכח מעבר לכל ספק כי נאשם 2 קיבל מידע מהנאשמת שעניינו פתיחת רשת חנויות משותפת של פוקס ולבייב ברוסיה.

1. האם נאשם 2 קיבל את מידע הפנים בדבר המו"מ בין לבייב לפוקס לפתיחת רשת חנויות משותפת ברוסיה מהנאשמת לאחר 14.11.04, מועד בו התגבש המידע לכדי מידע פנים?
2. מ-ת/13-ת/15 עולה, כי ביום 7.11.04 התקשר נאשם 2 לראשונה לנאשמת, וכן התקיימו ביניהם שיחות נוספו, כשרובן ביוזמת נאשם 2 במהלך סופ"ש בין ה-11.11.04 ל-13.11.04, וכן בסופ"ש שבין ה-18.11.04 ל-20.11.04. הנאשם טען הן ב-ת/50 והן בבית המשפט, כי קיבל את המידע מהנאשמת בשיחה אחת, כשבבית המשפט העיד, כי הוא חושב שהשיחה היתה בסופ"ש שבין ה-11.11.04 ל-13.11.04, שכן ב-7.11.04 טרם החל המו"מ בין פוקס ללבייב.
3. אין מחלוקת, כי את הוראת הרכישה הראשונה לקניית מניות פוקס נתן נאשם 2 בשעות הבוקר, ב-14.11.04, ובהמשך נתן הוראות רכישה לקניית מניות פוקס ב-21.11.04 וב-22.11.04.
4. אני לא מאמינה לנאשם 2 כי קיבל מידע מהנאשמת על פוקס בשיחה אחת בלבד. נאשם 2 העיד, כי השיחות בינו לבין הנאשמת נסובו על המשפחה ועל העבודה. עוד העיד, כי היה מתקשר לנאשמת לאחר שהיה קורא כתבות על פוקס וחידש איתה את הקשר לאחר שראה את ניירות העבודה על פוקס שהכין ניר. אני קובעת, כי נאשם 2 שמע מהנאשמת מידע על פוקס עוד בסופ"ש שבין ה-11.11.04 ל-13.11.04, ולאחר שקיבל את המידע שעניינו על ראשית המגעים בין פוקס ללבייב, וזאת בהתחשב במידע שהיה לנאשמת במועד זה לאחר שראתה את ת/66 ב-10.11.04, נתן הוראות לרכישת מניות פוקס ב-14.11.04, כשאחד משיקוליו לקניית מניות פוקס היה המידע שקיבל מהנאשמת. בנוסף אני קובעת, כי בשיחותיו עם הנאשמת בסופ"ש בתאריכים 18.11.04-20.11.04 מסרה לו הנאשמת מידע נוסף, לפיו ויזל טס לרוסיה ו/או חזר מרוסיה, מידע שמעדות הנאשמת עולה כי סברה שהוא מידע לגיטימי. אני סבורה שהמידע הנוסף שויזל טס לרוסיה ו/או חזר מרוסיה, עיבה את המידע על פתיחת רשת חניות משותפת ברוסיה עם לבייב, שבהתאם לקביעתי מהווה מידע פנים שהתגבש ביום 14.11.04 ואלה היוו את השיקול הנוסף של נאשם 2 ליתן הוראות לרכישת מניות פוקס בתאריכים 21.11.04 ו- 22.11.04.
5. חיזוק לדברי נאשם 2 ב-ת/50 מצאתי בהודעות הנאשמת ת/46, ת/47 בהן לא שללה שאמרה לנאשם 2 שפוקס מתרחבת לרוסיה, שויזל טס לרוסיה עם צביה- הבת של לבייב, שכן זה לא נראה לה מידע מסווג. אני דוחה את גרסתה הכבושה של הנאשמת שלא אמרה דברים אלו לנאשם 2, מאחר ולא מסרה לו מידע שטרם היה ודאי, שכן התרחבות פוקס לרוסיה בניגוד להתרחבות פוקס בחו"ל לא היתה ודאית. בנוסף אני דוחה את גרסת הנאשמת בבית המשפט בה טענה, כי לא יתכן שאמרה לנאשם 2 שויזל טס עם צביה כי בפועל לא טסו ביחד, ולפיכך יתכן שסיפרה לנאשם 2 שויזל טס לרוסיה שזהו מידע לגיטימי שמזכירה תמסור, אולם לא ציינה את צביה. לטעמי, העובדה שאין מחלוקת שויזל היה עתיד להיפגש עם צביה בחו"ל, וכי הנסיעה תוכננה למועד בו צביה בחו"ל לא שוללת כי הנאשמת חשבה שהם טסים ביחד או כאשר אמרה שויזל טס עם צביה כוונתה היתה לאו דווקא שהם טסים באותה טיסה אלא שיהיו יחד ברוסיה.
6. מאחר והמידע שמסרה הנאשמת לנאשם 2 בסופ"ש שבין ה- 11.11.04 ל- 13.11.04 לא התגבש למידע פנים, אני קובעת כי לא הוכח היסוד העובדתי לפיו נאשם 2 עשה שימוש במידע פנים ביחס למתן הוראות לרכישת מניות פוקס ב-14.11.04. יחד עם זאת ביחס להוראות הרכישה של נאשם 2 לקניית מניות פוקס ב-21.11.04 וב-22.11.04, אני קובעת, כי המידע שקיבל מהנאשמת בסופ"ש שבין 18.11.04 ל-20.11.04 התגבש לכדי מידע פנים כבר ביום 14.11.04, והיה אחד משיקולי נאשם 2 בנותנו הוראות לרכישת מניות פוקס ב-21.11.04 וב-22.11.04.
7. באשר לנטען בכתב האישום, כי נאשם 2 העביר את מידע פנים שקיבל מהנאשמת לגואטה, אני קובעת כי המאשימה לא הוכיחה ברמה של מעבר לספק סביר כי נאשם 2 העביר מידע פנים לגואטה, שכן גואטה הכחיש שנאשם 2 דיבר איתו על פוקס, ולא מצאתי מעבר לגרסת נאשם 2 דבר מה התומך בגרסתו. יחד עם זאת מצאתי, כי יש בעדותו של נאשם 2 שסיפר לגואטה על המידע שקיבל מהנאשמת כדי לתמוך בכך שנאשם 2 קיבל מידע פנים מהנאשמת, מידע שעניינו פתיחת רשת חנויות ברוסיה עם לבייב, שכן מידע על התרחבות פוקס לחו"ל היה מידע שפורסם לציבור, ולכן לא היה צורך כי נאשם 2 יעדכן את גואטה בך.
8. עוד אני קובעת, כי הוכח היסוד הנפשי הנדרש לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שעניינו מודעות לכל רכיבי העבירה, כשעל פי הפסיקה די בכך שהנאשם העריך כי קיימת אפשרות שהמידע שקיבל מהנאשמת, אשר ידע כי הינה אשת פנים בפוקס, הוא כזה שאילו נודע בציבור היה משפיע באופן משמעותי על מחיר נייר הערך. מהודעת נאשם 2 (ת/50) ומהודעתו עולה, כי אחת מסיבותיו לרכישת מניות פוקס היה המידע שקיבל מהנאשמת, אותו העביר לגואטה. עובדה זו מהווה אינדיקציה לכך שנאשם 2 סבר כי המידע שקיבל הינו בעל ערך ובעל פוטנציאל השפעה על שער מניית פוקס. אין מחלוקת כי נאשם 2 היה בתקופה הרלבנטית איש שוק הון ותיק, וידע כי נאשמת 2 הינה מזכירתו של ויזל. בנסיבות אלו אני קובעת, כי נאשם 2 היה מודע בעת שנתן הוראות לרכישת מניות פוקס ביום 21.11.04 וביום 22.11.04, כי קיבל מהנאשמת מידע פנים.
9. אני דוחה את טענת ההגנה החלופית שעניינה, כי עומדת לנאשם טענת הגנה של העדר כוונת רווח, מאחר ואין מחלוקת כי נאשם 2 ניסה למכור את כל המניות אותן רכש ביום 23.11.04, מכר את מרביתן ביום 24.11.04 לפני פרסום ת/6, ואת יתרתן בימים 24.11.04 ו- 25.11.04.

