<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד שגיב עוזרי

המערער הופיע

פרוטוקול

ב"כ המערער: אני מחכה לשמוע את תגובת התובע לערעור שכתבתי. התביעה צריכה להוכיח את העבירה ולא הנאשם צריך להוכיח שהוא זכאי. במקרה שלנו , טענתי טענות לגופו של עניין מבחינת נהלים, איך בודקים. זו לא שאלת נאמנות אלא שאלה של עובדות. אני כותב בהודעת הערעור את הטעויות של השוטר בשטח ומבחינת השעות, זה דבר בסיסי שיש לחכות 15 דקות. לא הופכים את הנטל על הנאשם. אני סבור שהודעת הערעור מנומקת והערעור מצדיק את ביטול הכרעת הדין. זו לא שאלת מהימנות, השאלה אם הבדיקה נעשתה כדין. צריך לבסס את הדברים על סמך מסמכים, זיכרון ושעות. יש לנו זמנים וזה לא מסתדר. כאן המחלוקת היא בהפרש של ארבע דקות. לכן, אני סבור שכאשר אין את האופציה של 15 דקות שלמות שהמערער לא אכל, שתה, עישן או הקיא, התיק הזה צריך לקבל הכרעת דין אחת ויחידה של זיכוי. אי-אפשר להעביר את הנטל על הנאשם אלא על התביעה, כפי שאמרתי מלכתחילה.

אני מבקש מבית המשפט לראות שעדי תביעה היו נוכחים ולא רשמו מזכר.

ב"כ המשיבה: מתנגדים לערעור.

<#3#>

פסק דין

המערער נהג ביום 28.05.10 בשעות הלילה בחוצות העיר יהוד, כאשר בבדיקה שנעשתה במכשיר הינשוף נמצא כי בכל ליטר אוויר בריאותיו נמצאו 520 מק"ג אלכוהול.

המערער הובא לדין בשל כך, כפר במיוחס לו בכפירתו לאישום ובית משפט קמא שמע ראיות ובחר להרשיע את המערער בדין.

בית משפט קמא, בהכרעת דינו, דחה את טענותיו של המערער בטענתו, כי השוטרים אשר ערכו לו את הבדיקה לא הקפידו להמתין את 15 הדקות הנדרשות בהנחיות המשטרתיות ובהוראות היצרן בין העיכוב לבין בדיקת הינשוף. בית משפט קמא גם דחה טענות אחרות של המערער, שעניינן במחדלי חקירה בכך שלא כל השוטרים אשר נכחו באירוע הועדו. כן דחה את טענותיו באשר לתקינותו של המכשיר, אשר נעשה בו שימוש, לבדוק את תכולת האלכוהול בריאותיו של המערער.

בית משפט קמא הסתמך, לצורך ההרשעה, גם על עובדות שאינן מדעיות, ובהן הודאתו של המערער על כך ששתה שתי כוסות, 160 מיליגרם משקה מסוג וודקה, הסתמך על כך שעת עוכב ונבדק הריח מפיו ריח חזק של אלכוהול. בית משפט קמא גם נתן משקל לעובדה שאין הוא מאמין לגרסת המערער והצביע על סתירות ממשיות בין גרסתו בחקירה לבין גרסתו בפני בית המשפט .אותן סתירות נגעו הן באשר למועד השתייה טרם הנהיגה, הן בכמות השתייה ועוד.

כן נתן משקל בית משפט קמא לכך שהמערער לא העיד עד הגנה שיכול היה להעיד בעניינו.

הערעור הוא על הכרעת הדין ובעניין שלפניי, אין ספק, עסקינן בערעור הבא לבקש מבית משפט של ערעור להתערב בקביעות עובדה ובהן ממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית ובנסיבות מקרה זה, בוודאי שאין הצדקה לעשות כן. בית משפט קמא ביסס את ההרשעה הן על בדיקה מדעית, בדיקת הינשוף, והן על ראיות נסיבתיות נוספות, אשר הצביעו על שכרותו של המערער.

באשר לעונש, בית משפט קמא גזר למערער עונש קל של 25 חודשי פסילה בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, קנס נמוך, פסילה ומאסר מותנים. גם בעונש אין הצדקה להתערב והערעור נדחה על כל חלקיו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ד, 28/11/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי