פסק דין

א. ההליך

1. התובע, יליד 9.10.1974, עותר בתביעתו שלפני לכך שהנתבעת תחויב לפצותו, עבור נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, שאירעה בתאריך 19.1.2006, באוניה שבבעלות הנתבעת, בה עבד התובע כחשמלאי.

ב. העובדות

2. התובע הינו חשמלאי אוניות, בעל תואר שני בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה לבניית אוניות באוקראינה. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בתאריך 23/08/05. בתאריך 19/1/2006 במסגרת עבודתו, ובזמן הפלגה בקרבת חופי ארצות הברית, ביצע התובע ביקורת שגרתית של מערכות החשמל באוניה. במהלך הביקורת, מצא התובע כי המאווררים במחסני האוניה אינם פועלים. התובע בדק עם מכונאי האוניה האם מישהו ניתק את המאווררים, וכאשר המכונאי השיב לו שאיש לו ניתק אותם, פנה התובע לבדוק האם אירעה תקלה חשמלית, שגרמה להפסקת פעולת המאווררים.

לצורך ביצוע הבדיקה נטל התובע את מכשיר מדידה, הנקרא "AVO Meter", וניגש ללוח החשמל הראשי. במהלך מדידת מתח בין שתי נקודות (פאזות 1L ו- 3L, המשמשות את המאווררים) נגרם פיצוץ ואש פרצה מהמכשיר. האש פגעה בתובע וגרמה לו לכוויות קשות.

3. כתוצאה מהפגיעה, התובע איבד הכרתו ופונה במסוק לבית חולים בעיר מיאמי שבפלורידה. התובע עבר מספר ניתוחים להשתלת עור, וטיפוליים מקומיים, בשל כוויות בדרגה שלישית שנגרמו לו.

4. לאחר שחרורו מבית החולים במיאמי, המשיך התובע לקבל טיפולים בבית החולים רמב"ם בחיפה, והיה נתון למעקב בקופת חולים, כשהוא נעזר בטיפולים במכון לריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ומרכז לבריאות הנפש.

5. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הכיר בתאונה שאירעה לתובע כתאונת עבודה. וועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 79% החל מיום 1.7.2008. בישיבת וועדה רפואית יום 27.8.08 שיעור הנכות הוגדל לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, וזאת תוך התחשבות במקצועו של התובע. הועדה קבעה, כי התובע "אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו" .

6. מטעם התובע הוגשו שלוש חוות דעת של מומחים רפואיים, ואלה הן:

(א) חוות דעתו של ד"ר תאופיק קראקרה, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שקבע כי נכותו של התובע בתחום זה מגיעה כדי שיעור של 30% לצמיתות.

(ב) חוות דעתו של פרופ' יהודה אולמן, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, שקבע כי נכותו של התובע בתחום זה מגיעה כדי שיעור של 20% לצמיתות.

(ג) חוות דעתו של פרופ' שלום שטהל, מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית של כף היד, שקבע כי נכותו של התובע בתחום זה מגיעה כדי שיעור של 18% לצמיתות.

7. הנתבעת הודיעה, כי היא מסכימה עם שיעור הנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית, אשר נקבעה על ידי פרופ' אולמן, וביחס לתחומי הרפואה האחרים הוגשו מטעמה חוות הדעת הרפואיות הבאות:

(א) חוות דעתו של ד"ר אמיר בן אפרים, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שקבע כי התובע סבל מתסמונת בָּתַר חבלתית (PTSD) למשך שנתיים, ולאחר מכן לא נותרה לו נכות.

(ב) חוות דעתו של ד"ר אליהו סלטי, מומחה בתחום האורטופדיה, שקבע כי לתובע נותרה נכות בתחום זה המגיעה כדי שיעור של 8% לצמיתות.

8. המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת לשאלת האחריות לתאונה, ובה אדון תחילה.

ג. מכשיר ה- AVO Meter

9. מכשיר המדידה בו עשה התובע שימוש בעת שאירעה התאונה, הוא מכשיר עבודה רגיל, שחשמלאים עושים בו שימוש יום יומי. מכשיר מדידה זה הוא כמו העט בידו של הפקיד, הסרגל בידו של השרטט והמעדר בידו של הגנן. באמצעות המכשיר ניתן לבצע המדידות הבאות:

(א) מדידת עוצמת הזרם החשמלי, הנמדד ביחידות "אמפר" ומסומן באות - A;

(ב) מדידת המתח החשמלי, הנמדד ביחידות וולט ומסומן באות - V;

(ג) מדידת התנגדות חשמלית, הנמדדת ביחידות "אוהם" ומסומנת באות O.