מעדות נאשם 2 ומ-ת/50 עולה, כי לגרסתו מכר מניות פוקס וניסה למכרם עוד ביום 23.11.04, בהתאם למדיניות של גואטה לפיה מוכרים מניות כשיש רווח שבין 5% ל-10%. מכאן, כי אין מחלוקת שנאשם 2 מכר את מניות פוקס ברווח, ולפיכך דין הטענה להידחות. יפים לעניין זה דבר כב' הנשיאה הש' ברלינר כתוארה אז בע"פ (מחוזי ת"א) 70403/03 מ"י נ' איל, פ"מ תשס"ד(1) 49, 2004 "רווח הוא רווח. וכי מה לי רווח בזמן הקצר או רווח לאחר זמן? החזקתן של המניות כהשקעה יכולה להצביע רק על 'אורך הנשימה' של איש הפנים, ויכולתו או רצונו לממש רווחים במהירות, לעומת תכנון ארוך טווח. אין בכך כדי להשליך על השאלה האם ההשקעה הייתה, או לא הייתה, בעיקרה כדי לעשות רווח". לפיכך, העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הנאשם ניסה למכור את המניות בטרם פרסום ת/6 אינה מהווה הגנה, בפרט כשלא הוכח כי נאשם 2 ידע על התקדמות המו"מ, ועל כך שביום 24.11.04 עומד להתפרסם מידע לציבור אודות המו"מ בין פוקס לממורנד.

1. אני דוחה את טענת ב"כ נאשם 2 כי העובדה שעמדו לנגד עיניי נאשם 2 שיקולים כלכליים לרכישת מניות פוקס, וכן העובדה שלא קנה מניות פוקס בהיקף גדול מצביעה על כך שנאשם 2 לא ראה במידע שנמסר לו מידע פנים ומלמדת על העדר יסוד נפשי. לטעמי, אין בעובדה שהיו לנאשם 2 שיקולים נוספים לרכישת מניות פוקס כדי לאיין את מודעות הנאשם, שהינו איש שוק הון, לכך שהמידע שקיבל מהנאשמת הינו מידע פנים. כמו כן, העובדה שלא קנה מניות פוקס בהיקף גבוה יחסית להיקף ההשקעות של רקיע אין בו כדי לאיין את מודעותו לביצוע העבירה, שכן מעדות נאשם 2 עולה, כי קיבל אישור מגואטה לרכוש מניות בהיקף של 10,000 ע"נ מניות פוקס, ולפיכך ברי שלא יכול היה לקנות מניות כעובד חדש ברקיע לפי שיקול דעתו בהיקפים גדולים יותר, וראיה לכך עדותו של נאשם 2 בה טען כי לא יכול היה לקנות מניות כראות עיניו אלא היה צרך לקבל אישורים.
2. האם יש לבטל את כתב האישום כנגד נאשם 2 בשל טענת הגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית, בכך שלא הוגש כתב אישום נגד אילת ואילן לוי, ותיק החקירה נגנז נגדם מחוסר ראיות?
3. בע"פ 8204/14 מחמד זלום נ' מדינת ישראל,,ניתן ביום 15.4.15 ,נסקרה ההלכה לעניין ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק בשל אכיפה ברננית :

"אכן, דוקטרינת ההגנה מן הצדק הפסיקתית מכירה בסמכותו של בית המשפט לבטל כתב אישום שהגשתו או בירורו סותרים עקרונות של צדק והגינות משפטית ... דוקטרינה זו עוגנה, בשלב מאוחר יותר, כטענה מקדמית, בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב -1982 (חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51 (הגנה מן הצדק) התשס"ז – 2007, ס"ח 2095; זאב סגל ואבי זמיר "הגנה מן הצדק באור  חוק סדר הדין הפלילי- סדר חדש של הגינות משפטית" ספר דיויד וינר- על משפט פלילי ואתיקה 231 (2009)). מכוח הדוקטרינה, רשאי בית המשפט לבטל כתב אישום כאשר מדובר באכיפה בלתי שוויונית של הדין, העשויה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בהגשת כתב אישום נגד אחד ובהמנעות מהגשתו נגד אחר (או אחרים) באותן נסיבות...

יחד עם זאת, העובדה כי פלוני הועמד לדין ואלמוני, שאפשר כי היה מעורב באותו אירוע פלילי, לא הועמד לדין, אינה מוכיחה, מניה וביה, כי מדובר באכיפה בררנית. על המבקש לחסות בצלה של הגנה מן הצדק בטענה של אכיפה בררנית, להוכיח כי ההבחנה בין המעורבים השונים מבוססת על שיקולים בלתי ענייניים של המאשימה. ... לשם העלאת טענה בדבר 'הגנה מן הצדק', הנשענת על טענה לאכיפה בררנית, יהיה על הטוען להראות, בראש ובראשונה כי מדובר בהבחנה בין מי שהדמיון ביניהם רלוונטי לעניין, במובן זה שהוא מצדיק התייחסות דומה בשאלת הגשתו של כתב אישום. בשלב השני יהא על הטוען להראות כי בבסיס ההבחנה ניצב מניע פסול, בין אם בדמות שרירותיות, התחשבות בשיקולים שאינם מן העניין, או חלילה שקילת שיקולים שאינם ראויים. מטבע הדברים מדובר בשני שלבים השלובים זה בזה, ואשר רב המשותף להם. הנטל להוכיחם, שאיננו פשוט כלל וכלל, מוטל על הנאשם, באשר הפרקליטות, ככל רשות מינהלית, נהנית מהחזקה לפיה פעולותיה נעשות כדין...

ויודגש, כי לצורך הוכחת טענה לאכיפה בררנית, מן ההכרח להציג תשתית עובדתית מבוססת ...גם בנסיבות אלה, ביטול כתב האישום, עקב קבלת טענה בדבר אכיפה בררנית, שמור למקרים חריגים מאוד, בהם לא ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר ...".

