רקע ועיקר טענות הצדדים

1. התובעת הגישה לביצוע 5 שיקים ע"ס 2,541 ₪ כ"א משוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובעת. מועדי פרעון – 30.11.09, 31.12.09, 28.2.10, 31.3.10, 30.4.10. השיקים חוללו בגין הוראת ביטול שנתנה הנתבעת.
2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות וקיבלה רשות להתגונן.
3. בין התובעת, חברה שעיסוקה במתן שירותים בתחום האינטרנט, לרבות תכנון, הקמה וקידום אתרי אינטרנט במנועי החיפוש, לבין הנתבעת, חברה שעיסוקה בתחום הדפוס, נקשר הסכם לפיו התובעת תבנה את אתר האינטרנט של הנתבעת וכן תבצע עבודת קידום של האתר.
4. שני נושאים עיקריים שנויים במחלוקת בין הצדדים. הראשון, מהו הסכם שנקשר בין הצדדים – ההסכם שצורף כנספח ב לתצהיר עדות ראשית של התובעת, או ההסכם שצורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת. השני, האם התובעת הפרה את ההסכם וכפועל יוצא הנתבעת ביטלה את ההסכם כדין. ככל ויקבע כי ההסכם בוטל שלא כדין, אזי חלוקים הצדדים באשר לפרשנות סעיף הביטול בהסכם.
5. אשר להסכם. מדובר בהצעה שמסרה התובעת לנתבעת המורכבת משניים – "הצעה להקמת אתר אינטרנט וקידום בגוגל עבור: צבי ובניו" (להלן: פרק א להסכם) ו"הצעה לקידום במנועי חיפוש וטיפול באתר עבור: צבי ובניו" (להלן: פרק ב להסכם). ההסכמים שצרפו שני הצדדים זהים בתוכנם, למעט בשאלת משך תקופת ההתקשרות ובכל הנוגע לחתימה על המסמך.
6. טוענת התובעת כי ההסכם נחתם מראש לתקופה של שנתיים והא ראיה היא ההסכם שצורף כנספח ב' לתצהירה אשר חתום בכל עמוד, לרבות ליד התיקונים בכתב יד, ע"י מנהל הנתבעת. מנגד טוענת הנתבעת כי ההסכם נחתם לשנה אחת וכי נספח א' לתצהירה הוא ההסכם המחייב, כאשר החתימה המופיעה ליד התיקון האמור היא חתימה מנכ"ל התובעת דאז.
7. אשר לביטול ההסכם. ביום 3.12.09 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב בו היא מודיעה לנתבעת על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. במכתב ציינה הנתבעת את אי שביעות רצונה מתפקוד התובעת. טוענת הנתבעת כי התובעת לא פעלה כראוי לקידום אתר הנתבעת באינטרנט, כפי שהתחייבה בהסכם. למשל, לא קודמו מילות מפתח דוגמת "בית דפוס" ו"כריכיה" לעמוד הראשון בגוגל, בניגוד למוסכם. עוד מלינה הנתבעת על כך כי ההתקשרות עם התובעת לא הניבה לה עסקה כלשהי. לפיכך, נשלחה הודעת הביטול האמורה.
8. התובעת טוענת כי פעלה בהתאם למוסכם בין הצדדים. דהיינו, בנתה את אתר האינטרנט והחל ממועד עלייתו לאוויר פעלה לקידומו באופן שכעבור כחודשיים מהרגע שהחלה פעולת הקידום, אתר האינטרנט של הנתבעת הופיע בעמוד הראשון של גוגל בהתאם למרבית מילות החיפוש עליהן התחייבה. משכך, טוענת התובעת כי ביטול ההסכם ע"י הנתבעת נעשה שלא כדין, באמצע תקופת ההסכם ולכן הנתבעת מחוייבת לשאת ב-25% מערך העסקה. לפיכך, התובעת הגישה לביצוע 5 השיקים נשוא העסקה אשר סכומם הכולל מהווה 25% מסכומה הכולל של העסקה.
9. מטעם התובעת העידו מר סימון ירון (להלן: סימון), אשר שימש מנכ"ל התובעת בעת הרלוונטית, ומר שלומי חייבי (להלן: חייבי), אשר שימש איש הקשר עם הנתבעת. מטעם הנתבעת העיד מר משה שחף (להלן: שחף) מנהל בנתבעת אשר עמד בקשר עם התובעת.

דיון והכרעה

1. לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, עיינתי בנספחים ושמעתי את עדויות העדים, הנני סבורה כי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה באופן חלקי. ואבאר.

ההסכם החל

1. מכלול הראיות מצביע כי ההסכם שצרפה התובעת לתצהיריה הוא ההסכם המחייב בין הצדדים. כאמור לעיל, ההסכם במהותו זהה, למעט באשר לשינויים השונים שנערכו בכתב יד בכל הנוגע לתקופת ההסכם - בשני ההסכמים צוין בפרק א כי תקופת ההסכם לשנתיים. בשני הנוסחים צויין בפרק ב' תחת הכותרת "קידום אורגני" כי ה"הסכם לשנתיים".
2. ההבדל בין שני הנוסחים הוא באותו עמוד בהמשך לאמור לעיל בכל הנוגע לתנאי תשלום כאשר בנוסח התובעת צויין 12 המחאות ובנוסח הנתבעת תוקן בכתב יד ל-24. כמו כן, באותו עמוד תחת הכותרת "תקופת ההתקשרות" בנוסח התובעת מופיע 24 (לאחר תיקון בכתב יד) ובנוסח הנתבעת 12. סמוך לתיקון שבוצע בכתב יד ל-24 בנוסח הנתבעת, מצויה חתימה בכתב יד אשר סימון אישר בחקירתו כי מדובר בחתימתו וזו החתימה היחידה בנוסח הנתבעת. לעומת זאת, בנוסח התובעת מופיעה חתימה בכל עמוד, לרבות ראשי תיבות ליד התיקונים שבוצעו בכתב יד.
3. בתצהיר התומך בהתנגדות ובתצהיר עדותו הראשית, טען שחף כי אינו חתום על ההסכם שהציגה התובעת (סעיף 2ז לתצהיר לתצהיר ההתנגדות וסעיף 2ז לתצהיר עדות ראשית).
4. סימון התייחס בתצהירו לנסיבות החתימה על ההסכם שצורף כנספח ב' לתצהירי התובעת, כיצד בוצעו השינויים בכתב יד וכיצד שחף חתם ליד התיקונים ועל ההסכם. סימון לא נשאלה חקירתו הנגדית דבר על נסיבות החתימה. משמע, עדותו בענין זה לא נסתרה.
5. הנתבעת ביקשה להגיש תצהיר משלים וניתנה לה האפשרות לעשות כן בכל הנוגע לנסיבות החתימה על ההסכם, אולם תצהיר משלים לא הוגש. הימנעות הנתבעת מהגשת תצהיר כאמור, עומדת אף היא לחובת הנתבעת.
6. בחקירתו הנגדית, בסופו של דבר, אישר שחף כי הוא חתום על ההסכם נספח ב' לתצהיר התובעת:

"ש. אני מראה לך את ההסכם שאנו צרפנו כנספח ב לתצהירו של מר חייבי ואנו טוענים שזה ההסכם החתום. יש פה 20 חתימות שלך, על כל עמוד אתה חתום, אתה מאשר שאלו החתימות שלך

ת. לא יודע מה זה.

ש. אתם חתום על זה או לא

ת. לא סגור על זה

ש. אני מראה לך את המסמך המקורי. חתמת או לא חתמת?

ת. לא יודע אם זה מקור או טיוטה. עקרונית זו החתימה שלי. לא יודע אם זה המסמך האחרון, אני לא יכול כרגע לערוך השוואה בין הנוסח שיש אצלי לבין זה

ש. ניתנה לך הזדמנות על ידי בית המשפט להגיש תצהיר משלים בדיוק על הנקודה של החתימה הגשת את זה

ת. לא יודע על מה מדובר

ש. אתה טוען שאתה לא חתמת או שכן או שלא. ההסכם שעליו אתה מסתמך זו אותה הצעה לא חתומה שצרפת לתצהירך

ת.כן".