"A" ועוד "V" ועוד "O", הרי הם "AVO", ומכאן שמו המקובל של המכשיר. בעברית נקרא המכשיר "רב מודד".

10. במכשיר המדידה (שתמונות רבות שלו מצויות בתיק המוצגים) מותקנים ארבעה שקעים. אחד השקעים, שצבעו שחור, מסומן באותיות COM, קיצור של המלה Common, דהיינו - "משותף". שקע זה משמש את החשמלאי בכל סוג של מדידה מאלה המפורטות לעיל, ומכיוון שהוא "משותף" לכל המדידות בא שמו.

ואולם, לצורך ביצוע מדידה, על החשמלאי להעביר את הבורר המותקן במכשיר לתחום המתאים (זרם, מתח או התנגדות), ועליו לחבר את חוט המדידה האדום המתקרא בפי החשמלאים - "פרוב" (ובלשונם ברבים - "פרובים") לשקע האדום המתאים.

השקע האדום הימני במכשיר משמש למדידת מתח, השקע האדום השמאלי במכשיר משמש למדידת זרם עד 10 אמפר, והוא מסומן "Unfused", כלומר, לא מותקן בו נתיך המנתק את מכשיר המדידה. השקע האדום, השני מצד שמאל, משמש למדידת זרם, שעוצמתו עד mA10 (עשרה מיליאמפר), והוא מסומן "Fused", דהיינו, מותקן בו נתיך המנתק את המכשיר במקרה של זרם בעוצמה גבוהה.

מדידת התנגדות חשמלית נעשית דרך השקע המשמש למדידת המתח, אך כאמור, כדי לקבל קריאת מידת ההתנגדות, יש להציב את הבורר על התחום המתאים. נוסחת הקשר לפיה פועל המכשיר היא הנוסחה R * I = V, דהיינו, המתח החשמלי הוא מכפלת עוצמת הזרם בהתנגדות (וממילא ברור מכך, שעוצמת הזרם היא המתח לחלק להתנגדות (R / V = I), וההתנגדות היא המתח לחלק לעוצמת הזרם (I / V = R)).

11. לטענת הנתבעת, הנסמכת על עדותו וחוות דעתו של מומחה מטעמה, מר חיים פניז'ל, התובע חיבר את "הפרוב" לשקע מדידת הזרם, בה בשעה, שהבורר במכשיר היה מכוון למדידת עוצמת מתח.

אציין, כי המכשיר ששימש את התובע בעת התאונה הוצג בבית המשפט, ואף הוצג למומחה מטעם התובע. בחקירתו אישר המומחה מטעם התובע, כי בשקע מדידת הזרם במכשיר, יש סימני חריכה. לטענת הנתבעת, סימני חריכה אלה, מאמתית את העובדה, ש"הפרוב" היה מחובר לשקע מדידת הזרם.

ג. תמצית טענות התובע

12. התובע טוען, כי הנתבעת היא האחראית לתאונה ולנזקיו. לטענת התובע, מכשיר המדידה שהתובעת ציידה בו את האוניה היה מכשיר לא תקין ולא בטיחותי, ושיטת העבודה שהתובעת הנהיגה, לא הייתה בטיחותית. התובע מוסיף, שהנתבעת לא הדריכה אותו ולא הזהירה אותו כיצד לעבוד בצורה בטוחה ולהימנע מסכנות.

עוד טוען התובע, כי בנסיבות המקרה חל כלל "הדבר מעיד בעד עצמו". לטענת התובע, הוא לא ידע ולא היתה לו אפשרות לדעת הסיבות המדויקות לגרימת התאונה, הנזק נגרם כתוצאה מחפץ שהיה בבעלות ובשליטתה המלאה של הנתבעת, ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה. לטענת התובע, מכשיר המדידה לא עבר בדיקות וכיול משנת 2003, ולכן על הנתבעת חלה חובת הראייה כי לא היתה התרשלות מצידה כלשהי שתחוב בגינה.