1. אילן ואיילת לוי לא העידו בבית משפט .מההודעה של איילת לוי (ת/94) ומהודעה של אילן לוי (ת/113), אשר הוגשו בהסכמה, עולה כי בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום איילת היתה נשואה לאילן לוי, היו להם חשבונות בנק משותפים, ואילן לוי ניהל את ההשקעות המשפחתיות. עוד עולה מ-ת/94, ת/113 ומעדות ויזל, כי איילת נמנתה עם צוות פוקס המצומצם שנסע עם ויזל לרוסיה ביום 16.11.04 על מנת לבחון את השוק הרוסי. מ-ת/95, ת/104, ת/105 ו-ת/100 (דפי חשבונות בנק וציטוטים) עולה, כי אילן לוי נתן בתאריך 8.11.04 בשעה 09:22 שתי הוראות מתגלגלות לרכישת מניות פוקס: האחת לרכישת 100 מניות פוקס בלימיט 2600, והשניה לרכישת 2000 מניות בלימיט 2500. ביום 10.11.04 נתפסה ההוראה הראשונה, וההוראה השניה המשיכה להתגלגל, ובתאריך 18.11.04 נתפסה, כשסך הכל רכש אילן לוי בחשבון המשותף של איילת ושלו 3.000 מניות פוקס בסכום של 76,000 ש"ח. בתאריך 24.11.04 בשעה 10:09, לפני פרסום ת/6 בשעה 14:00, נתן אילן לוי הוראה מתגלגלת למכירת כל מניות פוקס בלימיט 3,000. ההוראה נתפסה ביום 25.11.04, לאחר פרסום ת/6, והמניות נמכרו בסכום של 90,000 וברווח של 14,000 ש"ח.

ב-ת/94 השיבה איילת לוי, כי אילן בעלה מנהל את כל הנושאים הכספיים של משפחתם, ושלא ידעה על השקעותיו במניות פוקס בתקופה הרלבנטית. עוד השיבה, כי אינה זוכרת אם ידעה לפני נסיעתה לרוסיה על המו"מ בין פוקס ללבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת ושייתכן שסיפרה לבעלה אילן, כי יש מגעים בין פוקס ללבייב. אילן לוי בהודעתו (ת/113) השיב, כי איילת אינה מעורבת בהשקעות המשפחה, הוא מנהל את ההשקעות לבד, ונתן הוראות לרכישה מתגלגלת של מניות פוקס משיקולים שונים, כשיכול להיות שאיילת אמרה לו על לבייב, ולא ייחס לכך חשיבות.

לטעמי, מהראיות שהובאו בפניי, בפרט שאיילת ואילן בני זוג ואינם יכולים להעיד האחד כנגד השני עולה, כי הראיות כנגד נאשם 2 שהודה כאמור ב-ת/50 שקיבל מידע מהנאשמת על שיתוף פעולה בין פוקס ללבייב לפתיחת רשת חנויות משותפת, אינן זהות לראיות שהיו למאשימה כנגד בני הזוג לוי. לפיכך, אני קובעת כי לא הוכח כי עומדת לנאשם 2 הגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית.

1. האם הוכיחה המאשימה כי הנאשמת עשתה שימוש במידע פנים בכך שמסרה מידע פנים לנאשם 2?
2. סעיף 52ג בתקופה הרלבנטית לכתבי האישום קבע:

"איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין)".

יוער במסגרת תיקון מספר 45 ,אשר אינו רלבנטי לתקופה הרלבנטית של כתבי האישום, תוקן 52ג לחוק כדלהלן:

"(א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.

(ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף

קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף".

1. לאחר שקבעתי, כי הוכח שהנאשמת היתה אשת פנים ומסרה מידע פנים לנאשם 2, עליי לבדוק האם הוכיחה המאשימה כי הנאשמת ידעה כי נאשם 2 יעשה שימוש במידע הפנים או שהיה לה יסוד סביר להניח כי נאשם 2 יעשה שימוש במידע הפנים?
2. מסיכומי המאשימה עולה, כי אינה מייחסת לנאשמת שידעה כי נאשם 2 יעשה שימוש במידע פנים בעת שמסרה לו אותו, וטוענת כי הוכח שהיה לנאשמת יסוד סביר להניח כי נאשם 2 יעשה שימוש במידע הפנים.
3. בפסיקה נקבע, שעל המאשימה להוכיח כי הייתה לנאשמת מודעות לאפשרות סבירה כי נאשם 2 יעשה שימוש במידע הפנים, ראה לדוגמה ע"פ 2573/03 מ"י נ רוזנבלום, פ"ד נ"א(1) 610, שם נאמר:

"מקובלת עליי גם הטענה, אשר לפיה ניתן להסיק מהוראה נוספת בחוק הנדון, שהעבירה הנדונה, על שתי חלופותיה (היינו בין שמוכחת ידיעה בדבר ניצול המידע ובין שמוכח קיומו של יסוד סביר שכך יקרה), מחייבת קיומה של כוונה פלילית להביא לתוצאה האמורה, ולא פעולה רשלנית, בהיסח הדעת, גרידא."

עוד נקבע בפסיקה חזקה עובדתית לפיה, די בכך שמקבל המידע הוא פעיל בשוק ההון כדי להקים חזקה שמסירת המידע נעשתה תוך יסוד סביר להניח כי מקבל המידע יעשה בו שימוש. עוד נקבע כי החזקה ניתנת לסתירה ואינה חלוטה (ראה לדוגמה רע"פ 5174/97 קרן נ' מ"י פ"ד נ"ג (4) 337) וכן את דברי כב' הש' כבוב בת"פ (ת"א) 37235-12-11 מדינת ישראל נ' צבי רבין ניתן ביום 29.1.14 "מן הראוי לבחון כל מקרה בנסיבותיו, בין היתר, בהתחשב בזהות הצדדים, במהות הקשר ביניהם ובטיב המידע שהועבר"

1. מסיכומי ב"כ הנאשמת עולה, כי אינה חולקת שנאשם 2 היה פעיל בשוק ההון ושהנאשמת ידעה זאת, ולפיכך עליי לבדוק אם החזקה כי מסירת המידע ע"י הנאשמת נעשתה תוך יסוד סביר להניח כי מקבל המידע יעשה בו שימוש נסתרה.
2. סקירת ראיות רלבנטיות:

ת/46- הודעת נאשמת מיום 9.5.07:

בהודעתה (ת/46) השיבה הנאשמת, שאין סיכוי שהעבירה מידע על המו"מ בין פוקס ללבייב לנאשם 2, ושאם אמרה לו שפוקס פותחת רשת של חנויות ברוסיה זה כמו שתאמר פותחת רשת חנויות באוסטרליה, ואין מדובר במידע מסווג. עוד השיבה, כי יכול להיות שאמרה לו שפותחים חנויות ברוסיה וזה לא נראה לה מסווג, אבל בוודאות לא סיפרה לו על מגעים ועל כך שהולכים לחתום על הסכם, ויכול להיות שאמרה שויזל נסע לרוסיה עם צביה, והדבר נראה לה לגיטימי. עוד השיבה, כי לא העבירה לנאשם 2 כל נתונים על פוקס ולא התחלקה עימו ברווחים.

ת/47- הודעת נאשמת מיום 20.12.07

בהודעתה(ת/47 )השיבה הנאשמת, כי לא סיפרה לנאשם 2 על הקשר שנוצר בין לבייב לפוקס בנובמבר 2004. עוד השיבה, כי יכול להיות שאמרה לנאשם 2 כי צוות של פוקס וויזל היו ברוסיה ונאשם 2 כלשונה, "אולי הוא שמע משהו ועשה אחד ועוד אחד ורץ עם זה קדימה..." (עמוד 10, שורה 24).

עדות הנאשמת בבית משפט:

בחקירה ראשית העידה, שאין סיכוי שאמרה לנאשם 2 על מו"מ או על כך שיש מגעים עם לבייב. יכול להיות שאמרה שפוקס מתכוונת להתרחב בחו"ל, אולם לא מדובר במידע אסור מאחר ופוקס כבר התרחבה לחו"ל. עוד העידה שאינה זוכרת שאמרה שויזל טס לרוסיה או שטס עם אדם מסוים לחו"ל, אולם גם אם אמרה זאת, זה לגיטימי שכמזכירה שאומרת זאת בעבודה תאמר זאת גם מחוץ לשעות העבודה. בחקירה נגדית השיבה, כי אינה זוכרת שדיברה עם נאשם 2 על פתיחת חנויות בחו"ל. בנוסף השיבה כי יכול להיות שדיברה עם נאשם 2 על העבודה, כיום יודעת שניצל אותה בעת ששוחח איתה, אולם באותו זמן לא חשבה שהוא מנצל אותה. בנוסף השיבה, כי לא אמרה לנאשם 2 שפוקס הולכת לפתוח רשת חנויות ברוסיה לפני שפורסם המידע לציבור אלא רק אחרי שכולם ידעו, שכן לא תאמר שמתכננים משהו לפני שזה ידוע.

מעדות נאשם 2, הודעת נאשם 2 (ת/50), פלטי שיחות הטלפונים הניידים של נאשם 2 ושל הנאשמת (ת/13-ת/15), עדות הנאשמת מהודעות הנאשמת (ת/46- ת/47) (ראה לענין זה בסעיף 12א להכרעת הדין) נאשם 2 הוא זה שיזם את הקשר עם הנאשמת ביום 7.11.04 וכן יזם את מרבית השיחות שהתקיימו בינו לבין הנאשמת עד לפרסום המידע לציבור (ת/6) ביום 24.11.04.

עוד עולה, כי בקיץ 2002 היה בין הנאשמת שהינה גרושה ובין הנאשם שהינו גרוש קשר רומנטי.

1. הכרעה:

אני מאמינה לנאשמת, כי חשבה שהנאשם מחזר אחריה בעת שיזם עימה את הקשר ביום 7.11.04, וסברה בעת שהתקשר אליה בחודש נובמבר 2004 כי מטרת הטלפונים הוא לחדש את הקשר עימה למטרות רומנטיות. עוד אני קובעת, כי מעדות נאשם 2 ומ-ת/50 עולה, כי בשיחותיהם שוחחו בעיקר על המשפחה. לפיכך נותר ספק בליבי אם בעת שסיפרה הנאשמת לנאשם 2, כי ויזל טס לרוסיה ושפוקס מתכוננת להתרחב לרוסיה ולפתוח רשת חנויות עם לבייב, היה לה יסוד סביר להניח כי נאשם 2 יעשה בו שימוש, בפרט שהיה בינה לבין נאשם 2 קשר בשנת 2002,קשר בו חוזרה ע"י נאשם 2. לפיכך אני קובעת, כי לא הוכח היסוד הנפשי של מסירת מידע פנים על ידי הנאשמת, שהינה אשת פנים בפוקס לנאשם 2, ואני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מביצוע עבירה של שימוש במידע פנים.

1. האם הוכיחה המאשימה כי נאשם 5 ביצע עבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52ג לחוק?
2. המאשימה עתרה בסיכומיה להרשיע את נאשם 5 שהינו אביה של הנאשמת בכל המיוחס לו באישום השני לכתב האישום על בסיס ראיות נסיבתיות שעניינן: שיחות טלפון אינטנסיביות עם הנאשמת בחודש נובמבר 2004, רכישה של מניות פוקס באינטנסיבית בתקופה שבין 18-24.11.04 בסכום כולל של 96,114 ₪, תוך יצירת יתרת חובה חריגה בחשבון העו"ש שלו, ורכישת מניות בהיקף החריג לפעילותו בניירות ערך אחרים והמהווה כ-10% מפעילות בניירות הערך שביצע ב-6 השנים שקדמו לקניית מניות פוקס. בנוסף טענה, כי מכירת כל מניות פוקס שרכש לאחר פרסום ת/6 והפקת רווח של 23,198 ₪, שהינו תשואה של 24% להשקעתו, והעובדה שרכש את מניות פוקס בחשבון על שמו ולא בחשבון על שם הנאשמת, מוכיחים כי נאשם 5 רכש מניות פוקס לאחר שקיבל מידע פנים מהנאשמת. זאת ועוד, לראיות הנ"ל מצטרפת העובדה כי נאשם 5, נתן בחקירותיו ברנ"ע הסברים לא אמינים לרכישת מניות פוקס, וכן בחר שלא להעיד בבית המשפט ולא להעמיד למבחן בחקירה נגדית את הגרסה שמסר בחקירותיו, ובכך יש חיזוק לראיות המאשימה.
3. ב"כ נאשם 5 טען בסיכומיו כאמור, כי הראיות הנסיבתיות שעל בסיסן עותרת המאשימה להרשיע את נאשם 5 אין בהן כדי להפליל את נאשם 5, ולפיכך אין באי העדת נאשם 5 כדי לחזק את ראיות התביעה. לחילופין טען, כי בשל נסיבות בריאותיות נאשם 5 לא העיד, ובנסיבות אלה עתר לבית המשפט שלא להרשיע את נאשם 5 בהתבסס על אי העדתו של נאשם 5 כחיזוק לראיות המאשימה.
4. סקירת ראיות רלבנטיות:

ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה, לא ניתן לעשות שימוש בעדות הנאשמת ובהודעותיה ביחס לנאשם 5 ולא ניתן לעשות שימוש בהודעות נאשם 5 ביחס לנאשמת.

