מבוא

1. זוהי בקשה לשינוי תנאי ההפטר המותנה שניתן בעניינו של החייב ביום 10.9.2015 ולפיו היה על החייב להוסיף כספים עד השלמת הסכום המצוי בקופת ההליך לסך של 127,000 ₪ והכל עד יום 31.12.2015. השלמה כזו היתה מאפשרת חלוקת דיבידנד לנושים בשיעור 32%.

2. ביום 25.11.2015 ביקש החייב ליתן הפטר חלוט בעניינו בטענה כי סיים להעביר לקופת ההליך את הכספים שנדרשו לצורך קבלת ההפטר.

3. ביום 26.11.2015 הגישה הנאמנת הודעה דחופה לתיק בית משפט במסגרתה בקשה לבטל את צו ההפטר המותנה בשל מידע חדש שהגיע לידיה לפיו זכאי החייב ל-1/8 מעזבון אימו, הכולל בין היתר זכויות בבית מגורי הוריו בדירה הידועה כגוש 18146 חלקה 180 המצויה ברח' שאול המלך 54 נהריה (להלן:"הנכס").

מכאן בקשה זו.

4. במסגרת הבקשה הוגשו טיעוני בעלי התפקיד, טיעוני ב"כ בנק לאומי הנושה העיקרי בתיק וטיעוני ב"כ החייב. ביום 6.1.2017 ניתן לבקשת הנאמנת, צו איסור דיספוזיציה על זכויותיה של הגב' חוה לוי ז"ל, אמו של החייב, בנכס עד למתן החלטה אחרת. כן התקיימו שני דיונים במסגרתם הוחלט על מינוי שמאי להערכת שווי הנכס ׁ(החלטת בית משפט מיום 1.2.2016) והוחלט כי המחלוקת בין הצדדים הטעונה הכרעה תהיה בשאלה האם בכלל יש צורך להוסיף סכום כלשהו כתנאי נוסף למתן הפטר חלוט בתיק, ואם כן מהו. הוסכם כי בית משפט יהיה מוסמך לדחות טענות לביטול ההפטר המותנה, או לקבלן ולקבוע בגינן כי החייב נדרש להוסיף סכום כסף נוסף שאינו עולה על סך של 17,500 ₪, הסכום לו זכאי החייב כיורש מכספים המצויים לזכות אמו המנוחה בקרן השתלמות ובצירוף שווי זכויותיו של החייב כיורש בנכס. הובהר כי בנכס מתגוררים כיום אב החייב ואחותו בת ה- 45 (החלטת בית משפט מיום 15.3.2016).

בעקבות הסכמת הצדדים מונה שמאי אשר הגיש חוות דעת לפיה שווי הנכס כפנוי הוא 1,080,000 ₪ ושווי הנכס כתפוס 800,000 ₪. כן נאמר כי מסכומים אלו יש להפחית 20% בגין מימוש מהיר.

טיעוני הנאמנת

5. בבקשתה ציינה הנאמנת כי מדיווחי החייב על סיום העברת הכספים לקופת ההליך לצורך קבלת הפטר, למדה כי מקור חלק מהכספים ששימשו את החייב לתשלום הנדרש ממנו הינם מימוש חלקו בעזבון אימו, הגב' חוה לוי ז"ל. הנאמנת ציינה כי החייב לא דיווח לנושיו או לבעלי התפקיד על חלקו בכספים אלו והאפוטרופוס הכללי לא דיווח לנאמנה על פטירת האם ועל העובדה כי החייב זכאי לחלק מעזבונה. הנאמנת מציינת כי במסגרת זכויות החייב בעזבון אימו זכאי החייב גם לחלק מהזכויות בנכס. לשיטתה הזכויות בנכס רשומות על שם אב החייב ואימו המנוחה ולכן היה וימומשו הזכויות בנכס רק האב זכאי להנות מהגנת סעיף 33 (א) לחוק הגנת הדייר, ואין להתחשב במגורי אחות החייב בנכס.

בנוסף ביקשה הנאמנת לחייב החייב להעביר לקופת ההליך כספים להם זכאי והמצויים בקרן השתלמות לעובדי מדינה בע"מ בסך של 39,451 ₪ שיהיו נזילים ביום 30/4/2017 ופיצויים ותגמולים בעמ"י חברה לניהול קופות גמל ענפיות בע"מ (להלן: "עמ"י") על סך 69,906 ₪.

מדובר בכספים וזכויות שע"פ טענת הנאמנת לא גולו ובגין אי גילוים המוקדם יש לבטל את צו ההפטר המותנה.

הנאמנת ביקשה כי אם לא יתווספו כספים וזכויות אלו לקופה יש לבטל את צו ההפטר המותנה שניתן בעניינו של החייב.

טיעוני החייב

6. החייב הגיש תגובה לבקשה לביטול צו ההפטר המותנה בעניינו. החייב העלה טענות בנוגע להתנהלות הנושה יוזם ההליך בעניינו, וטען כי תביעת החוב של נושה זה מבוססת על שימוש בשיקים מזויפים. עוד נטען כי ננקטו בהליך פעולות שביקשו לעקל כספים וזכויות שאינן שלו.

7. החייב ציין כי הוא משתף פעולה עם בעלת התפקיד, כי הוא נוהג בתום לב וכי לא עשה דבר על מנת להסתיר נכסיו או נכסים המגיעים לו כיורש עקב מות אימו. החייב טוען כי שווי זכויותיו בעזבון עומד על עשרות אלפי שקלים בודדים ואין בסכום זה די כדי לשנות את התנאים בהם ניתן בעניינו הפטר מותנה בעניינו שהעמיד לנושיו דיבידנד בשיעור 32% מגובה תביעות החוב. החייב מציין כי הנושה בנק לאומי הזכאי לכ-80% ממצבת הנשייה בתיק זה, נתן הסכמתו למתן הפטר מותנה ולתנאיו.

החייב בטיעוניו כופר בנכונות חוות דעת השמאי באשר לשווי הנכס, מפנה לעובדה כי אביו ואחותו מתגוררים בנכס וטוען כי לשניהם זכות של דיירים מוגנים בנכס. החייב טען כי טיעוני בעלי התפקיד בנוגע להסתרת נכסים וזכויותיו לכספים המצויים בקרן השתלמות ובקרן פיצויים ותגמולים אינם נכונים וכל המידע היה ידוע לפני מתן ההחלטה המאשרת מתן הפטר מותנה. החייב טען כי כבר ביום 22.10.2015 ציין בבקשתו כי הוא מעוניין להשתמש בכספים מירושת אימו על מנת לעמוד בהחלטת בימ"ש וכי פעל לאורך כל ההליך בשקיפות.

8. החייב מציין כי על אף שהמידע היה גלוי לבעלי התפקיד, גם בנוגע לירושת אימו וגם בנוגע לכספים הצבורים על שמו בקופות השונות, הנאמנת לא פעלה כראוי ופעלה בשיהוי בלתי מוסבר עד להגשת בקשה זו. בזמן זה נטל החייב הלוואות בסך של 40,000 ₪ על מנת לעמוד בתנאי ההפטר המותנה ובכך שינה את מצבו לרעה ככל שבקשה זו תתקבל. החייב טען כי ככל שתתקבל הבקשה לביטול ההפטר המותנה בעניינו יש להשיב לידיו הכספים בסך 40,000 ₪ שהפקיד ימים ספורים לפני תום המועד להפקדתם לצורך קבלת ההפטר, שכן לטענתו סכומים אלו ניתנו לו אך ורק לצורך קבלת הפטר, וככל שאין בהם בכדי לשרת מטרה זו עליו להשיבם למלווים שהעניקו לו סכומים אלו.

9. החייב כאמור דחה את מסקנות השמאי בחוות דעתו. החייב מציין כי השמאי התעלם מהעובדה כי החייב לא יזכה למימוש זכויותיו בנכס בשל מגורי אחותו בנכס. נטען כי השמאי התעלם מהמשמעות של תוספות הבנייה שאינן חוקיות הקיימות בנכס בבואו להעריך את שוויו. עוד טוען החייב כי השמאי לא הפחית את עלויות הדיור החלופי מהערכה שנתן וכי לכל היותר, אם לוקחים בחשבון את כל האמור לעיל, חלקו של החייב בערך עומד בערך על סך של 25,000 ₪.

עמדת הכונס הרשמי

10. הכונס הרשמי מסכים עם עמדת הנאמנת כי במועד בו הוסכם על תנאי ההפטר המותנה לא עמדו לנגד הצדדים מלוא הנתונים בנוגע לזכויות החייב בעזבון אימו. ב"כ הכונ"ר מאמצת את עמדת בנק לאומי, הוא הנושה העיקרי בתיק, כי לו ידע על נתון זה היה דורש דיבידנד גבוה יותר המשקף זכויות אלו.

11. ב"כ הכונ"ר דוחה את טענות הנאמנת באשר לאי גילוי נדרש של החייב בדבר כספים המצויים בקרן ההשתלמות של החייב וזכויותיו לתגמולים ופיצויים בע"מ וטוענת כי זכויות וכספים אלו כן היו ידועים לכל בעת ההסכמה על מתן ההפטר המותנה ולכן אין לדרוש הוספת תנאים למתן ההפטר המותנה בגין כך.

