לפני בקשה של הנתבעת 1 שולחת ההודעה לצד ג', לאפשר לה לתקן את סעיף 4 לכתב הגנתה, כך שתתווסף בסופו של דבר הפסקה הבאה: "בנוסף תטען הנתבעת כי המבוטחת קומברס, הורתה לנתבעת כי חובה עליה לתאם ולבצע את ההובלות בארצות הברית באמצעות הנתבעת 5 בלבד, הנתבעת 5 היא זו שארגנה והיתה אחראית להובלת המטען מעת קבלתו מהמוביל האוירי ועד למסירתו ביעד הסופי. כל נזק אם נגרם ארע בעת שהמטען היה בחזקת נתבעת 5 או מי מטעמה".

כמו כן, התבקש תיקון הודעה לצד ג' באופן שלאחר סעיף 9 יבוא סעיף 10 שם ייאמר:

"כאמור בכתב הגנתה של המודיעה, המבוטחת קומברס, הורתה לנתבעת כי חובה עליה לתאם ולבצע את ההובלות בארצות הברית באמצעות צד ג' מספר 2 (הנתבעת מספר 5) בלבד. צד ג' 2 היא זו שאירגנה והיתה אחראית להובלת המטען מאת קבלתו מהמוביל האוירי, ועד למסירתו ביעד הסופי. כל נזק, אם נגרם, ארע בעת שהמטען היה בחזקת צד ג' 2 או מי מטעמה".

לטענת המבקשת, התיקון המבוקש בא לחדד ולהבהיר את הטענות בסעיפים 4 לכתב ההגנה ו – 10 להודעה לצד ג'.

לגרסתה, נודעו לה העובדות הנטענות בבקשה רק בסוף חודש 2014

המבקשת גורסת, כי על בית המשפט להכריע בבקשה ולאפשר את התיקון ברוחב יד.

נדרשה עמדת הצדדים שכנגד בהחלטתי מיום 20.11.14.

המשיבה 1 /התובעת, היא זו בלבד שהגישה תגובה לבקשה.

צדדי ג' לא הגישו כל עמדה.

תגובתה של המשיבה 1 הוגשה ביום 1.1.15 ובה הביעה התנגדות לבקשה.

היא מציינת, כי אומנם גישת בתי המשפט לתיקון כתבי הטענות היא ליברלית, אולם יש להביא בחשבון גם שיהוי.

לשיטתה, הואיל ומדובר בתביעה שהוגשה בחודש יולי 2010, היה המידע הנטען להיות חדש אמור להימצא בידיעת המבקשת זה מכבר. אם המידע אכן הושג בשיחה עם נציג המבקשת בארה"ב, הרי זו ידעה, או היה עליה לדעת, את הנתונים המופיעים בבקשה ימים רבים ואולי אף שנים קודם להגשתה.

לשיטתה, המבקשת נקטה שיהוי מיותר בהגשת הבקשה במועד בו הוגשה ועל כן יווצר עיכוב משמעותי אם יותר השינוי המבוקש. במיוחד עקב הצורך להמציא מחדש את ההודעה לצדדי ג' בחו"ל, כפי שביקשה המשיבה 1.

בישיבת יום 1.1.15 בנוכחות הצדדים עלה גם נושא הבקשה לתיקון כתב התביעה.

הצדדים טענו בעל פה אך נשמרה זכותה של המבקשת להגיש תשובה לתגובה בכתב.

נקפו הימים, המועד חלף ותשובה לתגובה לא הוגשה.

הצדדים הודיעו באותה ישיבה כי פניהם להליך גישור, אך מכל מקום נושא התשובה לתגובה נותר על כנו ומשלא טופל הנני להכריע בבקשה, על מנת שלא לעכב את התיק.

לאחר שאני שוקלת בדעתי, מסקנתי היא כי השיהוי לו טוענת המשיבה 1, אינו שיהוי משמעותי כזה המצדיק דחיית הבקשה.

בפועל, הליכי קדם המשפט בתיק זה התמשכו. ישיבה ראשונה התקיימה ביום 20.12.12 לפני כבוד השופט מרדכי בן-חיים, שם עמדו הצדדים על בקשה להכרעה בעניין הפורום.

הדיון בנושא חודש כאשר התייצבו הצדדים לישיבת קדם משפט שנייה לפני ביום 2.1.14.

החלטתי בנושא הפורום ניתנה ביום 5.1.14 ומאז התקיימו עוד שלוש ישיבות קדם משפט בהן ניהלו הצדדים הליכים מקדמיים ולרבות הידברות לסיום המחלוקת.

נראה, כי אין המדובר בהתנהלות משהה. הצדדים פעלו בהליכי משפט מחד גיסא ובנסיונות הידברות מאידך גיסא. תוך כדי עיצוב גבולות ההתדיינות, הסתברו למבקשת נסיבות המצריכות הדגשים בכתבי הטענות.

כיוון שהדיון לגופם של דברים לא החל, לא הסתיימו הליכי קדם המשפט וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, נראה, כי סרוב להענקת אישור לתיקון כתבי הטענות יהיה בעוכריי בירור האמת. יש להחיל את ההלכה המשפטית כפי שהיא משתקפת בהוראות התקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולתת לה לבוש ליברלי ורחב כמצוות הפסיקה.

ראו בספרו של המלומד זוסמן, "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, שם בעמוד 340.

האינטרס הציבורי שמשפטים יידונו ביעילות לא ייפגע כאן, משום שהצדדים לא הפגינו חוסר יעילות עד כה אלא פעלו גם אם מאחורי הקלעים לקידום התיק.

גם האינטרס המשפטי של עשיית דין צדק לא ייפגע. נהפוך הוא. הוא יחודד ויתעצם כתוצאה מן התיקון.

יריעת המשפט אינה מורחבת באופן חריג כתוצאה מהתיקון אלא יוצאת נשכרת שכן מתחדדות כאן השאלות הנחוצות באמת לבירור ההליך.

את העיכוב המשמעותי ביותר והוא הצורך למסור מחדש את כתבי ההודעה לצד ג', לצדדי ג' בחו"ל, ניתן לעקר ע"י ביצוע מסירות של ההודעות לצדדי ג' לפרקליטים שכבר מייצגים את אותם צדדי ג' בתיק הנוכחי. וכך אני מורה.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני מורה, על תיקון כתבי הטענות, כתב ההגנה של נתבעת 1 וכן ההודעה לצדדי ג' באופן המבוקש.

כתבי טענות מתוקנים יוגשו לתיק בית המשפט תוך 30 יום.

מסירות לצדדי ג' יבוצעו באמצעות הפרקליטים ואלא יגישו כתבי תשובה בהודעות לצדדי ג' 30 יום לאחר קבלתם, אם לא יעשו כן ייחשבו כנסמכים על כתבי הטענות שכבר מצויים בתיק.

בין לבין הצדדים מצויים בהליכי גישור. אני קובעת לתזכורת פנימית על מנת לוודא כדלקמן:

א. האם כתבי הטענות תוקנו כנדרש.

ב. האם הוגשו כתבי תשובה בהודעות המתוקנות לצדדי ג'.

ג. תוצאות הליך הגישור.

אינני עושה צו להוצאות הדיון בבקשה, על מנת שלא לשבש שלא לצורך את אוירת הגישור בין הצדדים ומשום שהתרשמתי כי ישנו צורך אמיתי בתיקון לצורך בירור מלוא העובדות, וכי התיקון לא יכביד על ניהול ההליך.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.