ת/15 ו-ת/16- פלטי שיחות טלפונים ניידים של הנאשמת ושל נאשם 5, ו-ת/121 ריכוז שיחות הטלפון של הנאשמת ונאשם 5 שערכה המאשימה:

מפלט שיחות טלפון נייד של הנאשמת בחודשים אוקטובר- נובמבר 2004 (ת/15) ומפלט שיחות טלפון נייד של נאשם 5 בחודש נובמבר 2004 (ת/16) עולה, כי הנאשמת התקשרה לנאשם 5 בחודש אוקטובר 2004 10 שיחות, ב-8 מועדים, בימי חול ולאחר שעות עבודתה, וכן בסופ"ש, כאשר אורך השיחה הארוכה ביותר הייתה 3.25 דקות, ואורך השיחה הקצרה ביותר היא 0.57 דקות. יצוין כי לא ניתן לדעת האם נאשם 5 התקשר לנאשמת בחודש אוקטובר 2004, שכן לא הובאו ראיות לעניין זה.

בחודש נובמבר 2004 התקשר נאשם 5 לנאשמת ביום שישי, ה- 5.11.04 בשעה 17:24 אורך השיחה דקה. ביום שני, ה- 8.11.04 התקשר נאשם 5 לנאשמת בשעה 17:27 אורך השיחה 1.60 דקות. הנאשמת התקשרה לנאשם 5 ביום שלישי, ה- 16.11.04 בשעה 20:19 אורך השיחה 0.55 דקות. ביום חמישי, ה- 18.11.04 התקשר נאשם 5 לנאשמת בשעה 08:53, אורך השיחה 1.47 דקות. ביום שישי, ה- 19.11.04 התקשר נאשם 5 לנאשמת בשעה 09:09, אורך השיחה 4.63 דקות, והנאשמת התקשרה פעמיים לנאשם 5- בשעה 12:31 אורך השיחה 0.38 דקות, ובשעה 13:30 אורך השיחה 0.17 דקות.

ביום ראשון, ה- 21/11/04 התקשר נאשם 5 לנאשמת בשעה 10:36, שאורך השיחה 0.35, הנאשמת התקשרה לנאשם 5 בשעה 18:44, שאורך השיחה 2.53 דקות, ונאשם 5 התקשר לנאשמת בשעה 18:47 ואורך השיחה 5.72 דקות. ביום שני, ה- 22/11/04 התקשרה הנאשמת לנאשם 5 בשעה 15:15 ואורך השיחה 0.02 דקות, נאשם 5 התקשר לנאשמת בשעה 18:30, ואורך השיחה 0.37 דקות ונאשמת 5 התקשרה לנאשם 5 בשעה 18:44, ואורך השיחה 3.42 דקות. ביום שלישי 23.11.04 התקשר נאשם 5 לנאשמת בשעה 20:05, אורך השיחה 5.85 דקות. ביום רביעי, ה- 24.11.04 בשעה 14:40, לאחר פרסום ת/6, התקשר נאשם 5 לנאשמת כשאורך השיחה 0.02 דקות. בשעה 14:40 התקשרה הנאשמת לנאשם 5 כשאורך השיחה 1.33, ובשעה 15:15 התקשרה הנאשמת לנאשם 5, כשאורך השיחה 1.97 דקות, ובשעה 15:36 נאשם 5 התקשר לנאשמת ואורך השיחה 7.35 דקות. ביום ראשון, ה- 28.11.04 התקשרה הנאשמת לנאשם 5 בשעה 19:36 ואורך השיחה 11.98 דקות.

ת/27- "ריכוז הוראות וביצועים" בחשבון מספר 356615 על שם נאשם 5 בבנק מזרחי-טפחות (להלן: "חשבונו") לתקופה שבין 1.5.04-30.4.05

מ-ת/27 עולה, כי בשנת 2004 רכישת מניית פוקס היתה הפעילות היחידה בניירות ערך שביצע נאשם 5 בחשבונו. כן עולה, כי מיום 29.11.04 ועד ליום 28.2.05 מכר את כל מניות פוקס שרכש והפיק רווח של 23,198 ₪.

ת/29- דפי חשבונו לתקופה שבין 2.2.04-15.6.05 ושל חשבון 125176 על שם הנאשמת לתקופה שבין 16.04.04-8.5.05

ת/31- אסופת מסמכים, פרטי הפקדות בדלפק של בנק המזרחי לחשבונו בחודש נובמבר 2004.

נ/98- מסמכים מבנק מזרחי ובהם מפורטים פעילות בניירות הערך בחשבונו לתקופה שבין 31.12.99 ועד 31.12.05, ובחשבון 125176 על שם הנאשמת מיום 31.12.03-31.12.05.

ת/39- ת/43- דוחות ציטוטים המשקפים את תמונת המסחר במניית פוקס בתקופה שבין 18-24.11.04.

ת/7-ת/8- מסמכים הכוללים את נתוני הבורסה לניירות ערך לגבי המסחר במניית פוקס בחודש נובמבר 2004.

מ- ת/15, ת/16, ת/27, ת/29, ת/31, ת/39, ת/42, ת/43 ו-נ/98 עולים הנתונים הבאים:

ביום 18.11.04 בשעה 09:31 הפקיד הנאשם 40,000 ש"ח במזומן בחשבונו. בשעה 10:25 התקשר לבנק ונתן הוראה לרכישת 1000 ע"נ מניות פוקס בשער 2595, כאשר מדובר בהוראה ראשונה שנתן נאשם 5 לרכישת מניות ערך בשנת 2004 בחשבונו. בשעה 10:45 כשההוראה הנ"ל טרם נענתה התקשר נאשם 5 לבנק ונתן הוראה לרכישת כמות של 1231 ע"נ מניות פוקס שהוצעה למכירה בשער 2675, ובפועל בוצעה הרכישה הנ"ל בשער של 2660 ובוצעה הרכישה של ההוראה הראשונה בשער של 2595. סך הכל רכש נאשם 5 ביום 18.11.04, מניות פוקס בסכום כולל של 58,695 ₪ ויתרת חובה בחשבונו עמדה לאחר רכישות מניות פוקס ביום 18.11.04 על סך 18,354 ש"ח.

ביום 19.11.04 הפקיד הנאשם בחשבונו 10,000 ₪ במזומן, וביום 21.11.04 הפקיד בחשבונו 8,000 ₪ במזומן.

ביום 23.11.04 נותרה יתרת חובה של 354 ₪ בחשבונו ונאשם 5 הזרים 2 הוראות רכישה- האחת על סך 200 ע"נ מניות פוקס והשניה על סך 100 ע"נ מניות פוקס, כך שרכש סך הכל 300 ע"נ מניות פוקס בסכום כולל של 8,097 ₪, ויתרת החוב בחשבונו לאחר הרכישות הנ"ל עמדה על סך של 8576 ₪.

ביום 24.11.04 בשעה 10:50 הזרים נאשם 5 הוראות לרכישה 1000 ע"נ מניות פוקס, בשער של 2949. ההוראה נקשרה בשתי עסקאות בסכום כולל של 29,322 ₪, ויתרת החובה בחשבונו עמדה על סך 38,075 ש"ח. בשעה 11:19 הפקיד 10,000 במזומן בחשבונו.

ביום 25.11.04 הפקיד בחשבונו 7,400 ₪ וצמצם את יתרת החובה בחשבונו.

ביום 29.11.04 מכר נאשם 5 531 ע"נ מניות פוקס.