1. התכחשותו הראשונית של שחף לחתימות על נספח ב' לתצהיר התובעת, הימנעות מחקירת סימון בעניין זה ומהגשת תצהיר משלים כאמור ובסופו של יום אישורו של שחף בחקירה נגדית כי למעשה הוא חתום על המסמך, מדברים בעד עצמם. לפיכך, אני קובעת כי התובעת הרימה הנטל להוכיח כי נספח ב' לתצהיריה הוא ההסכם המחייב.

תקופת ההסכם

1. במרבית המקומות בחוזה התובעת, ואף בנוסח שהציגה הנתבעת, צויין כי תקופת ההתקשרות היא ל-24 חודשים, כטענת התובעת. הדבר אף מתיישב עם העובדה כי הנתבעת מסרה לתובעת מראש 24 שיקים. אינני מקבלת את טענת שחף כי "זה שאתה משלם לספק מראש זה לא אומר שזו העסקה" (ע' 29 ש' 2). כאמור, מרכיב התמורה הוא אחד המרכיבים הבסיסיים והמהותיים המקימים התקשרות חוזית בין צדדים ומלמדת על כוונת הצדדים בעת כריתת ההסכם באשר לתנאי העסקה. מסירת תמורה לשנתיים תומכת באופן מובהק בטענת התובעת כי העסקה היא לשנתיים, כפי שאף בא לידי ביטוי בהסכם הכתוב.
2. בחקירתו הנגדית טען שחף כי מסר 24 המחאות מראש כדי לקבע את המחיר (ע' 28 ש' 21-23). הסבר זה אינו מופיע בתצהירי שחף ונטען לראשונה בחקירתו הנגדית. כמו כן, כלל לא נטען ע"י הנתבעת כי דובר על עליית מחיר כעבור שנה. גם בתצהיר התומך בהתנגדות טען שחף כי ההסכם היה לתקופה של שנה ועוד שנה וכי בהתאם להסכם נמסרו 24 המחאות (סעיפים 9ב-ג לתצהיר).
3. יתר על כן, שחף טען בחקירתו כי להבנתו, הנתבעת היתה רשאית להפסיק את ההתקשרות כעבור שנה ולשלם קנס (ע' 28 ש' 23-24). אם ההסכם הוא לשנה, מדוע בתומה יש לשלם קנס ? הדבר מתיישב עם עמדת התובעת כי תקופת ההסכם היא שנתיים.
4. לפיכך, וגם בענין זה, אני מקבלת את עמדת התובעת כי ההסכם הינו לשנתיים.

ביטול ההסכם - כדין?

