צו כינוס ניתן לחייבת ביום 13.6.10, במסגרתו הושת על החייבת צו לתשלומים בסך של 350 ₪ לחודש, וביום 24.1.11 הוכרזה החייבת כפושטת רגל.

ביום 26.1.12 הוגשה בקשה מטעם הנושה, "עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ", לביטול ההליכים בעניינה של החייבת. עיון בבקשה מעלה, כי החייבת לא עומדת בתשלום דמי השכירות בהתאם לחוזה השכירות, מיום 13.6.10, וכן מיום מתן צו הכינוס צברה חוב כלפי המבקשת בסך של 4,250.93 ₪.

בנסיבות אלו, עתרה המבקשת לביטול ההליכים בעניינה של החייבת, ע"מ לאפשר למבקשת לפעול כנגד החייבת לפינויה מהדירה.

בית המשפט, בהחלטותיו מיום 20.5.12 ו- 28.7.12, העניק לחייבת הזדמנויות להסיר את מחדליה ולהגיש את אישור הכונ"ר המעיד על כך, תוך שהזהיר את החייבת כי היעדר תגובה מצידה עשוי להוביל לביטול ההליכים בעניינה. החלטה זו הומצאה כדין לידי החייבת.

החייבת לא הסירה מחדליה כנדרש ממנה.

הליכי פשיטת הרגל מקנים לחייבת הזדמנות לשקם את חייה, במסגרתם נהנית החייבת מפריסת חובותיה ומכך שנושיה מנועים מלהתדפק על דלתות ביתה השכם והערב ולנקוט נגדה בהליכי גבייה. יחד עם זאת, שומה על חייבת המבקשת לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל לעמוד בתנאי צו הכינוס. התנהגותה של החייבת עולה לכדי זלזול בוטה ומופגן בהליך המשפטי, כמו גם בנושיה, עד כדי הכרח בהוצאתה מהליכי פשיטת הרגל.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתה של החייבת ביום 13.6.10 – בטלים.
2. הכרזתה של החייבת כפושטת רגל- מבוטלת.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבת יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של הכונס הרשמי ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייבת בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונס הרשמי.
7. הכונס הרשמי משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייבת.

ניתנה היום, 22.9.12 בהעדר הצדדים.