ד. תמצית טענות הנתבעת

13. הנתבעת מכחישה את טענות הנתבע, וטוענת היא כי פגיעת התובע הינה כתוצאה מפעולה רשלנית ו/או טעות בהפעלת מכשיר המדידה בעת הבדיקה שביצע התובע בלוח החשמל. לטענת הנתבעת, לא הייתה כל רשלנות מצדה ולא היה דבר שיכלה לעשות כדי למנוע את התאונה. כאמור, לטענת הנתבעת, התובע חיבר את "הפרוב" לשקע מדידת הזרם, בה בשעה שביקש למדוד את המתח, וזו הסיבה לתאונה. הנתבעת מוסיפה, כי מכשיר המדידה היה תקין, התובע הודרך כראוי בדבר הפעלתו, ופעולת המדידה נעשתה בתחום הכשרתו והסמכתו של התובע. מהראיות אף עולה, שבזמן ההדרכה שקיבל התובע, התובע הוזהר מפני האפשרות שחיבור לא נכון של החוטים עלול לגרום לתאונה.

ה. על מצב המכשיר בעת התאונה

14. התובע בחקירתו הנגדית, פרט את אירועי הבוקר בו אירעה התאונה. לדבריו, כאשר החל את המשמרת הוא הגיע למעבדה ובדק את מכשיר המדידה בשקע חשמל שמספק מתח של 220 וולט, המצוי מעל לשולחן המעבדה (עדות התובע בעמ' 17 לפרוטוקול, בשורות 2 - 3). לשאלת באת כוח הנתבעת, האם מצא שהמכשיר היה תקין, השיב התובע בחיוב (שם, בשורה 12). לאחר דברים אלה, יצא התובע לסיור באוניה, ואז גילה שמאווררי המחסנים אינם פועלים.

15. נראה הדבר, כי עדות התובע אינה מותירה מקום לספק, כי מכשיר המדידה היה תקין, שהרי התובע עצמו בדק אותו מייד בתחילת המשמרת ומצאו תקין. על כן, הנני קובע, שהתאונה לא אירעה כתוצאה מתקלה במכשיר, והיא קשורה לאופן בו התובע הפעיל אותו.

ו. עדותו של מר יעקב נחמן

16. מר יעקב נחמן העיד מטעמו של התובע (החל מעמ' 37 לפרוטוקול). מר נחמן הוא מהנדס מכונות והנדסאי חשמל בהכשרתו, ושימש כקצין חשמל באוניות הנתבעת. מר נחמן מכיר את התובע, ולאחר התאונה פרק את מכשיר ה - AVO שהתובע השתמש בו בעת התאונה, וצילם אותו. לשאלתי (עמ' 39 לפרוטוקול, בשורה 3), האם מה שאירע לתובע מעיד על כך שהתובע חיבר את החוטים בצורה לא נכונה, השיב מר נחמן:

"בהחלט, אני יודע שהחוטים חוברו לא נכון."

על מקור ידיעתו העיד מר נחמן מייד לאחר מכן, בתשובה לשאלת בא כוח התובע (שם, בשורה 8):

"לשאלתך אני משיב, כי בזמנו צילמתי את המכשיר לאחר שפתחתי אותו, ורואים בברור את האזור שנשרף, ולכן אפשר להסיק מכך איפה היו מונחים הפרובים."

בהמשך הדברים מסר מר נחמן (בעמ' 41 לפרוטוקול, בשורה 17):

"לפי מה שאני יודע, הדרך היחידה לעשות כזו תאונה, וקרו מספר תאונות כאלה בעבר, זה לטעות בחיבורים או להשתמש במכשיר שלא מיועד לבדיקה כזו, כמו המכשיר הזה שלא מיועד לבדיקות כאלה."

17. מר נחמן הוסיף והעיד, כי לו עצמו אירעה תאונה דומה בשנת 1990, כאשר ביקש למדוד מתח, אך חיבר את הפרובים לשקע מדידת הזרם. כתוצאה מכך "המכשיר התפוצץ ויצאה אש מהלוח ששרפה לי את הידיים ואת הפנים" (עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 13). לדעת מר נחמן, המכשיר עמו עבד התובע אינו מתאים לעבודה באוניות הנתבעת, שכן לא מותקן בו נתיך המנתק את הזרם במקרה של טעות בשימוש במכשיר (מדידת מתח תוך כדי חיבור הפרובים לשקעי מדידת הזרם.

לדברי מר נחמן, באוניות הנתבעת נהוג להשתמש במכשיר בטיחותי יותר, מכשיר בו מותקן נתיך המסוגל לנתק את פעולת המכשיר במקרה של טעות, ואין הוא יודע כיצד המכשיר עמו עבד התובע, הגיע לאוניה.