1. משנקבע כי תקופת ההסכם היא לשנתיים, יש לבחון האם ביטול ההסכם ע"י הנתבעת, כעבור כשנה וחודש, נעשה כדין.
2. גרסת הנתבעת בכל הנודע להתחייבות התובעת עפ"י ההסכם, השתנתה במהלך ניהולו של התיק.
3. בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר, טען שחף מספר פעמים כי עפ"י ההסכם, התחייבה התובעת להקים לתובעת אתר אינטרנט, לתחזק את האתר באופן שוטף ולפעול לקידומו. למשל סעיפים 7-9 לתצהיר: "עפ"י ההצעה אמורה היתה נירוקס להקים אתר אינטרנט וקידום" (ס' 8ב), "הואיל וההצעה נראתה לתשלובת צבי, הן מבחינת התוכן והן מבחינת המחיר, סמוך ליום 2.11.08 היא התקשרה עם נירוקס בהסכם להקמת אתר אינטרנט ולקידומו במנועי חיפוש, עפ"י הצעתה של נירוקס" (ס' 9א), (ההדגשות אינן במקור).
4. למעלה מכך, בתצהיר התומך בהתנגדות, טען שחף כי "עלות הקמתו של האתר היתה בסך של 6,000 ₪ בלבד, סכום שאין מחלוקת כי שולם לנירוקס זמן רב טרם שבוטלו השיקים בגין השנה השניה על ידה" (סעיף 14ד לתצהיר) וטען כי השיקים שבוטלו עניינם קידום בלבד. דהיינו, שירותי הקמה ניתנו ע"י התובעת ושולמו במלואם (סעיפים 13ד ו-14א לתצהיר ההתנגדות).
5. תצהיר עדותו הראשית של שחף דומה מאוד לתצהיר התומך בהתנגדות, למעט הטענה כי התחייבות התובעת היתה לקידום האתר ולא להקמתו. נטען כי התובעת היתה אמורה לבנות את האתר: "עפ"י ההצעה היתה אמורה נירוקס לבנות עבור תשלובת צבי את אינטרנט ידידותי למשתמש..." (סעיף 2ב לתצהיר) וכן "עפ"י ההצעה התחייבה נירוקס, בין היתר, לעצב את האתר לפי דרישת הלקוח, להעלות לאוויר את האתר שיוקם, וכן לספק שירותי תמיכה לאתר, ללא שירותי "הקמה" של האתר, דבר שמימלא לא נדרש על ידי ו/או ע"י תשלובת צבי ולא היה נחוץ לנו" (סעיף 2ג). עוד טען "לא הייתי מסכים לקבל מנירוקס שירותי "הקמה" לאתר החברה, שכן כאשר נירוקס פנתה אלינו האתר כבר היה קיים ולא היה לנו שום צורך בשירותי "הקמה", קל וחומר שלא הייתי מסכים לשלם על שירותים לא נחוצים אלו" (סעיף 2ז פסקה שניה).
6. בתצהיר העדות הראשית של שחף נטענה טענה חדשה, שלא בא זכרה בתצהיר התומך בהתנגדות, לפיה הקמת האתר בוצעה ע"י חברת אנזו בע"מ (סעיף 2ז פסקה שלישית לתצהיר עדות ראשית). בחקירה הנגדית טען שחף כי טרם ההתקשרות עם התובעת, היה לנתבעת אתר המופעל בטכנולוגיית פלש, אשר אינו ניתן לקידום באינטרנט, לכן היה צורך להמירו לhtml, פורמט שניתן לקידום באינטרנט, וזאת העבודה שנדרשה התובעת לעשות (ע' 23-24 לפרוטוקול). הוצגה בפני שחף הטענה כי מדובר למעשה בבניה מחדש של האתר ושחף שלל זאת וטען כי מדובר בפעולה "שלדעתי כל ילד שסיים מכללה יכול לעשות את ההמרה הזו בכמה שעות וזו דעתי" (ע' 24 ש' 9-10).
7. מחקירת חייבי עולה כי האתר עוצב ע"י צד ג' וכי נדרשה פעולת המרה מפלש לhtml. אולם, טענת הנתבעת כעת ובדיעבד כי מדובר בפעולה פשוטה שכל סטודנט יכול לבצע לא הוכחה ואף אינה רלוונטית. ההסכם מדבר בעד עצמו, כולל הקמה וקידום וסביר להניח כי הפעולות הנדרשות בנסיבות הענין, לרבות ביצוע פעולת ההמרה, תומחרו בהתאם ואין מחלוקת כי המחיר היה מוסכם.
