1. עם מתן פסק הדין ביום 8.10.15 סיים בית המשפט את מלאכתו.

הצוהר היחיד הינו על דרך בקשה לתיקון "טעות סופר", כמשמעות מונח זה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (ראו למשל: רע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5), 462; ע"א 3197/98 יורשי המנוחה ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים, פ"ד נה(5) 385; עפ"א (מרכז) 222-09-07, ארד נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז רמלה (2008); ד"נ 29/83 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(1) 833).

ברם, בסעיף 21 לפסק הדין, קיימת התייחסות ספציפית לסוגיית הוצאות נתבעת מס' 2 ולא נפלה בה כל טעות.

2. הצדדים הגיעו להסכמה הן לעניין גובה הפיצוי והן לעניין הסוגיה שנותרה במחלוקת בין הנתבעות (ראו: עמוד 48 לפרוטוקול שורות 15-30; וסעיף 3 לפסק הדין).

בנסיבות אלה, ולאור המטרה לעודד מתדיינים להגיע להסדרים ופשרות תוך הימנעות מפסיקת הוצאות ראליות - מצאתי שלא לחייב בהוצאות (והשוו: ת.א. (חיפה) 829/04 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' SATIN SHIPPING CO. LTD (2007); בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא - משרד המסחר והתעשייה (2007)).

מעבר לדרוש יצוין, כי אכן, כטענת הנתבעת מספר 1, גם לא נטען להוצאות במהלך הסיכומים.

3. לפיכך, דין הבקשה להידחות. בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ו, 22 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.