18. מכל מקום, וככל שהדברים אמורים באופן בו השתמש התובע במכשיר ה- AVO (להבדיל מנושא התאמת המכשיר לעבודה שבוצעה עמו), שוכנעתי מעדותו של מר נחמן, כי התאונה אירעה כתוצאה מכך שהתובע ביקש למדוד מתח חשמלי באמצעות המכשיר, אך חוט המדידה האדום (הפרוב האדום) חובר לשקע המיועד למדידת הזרם. במילים אחרות ופשוטות, התאונה אירעה בשעה שהמכשיר היה תקין (כפי שכבר קבעתי לעיל), אלא שהתובע טעה בחיבור החוטים.

ז. עדות המומחה מטעם התובע, המהנדס סלימאן וישחי

19. מטעם התובע העיד בפני מהנדס החשמל מר סלימאן וישחי, וחוות דעתו סומנה כמוצג ת/1.

חוות דעתו של המהנדס וישחי נועדה למעשה לסתור את טענת הנתבעת, כי התובע חיבר את הפרובים בצורה לא נכונה. מר וישחי הגיע למסקנה זו על בסיס בדיקה חזותית של תמונות המכשיר שצולמו לאחר התאונה, וכך כתב מר וישחי בחוות דעתו:

"בבדיקה החזותית של תמונות מכשיר המדידה שנפגע בתאונה, אנו רואים כי הנזק נגרם לשקעים הנמצאים במכשיר המדידה המיועדים לבדיקת מתח וכן נזק לחוט האדום, ולא נגרם נזק לשקעים המיועדים למדידת זרם".

20. להבדיל מהתמונות שהוצגו למר וישחי בעת שערך את חוות דעתו, בחקירתו הנגדית הוצג לו מכשיר המדידה עצמו, וכך השיב לשאלות באת כוח הנתבעת (בעמ' 10 לפרוטוקול):

"ש. נכון שאם התקע של המדידה היה בתוך האמפרים או במיליאמפרים אנו נראה סימני חריכה ופגיעה על השקע הזה במכשיר?

ת. כן.

ש. לעומת זאת, אם התקע היה בשקע של המתח, את סימני הפגיעה נראה על השקע של המתח, נכון?

ת. נכון.

ש. אני פותחת את המכשיר. פתחתי את המעגלים החשמליים והפכתי את המעגל המודפס. אני מציגה לך שהשקע של המתח נקי וחסר כל סימני פגיעה, נכון?

ת. נכון.

ש. לעומת זאת, השקע של הזרם פגוע ומותך, נכון?

ת. לא פגוע ולא מותך, יש עליו סימני חריכה קטנים.

ש. אתה לא רואה שחסר חלק, שהוא מותך ולא עגול?

ת. אה, כן, בסדר. עכשיו ראיתי. יכול להיות שזו גם פגיעה מכוונת."

אינני מקבל את השערתו של מר וישחי כי סימני הפגיעה על שקע מדידת הזרם נגרמו כתוצאה מפגיעה מכוונת. משהוצג למר וישחי, כי שקע מדידת הזרם נפגע, הרי נשמט הבסיס עליו מבוססת הנחתו, בחוות דעתו, כי הנזק נגרם לשקע מדידת המתח. הפגיעה בשקע מדידת הזרם, שמר וישחי אישר אותה בחקירתו הנגדית, תואמת לדברים שנמסרו בעדותו של מר נחמן, כי התאונה אירעה כתוצאה מכך שהתובע ביקש למדוד מתח, אך חיבר את הפרוב האדום לשקע מדידת הזרם.

21. זאת ועוד: משנפתח המכשיר בפניו של מר וישחי, במהלך חקירתו הנגדית, אישר מר וישחי שהנתיך במכשיר שרוף, ואף אישר שהנתיך יכול להישרף במקרה ש"חיברו בטעות" (עמ' 11 שורה 1 לפרוטוקול). מר וישחי הוסיף, שככל הנראה, אנשים מטעם הנתבעת ניקו את המכשיר, כיוון שהתמונות שבידו אינן תואמות את המכשיר שהוצג לו.