8. אשר על כן, אני מקבלת את גרסת התובעת (המתיישבת עם גרסת הנתבעת בהתנגדות) לפיה ההתקשרות בין הצדדים כללה הקמת אתר אינטרנט וקידומו.
9. טענה נוספת של הנתבעת היא כי התובעת הפרה את ההסכם ולא פעלה לקידום האתר באינטרנט כפי שהתחייבה לעשות וזאת בכמה מישורים.
10. ראשית, טוענת הנתבעת כי התובעת לא ביצעה פעולות שהתחייבה לעשות, כגון מערכת ניוזלטר, ניהול מועדון לקוחות ועוד. אלא שעפ"י ההסכם, התובעת לא התחייבה להפעיל מועדות לקוחות, אלא לבנות מערכת המאפשרת לגולשים ולחברה להרשם למועדון לקוחות. כך גם בנוגע לניוזלטר - עפ"י ההסכם, המערכת מאפשרת הפצת אי מיילים ללקוחות החברה. לא נטענה טענה כי המערכת שנבנתה לא כללה מערכות אלה, אלא שהתובעת לא הפעילה מערכות אלה. אלא שכאמור, לא זו התחייבות התובעת בהסכם.
11. שנית, טענה הנתבעת כי התובעת לא קידמה מילות מפתח כמוסכם.
12. משמעות קידום מילות מפתח הוסברה ע"י מר חייבי בתצהירו: "קידום אתר באינטרנט משמעו שיפור מיקומם של דפי האתר השונים בדירוג התוצאות "הטבעיות" שמציג מנוע החיפוש, בעת חיפוש של מילת מפתח מסויימת שהוזנה על ידי הגולש במנוע החיפוש. כלומר, הקידום במנוע החיפוש הינו למעשה קידום של מילות מפתח הרלוונטיות לאתר האינטרנט המקודם, אותו מזין ציבור הגולשים באינטרנט במנוע החיפוש. ... כך למשל, הקלדה של מילת המפתח "בית דפוס" במנוע החיפוש Google תציג בעמוד הראשון של Google את עשרת אתרי האינטרנט שאותם מחשיב מנוע החיפוש Google כרלוונטיים ביותר למילת המפתח הנ"ל, לפי סדר יורד – כלומר, האתר הרלוונטי ביותר בעיני Google למילת המפתח "בית דפוס" ידורג ראשון בעמוד תוצאות החיפוש, וכן הלאה. תחום קידום האתרים באינטרנט נקרא גם "קידום אורגני" או "אופטימיזציה של מנועי חיפוש" (באנגלית: Search Engine Optimization או בקיצור – SEO) זאת, כיוון שכחלק ממלאכת הקידום עוברים דפי אתר האינטרנט של האתר "אופטימיזציה", במטרה להגביר את הרלוונטיות שלהם בעיני מנוע החיפוש בקשר עם מילות המפתח הרלוונטיות... יוגדש כי קידום "אורגני" של אתר אינטרנט לפי מילות מפתח, כפי שביצעה נירוקס עבור צבי תשלובת, מטרתו אחת ויחידה – לגרום לאתר להופיע במיקום גבוה ככל האפשר בעמוד תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש לפי מילות המפתח הרלוונטיות לאתר" (סעיפים 32-39 לתצהיר חייבי).
13. עפ"י ההסכם, התחייבה התובעת לקדם 20-25 מילות מפתח עיקריות שיגובשו לאחר חקר עם הלקוח. שני הצדדים אישרו בעדויותיהם כי הוסכם שקהל היעד אליו רצתה לפנות הנתבעת אינו לקוחות פרטיים אלא לקוחות מסחריים גדולים. בהתאם לכך נבנתה אסטרטגיה שבסופה הוחלט על מילות החיפוש הרלוונטיות. הנתבעת טוענת כי שתי מילים – בית דפוס וכריכיה – הן הרלוונטיות ביותר לתחום עיסוקה אך לא קודמו ע"י התובעת.