12. ב"כ הכונ"ר טוענת כי לו יוסיף החייב סך של 17,500 ₪ בגין חלקו בקרן ההשתלמות של אימו ז"ל, וכן סך של 50,000 ₪ עבור חלקו בנכס, יהיה זה נכון לתקן ההחלטה בדבר הפטר מותנה באופן זה ולאחר השלמת ביצוע ההחלטה המתוקנת ניתן יהיה להפטיר את החייב מחובותיו ולסיים הליך זה.

ב"כ הכונ"ר טוענת כי בעמדתה זו נלקחו בחשבון רק שווי זכויותיו המוגנות של אב החייב בנכס. אשר לטענת החייב כי הנושה העיקרי (בנק לאומי) גבה כספים לעצמי בסך 26,000 ₪ בגין מימוש קרן השתלמות שעמדה לזכות החייב בבנק יהב, והצטרפה ב"כ הכונ"ר לטענת ב"כ בנק לאומי כי מדובר במימוש כספים טרם מתן צו הכינוס ועניין זה נלקח בחשבון בקביעת תנאי ההפטר המותנה המקורי, להם הסכים ב"כ בנק לאומי.

עמדת הנושה העיקרי – בנק לאומי

13. בנק לאומי הצטרף לעמדת ב"כ הכונ"ר בכל הנוגע לזכויות החייב בירושת אימו.

באשר לטענות החייב בנוגע למימוש סך של 26,000 ₪ מכספים המגיעים לחייב מקרן השתלמות בתיק הוצאה לפועל שנוהל כנגד החייב עת ידע הבנק כי החייב עומד בפני פשיטת רגל, טען הבנק כי הכספים הועברו לפני מתן צו הכינוס בעניינו של החייב וכי סכום זה קוזז מגובה תביעת החוב שהוגשה בעניינו של החייב.

המסקנה

14. נוכח האמור לעיל ולאחר ששקלתי כל טענת הצדדים אני סבורה שיש לקבל בקשת הנאמנת אם כי רק בחלקה. לטעמי, יש לשנות תנאי ההפטר המותנה שניתן בעניינו של החייב באופן חלקי ולהתנות מתן הפטר חלוט לחייב בהוספת סך נוסף שעל החייב להוסיף לקופת ההליך בסך של 67,500 ₪ וזאת תוך עד 60 חודשים מיום 1.2.2017. היה ויעשה כן החייב, הוא יופטר מחובותיו. בכך אני מקבלת עמדת ב"כ הכונ"ר בנוגע לאופן הנכון של חשוב שווי זכויות החייב בעזבון אמו המנוחה.

סכום זה מבוסס על הערכת שווי חלקו של החייב בירושת אימו המנוחה בנכס בסך של 50,000 ₪ ע"פ עמדת ב"כ הכונ"ר וכן על שווי קרן ההשתלמות של המנוחה בסך 17,500 ₪. ככל שישלם החייב סך של 1,000 ₪ מדי חודש, יהיה פטור מהגשת דוחות עבור הכנסות והוצאות.

אני סבורה כי אין לקבל עמדת הנאמנת בנוגע ליתרת הכספים הצבורים לזכות החייב בקרן ההשתלמות של החייב וזכויותיו בעמ"י. אני סבורה כי צודקים ב"כ הכונ"ר וב"כ החייב בטענה כי מדובר בזכויות שהיו ידועות לבעלי התפקיד לאורך ניהול ההליך ומן הסתם נלקחו בחשבון לפני קבלת ההחלטה המקורית על מתן הפטר מותנה.

באשר לטענות החייב על מימוש אסור של כספים בסך של 26,000 ₪ שהועברו לנושה בנק לאומי, שוכנעתי כי אין מדובר במהלך אסור. מדובר בכספים שהועברו לפני מתן צו הכינוס וכי הנושה קיזז כספים אלו מסך תביעת החוב שהוגשה בעניינו של החייב וכי כספים אלו הועברו לידיו טרם מתן צו הכינוס בעניינו של החייב.

15. כאמור בקשת הנאמנת לשינוי תנאי ההפטר המותנה התקבלה בחלקה בשם לב לעובדה כי אנו נמצאים בהליך פשיטת רגל שנפתח על ידי נושה וכי מוטלת על הצדדים להליך החובה למצות את הליך הנשייה בהתאם ליכולותיו הכלכליות של החייב. כמו כן הבקשה הוגשה, ועל כך אין מחלוקת, משום שלאחר מתן ההחלטה בדבר הפטר מותנה נודעו פרטים חדשים בנוגע לזכויות החייב בירושת אמו המנוחה.

לפיכך ממועד שהתוודעו בעלי התפקיד, הנושה ובית משפט למידע החסר שלא עמד בפני מקבלי ההחלטות שעה שניתנה ההחלטה בדבר הפטר מותנה, לא ניתן עוד להותיר את תנאי ההפטר המותנה על כנם ויש לבצע את ההתאמות המתאימות, כאמור בהחלטה זו.