לא הוכח שמישהו מאנשי הנתבעת ניקה את המכשיר, ואני מקבל את ההשערה של מר וישחי, שאנשי הנתבעת ניקו את שקע המתח. מכל מקום, אם לסכם את עדותו של מר וישחי, נראה הדבר, שלא ניתן לבסס ממצא עובדתי על קביעתו בחוות דעתו, כי התובע חיבר את הפרובים בצורה נכונה.

ח. התאמת המכשיר לעבודה המבוצעת באמצעותו.

22. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של מר חיים פניז'ל, קצין חשמל ראשי בכיר בחברת הספנות "האחים עופר" (מוצג נ/5).

מר פניז'ל חולק על מסקנותיו של מר וישחי, וכמו מר נחמן סבור מר פניז'ל, שהתובע מדד מתח בשעה שהמכשיר היה מכוון למדידת זרם, וכך כתב מר פניז'ל בחוות דעתו:

"עפ"י הנתונים שבפני, על אף שהמכשיר היה מכוון הן בבורר והן בשקעים למדידת זרם, התובע ניסה למדוד באמצעות המכשיר את המתח בלוח החשמל הראשי. (דהיינו, מדובר בטעות כפולה של התובע, אשר היא זו אשר הביאה לתוצאה העגומה של יצירת הקצר ופריצת האש).

אבהיר ואדגיש, שבבדיקת זרם ההתנגדות הפנימית של המכשיר צריכה להיות שואפת ל- 0 ואילו במדידת מתח ההתנגדות הפנימית של המכשיר גבוהה. לכן, כשמודדים מתח, שעה שהבורר והשקעים מצויים במצב של מדידת זרם נוצר קצר.

כאשר עסקינן בלוח החשמל הראשי, בו הזרמים גבוהים במיוחד, הקצר שנוצר בעת המדידה, בשילוב המרחק הקצר יחסית בין 2 נקודות המדידה אותן ביקש התובע למדוד ולאור מוליכות האויר, גרם להיווצרות קשת חשמלית ולפריצת שריפה."

לדעת מר פניז'ל, "מדובר בטעויות בסיסיות, אשר אינן מצופות מקצין חשמל באוניה ואסור בשום אופן שתקרינה".

ידיעה שיפוטית היא, שה"קשת החשמלית" נוצרת בזמן מעבר של זרם חשמל דרך האוויר או גז אחר בעקבות הפרש מתחים בין שתי נקודות. התופעה הרגילה של קשת חשמלית, שכל אדם נחשף אליה, היא תופעת הברקים בעונת החורף. הברק הוא קשת חשמלית, הנוצרת כתוצאה ממעבר של זרם חשמלי באוויר בשל הפרשי מתח בין העננים והקרקע (שהפוטנציאל החשמלי שלה הוא 0).

23. העובדה, שהתאונה אירעה כתוצאה מכך שהתובע הפעיל את המכשיר בצורה לא נכונה כבר נקבעה על ידי לעיל, ואת הדברים שלעיל הבאתי, משום שיש בהם הסבר ממצה לאופן בו אירעה התאונה, כתוצאה מהפעלתו השגויה של המכשיר.

מר פינז'ל נחקר ארוכות על ידי בא כוח התובע, ועדותו לא נסתרה, ולהתרשמותי, עדותו של מר פניז'ל משקפת באופן אמין ואמיתי את אשר אירע.

24. אודה, כי עד לעדותו של מר פניז'ל, הטרידה אותי השאלה, שהתעוררה במהלך עדותו של מר נחמן, האם המכשיר שהנתבעת הפקידה בידיו של התובע, היה המכשיר המתאים לביצוע עבודתו, והאם יש נפקות לעובדה, שאחד מהשקעים המצויים במכשיר למדידת הזרם, אינו מוגן בנתיך ("Unfused").

לנקודות אלה קיבלתי תשובות בעדותו של מר פניז'ל, בין היתר בעקבות שאלות שאני עצמי שאלתי אותו (בעמ' 80 לפרוטוקול), ולהלן אתייחס לנקודות אלה.

25. מעדותו של מר פניז'ל, כמו גם מהסימנים שהעדים הצביעו עליהם על פני המכשיר עצמו (לאחר שנפתח), כי הנתיך שקיים במכשיר, המותקן באחד משני מעגל מדידת הזרם, נמצא מותך (עמ' 74 לפרוטוקול שורה 4). עובדה זאת מלמדת לכאורה, שבשעת התאונה, התובע עשה דווקא שימוש במעגל שהיה מוגן בנתיך, ולדבריו של מר פניז'ל "הפיוז עשה את העבודה שלו" (שם, בשורה 26), והעובדה "שהשריפה הפנימית הייתה מינימלית זה רק מראה שהפיוז עבד טוב" (עמ' 75 לפרוטוקול, בשורה 3). על כן, אין למעשה קשר סיבתי בין העובדה שאחד ממעגלי המדידה אינו מוגן בנתיך לתאונה שאירעה, שהרי התאונה אירעה דווקא במעגל מוגן.