14. העיד מר חייבי: "אני מחזיק צוות שיקדם את האתר בגוגל ותפקידו לבצע ניתוח מילים בשיתוף הלקוח והמילים שקודמו הינם(ן) המילים שהגדרנו עם הלקוח ובהסכמתו. ללקוח הובהר ובהסכמתו שלקדם את המילה בית דפוס אינה רלבנטית לו מכיוון שהוא טען שהוא עובד עם מוסדות גדולים וחברות גדולות לפתרונות מאוד ספציפיים ואינו רוצה לקבל פניות מאנשים פרטיים או חברות להדפסת כרטיסי ביקור, פנקסי חשבוניות ועבודות קטנות שאינן הולמות אותו ולכן נבחרו מילים מאוד נקודתיות אשר תואמות את השירותים של הלקוח. בהסכם כתוב 20-25 מילות מפתח שיגובשו לאחר חקר עם הלקוח. מפנה לנספח ח אנו רואים את דוח כל המילים שקודמו בגוגל עם התוצאות שלהם(ן) בדף הראשון. אנו על פי ההסכם מחוייבים למינימום 25 מילים. בפועל כשאנו מקדמים אתר אנו גורמים לגוגל לזהות את האתר עם עולם התוכן הרלבנטי לאותו לקוח ובאופן טבעי מקודמים(ות) המון מילים ממילות המפתח הרלבנטיות כך שבפועל כאשר מתבצע קידום איכותי הלקוח מקבל הרבה מעבר להתחייבות המינימלית שאנו מתחייבים ללקוח. ב"כ הנתבעת ציין שתחום העיסוק של הנתבעת הוא בית דפוס וכריכיות וכפי שרואים בנספח ח כל המילים שקידמנו הן מילים איכותיות המתייחסות ישירות לתחום העיסוק שהציג עו"ד הנתבעת כלומר דפוס וכריכיות" (ע' 20 ש' 12-25).
15. גם שחף העיד כי ביקש לפנות לקהל מסחרי: "אנחנו אמרנו לתובעת שאנו רוצים להגיע ללקוחות המסחריים הגדולים. אנחנו בית דפוס של 2,500 מ. מה שקיבלנו במקום מנהל רכש של שטראוס קיבלנו את יעקב כהן משדרות וזאת לצורך הדגמה בלבד. 1,700 הפניות שהיו, לא היתה פניה מסחרית אחת" (ע' 24 ש' 29 – ע' 25 ש' 2).
16. כפי שעולה מעדויות הצדדים, בשל רצון הנתבעת להגיע לקהל ספציפי – קהל מסחרי ולא פרטי – קידום המילים "בית דפוס, ו"כיריכיה", שהן מילים כלליות מאוד, לא היה מביא לתוצאות המצופות. דווקא מילים כפי אלה שקודמו פונות לקהל היעד הספציפי עליו הוחלט. ההגיון גם אומר כי מקום שחברה מסחרית תבקש לחפש באינטרנט בית דפוס לצורך ביצוע עבודה רלוונטית, הקלדת המילה "בית דפוס" במנוע החיפוש תוביל לאין ספור תוצאות כלליות ובלתי רלוונטיות. לפיכך, גם המשתמש יקליד מילת חיפוש ספציפית וממוקדת יותר בהתאם לצרכיו על מנת להגיע לבית הדפוס הרלוונטי אשר נותן לצרכיו מענה. לפיכך, מקובלת עלי עמדת התובעת כי קידום המילה "בית דפוס" או "כריריה" סתם אינה משרתת את מטרות הנתבעת, כפי שהוצגו בעת כריתת ההסכם ואף בעת ישיבת ההוכחות.
17. התובעת צרפה לתצהיריה תוצאות חיפוש בגוגל עפ"י מילות המפתח שקידמה, החל מ19.3.09 ועד 30.12.09. אין מחלוקת כי האתר עלה לאוויר בחודש מרץ 2009. בדוח הראשון קודמו 4 מילים בגוגל כאשר שלוש מהן (הדפסת קטלוגים, פתרונות קדם דפוס וקדם דפוס) הופיעו בע' הראשון בגוגל והרביעית בע' 3. בדוחות הבאים ובאופן הדרגתי הוגדל מס' המילים עד לעשרות מילים כאשר חלקן המכריע הגיע לע' 1 במנועי החיפוש וואלה וגוגל.
18. החל מחודש מאי 2009 והלאה, רשימת המילים שקודמו עולה על 25 מילים, בהן למשל: בית דפוס במרכז, בית דפוס בראשון לציון, פתרונות ושירותי דפוס דיגיטלי, פתרונות דפוס לחברות, דפוס ואלבום דיגיטלי, דיוור ישיר לפלאיירים, בית דפוס הזמנות, פתרונות כריכה לספרים, פתרונות כריכה למחברות, פתרונות דפוס, שירותי דפוס דיגיטלי, שירותי כריכה, בית דפוס להזמנות וכו'. מדובר במילים הקשורות לעולם התוכן של הנתבעת ופונות לקהל יעד מסחרי.