16. אשר לשווי הזכות בנכס, בתיק מונה כאמור השמאי מר אלי בוכריס לצורך הערכת שווי זכויות החייב בנכס בו התגוררו הוריו, וכיום לטענתו מתגוררים שם אביו ואחותו, המטפלת באב. בהתאם לממצאי השמאי הזכויות הקנייניות בנכס רשומות על שם אב החייב ואימו ז"ל. אין מחלוקת כי לאחות החייב אין זכויות רשומות בנכס. בנסיבות אלו אין לקבל טענות החייב בעניין זכויות אחות החייב כדיירת מוגנת בנכס בהתאם לתנאי סעיף 33(א) לחוק הדייר המוגן.

17. השמאי העריך את שווי הנכס כפנוי בסך של 1,080,000 ₪ וכתפוס בשווי של 800,000 ₪. קיימות טענות כי השמאי לא התחשב בהערכתו בעובדה כי בנכס בוצעה תוספת בנייה שאינה חוקית.

במצב עניינים זה, בשים לב לנסיבותיו של תיק זה, אני סבורה כי הדרך הנכונה הינה לשנות תנאי ההפטר המותנה ולחייב החייב להוסיף כספים בסכום המגלם גם שווי מסוים של זכויות החייב בנכס. כך ניתן יהיה לתת ההפטר חלוט מבלי שיהיה צורך להמתין למימוש זכויות החייב בנכס ומבלי שיהיה צורך לפנות לצורך כך את הנכס מדיירים.

לאחר עיון בחוות הדעת, בעמדות הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את עמדת ב"כ הכונ"ר ולהעריך את שווי זכיותיו של החייב בנכס לסך של 50,000 ₪. סכום זה יש להפקיד בקופת ההליך ובכך להעשירה . סכום זה מאזן נכון בין הטענות הסותרות של הצדדים.

מימוש כספי קרן השתלמות וכפי פיצויים ותגמולים

18. באשר למימוש כספים קרן ההשתלמות של אם החייב ז"ל, שוכנעתי כי יש מקום להעביר גם כספים אלו לקופת ההליך.

אכן לטעמי החייב פעל בשקיפות, לא ערך חישובי כדאיות בבואו להגיש צווי ירושה במשרדי האפוטרופוס הכללי ולא הסתיר דבר באשר לזכויות הכלכליות שהגיעו לידיו בעקבות מות אימו. חוסר תשומת לב מצד בעלי התפקיד הוא שהוביל להערכת שווי מוטעית של נכסי החייב במועד מתן ההפטר המותנה ואולם עתה משהתגלה מידע הנוגע לכספים נוספים שהגיעו לחייב יש להורות על העברתם לקופת הכינוס.

אציין כי גם לו היו בעלי התפקיד או בית משפט מגלים על זכויות אלו לאחר מתן ההפטר החלוט, לא מן הנמנע כי הליך דומה להליך דנן, דהיינו דיון בבקשה לביטול הפטר, היה מתנהל בעניינו.

19. באשר לכספים אותם מימש הנושה בנק לאומי טרם מתן צו הכינוס במסגרת הליך ההוצאה לפועל, בתגובתו להליך זה ציין החייב כי הוא ויתר על טענותיו בנושא זה ונדמה כי נכון עשה. בנק לאומי הסביר כי הכספים הועברו לידיו טרם מתן צו הכינוס בעניינו של החייב וכי בכל מקרה סכומים אלו הופחתו מגובה תביעת החוב שהגיש בעניינו של החייב ועל כן אין מקום להורות על השבת כספים אלו בשלב זה של ההליך.

20. באשר לבקשת הנאמנת למימוש זכויות החייב בקרן ההשתלמות לעובדי מדינה בע"מ ובקרן פיצויים ותגמולים, שוכנעתי כי אין מקום לפדות כספים אלו במסגרת ההליך. בניגוד לטענה על אי ידיעת חלקו של החייב בירושת אימו במועד מתן ההפטר המותנה, בעלי התפקיד והנושה ידעו גם ידעו על זכויותיו של החייב בכספים אלו במועד הדיון.

סיכום

21. לאור האמור לעיל מצאתי ממש רק בחלק מטענות הנאמנת כי בעת מתן ההפטר המותנה בעניינו של החייב הוערכו שווי זכויותיו הכלכלית בחסר בשם לב לחלקו בירושת אימו.

במצב עניינים זה נוכח האמור לעיל שוכנעתי כי ככל שהחייב יוסיף לקופת ההליך סך של 67,500 ₪ תוך 60 חודשים מיום 1.2.2017 יעמוד ההפטר המותנה על כנו.

ככל שישלם החייב סך של 1,000 ₪ מידי חודש, יהיה פטור מהגשת דוחות עבור הכנסות והוצאות.

בנסיבות מקרה זה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.