שנית, שאלתי את מר פניז'ל, בעקבות עדותו של מר נחמן, האם יש מכשירי AVO שיכולים למנוע תאונה מהסוג שאירע במקרה של טעות המשתמש, ומר פניז'ל הבהיר, כי התאונה הייתה נגרמת גם אם היה נתיך, שכן התובע נפגע מהקשת החשמלית שנוצרה מחוץ למכשיר ולא מהמכשיר עצמו, וכדברי מר פניז'ל (בחקירתו הנגדית, עמ' 75 שורות 9 עד 11):

"המכשיר התנתק וברגע שנוצרה קשת זה דבר שאי אפשר למנוע אותו. הקשת נוצרה כתוצאה מהזרם הגבוה ומהמרחק הקצר שהיה בין הפרובים בזמן המדידה. התופעה של קשת היא תופעה ידועה ואי אפשר למנוע אותה."

אציין, שגם מר נחמן, העד מטעם התובע, הסכים כי הנתיך המותקן במכשיר היה שרוף (עמ' 40 לפרוטוקול, בשורה 5) וכן מסכים הוא, שהשריפה במכשיר ה- AVO הייתה חיצונית (עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 20 עד 23).

26. כאמור, הנני מקבל את עדותו של מר פניז'ל, אשר להתרשמותי תאר את אשר אירע באופן אמין ואמיתי.

בהתייחס לשאלת התאמתו של המכשיר לביצוע העבודה, שהתובע היה אמור לבצע באמצעותו, הנני קובע, כי לא הוכח, שהמכשיר בו השתמש התובע בשעת התאונה, לא היה מתאים לביצוע העבודה. נהפוך הוא, התברר שהתאונה אירעה בשעה שהתובע ביצע מדידה על מעגל המדידה המוגן בנתיך, ובכל מקרה, הפגיעה נגרמה כתוצאה מקשת חשמלית, חיצונית למכשיר, שפגעה בתובע. הקשת החשמלית לא קשורה לקיומם של נתיכים במכשיר, ולא ניתן למנוע אותה.

ט. סוף דבר

27. על יסוד הדברים שלעיל, הנני קובע כדלקמן:

(א) בזמן התאונה, מכשיר ה- AVO בו השתמש התובע היה תקין, שכן נבדק על ידי התובע זמן קצר לפני התאונה, ונמצא תקין.

(ב) התאונה אירעה בתוצאה מכך שהתובע שגה בהפעלת המכשיר. התובע ביקש למדוד מתח בין שתי נקודות בלוח החשמל של האוניה, וזאת בזמן שהבורר במכשיר היה מכוון למדידת זרם, והתובע השתמש בשקע המיועד למדידת זרם.

(ג) התובע נפגע כתוצאה מקשת חשמלית, חיצונית למכשיר, שלא ניתן היה למנוע אותה. הקשת החשמלית נוצרה כתוצאה מהפעלתו השגויה של המכשיר על ידי התובע, ונראה שהייתה נוצרת באותן נסיבות אפילו התובע היה משתמש במכשיר מדידה מתוצרת אחרת כלשהי.

(ד) לעובדה שאחד ממעגלי המדידה אינו מוגן בנתיך אין קשר סיבתי לתאונה, שכן התאונה אירעה בשעה שהתובע עשה שימוש במעגל המדידה המוגן בנתיך.

(ה) סיכומם של הדברים שלעיל הוא, שהנתבעת לא הפרה חובת זהירות כלשהי שהיא חבה כלפי התובע בהיותה מעסיקתו, ואין מקום לייחס לה התרשלות שגרמה לתאונה ולפגיעה שהתובע נפגע בעקבות התאונה.

28. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה את התביעה.

(ב) בהתחשב בפגיעה שהתובע נפגע, תוך כדי ועקב עבודתו אצל הנתבעת, גם אם לא באחריותה, הנני מחליט לחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪ בלבד.

ניתן היום, ד' באייר, תשע"ד, 4.5.2014, בהעדר הצדדים.