19. אציין כי, מטבע הדברים, עת עסקינן בחברה מסחרית אשר קיבלה החלטה להיכנס לתחום האינטרנט כדי להשיג חשיפה שווקית באינטרנט, ולצורך כך נקשרה בהסכם עם התובעת ושילמה מידי חודש תמורה של 2,200 ₪ + מע"מ, הצפיה הלגיטימית היא כי מהלך זה יוביל להרחבת קהל הלקוחות והגדלת היקף ההכנסות של הנתבעת. שחף אף אישר בעדותו כי הגיעו כ-1,700 פניות מהאתר, אלא שלטענתו הדבר לא הוביל לגידול בקהל הלקוחות של הנתבעת ולהרחבת היקף פעילות הנתבעת והיקף הכנסותיה. כדבריו: "לא היו כניסות רלוונטיות וגם אם היו כניסות זה לא מוליך שום מהלך... לא היתה שום פניה אלינו. גם אם מישהו נכנס לאתר אבל לא ביצע שום פניה, מבחינתי אין לי מה לעשות עם זה. הפניה אלינו כחברה לא נעשתה למעט בודדות וגם הן לא רלבנטיות. לא הייתי עוצר את כל זה אילולא היתה לי תמורה ולו הקטנה ביותר" (ע' 30 ש' 18-22).
20. ראשית, טענת הנתבעת על העדר פניות והגדלת היקף ההכנסות נטענה בעלמא ולא הוכחה. שנית, וזה העיקר, אין בהסכם בין הצדדים כל התחייבות מסוג זה מטעם התובעת. העידו עדי התובעת כי שחף התלונן בפניהם כי למרות הכניסות לאתר אינו מקבל טלפונים מלקוחות, והסבירו לו כי לא זו מהות ההסכם. ההתחייבות של התובעת היא לקדם את מילות המפתח הרלוונטיות, על מנת שגולש המקליד מילה ממילות המפתח במנוע החיפוש יחשף להפניה לאתר הנתבעת במנוע החיפוש ובמיקום הכי גבוה האפשרי. אולם, ההחלטה האם להכנס לאתר הנתבעת דרך ההפניה נתונה לגולש, ולתובעת אין כל יכולת להשפיע על כך. מעבר לכך, גם אם הגולש נכנס לאתר הנתבעת דרך ההפניה, אין לתובעת כל שליטה או השפעה על בחירת הגולש אם ליצור קשר עם התובעת ובהמשך להתקשר עימה בעסקה (ראו בענין זה עדות סימון ע' 11 ש' 6-8, עדות חייבי ע' 15 ש' 10-17, ע' 21 ש' 8-11).
21. התובעת הראתה בנספח ח' כי כבר בסמוך לעליית האתר לאוויר, קידמה עשרות מילים הקשורות לעולם התוכן של הנתבעת באופן שעם הקלדתן אתר התובעת הופיע בעמוד הראשון של מנוע החיפוש, וזאת במהלך למעלה מ-6 חודשים טרם ביטול ההסכם. מכאן שהתובעת עמדה בהתחייבותה עפ"י ההסכם. מעבר לכך, מיד לאחר שהנתבעת שלחה הודעת ביטול היא העבירה את הדומיין לשרת אחר ובכך מנעה מהתובעת להמשיך לבצע את עבודת הקידום. באותו פרק זמן ניתן לראות ירידה חדה בכמות הכניסות לאתר הנתבעת (ר' נספח י לתצהיר התובעת). הדבר תומך בטענת התובעת כי פעלה לקידום האתר במנועי החיפוש וכי פעולתה הניבה תוצאות.
22. גם נספח ד' לתצהיר הנתבעת, דוח מ- Google Analytics לתקופה שבין 25.1.10 – 31.1.10 תומך בגרסת התובעת שכן מלמד כי בתקופה האמורה, למעלה מחודש וחצי לאחר ביטול ההסכם, לא היו כניסות לאתר הנתבעת.
23. בהתחשב בכל האמור, הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת הפרה את ההסכם, כטענתה. משכך, ומשנקבע כי ההסכם הינו לשנתיים, הרי שהנתבעת ביטלה את ההסכם שלא כדין.

