23 יולי 2013

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן

החלטה

1. לאחר קבלת תגובת המשיב לבקה לעיכוב ביצוע, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

2. ראשית, מהתגובה עולה כי המבקשת שילמה את החיוב על פי פסק הדין (או לפחות את רובו), וראוי היה שהמבקשת תודיע על כך לבית הדין, שעה שמעשה זה מייתר למעשה את ההכרעה בבקשה.

3. לגופה של בקשה ומבלי להידרש לסיכויי הערעור, מדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי ובעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי הכלל לפיו הזוכה זכאי להינות מפרי זכייתו, נכון קל וחומר שעה שמדובר בחיוב כספי, שלא אמור להיות קושי להשיב, אם תוצאת פסק הדין תתהפך בערעור.

4. מעבר לכך, בעוד שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר והטיעון בדבר מצבו הכלכלי של המשיב נסמך על הנטען בכתב התביעה שהוגש לפני כשלוש שנים, תגובת המשיב מגובה בתצהיר ובמסמכים שונים מהם ניתן להסיק כי לא אמור להיות למשיב קושי בתשלום הסכומים שיקבל / קיבל מהמבקשת, אם הערעור שהמבקשת תגיש יתקבל.

5. סוף דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, (23 יולי 2013), בהעדר הצדדים.