1. המשיב (התובע) הגיש בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות, באופן שהמבקש (הנתבע) יביא תחילה את ראיותיו. ביום 7.5.2012 ניתנה החלטה בדבר הגשת תגובת המבקש בתוך 14 ימים. המבקש לא הגיש תגובה, ובעקבות בקשת המשיבה למתן החלטה – ניתנה ביום 11.6.12 החלטה המקבלת את הבקשה בהיעדר תגובה. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, היא הבקשה שבפני.

2. לטענת המבקש, לא הומצאה לו ההחלטה מיום 7.5.12, ובשל כך נמנע ממנו להגיב למבוקש. טענה זו איננה מקובלת עלי. המשיבה צירפה שגר פקס מיום 10.5.12, של משלוח הבקשה וההחלטה, עליו מצויין כי קבלת הפקס אושרה בשיחה "עם סוהר". לפי העולה מתגובת המבקש, הבקשה הומצאה למשרדו. בהתאם לתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, היה בידו להגיש תגובה לבקשה בתוך 20 ימים, ככל שלא נקבע אחרת. בעניינו נקבע מועד קצר יותר בהחלטה שלטענת המבקש הוא לא קיבלה לידיו. אף אם נקבל הטענה כי ההחלטה, להבדיל מהבקשה שנשלחה עמה, לא התקבלה במשרד ב"כ המבקש (טענה שלא גובתה בתצהיר), הרי שתגובת המבקש לבקשה לא הוגשה אף לא בתוך 20 הימים הקבועים בתקנות. משכך, הרי שאין מדובר בפגם בהליך המחייב ביטול ההחלטה.

3. עם זאת, לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים לגופה ש הסוגיה, סבורני כי יש לבטל את ההחלטה שניתנה בעניין זה במעמד צד אחר.

4. ענייננו בתביעה שטרית. אין מחלוקת כי המבקש חתם על השטר. חלק מטענות ההגנה שלו, בדבר היות השטר שטר ביטחון (אף שלא נרשם ככזה) וטענות נוספות החיצוניות לשטר, הן טענות שהנטל להוכיחן מונח על כתפיו. לו היה מדובר בטענות הגנה אלה בלבד, ברי כי היה מקום להיפוך בסדר הבאת הראיות. עם זאת, המחלוקת במקרה דנן נסבה אף על עצם היות המשיב אוחז בשטר, המהווה יסוד מיסודות העילה השטרית, והדבר פורט בבקשה למתן רשות להתגונן, שהתקבלה. טעם הדבר נעוץ בכך, כי הנפרע על-פי השטר הוא "פ"ת חלפים צפון", ולא המשיב. לטענת המבקש, העסק האמור איננו בבעלות המשיב, ואילו המשיב בתגובתו טוען כי השליטה בעסק בידיו. התשתית העובדתית הרלוונטית בדבר זהות הנפרע, כאשר ככל הנראה מדובר בשם עסק שאיננו אישיות משפטית, הינה איפוא במחלוקת. המשיב, אשר עליו להניח תשתית להיותו "אוחז" במובן פקודת השטרות, נושא בנטל להוכיחה. לעניין זה אין די בהוכחה כי המשיב מחזיק בשטר (דבר איננו במחלוקת), אלא יש להוכיח בנסיבות בענייננו כי הוא הנפרע או הנסב של השטר (ראו: ש' לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, התשס"ז – 2007, עמ' 206). בנסיבות אלה, כאשר המבקש איננו מודה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה, אין להורות על היפוך סדר הבאת הראיות. ברי כי אין בכך כדי לשנות את חובת ההוכחה המוטלת על המבקש בכל הנוגע לאותו חלק מטענות ההגנה שהעלה, לגביהן הנטל הוא עליו, ככל שייקבע כי המשיב הוא אוחז.

5. אשר על כן ההחלטה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות מבוטלת. המשיב יגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 45 ימים, וימציא העתק מהם ישירות למבקש. המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 45 ימים מיום המצאת תצהירי המשיב.

6. נוכח העיכוב שחל בלוחות הזמנים עקב הבקשה שהוגשה, ומשטרם הוגשו תצהירים, אני מורה על דחיית הדיון הקבוע בתיק ליום 4.3.13 בשעה 12:00.

7. אשר לסוגיית ההליכים המקדמיים שנזכרה בבקשת המבקש; בהתאם להחלטות שניתנו בתיק, אלו היו אמורים להסתיים זה מכבר. לא הוגשו בקשות קונקרטיות למתן צווים או החלטות בהקשר זה. משכך, אין מקום לעיכוב על רקע זה.

8. נוכח המפורט לעיל בדבר מחדלו של המבקש מלהגיש תגובה לבקשה המקורית, דבר אשר גרר צורך בהגשת כתבי בית דין נוספים ועיכוב בלוחות-הזמנים, יישא הוא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כט תשרי תשע"ג, 15 לאוקטובר 2012.