דמי ביטול

1. נקבע בהסכם: "במקרה של ביטול עסקה באופן חד צדדי ע"י אחד הצדדים, ישלם הצד המבטל דמי ביטול בסך 25% מערך העסקה וכן כל העלויות בפועל של הצד השני".
2. התובעת טוענת כי כיוון שהנתבעת ביטלה את ההסכם שלא כדין, קמה לה הזכות עפ"י ההסכם לתשלום של 25% מסכום העסקה לשנתיים, ולכן הגישה לביצוע את השיקים נשוא ההתנגדות. יובהר כי התובעת לא טענה כי מגיע לה תשלום בגין "עלויות בפועל" ואלה לא הוכחו כלל. התביעה עניינה ב-25% מערך העסקה, כמפורט לעיל.
3. את ההסכם יש לקרוא כלשונו. ההסכם נוקט במילים "דמי ביטול". משמעות דמי ביטול, כפי שעולה מעדויות הצדדים, הוא מעין "קנס" שיוטל על צד שהפר את החוזה באופן חד צדדי ושלא כדין.
4. חייבי העיד: "כיון שהעסקה היתה להקמה וקידום, ה-25 אחוז מתייחס לכלל העסקה והלקוח דרש זאת כך, כפי שאמר עו"ד הנתבעת שהלקוח מחק את הקידום והכליל את זה בעסקה... 25 אחוז זה מיום הביטול ומה שנשאר... מרגע הביטול קנס יציאה, כתוב דמי ביטול" (ע' 19 ש' 3-13). סימון העיד: "זה מנקודת הביטול והלאה... דמי ביטול זה מפה וקדימה, דמי ביטול זה לא אחורה" (ע' 10 ש' 2-4).
5. גם שחף העיד: "נאמר לי שהבטחון בתוצאות ברורות שבכל רגע נתון אוכל לשבת ולבחון את התוצאות נוכל לצאת מההסכם הזה כמובן בתנאים מסויימים... כתוב במקרה של ביטול עסקה באופן חד צדדי על ידי אחד מהצדדים ישלם 25 אחוז..." (ע' 23 ש' 1-5) וכן: "בחוזה אמרתי שאחרי שנה אני יכול לצאת ולצאת עם קנס" (ע' 28 ש' 23-24). בהמשך עדותו אישר שחף שהנתבעת ביטולה את ההסכם באופן חד צדדי ומציין: "הערכתי שדמי הביטול הוא 25 אחוז מעסקת השנה" (ע' 29 ש' 8-18).
6. מעדויות כל העדים עולה כי אומד דעת הצדדים הינו שסעיף הביטול מתייחס לעסקה בכללותה ומקום שצד אחד יבטל את ההסכם באופן חד צדדי (שלא כדין), ישלם לצד השני 25% מערך העסקה קדימה, דהיינו, מהסכום שנותר לתשלום.
7. הפרשנות שהציעה הנתבעת בסיכומיה לפיה מקום ששילמה הנתבעת סכום העולה על 25% מסכום העסקה, הרי שאינה מחוייבת בתשלום דמי ביטול ולמעשה נמצאת ביתרתה זכות, אינה סבירה ואינה מתיישבת עם לשון ההסכם. לפי פרשנות זאת, הנתבעת יכולה לבטל העסקה בכל שלב שלאחר 6 החודשים הראשונים ללא כל תשלום, דבר שאינו סביר בעליל. הראיה שהנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד.
8. גם הגשת התביעה על סך של 25% מערך כלל העסקה (לשנתיים) אינה סבירה, מקום שהתשלום בגין 12 חודשים שולם במלואו. ההסכם נוסח ע"י התובעת ויש לפרשו כנגדה, מקום שניתן לפרשנויות שונות. מקום שההסכם אינו ברור דיו ואינו מתייחס במפורש ובמדוייק לסכום ממנו יגזרו דמי הביטול, מה גם ששני העדים מטעם התובעת העידו כי דמי הביטול הם "מכאן והלאה", יש לקבוע את שיעור הפיצוי המוסכם מתוך התשלומים שטרם שולמו ע"י הנתבעת (ראו בעניין זה ת.א. 35263/06 דבליו.אס.אם שיווק ספורט נשים בע"מ נ' דרונט בע"מ (23.1.08) ).

סוף דבר

1. אני קובעת כי ההסכם המחייב בין הצדדים הוא נספח ב' לתצהיר התובעת וכי תקופת ההסכם היא שנתיים. התובעת לא הפרה את ההסכם. מכאן שהנתבעת ביטלה את ההסכם שלא כדין. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,541 ₪ לשלושה חודשים (25% מהסכום שנותר) דהיינו 7,623 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.12.09. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות בסך של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ד, 27 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.