ביום 30.11.04 קנה נאשם 5 100 ע"נ מניות פוקס.

ביום 2.12.04 מכר נאשם 5 100 ע"נ מניות פוקס.

ביום 14.12.04 קנה נאשם 5 136 ע"נ מניות פוקס.

סך הכל קנה נאשם 5, בתקופה שבין 18.11.04-24.11.04 מניות פוקס בסכום כולל של 96,114 ₪, וזאת לאחר שביום 20.1.04 העביר 3 ניירות ערך מחשבונו לחשבון 125176 על שם הנאשמת, כשבחשבונו בשנת 2004 עד 18.11.04 לא ביצע פעולות נוספות בני"ע.

עוד עולה, כי עד ליום 28.2.05 מכר נאשם 5 במספר מועדים את כל מניות פוקס שרכש בשנת 2004, הפיק רווח של 23,198 ש"ח ממכירת מניות פוקס, תשואה של 24% על השקעתו וכן עולה כי רכש מניות אחרות בשנת 2005 בחשבונו.

בנוסף עולה, כי נאשם 5 קנה מניות אחרות בעשרות אלפי שקלים במרוצת השנים 2000-2005, לדוגמה בשנת 2000 קנה מניות בעשרות אלפים דוגמת דלק קידוחים ומניית ישראמקו, ובשנת 2005 קנה את מניית אלרון בעשרות אלפי שקלים.

לנאשם 5 מסגרת אשראי של 50,000 ₪ בחשבונו. בחודש פברואר 2004 עמד חשבונו ביתרת חוב ה של כ- 22,000 ₪. בהמשך שנת 2004 צמצם נאשם 5 את יתרת החובה בחשבונו, כשהחל מחודש אפריל 2004 ועד ליום 18.11.04 עמדה יתרת החוב הממוצעת בחשבונו על כ- 2,200₪.

ת/51- חקירת נאשם 5 באזהרה מיום 9.5.07:

ב-ת/51 השיב, כי בחמש השנים האחרונות כמעט ואינו עובד, מתפרנס מהשכרת דירה ומהתקנת ארונות אמבטיה, משקיע בשלוש השנים האחרונות בעיקר בניירות ערך "לא סוחר גדול פעם מרוויח ופעם מפסיד" (עמוד 2, שורה 15). "... מה שאחרים קונים אני קונה מה שהם מוכרים אני מוכר" (שם, שורות 30-31). בנוסף קורא המלצות בעיתון ונכנס לאינטרנט. חשבון 3566615 בבנק המזרחי הינו חשבונו היחיד, ובחשבון 125176 על שם הנאשמת, מוחזקים מספר ניירות ערך ושהוא לא פעל בחשבון על שם הנאשמת כשנה, וכאשר הוא רוצה לפעול בחשבונה יש צורך באישור של הנאשמת לבנק. עוד השיב, כי הרווח שלו מהשקעות בשנים האחרונות הינו אפסי וכן השיב על פעילותו בניירות ערך "...יושב זמן על מניות אני לא קונה מוכר קונה מוכר. יש לי פעילות פעם בחודש אולי פעמיים בחודש" (עמוד 3, שורות 9-10). קנה מניות פוקס כפי שקנה מניות אחרות, לפי חוש, וכדי לקנות מניות נכנס למינוס בחשבונו, כאשר אושר לו אשראי של 50,000 בחשבונו. עוד השיב, כי בעת שנחקר שווי תיק המניות שלו 130,000 ויש לו יתרת חובה בחשבונו על סך 30.000ש"ח. כשנשאל על קניית מניות פוקס בטרם פורסם ת/6 השיב, כי לא קיבל מידע מהנאשמת, ולא שמע את הנאשמת מדברת עם ויזל לפני שקנה את מניות פוקס, ושהוא חושב כי לאחר פרסום ת/6 קנה עוד מניות פוקס, מכספים שהיו לו בבנק ושידע כי פוקס הינה חברה מוכרת. בנוסף השיב, כי קונה מניות, לעיתים מרוויח ולעיתים מפסיד, לדוגמה השקיע 70,000 בקניית מניות "אלרון" לפני כשנה וחצי, וכן השקיע כספים רבים במניית "דלק קידוחים". עוד השיב, שהפסיד כסף רב כשקנה מניה של חברה בה עובד בנו. כן השיב שקונה מניות לאחר שיושב בסניף הבנק שלו או בבנק פועלים, מסתכל במסמכים על גרפים והודעות, יושב בבתי קפה עם חבר, וקורא בעיתון המלצות ונכנס לאינטרנט.

ת/52- חקירת נאשם 5 באזהרה מיום 20.12.07:

ב-ת/52 השיב, כי משקיע במניות 20-30 שנה, וקנה את מניות פוקס לפי "חוש", כפי שקנה מניות אחרות. הקשר שלו עם הנאשמת מאז גירושיו רדוד, הם נפגשים לעתים רחוקות- פעם בחודש חודשיים, תדירות שיחות הטלפון שלו עם הנאשמת "פעם בשבוע-שבועיים, חודש-חודשים" ומדובר בשיחות קצרות. ביחס ל-15 שיחותיו עם הנאשמת בין 18/11/04 ל- 24/11/04, מועדים בהם קנה מניות פוקס השיב, שזה מקרי ואינו יכול לזכור לאחר 3 שנים מדוע קנה מניות לאחר שיחות טלפון עם הנאשמת. עוד השיב, שזה מקרי שניסה לשוחח עם הנאשמת לאחר פרסום ת/6. בנוסף השיב שאם היה מקבל מידע מהנאשמת היה ממשכן את ביתו או לוקח הלוואה בגובה של חצי מיליון וקונה מניות פוקס, ושקנה מניות פוקס לא בשל מידע מהנאשמת, שכן לא קיבל מידע, אלא ראה שיש למניות ביקוש, הסתכל במסכים וקרא שמתרחבים לאירופה ולהונג קונג. את ניירות הערך שהיו בחשבונו לפני שנת 2004, העביר לחשבון של הנאשמת במתנה, אולם הנאשמת אינה יודעת על כך, כשהשיקול שלו בהעברת המניות לחשבונה היה להבטיח את עתידה. עוד השיב, כי עקב אחר פעילות החשבון של הנאשמת והוא זה שמבצע את הפעילות בחשבון על שם הנאשמת. כן השיב, כי קונה מניות רק אם יש לו כסף ומשתמש במסגרת האשראי בסך 50,000 ש"ח. הכנסתו החודשית 5,000-6000 ₪, הוא בעל 2 דירות, היו לו עוד מניות שהשקיע בסכומים גבוהים, קנה מניות פוקס מכספים שהיו לו בבית וממכירת דולרים. עוד השיב, שזוכר שהמאזנים של פוקס היו טובים והפעילות במניה היתה גבוהה, קרא שפוקס מתרחבים ופותחים הרבה חנויות, כולל בחו"ל, וקנה מניות פוקס מאחר ומתעסק במניות מפעם לפעם ומבלי שקיבל מידע מהנאשמת.

