בהחלטתי מיום 9.7.13 קבעתי שהצדדים יודיעו האם הם מסכימים שהאירוע בגינו הוגשה התביעה אירע כפי שהעידה התובעת, דהיינו שהחליקה ונפגעה עקב משאית קרובה. המבקשת והמשיבה 2 הודיעו שהן מסכימות שהאירוע אירע כפי שהעידה התובעת כאמור. המשיבה 1 הודיעה שאינה מסכימה שהאירוע התרחש בנסיבות המהוות תאונת דרכים. כמובן, שתשובתה אינה בהתאם לשאלה, אבל זו תשובתה, ויש לה משמעות. אין הסכמה של כל הצדדים שכך אירע האירוע.

הבקשה נסובה על כך שבית המשפט לא סילק את התביעה על הסף למרות עדותה של התובעת. בדין קבע כך בית המשפט. העובדה שכך העידה התובעת, אינה אומרת שאלו העובדות שיקבעו על ידי בית המשפט בסופו של ההליך. לא ניתן לקבוע כבר עתה שכך אירע האירוע. בית המשפט יחליט בשאלה זו בפסק הדין על פי כל הראיות שבפניו. לפיכך, לא היתה הצדקה לסילוק התביעה על הסף. כמובן, שאם יקבע בית המשפט בסופו של דבר שכך אירע האירוע, יפעל על פי הדין.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.