נאשם 5 בחר שלא להעיד, זאת לאחר שמספר דיונים נדחו בהסכמה לבקשת ב"כ נאשם 5, בשל טענתו לענין מצבו הבריאותי של נאשם 5. בדיון ביום 31.10.13 הודיע ב"כ נאשם 5, כי מניסיונו כעו"ד 18 שנים, נאשם 5 אינו יכול להעיד ושאינו אינו יכול להכינו להעיד בשל מצב בריאותו, וביקש לדחות את הדיון בעניינו בעוד כחצי שנה לתזכורת, וזאת מבלי שהוצגה חוות דעת רפואית. לאחר ששמעתי מפי ב"כ נאשם 5, כי אין בכוונתו להגיש חוות דעת רפואית בעניינו של נאשם 5 דחיתי את בקשתו לדחיית הדיון. בהמשך להחלטתי הודיע ב"כ נאשם 5 הודיע כי אין בכוונת נאשם 5 להעיד לאחר שהסביר לו את זכויותיו ונאשם 5 הודיע לבית משפט לאחר שהסברתי לו את סעיף 162 לחסד"פ, כי הוא בוחר שלא להעיד.

1. הכרעה:
   • • 1. המאשימה עתרה בסיכומיה להרשיע את נאשם 5 על סמך ראיות נסיבתיות.

בפסיקה נקבע, כי הרשעה המתבססת על ראיות נסיבתיות צריכה לבסס עצמה על המסקנה שהאפשרות המרשיעה היא האפשרות ההגיונית היחידה המתחייבת מהראיות, כשבפסיקה נקבע מבחן תלת שלבי:

בשלב הראשון נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב השני נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה אם היא מערבת לכאורה את הנאשם בביצוע העבירה, כאשר הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות בהתבסס על ניסיון החיים ועל השכל הישר. המסקנה המפלילה עשויה להתקבל גם מצירופן של כמה ראיות נסיבתיות אשר כל אחת בנפרד אמנם אינה מספיקה לצורך הפללה, אך משקלן המצטבר מספיק לצורך כך; בשלב השלישי מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו. הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתית, העשוי להותיר ספק סביר באשר להנחה המפלילה את הנאשם, די בו כדי לזכותו. בית-המשפט מניח את התזה המפלילה של התביעה מול האנטי-תזה של ההגנה ובוחן אם מכלול הראיות הנסיבתיות שולל מעבר לכל ספק סביר את גירסתו והסברו של הנאשם.

עוד נקבע בפסיקה, כי במסגרת השלב השלישי, יידרש בית המשפט לבחון את התזה המפלילה', לא רק אל מול גרסתו של הנאשם, אלא גם להעלות בעצמו הסברים חלופיים בעלי פוטנציאל מזכה, ואפילו הסברים שאינם מתיישבים עם טענות ההגנה ( ראה לדוגמה ע" פ2661/13 בחרידין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 18.2.14.

• • • 1. מהראיות שנסקרו לעיל עולה, כי נאשם 5 קנה מניות פוקס בתקופה שבין 18.11.04 ל- 24.11.04, בטרם פורסם לציבור מידע כלשהו על המו"מ בין פוקס לממורנד לפתיחת רשת חנויות ברוסיה, בסכום של כ-96,000 ₪, כשהכחיש בהודעותיו ת/51ו-ת/52 כי קיבל מידע כלשהו מהנאשמת ביחס לפוקס, אשר בגינו רכש את מניות פוקס. עוד עולה, כי בתקופה הרלבנטית נאשם 5 השכיר דירה בבעלותו ,עסק לעיתים בהתקנות אמבטיות, הכנסותיו לא היו גבוהות, וחשבונו בעת שנתן הוראות לרכישת מניות פוקס וכתוצאה מרכישתן, עמד ביתרת חובה גבוהה בהשוואה לחודשים קודמים בשנת 2004, כשנאשם 5 צמצם מעת לעת בתקופה שבה רכש את מניות פוקס את יתרת החוב בחשבונו ע"י כך שהפקיד אלפי שקלים במזומן לחשבונו. עוד עולה, כי לא נעשתה כל פעילות בניירות ערך בחשבונו בשנת 2004 עד למתן ההוראות לרכישת מניות פוקס, וכן עולה כי נאשם 5 קנה פעמיים נוספות מניות פוקס לאחר פרסום ת/6 ומכר את כל מניות פוקס שרכש בשנת 2004 ברווח של כ-23,000 ₪, וזאת עד לחודש פברואר 2005. בנוסף עולה, כי נאשם 5 רכש מניות של חברות ציבוריות אחרות בחשבונו בשנת 2005, ובסוף שנת 2003 העביר נאשם 5 את ניירות הערך שהיו בחשבונו לחשבון על שם הנאשמת. כמו כן, נאשם 5 קנה מניות בהיקפים של עשרות אלפי שקלים בשנים שקדמו לקניית מניות פוקס, והיה ביתרות חובה של עשרות אלפי שקלים בחשבונו בחודש פברואר 2004. עוד עולה מפלט שיחות הטלפון של הנאשמת כי התקשרה לאביה 10 שיחות בחודש אוקטובר 2004, ולא הובאו ראיות ביחס לשיחות הטלפון ביוזמתו של נאשם 5 לנאשמת בחודש אוקטובר 2004.

נאשם 5 הסביר בהודעותיו, כי קנה את מניות פוקס בשל מאזנים טובים וידיעות על התרחבות פוקס בחו"ל ובשל פעילות רבה במניית פוקס, ולא קיבל מידע מהנאשמת על המו"מ בין פוקס ללבייב.

• • • 1. לאחר ששקלתי את מארג הראיות הנסיבתיות שהובאו בפניי, מצאתי כי אין די בהן כדי לבסס הרשעה כנגד נאשם 5. העובדה כי התקיימו שיחות בין הנאשמת לאביה בחודש נובמבר 2004, ושלאחר חלק מהשיחות עם הנאשמת נאשם 5 נתן הוראות לרכישת מניות פוקס אינה מובילה למסקנה אחת ויחידה, כי באותן שיחות שמע נאשם 5 מהנאשמת מידע פנים, ולאחריהן עשה שימוש במידע פנים, הן מאחר ומדובר באבא ובת אשר ניהלו שיחות גם בחודש אוקטובר 2004 והן משום שלא הובאו ראיות לגבי תוכנן של השיחות. בנוסף, הראיות שהובאו לעניין קניית מניות פוקס בשנת 2004 באופן חריג ע"י נאשם 5 והעובדה כי קניית מניות פוקס הביאה ליתרת חובה חריגה בחשבונו, אינה מובילה למסקנה כי עשה שימוש במידע פנים בעת שנתן הוראות לרכישת מניות, שכן עולה מ-ת/27 שהיה ביתרת חובה בחשבונו בסכום של כ-22,000 ש"ח גם בחודש פברואר 2004. בנוסף, מ-נ/98 עולה, כי רכש מניות בסכומים של עשרות אלפי שקלים בשנים שקדמו לרכישת מניות פוקס, לדוגמה "קומטג'ו סופטוור" ו"ישראמקו", כך שאין להסיק מרכישת מניות פוקס בתקופה של 6 ימים ובסכום של כ-96,000 ₪ תוך יצירת חובה בחשבונו, שאמנם חריגה, בפרט שבשנת 2004 לא רכש או מכר מניות, כדי להביא למסקנה יחידה שמדובר בקניה שמקורה במידע פנים שקיבל מהנאשמת. בנסיבות אלה, ועל אף שהסברי נאשם 5 בהודעותיו ת/51 ו-ת/52 לרכישת מניות פוקס לדוגמה שהיתה פעילות ערה במניה אינן מדויקים אין בראיות הנסיבתיות כדי לבסס אשמה פלילית וכדי להעביר את הנטל לנאשם 5 להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו. לטעמי, גם אם אביא בחשבון את אי העדת נאשם 5 כעתירת המאשימה בתוספת לראיות הנסיבתיות שהובאו בפניי, אין די בהם כדי להוכיח מעבר לכל ספק כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, ולפיכך, כשלנגד עיניי התמיהות מהתנהגות הנאשם ב-6 הימים בהם קנה מניות פוקס באינטנסיביות, אני מזכה את נאשם 5 מחמת הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום.

1. האם הוכיחה המאשימה, כי הנאשמת, בהיותה אשת פנים, מסרה מידע פנים לאביה- נאשם 5:
2. המאשימה בסיכומיה טענה, כי יש להרשיע את הנאשמת על יסוד ראיות נסיבתיות, שכן הוכח כי נאשמים 2 ו-5, עימם שוחחה הנאשמת בתקופה הרלבנטית ואשר הנאשמת ידעה כי הם פעילים בשוק ההון, רכשו כמויות משמעותיות של מניות פוקס בסמוך לשיחות שקיימו עם הנאשמת, באופן חריג להתנהלותם וכן על יסוד גרסאות של הנאשמת בהודעותיה ובבית משפט
3. סקירת ראיות רלבנטיות:

בנוסף לראיות שנסקרו בעניינו של נאשם 5, למעט הודעות נאשם 5, שלא ניתן לעשות בהן שימוש כנגד הנאשמת, נגבו הודעות באזהרה מהנאשמת, וכן הנאשמת העידה בבית המשפט.

ת/46- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 9.5.07:

ב-ת/46 השיבה הנאשמת, כי לאביה יש חשבון שרשום על שמה בבנק המזרחי, מדובר בכסף שלו והיא לא מתעסקת בחשבון. אביה מתעסק בבורסה, לא אמרה לאבא שלה שפוקס במו"מ עם לבייב, אולי אבא שלה שמע אותה מדברת עם ויזל או קובעת פגישה לויזל, כשאין לה הסבר מדוע אבא שלה קנה מניות של פוקס.

ת/47- הודעת הנאשמת באזהרה מיום 20.12.07:

ב-ת/47 השיבה הנאשמת על שיחות הטלפון שהתקיימו בינה לאביה בחודש נובמבר 2004, שאמנם הם אינם בקשר טוב, אולם מדברים בטלפון. עוד השיבה, כי אביה מתעסק בבורסה מאז שהיא היתה ילדה, יכול להיות שאמרה שויזל טס לרוסיה, כפי שאומרת לאחרים, שכן במסגרת תפקידה כמזכירה של ויזל אומרת לאנשים היכן ויזל, ולא רואה בכך פסול. כמו כן, לא ידעה שאביה קנה מניות פוקס.

עדות הנאשמת בבית המשפט:

בתקופה הרלבנטית היתה בקשר שהגדירה כקשר טכני עם אביה, נאשם 5, והיתה מתקשרת אליו על מנת שישמור על בתה, לתקן ולסדר לה דברים בבית. עוד העידה כי ידעה עוד מילדותה כי אביה מתעסק במניות, ולטעמה אם שואלים אותה איך היה בעבודה, לגיטימי שתענה לדוגמה "שלא היה לחץ, כי ויזל ברוסיה". עוד העידה, כי לא אמרה לאביה על מו"מ או כל מידע על המו"מ, או שיש מגעים וכיוצ"ב, לא ידעה שאביה רכש מניות פוקס ולא קיבלה כל טובת הנאה מקניית מניות פוקס ע"י אביה. עוד העידה, שאינה יכולה לזכור את תוכן השיחות עם אביה, ולדוגמה כשהתקשר ב-18.11.05 בשעה 08:50, שעה שהיתה בעבודה השיבה כי יתכן ששמר באותו יום על בתה. בנוסף השיבה, כי מדובר בצירוף מקרים שגם נאשם 2 וגם נאשם 5 קנו מניות לאחר ששוחחו איתה.

1. הכרעה:

בהמשך לקביעתי כי אין די בראיות שהובאו ע"י המאשימה כדי להרשיע את נאשם 5, כשלא הוכח תוכן השיחות בין הנאשמת לאביה, אני קובעת כי גם אם מהודעות הנאשמת (ת/46 ו-ת/47) ומעדותה עולה, כי היא ראתה כלגיטימי לומר לאביה, שויזל טס לרוסיה ושהוא נמצא שם עם צביה, הרי שלא הוכח תוכן השיחות הקונקרטי בין הנאשמת ונאשם 5. בנוסף לא הוכח כי היתה לנאשמת מודעות סבירה לאפשרות, כי נאשם 5 ירכוש מניות פוקס. ערה אני לכך, שהנאשמת ידעה כי אביה מתעסק במניות, אולם בהתחשב בכך שמדובר בשיחות טלפון בין אב לבת הרי שאף אם היה מוכח כי אמרה לאביה שויזל טס לרוסיה או שויזל טס עם צביה לרוסיה, אני סבורה כי לא הוכח שהיה לנאשמת יסוד סביר לחשוב כי נאשם 5 יקנה מניות פוקס בעקבות אמירות אלו, ולפיכך אני מזכה את הנאשמת מעבירה של שימוש במידע פנים המיוחס לה ביחס לנאשם 5.

סוף דבר

אני מזכה את הנאשמים 3 ו-5 מחמת הספק מביצוע עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, עבירה לפי סעיף 52 ג לחוק, מזכה מחמת הספק את נאשם 2 כי השתמש במידע פנים שקיבל מהנאשמת אשת פנים, בעת שנתן הוראות לרכישת מניות פוקס ביום 14.11.04 ומרשיעה את הנאשמים 1 ו-2 בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, עבירה לפי סעיף 52ד לחוק.

בעניין נאשמים 3 ו-5: זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ה, 06/07/2015 לאחר שעיקרי תוכנה הוסברו לצדדים, במעמד הנוכחים.

ב"כ נאשמים 1 ו-2:

מבקשים לדחות את הטיעונים לעונש לאחר פגרת בית המשפט.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות.

<#4#>

החלטה

נקבע לטיעונים לעונש ליום 8.9.15 בשעה 08:30.

הנאשמים 1 ו- 2 מוזהרים בחובת התייצבות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ה, 06/07/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליזה אילוז